דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ארץ ישראל ספור החלוצות

 

 
 
 

בשנת 1911 הוקמה חוות העלמות בחוות כנרת על מנת להכשיר חלוצות יהודיות בעבודת החקלאות ,משק בעלי החיים,ועבודת משק הבית בארץ ישראל ,הבנות שהגיעו לחוות העלמות שהו במקום בקבוצות הכשרה מתחלפות במחזוריות .

הרעיון הראשוני של מקימת חוות העלמות והרוח החיה הייתה חנה מייזל שוחט , בעלת ההשכלה החקלאית כאגרונומית ,ששאפה להקים בית ספר חקלאי לבנות, אלא שהרעיון התחלף לאחר עזיבת אחת הקבוצות בחוות כנרת והפך לחוות ההכשרה "חוות העלמות".

חוות העלמות פעלה כשש וחצי שנים עד שהתורכים בעת מלחמת העולם הראשונה החליטו לתפוס את מבני חוות העלמות ולפתוח במקום בית חולים שדה לחייליהם, לאחר גרוש  הבנות ,לא חזרו למבנים הבנות והרעיון גווע .

בעת ששימשה החווה כמקום הכשרה עברו בו למעלה משבעים נערות ,במחזורים שנעו בין חמש עשר בנות לעשרים , במהלך ההכשרה הוכשרו הבנות כלולניות,רפתניות ומגדלות ירקות ,מנהלות מטבחים וניהול משקי הבית, חלקם הגדול של הבנות הצטרפו לקבוצות חלוצים,חלקם עברו ולימדו את מקצועות החקלאות והטבע במוסדות חינוך.

חוות העלמות של חנה מייזל שוחט
 

חיזוק למחשבתם של החלוצים הגבריים, הייתה הדעה השלטת בין החלוצים, כי הקולקטיב צריך להיות רווחי מבחינה כלכלית, ולעמוד בזכות עבודתו,אך הנשים הם כוח עבודה מופחת לעומתם, ולכן לא יוכלו להתפרנס כמותם,המשכו של שיח ושיג זה על פי המחשבה הזאת ,מכיוון שהן כוח עזר המשרת את עבודת הגברים ,ערכם במשכורתה תהיה פחותה משכרם.

הארגונים המיישבים ומשכירי האדמות לעבודת הקולקטיבים "לא ספרו את הנשים בנושא התקציב וההכנסה ",בעת שנערכו החוזים בין המושבות,קרן היסוד והקק"ל,בעיה נוספת שניצבה בפני הנשים בתחילה, הייתה חוסר ידיעתם את השפה העברית, והמחשבה לערכן המופחת ,בעיני החלוצים והאיכרים בעלי המשקים ,יש לזכור כמובן ,את מספרן המועט יחסית לכמות העולים החלוצים הגברים,ולכן גם לא שותפו הנשים בתחילה, באספות הגרעינים והקבוצות החלוציות .


בעיית הנשים החלוצות בשילובם בכול עבודות הקבוצה
 

רחל עלתה לישראל בשנת 1908 בשם גולדה לישנסקי ,( אחותה הצעירה של רחל היית הפסלת בתיה לישינסקי ) לאחר עלייתה שינתה את שמה לרחל ינאית ,לאחר עלייתה, משכו את עיניה ,השיממון וחוסר הצמחייה בירושלים ,של ההתיישבות מחוץ לשחומות של השכונות היהודיות החדשות , היא החליטה לאחר שהות קצרה בארץ בירושלים, לצאת לצרפת ללימודי חקלאות ואגרונומיה , במטרה להנחיל ולהגשים להצמיח וללמד את העולים פרקים בחקלאות

 

בסיום לימודיה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה , חזרה והחלה לארגן נשים לפתור את בעיית הרעב שנוצרה ברעיון הקמת ארגון נשים שנקראה קבוצת העגבנייה , קבוצה זאת גידלה ירקות בשטחי אדמה ריקים בשכונת אהל משה בירושלים , לאחר גידול הירקות מכרו נשות הקבוצה את התוצרת למתיישבים היהודיים בשכונות.

 

בתחילה הקימה רחל ינאית משתלה ברחוב החבשים שהעסיקה נשים וילדים יתומי מלחמה לאחר פרק זמן נסגרה המשתלה ומשתלה חדשה הוקמה בשכונת הבוכרים, לאחריה רחל חברה לחברי גדוד העבודה והשמירה של יוסף טרומפלדור שהגיע מסלילת הכבישים באזור טבריה ,בעזרתם של חבריה מראשי הישוב היהודי ומוסדותיו ,קיבלה בחכירה מהקקל ,חלקה ברחביה למספר חודשים ליד מנזר רטיסבון והקימה בה את המשתלה לעצי נוי,ומקום ללמד את העולות החדשות עבודת כפים לפרנסתן .


סיפורה של רחל ינאית והחקלאות הארץ ישראלית בירושלים
 

מיקומה של התחנה היה בין שכונת הבוכרים לבין בתי ורשה ,כיוון שהיו ימים מעט מסוכנים במגורים מחוץ לחומות ולהחזיק עסקים בשטחים פתוחים ,הוקפה הטחנה בחומה גבוה ובשער הסוגר חצר זאת.

תחילת הספור של משפחת אהרון הירשלר מתחיל בעוזבו הכול בהונגריה מולדתו  ועלייתו לישראל שם החל לגור בחברון ועבר לגור בירושלים העתיקה שם התגורר בחצר בתי הונגרין הסמוכה לכותל .

משפחת וינשטין אשתו עלתה מפולין והתיישבה במגורים בעיר העתיקה ,שם הכיר אהרון הירשלר את בתם הדסה והתחתן עמה, לאחר נישואיהם עזבו את המגורים בין חומות העיר העתיקה ועברו לגור בעת שהנדיב מונטיפיורי שקיבל ממון רב מידיו של יהודה טורה שיכן במשכנות שאננים בבתי טורא ,יהודים הן ספרדים והן אשכנזים שהחלו לצאת מתחום חומות העיר העתיקה, לבתי המגורים נכנסו אהרון אשתו הדסה ,גיסה של הדסה שהיה נשואי לאחותה .

ימין משה יהודה ראב בנו של אליעזר בן יעזר ראב
 
רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1

סיפורה של רחל בארץ ישראל בעת שמלאו לה 19 שנה,בעת שעלתה לארץ ישראל ביחד עם אחותה שושנה בשנת 1909,לאחר תקופה קצרה הצטרפה אחותם בת שבע ועלו לארץ ישראל בערוב ימיה והתגוררו אחיותיה ואביה שעלה עמה בתל אביב.

 
לאחר עלייתם לארץ ישראל בשנת 1909 ,התיישבו בשכירות שלושת האחיות בבית יעקב ברוידא ששימש כראש אגודת "מנוחה ונחלה ," הבית קיבל מאז את הכינוי בית שלושת האחיות במושבה רחובות ,שם החלו את דרכן כחלוצות שרצו לעבוד בחקלאות ובעבודת האדמה כחבריה החלוצים,ברחובות החל הרומן עם נקדימון אלטשולר שהיה צעיר ממנה רומן שהתנהל עם הפסקות .
 
בעת שרחל גרה ברחובות ,החלה ההתיידדות עם אהרון דוד גורדון וחלוצים נוספים,כמו : נח נפתולסקי, הרצפלד וקושניר , כיוון שנושא עבודת האדמה זרם בעורקיה ,הצטרפה רחל ואחותה לחוות העלמות שהקימה חנה מייזל בשטח אדמה ששכרה ליד חוות כנרת ,בעקבות אספה שארגנה חנה מייזל בקרב חלוצות ברחובות,כמו שנוהגים לומר הגיעה לביקור והתאהבה בחצר כנרת והסביבה.

רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1
 
רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 2

ספורם של בני משפחת בלובשטיין

איסר לייב בלובשטיין אביה של רחל המשוררת

תודה לדוקטור אורי מלשטיין ,לעזרה בכתיבת מאמר זה.

נולד כבנם היחיד של משפחת יצחק בלובשטיין, שחבקה עסקים ברוסיה עצמה ומחוצה לה,עוד בצעירותו נחטף בידי חייליו של הצאר ניקולאי הראשון, נשלח לאזור כפרי בסיביר למשפחה נוצרית ,על מנת שיתחנך ויקבל חוסן גופני כהכנה לגיוסו כשיבגר בצבא הצאר.

כשנודע להוריו גורלו (מכיוון שהיה בן יחידי) מתו הם מצער וממחלה,על רכושם הרב הניחו ידם שליחיהם של הצאר ועושי דברו ,ולעשה רכוש המשפחה ועסקיה ירד לטמיון,כשבגר איסר גויס לצבא הרוסי עד שהשתחרר מהשרות.


רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 2
 

בתו של יהודה אסתר ראב ,נולדה בפתח תקווה כאחות לשלושת אחיה, אסתר נולדה בחג הפורים ועל פי האגדות קבלה בזכות זאת את שמה אסתר, בהיגוד להערצתה לאביה היחסים בינה לבין אימה גבלו בשנאה ורצון לברוח מהבית.

אסתר   שכישרונה לשירה משוררת נגלה עוד בצעירותה, שבשיריה וכתביה סיפרה על שנות ילדותה וחוויותיה כילדה ונערה במושבה פתח תקווה בשנותיה הראשונות, עוד בצעירותה החלה להתמרד למוסכמות החינוכיות שהיו נהוגות במושבה, בצעירותה נחשפה למוסיקה קלסית ולנגינה .

למרות היותה בת גדלה בחברת אחיה כבן ,היא השתובבה כמותם, האחים נהגו להתקוטט אחד עם השני כילדים ועל פי האגדות מעולם לא נכנעה לכוחם בעת ההתגוששות, כבר אז שברה מוסכמות והייתה שונה מיתר ילדי המשפחות בפתח תקווה בדעותיה ובהתנהגותה, יש הטוענים כי מרדנותה נבעה מעידודו של אביה.

אסתר ראב בתו של אליעזר בן יעזר ראב המשוררת הבוהמית
 
מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה

תודה לארכיון השומר בעזרה לכתיבת מאמר זה .

מניה שוחט שהייתה אחת הדמויות החשובות שעלו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה,חייה בשנים 1879-1961 לאחר שנולדה ברוסיה בתקופת שלטונו של הצאר ניקולאי,מניה הייתה בתו של יהודי דתי בוגר לימודים בישיבות ,שהתעשר וירש כספים והיה בעל אחוזה במדינת בלורוס שברוסיה.

האגדות המשפחתיות מספרות על סבא של מניה ווילבואה ,שהגיע לרוסיה כקצין בצבאו של נפוליאון ,בעת ניסיונו לכבוש את רוסיה,בעת הקרבות נפצע הסבא ווילבואה וטופל בידי בת הרב של העיר גרודנו,טיפול רפואי זה הביא לסיפור אהבה בינה לבין הקצין הצרפתי,לאחר שניצתה האהבה החליט הקצין הצרפתי להתגייר והחליף את שם משפחתו לוילפוביץ.

לאחר נישואיו לבת הרב של הסבא,נולד אביה של מניה שלמד בחדר ובישיבות תורה והמשיך את חייו כהודי אדוק ,בהמשך חייו נישא הבן לאישה יהודיה משכילה חילונית,נישואים אלו שהיו קיצונים מבחינת הדת היהודית ומנהגיה,אל מול החיים בתקופת ההשכלה, יצרו מתח בחיי היום יום של המשפחה וגרמו לחילוקי דעות כולל לחינוכם של ילדיהם.


מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה
 

תחיה הייתה ילידת רוסיה ,עלתה בעליה השנייה לארץ ישראל בשנת 1905,כחלוצה עבדה בפרדסי פתח תקווה , שם גמלה בה ההחלטה כי תאריך יום ההולדת שלה יקבע מחדש ליום שבו אחזה במעדר בפעם הראשונה ,לאחר עבודתה בפתח תקווה עברה לעבוד בחוות כנרת שם עבדה במטבח ובדיש,

דעתה של תחיה תאמה את דעתה של חברתה לעלייה הראשונה מניה שוחט ,לגבי נושא השוויון בעבודה בין הגברים לנשים,גם תחיה טענה כי העלמות (כך כונו החלוצות) אינן צריכות להיכנע למחשבות החלוצים כי תפקידם לשרת ולהיות כלי עזר לגברים,על פי השקפתה רעיון החלוציות והעבודה השיתופית חייבת להיות משולבת כמו החלוצים בעבודה ,לכן כחברתה מניה נראתה מעט מוזרה בעבודה החלוצית העברית.


החלוצה ואשת העלייה השנייה תחיה (חיינה) ליברסון
 

שרה נולדה ברוסיה ,עלתה לארץ ישראל בגל העלייה השני בשנת 1905 ,שרה נפטרה בשנת 1949 בת 64 שנים, לזכרה בשנת 1950, שנה לאחר מותה של שרה מלכין ,הוציא קבוץ דגניה ספר לזכרה.

מיד לאחר עלייתה לארץ ישראל בשנת 1905, התיישבה שרה כחלוצה עם חברה בחדר בביתו של בעל משק דתי איש העלייה הראשונה,באם המושבות פתח תקווה, בפתח תקווה החלה להתנצח בזכות השוויון בנטל עבודה ,עם חבריה החלוצים להגשמת זכותה לעבוד עבודת אדמה בפרדס כמו החלוצים הגברים .

בזכות עקשנותה החלה שרה מלכין לעבוד בעבודה בפרדס כמו הגברים והפועלים הערביים,האגדה מספרת שאפילו כאשר נעקצה בידי עקרב,לא נטשה את משמרתה פן יגידו החלוצים כי היא חלשה.


שרה מלכין החלוצה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור