דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

חלוצים וחלוצות בארץ ישראל והמושבות

 

 
 
 
עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק

בחלקו הדרומי של שרידי הכפר בשביל המוליך לישוב שדה יעקוב ,נמצא מעין שמימיו הזורמים אינם מחלחלים ויוצרים מעין ביצה קוטנה המכונה בידי הערבים "אל מטבעת" (מקום הטביעה) מקום שיצא לו שם באמונה הדתית המוסלמית ,כבעל תכונות מרפא כדוגמת מעיינות הספא ברחבי העולם.

האגדות טוענות כי המקום התקדש כמקום מרפא בזכות הקדוש שיך אבריק, שנהג בעת שהגיע לאזור לעבוד כאריס בכפר הפלאחים ונהג לשאת בידו כד (אבריק בערבית) שבעזרתו מילה מים לצרכי טיהור גופו וידיו בטרם התפלל .

מנהלו של האריס שיך אבריק ,החליט לשבור את כד המים, על מנת שאריסו יעבוד יותר ופחות יהיה שקוע בתפילות , כאשר הגיע שיך אבריק כדרכו למעין לתפילת הצהרים ולשאוב מים לכדו ,ראה כי הוא שבור ,אך על פי האגדות המעיין החל לנבוע ואפשר לקדוש לנקות ולטהר את גופו טרם התפילה וכך נוצרה אגדת הביצה בעלת התכונות הרפואיות.

קמו היהודים וכדרכם ביהוד מקומות והפכתם למקומות הקדושים ליהודים ,חקרו ומצאו לכאורה ,כי השם אבריק הוא חלק משמו של ברק בן אבינועם שלחם עם דבורה כנגד הכנענים וסיסרא ,למרות הדעה המקובלת (שאין עליה סימוכין) כי קברו נמצא בקדש נפתלי הגלילית.

ברור כיום שהכפר הערבי אבריק היה על שרידי ישוב קדום.

עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק
 

שנת 1938 תיזכר כשנה שבה נעשה חשבון נפש אמיץ בקרב חברי התיישבות המושבים עקב קשיים גדולים בהמשך ההתפתחות המשק החקלאי הכפרי והקיום היום יום יומי, אמרה ידועה מאותם ימים הנכונה גם לימינו ,איך לשמר את כפות שיווי המשקל במאזן בין ההכנסות במאמץ לרסן את ההוצאות , במסגרת יחידה כלכלית סגורה, או כמו שנאמר בידי זקני כפר נהלל " בל נהיה פושטי יד או פושטי רגל" .

זעקתם של חברי המושבים הקטנים ,שהוקמו לאחר הקמת כפר נהלל ,כפר יהושוע או כפר יחזקאל ,שנחשבו לכפרים גדולים ומבוססים יחסית , הדירה את שנתה של ההתיישבות הכפרית הוותיקה , מכוון שאף כפרים אלו הוותיקים ,על שלל המשקים הגדולים שבהם והמבוססים יחסית , עדין סבלו מבעיות דומות להתיישבות הצעירה ,גם לאחר שנים רבות של התיישבות וביסוס.

כאשר גרדו את הקליפה של ההתיישבות הוותיקה והצעירה ,התברר כי לא הכול וורוד או בטעם דבש, בבחינה מדוקדקת של המצב, מתגלה כי ההכנסות אינן עומדות בציפיות, ההוצאות גדלות ,ומספיק שנה של בצורת או ירידת גשמי סחף ,שיגרמו למשקים לחזור אחורה, יש להוסיף לכך ,תחרות מסחרית ויבוא מארצות האימפריה הבריטית ,בעיות של תובלה ,מחסור בעובדים שדרשו שכר גבוה מהמקובל ברחבי ארץ ישראל ,הצקות של השכנים הערביים והרי לכם תמונה של אימפריה ורודה, שצבעה בעצם במקרה הטוב אפור גבולי.

למרות הכול טענו המתכנסים ,כי החקלאות היא מאבני היסוד במערכת ובלעדיה ,לא תוכל להתקיים ארצם של היהודים בארץ ישראל , או אולי יתמוטט  הבית הלאומי ,שהוקם בידי חלוצים ציונים ,שעזבו את ביתם הישן ,על מנת להקים עולם חדש, באדמתם הנצחית של היהודים.

נהלל 17 שנים להתיישבות חשבון הנפש והקשיים
 

אליעזר יפה היה אחד ממייסדי כפר נהלל , שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה, לזכותו נחשב הרעיון להקמת ישוב עובדים שיתופי , אליעזר נולד בשנת 1882 בסרביה לאביו הרב והסוחר הרב ראובן יפה שעלה לארץ ישראל בשנת 1912 ,כיתר הילדים למד בחדר לאחר מכן למד מכונאות ,היה בעל חוש טכני והמציא מספר מכשירים ,בכפרו שבסרביה הקים את אגודת "דורש ציון" שאליה הצטרפו בני נוער ומבוגרים.

חלק מפעולות האגודה היו איסוף כספים להתיישבות בארץ ישראל, רכישת מניות הבנק הציוני, רכישת סחורות שיוצרו בארץ ישראל כמו משקאות של חברת כרמל, ניסה לעודד לרכישת קרקעות בארץ ישראל לקראת העלייה ,

בשנת 1904 עבר לאמריקה לאחר שסיים את לימודי המכונאות ,כבחור צעיר שם למד חקלאות ,בעת שהייתו באמריקה ייסד את אגודת "התחיה" הציונית והקים את גרעין "האיכר הצעיר" בשנת 1908 שהוכשר בעבודה חקלאית והצטרף לאגודת הפועל הצעיר , יסד את ארגון החלוץ באמריקה שמטרתה הכשרת צעירים בעבודה חקלאית לקראת עלייתם לארץ ישראל   .

בשנת 1910 עלה הנער הציוני אליעזר עם חבריו באיכר הצעיר לארץ ישראל , לאחר עלייתו הצטרף להתיישבות העובדת ועבד כפועל חקלאי בעין גנים שליד פתח תקווה, בחוות כנרת בסג'רה ,הצטרף לארגון השומר, עבד גם במנחמיה, בבן שמן ומקווה ישראל כמדריך ומורה.

נהלל סיפורו של אליעזר ליפא יפה ז"ל 1882 - 1942
 

על פי אגדות הגדוד העברי , איש החשמל פנחס רוטנברג נענה לפניית אנשי פלוגת מגדל בגדוד העברי ורעש בעבורם ספינת דייג ,על מנת שיוכלו לדוג ולהעשיר את מטבחם במזון הספינה קבלה את השם "מלכת הכנרת" .

כמפקד הספינה נתמנה יצחק (איסצ'קה) ושינייבסקי וכסגנו הימאי הרוסי האציל והמתגייר איבן בייבסקי ,צוות הסירה מנה את החלוץ מוניה ,שאול ברדה ואהרון (אהרונצ'יק ) רוזין הפייטן והמאהב הרווק.

צוות הסירה נהג לצאת לעבודתו בדייג ,תוך כדי השמעת שירים נוגים ברוסית בידי הקפטן איסצ'קה ואהרונצ'יק , להפלגות אלו הצטרפה מדי פעם ציפורה קלצ'קו הטבחית היפה וביחד היו מקהלה ,של מספר קולות שקולותיהם הנעימו את חיי החלוצים והדגים במימי הכנרת.

לאחר הדייג היו אלו חלק ממסמרי הערב בריקודים ושירים רוסיים נוסח שירי הוולגה ,סביב למדורת החלוצים עד אור הבוקר, בין לבין שלח אהרונצ'יק את ידו בכתיבה שירים ומאמרים בעיתון הגדוד העברי .

לאחר עונת דייג אחת הסתבר כי ניתן לדוג לספק את צרכי הפלוגה ולשווק ולמכור חלק משלל הדגים, כאיש חלומות חשבו החברים כי אולי נתן להקים כפר דייגים על שפת הכנרת שעיסוקו דייג במיוחד של סרדינים והשטת הספינה עם יבולים חקלאיים מחוות הכנרת לצמח ומשם לחיפה , לאחר זמן נוסף החליטו אנשי הדייג לרדת מהרעיון להקים כפר דייגים וחלק מהדייגים חזרו למחנה העבודה במגדל .

סירת הצי השחור בחוות כנרת

לאחר שרחל עברה לחוות כנרת וחוות העלמות ,משך יופייה וקול שירתה את החלוצים כיונקי צוף אל הדבש, מפגשים ליריים כאלו התקיימו עם חברים בעת הפלגות ליליות בסירת הצי השחור של חוות כנרת ,שבמשך היום שימשה להעברת תוצרת חקלאית לשווקי טבריה ובערב להפלגות של מחזרים רומנטיים, בחלקם עם רחל שהייתה נוהגת לפצוח בשירה רוסית נוגה בלווי קולם המחוספס של חבריה.

ספור ענף הדייג בגדוד העברי
 

על פי האגדות כנשאל קאופמן ,מה לו מתכנן הערים ולתכנון כפר נהלל ,השיב כי מבחינתו מצווה היא ,לתכנן ישוב כפרי על פי הגשמת הישוב היהודי בארץ ישראל, להבנתו תכנון ממשי של כפר, היה מצוי רק ברוסיה באותה העת ובשאר רחבי העולם צמח הכפר על פי הצורה הגאוגרפית או התרחבות וגידולו מבחינת האוכלוסייה.

על פי הנחיות השלטון הרוסי באותה התקופה כאשר הוחלט היה להקים כפר בפלך ,הי מגיע מודד ממשלתי וממתכנן קו ישר שהווה את הדרך הראשית ומשני צדדיו נבנו המשקים החקלאיים ,בחזית מבנה המגורים ומאחור מבני המשק ובעלי החיים .

האגדות ממשיכות ומספרות כי בטרם הוקם הכפר נהלל הגיעו אליו הוגה הרעיון לכפר השיתופי החלוץ אליעזר יופה וחברו יעקב אורי (ממייסדי הכפר) ובידם דף נייר שעליו שרטטו את הרעיון לצורת הקרניים שבו בנוי הכפר, לדעתם רחוב ראשי היה אמור להיות במרכז הכפר ומתוכו ייצאו קרני המשקים , בצדו האחד של הרחוב יוקמו בתי בעלי המקצוע ,ממולם מעבר הכביש יוקמו מבני הציבור .

האדריכל ריכראד קאופמן ,שלא היו לו דוגמאות לכפרים מתוכננים מראש ,אלא כפרים שצמחו והתרחבו לאורך מאות שנים ללא תוכנית אב מסודרת, ביקש מחברו רופין שיצא לסיור בקהילות היהודיות ברוסיה להביא לו מספר תוכניות לכפרים משותפים שהוקמו לאחרונה ותוכננו בידי מודדים .

נהלל סיפור תכנון הכפר בידי ריכראד קאופמן האדריכל
 

בשנת 1904 החליט משה סמילנסקי להעביר את עיקר פעילותו החקלאית לגידול עצי הדר ( ענף הפרדסנות) והמשיך את כתיבתו הספרותית ותרגום ספרים לעברית ,לאחר מספר שנים של מחקר העם הערבי בארץ הישראלי בשנת 1912 ,החל להבין את תובנות העם הערבי ורצונו לשלוט בארץ ישראל.

      

מאבקו זה להחדרת הרעיון של השאיפות הערביות ,אל מול כמיהת היהודים לחזור לארץ ישראל ולעבדה,רעיונות אלו גרמו לו בשנת 1913 להיות מואשם בעלילה ,שהצביעה עליו   ועל מספר מחבריו מרחובות ,בטענה שהם רצחו ערבי מהכפר זרנוגה בסביבה , סופה של העלילה שנמשכה מספר שנים שיצאו זכאים במשפט.


משה סמילנסקי הסופר ורכישת אדמות
 

הקדמה

שלושה חלוצים שהתחברו לקבוצה ,כינו את עצמם "ביחד " או "השלישייה",על בני הקבוצה נמנו : נח נפתולסקי ובן ציון ישראלי (טשרנומורסקי ) שהחלו את החיבור במושבה פתח תקווה , לאחר שעברו לרחובות התחבר לחבורה מאיר רוטברג הביחד שיצרו היו מושתתים על יסודות של ידידות וחברות שורשית בשלוב החלוציות הציונית הטהורה.

בשנתה השנייה של חוות כנרת   נקראו השלישייה לבא ממושבות יהודה ,על מנת לעבדה ותת שכם לרעיון הציוני,כאשר הגיעו לחווה 13   החלוצים שנענו לקריאה ,נתקלה הקבוצה בתנאים הפיזיים התברואתיים ומזג האוויר שגרמו מיד לשנים מבין השלישייה לחלות ,בעת שגרו בחווה הם התגוררו במבנה הגורן שהיה בשולי החווה .

בשנת 1904 הוקמה המושבה סג'רה ,בשנת 1912 נענו השלישייה לקריאה להתנדב ולעזור בפתוח המושבה , השלישה לקחה על עצמה לפתח את שדות החיטה והפלחה, שבעה גברים ובת היו בקבוצה בסג'רה , כיוון שהיו מאוחדים וראו בעבודתם משימה קדושה, הם עבדו בהרמוניה ובסוף שנת העבודה היבול היה משובח ובעת מכירתו ,לאחר שהובל בגמלים לעיר עכו,נתברר כי הכסף שנתקבל כיסה את ההוצאות ואף נותר רווח יאה,רווח זה נחלק בין הפקידות ובינם.


כפר אוריה ספור ההתיישבות
 
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים הניצבת על חורבות חרבה זונקולה

תודה למשפחת שושני בעלי חרבת זנוקלה על המידע והעזרה, ולאנשי רשות העתיקות, למשרד התיירות הישראלי, ולחברי בקרב זקני הכפרים בהרי יהודה ובמועצת הרי יהודה.

איך להגיע בנסיעה מירושלים לתל אביב ,לאחר מעבר על הכניסה לשכונת טלז סטון ונווה אילן, פניה ימינה בכביש סלול לפנות שוב לימין במעגל התנועה המוליך לשורש ,אותו הדבר לעולים בכביש מתל אביב ,יורדים לכוון שואבה וממשיכים מתחת למנהרה ,לאחר הפנייה במעגל ימינה ממשיכים מאות מטרים עד שרואים משמאל מדרגות ומדרכה לנכים שפרצה הקק"ל ,המתחברים לשביל המוליך למרפסת התצפית בשיפולי ההר.

חרבת זונקולה ,ממוקמת בגובה של מעל לשש מאות מטר מעל פני הים ,החרבה שולטת על הדרך לירושלים, מכך נובעת חשיבותה האסטרטגית הצבאית, בתקופת מלחמת השחרור בעת מבצע שמשון נכבש המקום כיתר משלטי רכס השיירות ,ליצירת שליטה על הדרך ליצירת מעבר בטוח לשיירות המזון לירושלים.       

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים הניצבת על חורבות חרבה זונקולה
 
מצודת ביריה חניון עין זיתים
מצודת ביריה חניון עין זיתים
כניסה לחניון אינה בתשלום - חניה לנכים
המצודה ממוקמת ביער ביריה על הר הגיבורים.
 
איך מגיעים בנסיעה בכביש עכו לכוון צפת מספר 85, פונים צפונה לכביש 886 בצד הדרך המוליכה לישוב דלתון, ,או מול הכניסה הצפונית  לצפת מתפצל כביש המוליך צפונה, היישר לתוך היער ומצודת ביריה.
מידע 
במרכז הגן ממוקמת מצודת ביריה,הפארק מיועד לפיקניקים במקום חניון מרגוע נחל דלתון, חניון מצפור נחל דלתון,לפיקניקים ,החניון ממוקם במקום הישוב היהודי הקדום עין זיתים ששימש למגורי יהודים,במקום, עד המאה ה 18 .
 
בחניון  שולחנות,ספסלים,פינות מנוחה ופיקניק,מתקני מנגל ,צמחיה ופינות מוצלות,בוסתנים,מעיינות, ברזיות מים,שירותיים כימיים, מתקני משחק לילדים , מסלול אתגרי,במקום שרידי מבנים עתיקים ,קברי צדיקים, בסמוך לחניון אנדרטה לזכרם של חללי חיל השיריון שנפלו ברמת הגולן במלחמת ששת הימים.
 
מצודת ומוזיאון ביריה
כניסה בתשלום

מצומת הכניסה לצפת עוקבים אחרי השילוט החום המכוון למצודה
המצודה פתוחה בימים  ימים א -ה  בשעות 09:00-16:00.
האזור היה מיושב בישוב יהודי במאות 3-6 לפני הספירה,והמשך רצף של חכמים יהודיים,כמו רבי יוסף קארו,עד המאה ה16 אחרי הספירה שאז ננטש המקום.
 
בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למען איכרי ראש פינה,בשנת 1922 נעשה ניסיון התיישבות שהכשל,בשנת 1945 נעשתה עלייה למטרת התיישבות,נבנתה המצודה מקירות כפולים של אבן,לגגות הוקמו קמרונים לתמיכה בהם,הוקמו מרזבים,תעלות איסוף מי גשמים,הוקמו בה שני מגדלים לשמירה ותצפית,נטעו יערות מסביבה בידי המתיישבים שהועסקו בידי הקרן הקיימת.
 
כיוון שמתיישבים עסקו בפעילות עלייה לא חוקית מסוריה,והמקום שימש כסליקים לנשק,החלו הבריטים לגרשם מן המקום והרסו את המבנים בנקודת הישוב פעמיים,בבנייה השלישית של הישוב השתתפו תושבים רבים מכל רחבי המדינה,מול עמדת כח זאת הרשו הבריטים לתושבים להשאר במקום,ביריה מסמנת את המאבק בכיבוש הבריטי,המצודה בנויה על ההר העליון אשר מכונה הר הנועזים לזכר המאבק.
 
במצודה נפתח מוזיאון המציג את העלייה לקרקע,המאבק בכיבוש,באמצעות סרט ויזואלי,מסמכים ומצגות שונות,פעילויות שונות נערכות במקום.
מצודת ביריה חניון עין זיתים
 
מוזיאון חצר תל חי

מוזיאון  חצר תל חי

כתובת  תל חי ליד קריית שמונה, בכניסה לאנדרטת האריה השואג, בתחילת העליה נכנסים מבעד לשערי מכללת תל חי,ממשיכים במגרש החניה עד הסוף, מחנים מול שער הכניסה למוזיאון חצר תל חי.

 

הכניסה בחינם לחצר ,אך לסיור בתוך החצר מתבקש המבקר לסייר בסיור מודרך כי עצמאית הסיור בחצר ובמצגות אינו מותר.

 

המוזיאון פתוח בימי א – ה בשעות 08:00-16:00 ,בימי שישי בשעות 08:30-13:00, בשבת ובחגים בשעות 10:00-17:00.

טלפון לתאום 04-6951333

מוזיאון חצר תל חי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור