דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

חלוצים וחלוצות בארץ ישראל והמושבות

 

 
 
 
הרהורים בנושא הפועל היהודי ועבודת החקלאות היהודית

בהיסטוריה היהודית קיימת מחלוקת להיווצרות תופעת הפועל היהודי העובד בשדה החקלאי לאחר שנטש את בית המדרש והתפילה,יש הטוענים כי רוחות המהפכה הרוסית ,שהחלה בשנת 1905 ברוסיה והווצרות תנועת הקדמה ברחבי אירופה ,הביאו את צעירי העולם היהודי להצטרף לזרם החדש ,בעת שהרימו את ראשם מעל דפי הגמרא.

הדבקות של היהודים אחד ברעהו ,לאור הרדיפות והשוני בצורת האמונה , הביאו את צורת המחשבה ליצור את הקבוצה ואת התנועה,שנוצרו בדרך כלל על פי עיר המוצא והשפה המשותפת,צורת מחשבה זאת עוררה את הכמיהה לעזוב את ארצם ולהגשים את החלום לחזור לארץ ישראל וליישובה ביהודים.

גם השלטון הקיסרי ברוסיה שאף להוציא את היהודים מבתי המדרש ולהפכם ליצרנים חקלאיים בחלקות חקלאות פרטיות משלהם,ואולי במחשבה חדשה יש לראות את תרומתם של הברון הירש וחברו הברון רוטשילד, יוזמי ומגשימי הישוב החדש בארץ ישראל , כמחשבתם ליצור מעמד חדש של בורגנות זעירה של איכרים יהודיים, המתפרנסים מפרי עמלם,אלא שהצעירים שזרמו לארץ חפצו בצורת התיישבות חדשה, של הקבוצה והביחד שהתאימו לתנאי המחיה בארץ.


הרהורים בנושא הפועל היהודי ועבודת החקלאות היהודית
 

תודה לדוקטור אורי מלשטיין ,לעזרה בכתיבת מאמר זה.

נולד כבנם היחיד של משפחת יצחק בלובשטיין, שחבקה עסקים ברוסיה עצמה ומחוצה לה,עוד בצעירותו נחטף בידי חייליו של הצאר ניקולאי הראשון, נשלח לאזור כפרי בסיביר למשפחה נוצרית ,על מנת שיתחנך ויקבל חוסן גופני כהכנה לגיוסו כשיבגר בצבא הצאר.

כשנודע להוריו גורלו (מכיוון שהיה בן יחידי) מתו הם מצער וממחלה,על רכושם הרב הניחו ידם שליחיהם של הצאר ועושי דברו ,ולעשה רכוש המשפחה ועסקיה ירד לטמיון,כשבגר איסר גויס לצבא הרוסי עד שהשתחרר מהשרות.

בעת שרותו הצבאי בתחילה כאיש חיל רגלים פשוט, משך את תשומת לבם של מפקדיו והוא הועבר לשרת ביחידות מיוחדות ,ביחידות אלו הצטיין במיוחד במלחמת קרים, הוא סרב ללכת לקורס קצינים כשם שסרב לנטוש את יהדותו למרות הקשיים.


איסר לייב בלובשטיין אביה של רחל המשוררת
 
מצפה התמר ספור המצבה של נח סטולר

נח סטולר חי בשנים 1925-2005 , נח נולד בחוות כנרת להוריו פועלים חלוצים בחווה שהיו בהכשרה להקמת קבוצת כנרת ,במשפחתו היו שמונה ילדים , החיים בחווה ובמיוחד לילדים לא היה קל באותם זמנים מחלת המלריה השתוללה עדיין בארץ ישראל,כאשר הוקמה קבוצת כנרת ועברה למיקומה החדש על הגבעה ,עברה משפחתו למקום החדש והתיישבו שם בבית המשותף.

את חינוכו קיבל בבתי הספר בעמק הירדן ובבית הספר החקלאי כדורי, ובעת שהיה בן 18 בשנת 1944 הצטרף נח לבריגאדה היהודית הלוחמת,שם בנוסף להיותו חולה הצטרף לארגון ההברחה שהבריח יהודים לארץ ישראל,לאחר המלחמה חזר והשתתף במלחמת השחרור ושם אף נפצע בהגנת הקבוץ גשר,לאחר שהבריא גויס לנחל והיה מפקד גרעיני נחל בהיאחזויות,סיים את תפקידו בשנת 1953 וחזר למשקו כנרת על מנת להינשא לחברתו לאה.

מצפה התמר ספור המצבה של נח סטולר
 

הקדמה

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1925 בידי אנשי פלוגת העבודה על שם טרומפלדור, הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,בפלוגת העבודה של רטיסבון ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו בירושלים וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

פליטי הגדוד העברי עלו לשטח שנרכש כלל כתשעים דונם להקמת קבוץ רמת רחל ,  בפרעות שעבר קיבוץ רמת רחל בשנת 1929 נחרב ונשרף חלקו הגדול של הקיבוץ בידי הפורעים,בשנות השלושים חזרו לישב את הקיבוץ והוא נבנה מחדש כולל הרפת את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.

בשנת 1932 לאחר שיפוץ המקום שנהרס ונשרף בפרעות 1929 ,התיישבו במקום מחדש אנשי גדוד העבודה ,בשכונה העירונית גרו כשישים משפחות,מבני הקבוץ כללו כששים חדרי מגורים, מקלחות,צרכניה קטנה,מחסן בגדים חדרי מלאכה לולים ורפת,עלות ההקמה והשיפוץ היו בסביבות 6500 לא"י שמתוכם שולם מההון העצמי של הגדוד כאלף לירות שאר הכסף לבנייה והשקום הגיע מקרן היסוד ,במבנה המרכזי שוקמה הקומה העליונה בידי חברת הסנה על מנת לשכן בה אנשים לצרכי הבראה .

קבוץ רמת רחל ספור הרפת בקיבוץ
 

הקדמה

שטח האדמה בן השישים דונם שנרכש בידי הקק"ל להקמת משק הפועלות באזור תלפיות נרכש בשנת 1928 , האזור שימש כמזבלה העירונית ולכן נסלל אליו בידי עיריית ירושלים, כביש עוד בשנת 1926 אלא שלאחר שנרכש השטח ,פסקה פעולת שפיכת האשפה העירונית בסביבה.

השטח שנקנה נחשב לקיצוני והשומם בפאתי ירושלים,כמאה וחמישים מטר מבית הנציב שנבנה באותה העת,זקני ירושלים זוכרים כי ליד הדרך החדשה שנסללה היו שרידי דרך רומאית שנחשבה לדרך מעבר הירדן לירושלים ומשם בואכה דמשק,כן נמצאו בעת החריש והסיקול אבנים שהעידו כי במקום היו שרידי מבצר או ארמון, שטחי האדמה שיועדו לנטיעת המטעים הוכשרו בשיטה הערבית של טרסות מדורגות רחבות לכוון ים המלח ,

מטרת הקמת משק הפועלות היה להכשיר את בנות העלייה השנייה והשלישית לעבודת כפים והכשרתם כעובדות חקלאיות ומשק הבית בישובים היהודיים בארץ ישראל, בראש משק הפועלות הירושלמי נבחרה גברת רחל ינאית לימי אשת נשיא המדינה בן צבי ונקבע כי בכול מחזור ישהו כעשרים בנות להכשרתם כעובדות ,בנוסף ישהו במקום עוד בנות שעבודתם מחוץ למשק הפועלות אך השתלמו בחומר הלימוד.

תלפיות רפת משק הפועלות בירושלים
 
האדם שפעל ורכש את שלושים החלקות בנות הדונם עד דונם וחצי של שכונת הפועלים בבית הכרם היה יגאל מרדכי בשנת 1925 .
 

תושבי שכונת הפועלים

אסלוביץ,גולינסקי,ביקסון(הצריף),גולינסקי,גולני,גלטשטיין,גלפנד,זהבי,ויישינבסקי,חלפון,טטרסקי,יגאל,יזרעאלי לחר,מריאסיס,מאיירשטיין,סיני,פוגל,פריזר,קוטר קליימן,קניגסברג,שלייפשטיין,שליף,שמואלי,שמשוני,שפירא.

מעט על יגאל מרדכי

כאשר נולד למשפחת איליוביץ שגרה באותה העת, במושבת זכרון יעקוב , את ילדותו עשה במושבה הקטנה עין זיתים הסמוכה לצפת, ובסמוך לכפר הערבי עין זייתון, כיוון שגדל כאיש אדמה והתמצא בהוויה הערבית ,החליט לחבור לאנשי העלייה השנייה ומייסדי ארגון השומר בראשותו של זייד וישראל שוחט הקבור בתל חי ליד האנדרטה, במסגרת תפקידיו כשומר עבד בשכונת אילנייה (סגרה) ,בחדרה ובכרכור ,מטולה ורחביה שבה נחלץ ממארב שנעשה לו בשדות העמק, בפעולה זאת אף הרג את תוקפו הערבי.

בית הכרם ספור שכונת הפועלים
 

הכניסות לגן נעולות כיום , ניתן להיכנס בסיור רגלי דרך הישוב גן חיים או שיכון עליה שבכפר סבא, כיוון שהשערים נעולים אין כיום אפשרות להיכנס לגן בנסיעה ברכבים, לכניסה לגן יש להגיע לשכונת עלייה לרחוב קפלסקי, ומשם בהמשך נסיעה יש לפנות לרחוב רינגלבלום עד שתמצאו חנייה בקצהו, משם ליד שלט ההסבר ,נכנסים לשביל המוליך לשערי הגן הנעול.

מעט על משפחת הברון דה מנשה

האחים פליקס ואמיל בני משפחת דה מנשה ,היו ממנהיגי הקהילה היהודית שבאלכסנדריה בני המשפחה בזכות היותם מבוססים ובעלי ממון ,שפרנסתם היית מסחר ברחבי מצרים ובמיוחד באלכסנדריה, היו מעורבים בכלכלה המצרית ,במתן תמיכה ועזרה בהקמתם של ישובים כמו: נתניה, אבן יהודה, כפר אהרון ועוד שהוקמו בארץ ישראל ועזרה בהתיישבות בארץ ישראל בתקופה שבין המלחמות העולמיות הראשונה והשנייה.

בני משפחת דה מנשה החליטו ,לאחר מלחמת העולם הראשונה להקים ועדה למען ארץ ישראל, שמטרתה לרכוש אדמות בארץ ישראל בעידודם של חיים ויצמן והחוקר אהרונסון כמו בשפלה ,בירושלים ,בחיפה ובעוד אזורים .

פועלם כלל לעודד השקעות כלכליות פרטיות של יהודים ,על מנת שיקדמו את הכלכלה ותעזור ליהודים ,להתבסס בארץ ישראל מבחינה כלכלית ,ובמקביל לנסות לעזור ולהשפיע בזכות מעמדם בפעילות מדינית במנהל השלטון המנדטורי על מנת לעזור ליהודים בשיתוף פעולה עם חיים ויצמן שהיה נשיא ההסתדרות הציונית .

פליקס ואחיו אמיל תמכו במוסד הלימוד מנשה שבמצרים ,שבו למדו ידי יהודים השכלה כללית , במחצית שנת 1923 ,ערך הברון פליקס ביקור בבית הנציב הראשי של בריטניה בארץ ישראל, והמשיך את ביקורו בעיר צפת ולאחר מכן ביקר במושבה ראש פינה בלוויית קצינים בריטים בטקס שנערך במלון פלדמן ,לאחר ביקור בבתי איכרים ובמוסדות כמו המרפאה ובית המרקחת המשיך במסעו לטבריה.

בני המשפחה אף עזרו בהקמת בנק שנקרא בני בנימין ,שמטרתו לעזור לאיכר בהתיישבות החקלאית ,בעזרת הקצאת אשראי לרכישת ציוד ,זרעים ונטיעת פרדסים בשפלה ,כול השקעתם נועדה לא רק מטעמים כלכליים לכיסם ,אלא לעזרה לבני העלייה הציונים בארץ ישראל.

סיפורו של הפרדס וגן דה מנשה

הפרדס, שבשטחו הוקם הגן, ממוקם בחלקו הצפון מערבי של העיר כפר סבא, ברחוב אנגל בכפר סבא ,שאותו רכש בשנת 1934 הברון פליקס דה מנשה ואשתו הברונית רוזט , שהתגוררו באלכסנדריה, שם היו פליקס ואחיו אמיל מראשי הקהילה היהודית שבאלכסנדריה ובמצרים האחים דה מנשה עסקו במסחר שלל יבוא ויצוא בנמל ובמחסניהם שבהם שווקו סחורות ברחבי מצרים.

בחלקת האדמה ששטחה כמאתיים ועשרים דונם ,שרכש פליקס בשנת 1934 בפתח תקווה בעבור המשפחה ,וכן לנטוע בחלקה פרדס , במרכזה של הגבעה תוכנן לבנות בית קיט בעבור המשפחה ומסביבו להקים גן בוטני, לצורך הקמת הפרדס וניהולו והקמת הגן הבוטני שכר את שרותי משפחת חיים ומרים יפה בשנת 1939 ,בעבורם בנה בית קטן במרומי הגבעה שבשטחו ולצדו היה אמור לקום בית הקיט שלא נבנה מעולם .

מסביב למבנה הקימו בני הזוג יפה ,גם משק חי קטן שסיפק חלב ומוצריו ואפילו לול שסיפק את הבשר והביצים למקום, לגן הבוטני שהוקם על הגבעה בשטח של כעשרה דונם ,הובאו צמחים נדירים מרחבי העולם.

בשטח הפרדס והגן נטעה שדרה של עצי ברוש המוליכה מהכניסה לגן ,שגילם כיום מעל לתשעים שנים, שחצצו בין חלקות הפרדס ושימשו גם כמגן רוח ,שעציו נעלמו כלא היו לאורך השנים , חלק מהעצים שבשדרה נכרתו עקב מצבם, חלק הושארו ונשתלו בשדרת ברושים חדשים במקומם.

בפרדס ניטעו עצי הדר שכללו קלמנטינות ,תפוזים ואשכוליות, כיום הפרדסים נעלמו ואינם , חלק מהשטח של הפרדס נכבש בידי אנשי הנדל"ן שבנו עליו שכונת מגורים, ובני משפחת אייזנברג לאחר תהליך התדיינות ארוך זכו לבנות עליו שלוש וילות למגורים עבורם.

בחלקות הגן הבוטני גודלו סוגי קקטוסים , צמחייה ארץ ישראלית וצמחיה טרופית שהובאה מרחבי העולם, המבנה שבו גרו בני משפחת יפה, שימש גם את אנשי השומר ובהמשך את אנשי ההגנה ואנשי הפלמ"ח ,כמקום מפגש ואימונים , אפילו תחנת שידור סודית הוקמה בעליית הגג והאנטנה הוסוותה כשובך יונים .

לצורך ההסוואה שימש הבית גם כמקום כינוס ובילוי לשחקני תיאטרון העברי , שיני הזמן עשו שמות גם במבנה הקטן שבראש הגבעה ,השטח נמכר בשנות השישים בידי צאצאי משפחת דה מנשה לידי בני משפחת אייזנברג ששימרו את הגן וקראו לו גן שאול, על שם שאול ולאה אייזנברג.

בני הזוג יפה התגוררו במקום, עד מותו של חיים בשנת 1964 ועקירת רעייתו בשנת 1968 מהבית, השטח הפרטי גודר וננעל למבקרים למשך כחמישים שנה לאחר הרכישה ,כתוצאה מכך סבל המקום מהזנחה שפגעה בעצי הדקל ,המדשאות התייבשו וחלק מהצמחייה הבוטנית קמלה או נשדדה.

כיום לאחר שמשפחת אייזנברג ,שרכשה את השטח בשנת 1967, קבלה בשנים האחרונות היתר לבנייה על השטח הקרוב לגן שלוש וילות , בהתניה שהגן ישוקם ותינתן לציבור אפשרות חופשית או בתשלום ,לבקר בו במשך חמישים שעות שבועיות , עוד נחתם בחוזה כי המבנה שעל הגבעה ישופץ ויהפוך למוזיאון.

אלא שבין הגשמת ההסכם נותר הבדל עצום ,המבנים של בני משפחת אייזנברג נבנו ,אך הגן לא שופץ , הדרך היחידה שקיים כיום לבקר בגן מנשה (שאול) ,ולהיכנס לגן כיום בלי להתגנב בפרצה, היא להירשם ולשלם לסיורים המאורגנים הנערכים מדי פעם ,שעורך המוזיאון ההיסטורי של העיר כפר סבא .

באוקטובר 2018 נחתם חוזה בין עיריית כפר סבא ומשפחת אייזנברג ,לפתוח את שערי גן מנשה (שאול) לציבור, ולהעביר את ניהול ושימור הגן לידי עיריית כפר סבא ,העירייה התחייבה לבצע בגן עבודות שימור ועבודות שיחזור גינון על מנת לפתוח את שערי גן לציבור הרחב.

כפר סבא גן הברון מנשה (שאול)
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

חנקין יהושוע גואל הקרקעות
 

במרכז עמק הירדן ממוקמת גבעה שכינוייה גבעת שוורץ , אל הגבעה מוליך שביל עפר בן שני קילומטר ממערב קיבוץ כפר בלום,על גבעה זאת עלו להתיישבות בשנת 1943 בשלוב של יהודים אנשי עליה מאנגליה,ליטא,אסטוניה ולטביה ,שמו של הקבוץ ניתן לו ,על שם ליאון בלום ,ששימש כראש ממשלת צרפת בשנים  1936-9, לזכרו מוצב בקיבוץ פסל של ראשו .

על ההתיישבות בתל התנצחו שתי קבוצות עולים שרצו ליישב אותה כיוון שהגבעה שלטה על השטח ולא נכללה בשטחי הביצות המוצפים במים, הקבוצה שהפסידה במרוץ התיישבה והקימה את קבוץ כפר סולד.

כפר בלום השם הזמני נעמה בתל נאעמה
 

אחד המחקרים של הוועדה המלכותית הבריטית ,שערכה סקר בנגב הניב ספר שהכיל 400 עמודים ,במחקר טענו חוקרים רבים כי בעל הניסיון הרב לשטח, בעל וותק של כחמש עשר שנה שבהם שרת כמושל מיג'ור ג'ארויס הבריטי   לנגב וסיני .

כמושל לא נטה לא לערבים ולא ליהודים, רעיונו העיקרי היה שיש לפתח וליישב בנגב מתיישבים, לחיזוק דבריו הביא ממצאים שהעידו שבעבר זכה האזור ,לכמות גשמים גבוהה יותר ולכן זכה בפיתוח חקלאי רב יותר .

עוד משבח מיג'ור ג'ארויס ,את ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב ,שבעזרת כספים מבעלי הון יהודיים, רכשו אדמות והצליחו לגדל עלייהם גידולים חקלאיים ,הוויכוח בעיניו נבע לא מהדרישה של גורמים בריטיים למסור את הנגב לידיים ערביות ,אלא גודל השטח שיש למכור להתיישבות היהודית על מנת לפתח את הנגב הצחיח ,בלי להגביר את והיריבות בין הערבים ליהודיים בארץ ישראל ובנגב בפרט.

אומנם בני השבטים הערביים התרבין ובני שבט הרומילאת ,שזנחו חלק מנדידותיהם לטובת גידולי בעל ושלחין ואפילו מטעים ופרדסים , שיצרו משבצת גידולים באזור הוודיות של עזה, באר שבע ועוג'ה , בעקבות התבוננותם ביהודים החלוצים.

הנגב בארץ ישראל ערב החלוקה בשנת 1937
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור