דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמלה לוד והסביבה

 
 
 
קבוץ צרעה מנזר רפאת (דיר רפאת) והיקב

ביקור ללא תשלום, טלפון לתאום 02-9917981, טלפון לתאום  052-2800750

 

מנזר דיר רפאת ממוקם 5 קילומטר מצפון-מערב לבית שמש,בגבעה שולטת מעל לקבוץ צרעה הכניסה מצומת שמשון לכוון בית גוברין,עוברים את בית שמש,נכנסים לכביש לקבוץ צרעה ,לא נכנסים לקבוץ ,אלא ממשיכים הלאה עד לשלט הכוונה ,בצידו השמאלי של הכביש למנזר בית ג'מאל ויקב מוני, המנזר פתוח בשבת, משעה 9:00 עד 12:00.לתיאום בימים אחרים

 

מנזר רפאת שהוקם בשנת 1927,ממוקם בקרבת הישוב צרעה המופיע בסיפורי התנ"ך,מולדתו של שמשון הגיבור על פי הפסוק ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה, מנזר מאבן המוקף בחומת אבן ובתוכו עצי פיקוס ,גינה ועצי בונגונביליה,המשקיף על עמק נחל שורק,כיום במנזר מעט נזירים בניגוד לעבר שבו אכלסו את המנזר נזירים רבים,המנזר נבנה על אדמות שנרכשו מערבים במאה התשע עשר, המנזר הכנסייה ואלפי הדונם של האדמה החקלאית שייכים לפטריארכיה הלטינית.

קבוץ צרעה מנזר רפאת (דיר רפאת) והיקב
 

לאחר שהנזירות עברו למבנה הראשי במנמזר רפאת  ,הוחכר בית היתומים לגוף שנקרא גבעת שמש, שהיה חלק ממשרד הרווחה והסעד ,גוף שהקים במבנה בשנת 1953-4 מוסד לארבעים מפגרים מבוגרים, מבנה מוקף חומת אבן גדולה ומסביבה חלקת אדמה בת 25 דונם לעבודה חקלאית, עוד במבנה שני אולמות גדולים שבו התכוננו להקים בתי מלאכה לעבודת החניכים, במיוחד בימי הגשם, שבהם לא התבצעה העבודה החקלאית בגינה ובמטעי התאנים וכרמי הגפנים .

 

במבנה שוכנו אנשים שהודחו מבתיהם בידי המשפחות בגילים שבין 16-30 שנה ,כפי שהגדירם אחד העיתונאים יצורים עלי אדמות שהגורל ואלוהים שכחו אותם,(המלה יצורים קוממה אותי וחשתי כלפיו דחייה),אנשים שהגורל התאכזר אליהם הן בשכל והן בגוף,אנשים מסכנים שנשלחו לשהות בין כתלי המבנה רחוק מהעין הציבורית.

 

המוסד סבל מחוסר תקציב,דרך גישה מעפר ,שהייתה נחסמת בעת החורף ,לפעמים לתקופות של שבוע עד שבועיים,מים שלא היו בנמצא והיה צורך להביאם משאיבה מבארות מים,חשמל שניזון מגנראטור שפעל לסירוגין, בתקופת הניתוק היה סבל נוסף מרעב ,כיוון שבמחסני המוסד היה אוכל לשבוע ימים בלבד.

גבעת שמש המוסד לאנשים מבוגרים בפיגור גבעת שמש (האגודה למען המפגר)
 
מועצה מקומית גזר היישוב כרמי יוסף

ליישוב כרמי יוסף מגיעים בנסיעה על כביש 44 מצומת נשרים או מצומת נחשון בכביש בין רמלה לבית שמש,הנסיעה מכוון צומת נחשון נמשך כשלושה וחצי קילומטר,פונים על פי השילוט בכביש העולה למרכז היישוב משני צדדיו נטועים שיחים פורחים,במחצית העליה מצד שמאל ממוקמת בריכת הישוב ומעליה גן זיכרון לזכרו של ראש הוועד הראשון גדעון אלטשולר , בפארק הקטן ספסלים ושולחנות ואף ברזיה ,לאורך השביל הראשי נטועים שדרת דקלים.

ממשיכים בנסיעה עד למעגל התנועה פונים ימינה ומיד שמאלה ועוצרים במגרש החניה של נהמרכז המסחרי של הישוב, מרכז זה עולל חנויות,אצל שמחוני בית קפה וקונדיטוריה, חומוסית זרזיר,האוכל המוכן של כוכי ,מרכול גדול,דואר ומספר חנויות,קופות חולים, המרכז בנוי בצורת האות ח' ובמרכזו גן שעשועים.

מועצה מקומית גזר היישוב כרמי יוסף
 
לטרון ספור בקצרה מבצע נחשון

מבצע נחשון שנועד לפריצת הדרך לירושלים בניסיון להסיר את המצור וחסימת הדרך לירושלים, המבצע נערך בין התאריכים 3-18 לחודש אפריל בשנת 1948,ייחודו של המבצע בפעם הראשונה הוא המעבר ללחימה יזומה והתקפית ועזיבת הסגנון הקודם שנשען רק על הגנה שלא הצליח כול כך ויעיד שבוע השיירות ,שבו נכשלו שיירת יחיעם, שיירת חולדה ושיירת נבי דניאל שבהם נפלו 84 חללים.

בתקופה שלפני המבצע ,בוצעו הניסיונות להעביר מזון לירושלים הנצורה בשיטת השיירות המאובטחות של לוחמי הפלמ"ח ,שנעו במשאיות ואוטובוסים שהוצמדו לדפנותיהם לוחות פלדה להגנה ,שיירות אלו לוו גם בידי משורייני הסנדוויץ הידועים .

שמו של המבצע ניתן לו על פי גרסה אחת ,על שם נחשון בן עמינדב שהתנדב לקפוץ ולעבור את ים סוף בדרכם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל, הגרסה השנייה טוענת  שאנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שכינויו היה "נחשון" שנהרג בצובה  .  

לצורך ביצוע המבצע , גויסו כאלף חמש מאות חברי הגנה מכול חזיתות הלחימה, שמטרתם הייתה להילחם ולכבוש נקודות שליטה וכפרים ערביים ששלטו וחסמו את הדרכים לירושלים הכפרים : דיר-מוחסין, הקסטל, קולוניה, בית-איקסא ודיר-יאסין.

בראש החטיבה שנוצרה יש מאין ,מכוחות שהועברו מחטיבות גבעתי ,הראל ,עציוני, אלכסנדרוני ,וקרייתי , עמד מחט גבעתי שמעון אבידן ,ששלט על שלושה גדודים שהוצבו לצורך המבצע כך : בפיקודו של חיים לסקוב ,מפקדת הגדוד הראשון הוצבה באזור המערבי שכיום קיבל את השם הישוב משמר דוד, הלוא היא אזור הכפר הערבי חולדה .

לטרון ספור בקצרה מבצע נחשון
 
טל שחר תל בטש הנחשב כתימנה (תמנה) המקראית

הכניסה חופשית ,בנסיעה על כביש 3 שבין צומת נחשון לבין צומת ראם ( מסמיה ) ממול לצומת חולדה ,נכנסים ליישוב טל שחר מצד שמאל של הכביש תחנת דלק, ממשיכים בכביש העולה למושב עד לכיכר וממשיכים עד לשביל הכורכר היוצא מהישוב, ממשיכים על הדרך עד צומת הדרכים הראשון ופונים ימינה (מערב) סימן העצירה עץ השיזף הגדול (גובהו כעשרה מטר) מתחתיו שולחנות וספסלים ורואים את תל בטש .

תל בטש נמצא מדרום ליישוב, בסמוך לנחל שורק ,על גדות הנחל הקימו רשות הניקוז והקק"ל ,פינות מנוחה בצדו המזרחי גשר קשתי מבטון וברזל ,החוצה מעל לנחל והמשמש גם כנקודת תצפית למאגר מי הגשמים הסמוך.

שמו של תל בטש מגיע מהעיר המקראית תמנה ובערבית שמו היה תל א' בטאשי ,עיר יהודית שיושבה בימי המלכים ,העיר המקראית תמנה מופיעה בספר שופטים ,בפרשיית התאהבותו של שמשון בתימנה הפלשתינאית ,לה הוא נישא בהמשך .

שרידי העיר שהייתה מוקפת חומה נתגלו לאחר החפירות בשנות השמונים ,אז התברר כי בפלישה הפרסית לארץ ישראל, בתחילת המאה השביעית שלפני הספירה ,בראשותו של נבוכדנצר נחרב היישוב בתל בטש, יישובו מחדש התבצע בתקופת שיבת ציון .  

בהמשך נערכו שוב חפירות בתל בטש שבסופם הוחלט לשקם ולהכשיר את שרידי התגליות הארכאולוגיות לטובת ביקורי משפחות, קבוצות ועוד ,אנשי רשות העתיקות ואנשי רשות הניקוז של לכיש לקחו את הפרויקט על עצמם ,ויצרו מסלול סיור שאורכו כחצי קילומטר בין התגליות הארכאולוגיות .

המסלול שלאורכו הוצבו שלטי הסברה ,המאפשרים להבין ביתר קלות על ההיסטוריה של העיר, הסיור מתחיל במעבר בשרידי שער העיר ,במפעל בבית בד ליצור שמן, שרידי בתי מגורים ושרידי רחוב בעיר הקדומה ,במסלול הותקנה נקודת תצפית מוצלת המאפשרת תצפית נוף .

טל שחר תל בטש הנחשב כתימנה (תמנה) המקראית
 

מיקומו של חאן באב אל וואד ממול לתחנת הדלק של שער הגיא ,בחלק הצפוני של הכביש מספר 1, בדרך תל אביב ירושלים, חאן באב אל וואד  נבנה בשנת 1869 והורחב לצורתו הקיימת בשנת 1873 לאחר הרחבת הדרך בשנים 1876-9 גם המיצד וגם חאן הדרכים נבנו בתקופת השלטון העותומאני ,על הדרך המרכזית שהובילה מיפו לירושלים.

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), נבנתה בשנת 1860 , היא נבנתה כמגדל שמירה לדרך בין יפו לירושלים , והחאן שנבנה ממולו שנים לאחר מכן ,כפונדק דרכים לצליינים ועוברי אורח בדרכם מיפו לירושלים.


חאן שער הגיא חאן באב אל וואד החאן של סלומון
 

משרידי הכנסייה והמנזר לצד הדרך ממזרח לנווה שלום

שרידי הפסיפס הכנסייה ממוקמים ,לקראת סוף העלייה שבדרך לכיוון נווה שלום ,מחניון עין חילה, בגבעה סמוכה ליישוב שגובהה כשלוש מאות מטר, גילוי שני משטחי הפסיפס נעשה בעזרת תלמידי בית הספר של היישוב הקהילתי נווה שלום שבו גרים יהודים וערבים בצוותא, גם בבית הספר לומדים יהודים וערבים, מלאכת החפירה והגילוי נערכו בפיקוח רשות העתיקות ומחלקת הארכאולוגיה של הקק"ל .

במכלול של אולם ,מסדרון ורצפת חדר נוסף, נתגלו מרבדי הפסיפס כוללים צלבים בגווני אדום ושחור ,על פי המחקר מהתקופה הביזנטית , במרכז המרבד הראשי ,משערים שהוא שייך לאולם המרכזי של התפילה, שנתגלה יש מדליון שקוטרו כמטר, שבו ציור צלב המחלק את המדליון לארבעה חלקים שווים, הפסיפס בגווני אדום ושחור, בשוליו של המרבד ניתן לראות בדגמים גיאומטריים של צלבים קטנים הצבועים באותם צבעים.

בהמשך החפירות נתגלה חדר נוסף בחלקו המזרחי של האולם המרכזי ,בפרוזדור שרצפתו המלבנית מכוסה בפסיפס גיאומטרי בתוך 21 ריבועים ,שבכול ריבוע נמצא צלב צבעוני קטן, כמו כן יש פסיפס של דג הצמוד לפתח הכניסה.

בפינת החדר ממוקם שקע שקוטרו כארבעים סנטימטר שרצפתו פסיפס בצבע לבן, שעדיין מנסים להבין את תפקידו, שרידי קירות המבנה מעידים על בנייה מאבנים מסותתות קטנות יחסית ,אך אין יודעים עדיין את תוכנית המבנה ,כאשר מתבוננים בשרידי קירות המבנה שנהרס לאורך השנים ,רואים משטחי טיח בגוון אדום מאויר למחצה, וחרסים שהיו טבועים בו ,עוד נמצאו שברי כלי זכוכית וחרס מהתקופה הביזנטית .

גילוי שרידי הטיח המעוטר המעיד אולי על מבנה של עשירים, נותן סברה נוספת למבנה שאולי שימש כבית רחצה .

לטרון נווה שלום שרידי רצפת פספס מכנסייה או בית רחצה
 
לטרון הספור הנעלם לכיבוש הכפר לטרון במלחמת ששת הימים

תודה לאבי וינר שהאיר וסיפר את הספור.

כאשר החלה מלחמת ששת הימים ,בהצטרפות צבא ירדן ללחימה ,ניתנה הוראה לחטיבת קרייתי להיכנס ללחימה ולכבוש את מובלעת לטרון, האזור הספוג דם של לוחמים שנפלו בניסיון לכבוש את משטרת לטרון וסביבותיה במלחמת השחרור ,נצרב במורשת הקרב הישראלי עמוק עמוק ולכישלון צורב.

לכן כשהחלה הלחימה לכבוש האזור המבוצר ,הוחלט בידי מפקדי החטיבה לשלוח כוח של זחלם מרגמה 120 מ"מ וכוח סיור חטיבתי ,על מנת ליצור מפת טווח לגדוד המרגמות של החטיבה ,על מנת שיספק מיסוך וכוח הרתעה לכוחות שעמדו לכבוש את המקום.

כוח הסיור וקת"ק תפסו עמדת תצפית ,בגבעה שלטת בתוך האזור המפורז, והחל מכוון את ירי המרגמה שכונתה המרגמה המשוטטת, לצורך הכוון נורה פגז מרגמה לאיכון טווח , ולאחר שנורה נתבקש הצוות לירות פגז שני בהפחתת 700 מטר מהטווח, על מנת לקבוע גבולות ירי וטווחים, עד להגעת כול כוח המרגמות.

קרא הנס והפגז השני שלא במכוון ,פגע לתוך בונקר התחמושת הירדני במתחם, כתוצאה מכך התפוצץ הבונקר והסב נזקים לסביבה  ,אך החשוב שהוא הכניס מורא ופחד לאיכרים ולחיילים הירדנים והחלה מנוסה רבתי שלהם מהמתחם.

מפקדי חטיבת קרייתי ,הבינו מיד את תמונת הקרב שנוצרה והסתערה וכבשה את אזור לטרון והמצודה ,משם המשיכה לטפס במעלה ההר לכוון ירושלים על מנת להשלים את פריצת וטיהור השטח ההררי שהיה בשליטה ערבית לירושלים.

לטרון הספור הנעלם לכיבוש הכפר לטרון במלחמת ששת הימים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור