דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
ניווט
 
 

חלוצים וחלוצות בארץ ישראל והמושבות

 

 
 
 

בעצם הקמת הגדוד העבודה העברי שהורכבה מקומונות (בדרך כלל על פי מוצא חברי הקומונה) ניתן האות להקמת ארגון עצמאי כקבלן עבודות , המוכן להילחם בכול סוגי העבודה ובעבודה הערבית והשכירה ,תוך קליטת עולים חדשים וארגון חלקם עוד בארצות מוצאם ,על מנת להקים ולכבוש את העבודה וההתיישבות ברחבי ארץ ישראל.

הגשמת הרעיון של שוויון סוציאליסטי בין החברים ,חלוקה צודקת מבחינתם של השותפות ברכוש האישי והציבורי הן ברכישה והן בחלוקתו בין כלל החברים ,ניהול המערכת העובדת ומקבל העבודות ,בלא להזדקק למנהלים חיצוניים ופקידות מתלווה, קביעת צורת המשקים והיישובים בסגנון בתוכן ובענפי המשק ,בניגוד לשיטות המקובלות של השליטה והניהול של חברות כמו יק"א ,פיק"א וכדומה .

אך העיקר להתרחב ולכבוש עוד שטחים ועבודות שינוהלו בידי החברים בעצמם בלא להיות תלויים בממנים המטווים את הדרך, אלא להתפרנס ולחיות כפועלים חופשיים החיים על פי האידאלים ובניסיון לגשר על ההשתייכות הפוליטית והאידאולוגיה ,למען מטרה אחת ,יישוב ארץ ישראל והגדלת מספר היהודים ביצירת מוטיבציה להגיע ולהגשים את הרעיון הציוני תוך יצירת דפוסי התיישבות חדשים של קבוץ, קבוצה, מושב עובדים והתיישבות עירוניות על בתי מלאכה ומפעלים למען הכלל.

הגדוד העברי כרונולוגיה קצרה
 

הרעיון הפשוט לכאורה עלה מההבנה עצמית , שהעולים בעלייה השנייה ובשלישית לארץ ישראל כיהודים ,ירצו לבנות לעצמם חיים חדשים , על כן כול אחד מהעולים, ימסור את נפשו וידיו ,למען הכלל המאמין כמוהו בהגשמה זאת, ולכן כול אדם בקבוצה הוא שווה זכויות.על כן במסגרת זאת, יתקיים חופש הפרט (אמונתו) והשוואת התנאים והזכויות , בקומונה כלכלית בלבד , בעת קבלת העולה לקומונה ,הוא נשאל רק שאלה אחת : האם יסכים לחיים משותפים ולהשוואת תנאי החיים , המצטרפים לא נשאלו לדעתם ולאני המאמין הפרטי שלהם.

רצונם של העולים להצטרף לגדוד העבודה העברי שדגל בעבודה עברית של חבריו, גרם לגדוד לגדול ולפתוח פלוגות עבודה שונות שעבדו בכול עבודה שקבלו, אך אי העמקת השורשיות ואי התעמקות וביטול האני יגרמו בהמשך למערבולות , משום שלגדוד התכנסו התכנסות זרמים אידאולוגיים שבאו מתנועת השומר, מחברי המפלגות הסוציאליסטיות השונות ,ומבעלי ההשקפה המשקית של משק חקלאי סגור המפרנס את עצמו והמחויב לניהול כספי סדור ביישובו ,ואי חלוקת ההכנסות עם  הגופים הארציים ,השוני בדעות החלו לבקע במהרה את הבסיס של הבייחד הבסיסי.

בקיעים אלו בין האידאליים השמאליים והימניים בתוך הגדוד , כאשר הנוטים שמאלה החלו להתקרב גם לישות המפלגתית ובכך הרחיבו את הבקיעים, שאליהם חדרו מטיפים אידאולוגיים מפלגתיים שגרמו לפילוגים ,כך נוצר מצב שפלגים שונים מאותו מקום לא יכלו לגור בכפיפה אחת ,כמו בהתחלה בעת הקמת יישובם .
 
מצב זה היה יכול להיעצר, אילו לגדוד היו מנהיג בעל אישיות מובילה בעלת חזון ,שהייתה מנטרלת מיד את החיכוכים והמחלוקות, ומחזירה את האידאל הראשוני שבשלו הוקם הגדוד כך כשהיריעה קטנה והרבה רוצים לחסות תחתיה ,נוצר מצב של חוסר וחיפוש מקור אחר לכיסוי כאשר האגו מנשב מאחור.
הרעיון שעמד מאחורי הקמת גדוד העבודה
 
מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון

בתקופת המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל,במחצית שנת 1936,החליטו שלטונות המנדט,על הקמת מחנה המעצר לערבים בסמוך למחנה הצבאי הבריטי בסרפנד ובית החולים הצבאי ,שהוקמו במקום מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, המחנה הצבאי נקרא בשמו של הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר . למחנה המעצר הראשון שהוקם בשנות השלושים בצריפין, צמח וגדל  והשתרע על פני מאות דונמים כולל   מחנה לטרון

אפיזודה משעשעת ארעה ,כאשר בחודש יולי 1939 ,החליט הנציב הבריטי לסייר בבתי הסוהר (ששם לא ראה אפילו אסיר אחד) , לסיום ביקר במחנה המעצר סרפנד,שם נאם בפני האסירים הערביים.

שם ציין הנציב הבריטי, כי נוצר הצורך לכלוא מתפרעים,(המרד הערבי),אך הוא הבטיח שיעשה ככול שבידו,לספק לעצורים תנאים להמעטת אי הנוחיות שבמעצר, בהספקת עיתונים,בחופש מעבר בתוככי מחנה המעצר,באפשרות להזמין אוכל מתושבי הסביבה לטעמם ועוד,בעקבות דברים אלו ,העלו מספר חברים בבית הנבחרים הבריטי,אוהבי הערביים (מה התחדש מאז) שאלות למצבם ולתנאי הכליאה במחנה המעצר סרפנד .

מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון
 

האוניה טייגר הייל נבנתה כאוניית פחם בצי המסחר הסקוטי, נמכרה בהמשך ליווני,שם נמכרה לאנשי העלייה,ומיוון החלה את מסעה ,לנמל הרומני קונסטנצה,בדרכה אספה בנמל וורונה ,כחמישים חברי השומר הצעיר ואת האלחוטאי של האוניה , (האלחוטאים היו שייכים לחבורת הגדעונים) בעת עגינתה בנמל קונסטנצה,הועמסו עלייה כשבע מאות וחמישים עולים שנאלצו להמתין ברכבת שהגיעה מפולין ,עד שבהוראת מלך רומניה שוחררו לאוניה. 

 

האגדות טוענות ,שהאנשים מפולין שהגיעו על הרכבת ושעוכבו בלחץ הבריטים בתוך רומניה, שוחררו להפלגה באוניה טייגר הייל,רק לאחר שהשלטונות הרומנים הגיעו להסכם עם הבריטים ,שעולים אלו יפליגו לנמל חיפה ,כעולים חוקיים על חשבון ההקצבה השנתית ,של חלוקת אישורי כניסה ליהודים בעלייה לארץ ישראל.

 

נוצרה בעיה נוראית כאשר השלטונות ברומניה ,סרבו לאפשר את העמסת המזון על האוניה לפני עליית העולים,כתוצאה מכך ,הסתבר שהמזון שהועלה ללא פיקוח היה מקולקל ברובו והושלך לאחר כבוד לים,יתרת המזון והמים הוקצבו במשורה.

סיפור אוניית המעפילים טייגר הייל שעלתה על שרטון בחוף תל אביב
 

טוחני הקמח יעקב גורדון גדל הגוף (היה מניף שק גרגרים בקלות)   ומאיר שיינדרמן שותפו קטן הקומה שהיה מכונאי מעולה ,היו בעליה של תחנת הקמח שפתחו בשנת 1901 בבאר שבע כתחנת קמח ממוכנת, תחנה זאת פעלה לאורך שנים ארוכות , המבנה הזה היה   היחידי שהיה בבעלות יהודים בכל הנגב אך בפועל כרכוש מבנה התחנה, נרשמה על שם יחזקאל דנין חברם שהיה בעל נתינות תורכית ובהמשך האפוטרופוס על רכוש משפחת גורדון (טופס הרישום נמצא בארכיון באוניברסיטת באר שבע).

הפלאחים הערביים העדיפו לטחון את תנובת גרגרי התבואה שלהם בידי הטוחנים היהודים כיוון שידעו כי היהודים אינם לוקחים (מעלימים)   חלק מהתוצרת אלא מסתפקים בשכר שנקבע מראש,סיבה נוספת היא שתחנת הקמח הייתה תחנה מכאנית שהשתמשה בסוג משובח של אובנים שטחנו את הגרגרים לרמת קמח עדין ולא גס.


תושבים יהודיים בתחילת המאה העשרים בבאר שבע עד שנת הפרעות 1929
 
הקדמה לתולדות באר שבע וסיפוריה
הקדמה לבאר שבע

מקורותיה של העיר מתוארים בספר בראשית בסיפורו של אברהם אבינו,בתקופת השלטון הרומי  והביזנטי ,נתקיימה בה התיישבות,שאת שרידיה ניתן לראות באזור השוק הישן, עד הכיבוש המוסלמי ערבי שאז הפכה לעיר ערבית,בתקופת השלטון התורכי שימשה כעיר ממשל,ונכבשה בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה, והפכה להיות עיר ערבית לכל דבר,לאחר מכן שימשה כעיר ממשל ומפקדה תחת הצבא המצרי ,עד שנכבשה בידי הצבא הישראלי במלחמת העצמאות.

 

העיר באר שבע היא השביעית בגודלה במדינה,בשנות החמישים החלה בניית העיר והשכונות החדשות ,כתוספת לעיר התורכית הישנה,מרכז העיר הישן משמש כיום בעיקר למסחר, בתחילה נבנו הבתים בשיטת עיר גנים,מבנים חד קומתיים עם חלקה ליד הבית,אך במהרה שונתה התוכנית והבניה בשכונות צופפו ונבנו בה מבנים רבי קומות ומרכזי מסחר מודרניים,בשנת 1960 נבנה בעיר בית החולים סורוקה,אוניברסיטת בן גוריון,תיאטרון העיר ותזמורת סימפונית,,קריית ממשלה,כאשר החלה העלייה מרוסיה ,הגדיל העיר את אוכלוסייתה ומבניה.

     
הקדמה לתולדות באר שבע וסיפוריה
 
מושבת יסוד המעלה ספור תחילתה

את שמה מי מרום קיבלה מושבת יסוד המעלה מהשם של העיר הכנענית בגליל, שעל פי סיפורי התנך שימש כמקום כינוס לצבאם של הכנענים בדרכם למלחמה עם יהושוע בן נון, במלחמה ניגפו הכנענים שנסו עד לצידון בלבנון מרדיפת הצבא היהודי, על פי האגדות טוענים כי העיר שכנה על גדות ים סובכי (אולי סבך קני הגומא) מביב לימת החולה .

כיוון שתחילת חמש החוות החקלאיות, שיצאו מתוך המושבה עצמה בחלק הדרום מערבי של הימה  ,כמו חוות אמיתי שעלתה באש בשנת 1929,חוות צוף של מתיישב מזיכרון יעקב, חוות מיכאל פפו שהגיע על מנת לגדל כותנה , חווה זאת שננטשה לאחר זמן ועברה למושבה מטולה,חוות אייזנברג,חוות משפחת ניסים בכור אלחדף,שייכים לסיפור הקמת יסוד המעלה מעט סיפורת על התחלת ההתיישבות היהודית בעמק החולה השזורה בסיפורה של החווה .

מושבת יסוד המעלה ספור תחילתה
 
סיפור האדמה היהודית בבוסטוס גורגוס שבחורן - סאחם אל ג'ולן (דרום סוריה)

תודה ליחיאל ברקוביץ ז"ל ולזיכרונותיו כחלוץ באדמות חורן מהקבוצה הרומנית ולצאצאים של החלוצים ממושבות חורן ,שסיפור אבותיהם מובא במאמר.

חורן הינו חבל ארץ בדרומה של סוריה שמוזכר בספר התנך ,מבחינה חקלאית הוא היה ידוע כחבל ארץ פורה המתאים לגידולי מטעים וכרמים וגידולי פלחה בשיטת הבעל של השקיה ממימי הגשמים.

הקבוצה הרומנית "עזר בצר" והקבוצה הבולגרית "שלום וברכה"

בתחילה החלה התאגדות תושבים מסופיה בבולגריה באגודת חובבי ציון (שלום וברכה) בעלי הנטיות הציוניות ,ברוח הרוחות הציוניות שהחלו לנשב במקום ,להתאגד ולשלוח שליחים למצוא שטחי אדמה לצורך הקמת מושבות בארץ ישראל, לאחר שחזרו שליחים אלו ולא מצאו חלקה שתמצא חן בעיניהם ,בשנת 1890 התרחבה תנועתם והצטרפו אליה אנשי העיר יאס (יאשי) ברומניה .

סיפור האדמה היהודית בבוסטוס גורגוס שבחורן - סאחם אל ג'ולן (דרום סוריה)
 
סיפורם של אנשי העלייה השנייה

נהוג לתארך את העלייה השנייה ,בין השנים 1904-1914 , בעלייה זאת הגיעו בין 30.000 ל  40000 עולים, רובם של העולים בעלייה הזאת הגיעו מרוסיה ,הם הגיעו לישראל על מנת ליצור חברה חדשה בארץ אחרת, הם האמינו שבכוחם לחולל מהפכה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל,יעדם היה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל,

כיוון שעולים אלו התפרנסו מעבודה חקלאית כשכירים במושבות וקשיי הפרנסה הגדולים בנוסף לאי רצונם של בעלי המשקים החקלאיים מהעלייה הראשונה להעסיקם , כיוון שהפועל הערבי היה זול ומיומן מהם, גרמו להם להתפכח מחזונם,העלייה השנייה גם יצרה ירידה גדולה בחזרה של חלק גדול מאנשיה, חלקם התאבד, מהתנגשות המציאות היום יומית, אל מול האידיאליים,לטענת בן גוריון רק כעשרה אחוזים מהם נשארו, בסך הכול במושבות בישראל היו כאלף איש.

סיפורם של אנשי העלייה השנייה
 
קבוצת כנרת סיפור ההקמה

הקדמה

בסיסה של הקמת קבוצת כנרת התהווה בחצר כנרת ,לאחר ניסיונות לקבוע את מסלולה של החווה ולאחר החילוף השלישי של גרעיני החלוצים ועזיבת הקבוצה האמריקאנית בראשותו של אליעזר יפה כפי שכונתה בשנת  1912-3 ,נקראו לדגל חברי קבוצת החלוצים בני העלייה השנייה ,שהכשירו את מושבת ההר כפר אוריה לבוא ולקחת את חוות כנרת שעמדה כעזובה

בראש הקבוצה (הקומונה) עמד בן ציון ישראלי,קבוצתו מנתה שש עשר חברים וחברות,הייתה זאת קבוצה מגובשת ברעיון העבודה העברית ובהגשמת יישוב ארץ ישראל ביהודים, חברי הקבוצה צברו ניסיון חקלאי וארגוני בעבודת כפים ובהכשרת שטחים לחקלאות.

תחילתה של קבוצת (קומונה) כנרת

קבוצת כנרת כך קראו לעצמם חברי הקומונה,ישבו בחוות כנרת בשנים 1913-29 ,הקומונה עברה שינויים שונים ,לאורך תקופת ישיבתם בחוות כנרת, תחילה עברה הקבוצה טלטלה, כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה,הם קלטו יהודים בעלי נתינות זרה לתורכים,  שגורשו ממקומות מגוריהם חברי הקבוצה קלטו את הפליטים הללו וסיפקו להם מזון ועבודה בהכשרת שטחים ובייבוש ביצות באזור אגם כנרת והכשרתם לעיבוד חקלאי .

קבוצת כנרת סיפור ההקמה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד