דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחובות והסביבה

 
 
 

סמלה של העיר רחובות מכיל את פרי התפוז (הענף החקלאי העיקרי של חקלאי המושבה הפרדסנות) הסימן השני הוא המיקרוסקופ רמז למכוני המחקר זיו (הפקולטה לחקלאות) ומכון ויצמן הסמל השלישי היה ספר המסמל את ספרייתו הפרטית של טוביה מילר שהאגדות מספרות שהייתה הגדולה  במזרח התיכון .

מהפרדסנות נותר בעיר מוזיאון הפרדס ,את סמל הספר מסמלים גם הסופרים והמשוררים שהגיעו למושבה וייצרו בה ,כמו :משה סמילנסקי שעסק גם בפרדסנות ורכישת קרקעות מאיר (סיקו) סמילנסקי אחיו של משה, ס,יזהר, שלום עליכם , נחום גוטמן, בנימין תמוז ועוד.

תחילת סיפורה של המושבה

סיפורה של הקמת מושבת רחובות בשנת תר"ן 1890 נולד במוחו של אהרון אייזנברג שהתגורר בזמן ההוא בצריף ליד הישוב הערבי של וואדי חנין ,שעבד בסתתות אבנים לבניית בית הכנסת במושבה ראשון לציון בשנת 1889.

בעת שעבד בסתתות  שח לחבריו , ש.כהן תושב ראשון לציון וחברו יהודה גרזובסקי המורה מהישוב עקרון (עקב) ,על רעיונו הציוני לגאולת אדמות דוראן (רחובות),עם רעיונם להקים מושבה ללא עזרתו וכספו של רוטשילד וחסדי פקידיו .

רחובות סיפורה של עיר
 

סיפורה של הקמת מושבת רחובות בשנת תר"ן 1890 נולד במוחו של אהרון אייזנברג שהתגורר בזמן ההוא בצריף ליד הישוב הערבי של וואדי חנין ,שעבד בסתתות אבנים לבניית בית הכנסת במושבה ראשון לציון בשנת 1889. 

בעת שעבד בסתתות   שח לחבריו , ש.כהן תושב ראשון לציון וחברו יהודה גרזובסקי המורה מהישוב עקרון (עקב) ,על רעיונו הציוני לגאולת אדמות דוראן (רחובות),עם רעיונם להקים מושבה ללא עזרתו וכספו של רוטשילד וחסדי פקידיו .  

אגדה נוספת קשורה לרעיון של גאולת אדמות דוראן ,ששלושת החברים היו נוהגים להיפגש בשבתות ,   יהודה גרזובסקי שהיה מורה בעקרון נהג לעבור דרך אדמות דוראן לפגישה, ובכול שבת היה חוטף מטר אבנים מילדי הערבים ,חברו אהרון אייזנברג היה נזעק לעזרתו , מכוון שרצו הידידים רצף שטח בין עקרון לוואדי חנין שבו התגורר אייזנברג הבשיל רעיון הרכישה במיוחד לאחר ששלושת הרעים עלו לצפות באדמה מהגבעה הנישאת שבאדמות דוראן.  

בעלי הרעיון פנו לרוכש האדמה חנקין ובסיוע אגודת מנוחה ונחלה שהחלה את דרכה בעיר וורשה ,בעל הדפוס לוין אפשטיין (בשנת 1937 הסתיימה בניית בית הדפוס לוין – אפשטיין בבית וגן במפעל הועסקו עשרות עובדים חלקם עולים חדשים שהמפעל השיג עבורם תעודות עולים משלטונות המנדט)    ורבי ז.גלוסקין, לאחר שנאספו הכספים פנו הם לבעליו של השטח הנוצרי הערבי אלפרד רוק צעיר משפחת רוק שישב בעיר יפו.  

רחובות סיפורה של המושבה
 

שמו של הכפר הערבי זרנוקה נובע מהמילה זרנוק בערבית, מיקומו של הכפר כעשרה קילומטר ,מדרום מערב העיר רמלה וכיום בתחום המוניציפלי של העיר רחובות הנקרא שכונת קריית משה ,לאחר שננטש בידי תושביו הערבים בשנת 1948.

רבים מתושבי הכפר הערבי זרנוגה ,שמנו כתשע מאות נפשות בשנות השלושים ,רובם עבדו בפרדסים ובבתים של תושבי המושבה לפני ולאחר מלחמת העולם הראשונה, מספרם של התושבים בכפר זרנוגה צמח ערב מלחמת השחרור ומנה כאלפים ושלוש מאות תושבים.

מיד לאחר כיבוש ארץ ישראל, החליטו שלטונות המנדט ,להקים על שטחים שהוקצו לבנייה ציבורית ,בית ספר לבנים בכפר שבו למדו מעל לשלוש מאות תלמידים ותלמידות, מספר שנים לפני עזיבתם את הארץ בנו שלטונות המנדט עוד בית ספר לבנות.

כיוון ששטחי המושבה רחובות שהוקמה בשנת 1890, הייתה קרובה לאדמות הכפר זרנוגה וחלקם של אדמות המושבה עובדו לאחר שנלקחו בידי פלחי הכפר הערבי ,בטרם עלתה המושבה נוצרו מלכתחילה מריבות על שטחי החקלאות והמרעה בין ההתיישבותיות.

רחובות כפר זרנוקה – זרנוגה
 
משה סמילנסקי חי בשנים 1874 – 1953 ,בעת שעלה לארץ ישראל בעליה הראשונה בשנת 1890בגיל 16 לבדו, היה ממייסדי המושבה חדרה בעקבות סיפוריו עלתה משפחתו לארץ ישראל ואביו רכש כאלף דונם בעת שהקימו את המושבה חדרה .

 

קשיי המחלות הביצות והרעב ,דחקו את המשפחה ממגוריהם במושבה חדרה והמשפחה קבלה החלטה להתיישב במושבה ראשון לציון  ,שם התייאשו לגמרי הוריו ובני המשפחה וחזרו בלעדיו לרוסיה , בשנת 1893 רכש משה שטח אדמה במושבה רחובות, עליה נטע כרם ענבים ושקדים .

 

האגדה למשפחת סמילנסקי מספרת ,כי למרות שהתכונן ללמוד חקלאות ,לאחר עלייתו לארץ בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, דחה תוכנית זאת כיוון ששפת הלימוד הייתה צרפתית .

סיפורו של הסופר משה סמילנסקי בגאולת אדמות ארץ ישראל
 

תודה למשפחת בלובשטיין ,לאורי מילשטיין,ולסופרת שולמית לפיד בעבור העזרה בכתיבת המאמר.

הקדמה

שיריה של רחל בלובשטיין (המשוררת ) קובצו בשלושת הספרים : "הספר ספיח " שיצא בשנת 1927,את האוסף תרגם הנשיא לשעבר זלמן שז"ר (זלמן רובושוב) ליידיש , " הספר מנגד " שיצא בשנת 1930 שנה לפני מותה,הספר "נבו "משנת 1932 שיצא שנה לאחר מותה, בשנת 1935 קובצו רוב שיריה כולל אלו שלא פורסמו בשלושת הספרים הראשונים בקובץ שנקרא "שירת רחל".

שלושה משיריה שנכתבו ברוסית כפי הנראה מתקופת שהייתה בזמן מלחמת העולם הראשונה בעת שנתקעה ברוסיה , שלושת השירים הללו תורגמו לעברית מרוסית בידי רנה ליטווין ,לאחר שהתגלו בתקופתנו.


סיפורו הנעלם של ספרה של רחל המשוררת "בבית ובחוץ "
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו
 
מועצה מקומית גזר היישוב כרמי יוסף

ליישוב כרמי יוסף מגיעים בנסיעה על כביש 44 מצומת נשרים או מצומת נחשון בכביש בין רמלה לבית שמש,הנסיעה מכוון צומת נחשון נמשך כשלושה וחצי קילומטר,פונים על פי השילוט בכביש העולה למרכז היישוב משני צדדיו נטועים שיחים פורחים,במחצית העליה מצד שמאל ממוקמת בריכת הישוב ומעליה גן זיכרון לזכרו של ראש הוועד הראשון גדעון אלטשולר , בפארק הקטן ספסלים ושולחנות ואף ברזיה ,לאורך השביל הראשי נטועים שדרת דקלים.

ממשיכים בנסיעה עד למעגל התנועה פונים ימינה ומיד שמאלה ועוצרים במגרש החניה של נהמרכז המסחרי של הישוב, מרכז זה עולל חנויות,אצל שמחוני בית קפה וקונדיטוריה, חומוסית זרזיר,האוכל המוכן של כוכי ,מרכול גדול,דואר ומספר חנויות,קופות חולים, המרכז בנוי בצורת האות ח' ובמרכזו גן שעשועים.

מועצה מקומית גזר היישוב כרמי יוסף
 

בהסבר פשוט: היא נקודה בולטת בשטח ,שמקשרת בין המפה לשטח בזכות נקודות קישור, ביחס למיקומם המדויק והיחס לגובה פני הים ובמיקומם המדויק ברשת הקואורדינאטות העולמית, רק לאחר שקובעים בשטח את נקודות טריאנגולציה שממנה רואים לפחות עוד שתי נקודות טריאנגולציה וביחד השלושה יוצרות משולש על המפה ובשטח.

רשת נקודות הטריאנגולציה ששימשו בתהליך לרישום הקרקעות בטבו

בעת שרכשו היהודים קרקעות מידי הערבים בארץ ישראל ,נשלחו מודדים לבצע את המדידות ,לאחר שסיימה יחידת המודדים את סימון השטחים שנרכשו במדויק ,החלה עבודת הניירת המנדטורית של הכנה ורישום הקרקעות בספרי האחוזה (הטבו).

לניירת זאת צורפו מפות חתומות על ידי המוכרים, השייחים של השבטים (בעלי הרכוש) תוך ציון מה חלקה ומיקומה של כול משפחה בנכס הנמכר, לאחר החתמת המפות גם בידי השייחים של החלקות ובעלי החלקות הסמוכות לשטח שנרכש, על מנת למנוע סכסוכים בעתיד, בנוסף הוגשו גם מסמכים המאשרים כי השטחים היו שייכים למוכרים בעשר השנים לאחור.

נקודת טריאנגולציה לצורך מיפוי ומדידת שטחי קרקע
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור