דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

המושבה הגרמנית כרמלהיים בחיפה

 

 
 
 

עד אמצע המאה התשע עשר,פרט למנזר בסטלה מריס ולמנזר הכרמליטי במרומי הכרמל בשדות המרעה שבראש הכרמל הסתובבו רועים ועדרי צאן של הכפר הערבי טירה ומוואדי א' שייח שלמרגלותיו,עוד גידלו הבדויים והנזירים גידולים חקלאים בעיקר חיטה וגרעינים לתצרוכתם,שטחו של הכרמל היה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה,אל ההר הוליך שביל רועים שכונה הדרך העליונה.

ראשונים לראות את הפוטנציאל וברוח רכישת קרקעות בארץ ישראל בידי הנוצרים ,החלו נזירי הכרמליתים לרכוש אדמות בכרמל ובמדרונותיו לכוון וואדי שייח ,שמסביב למנזרם בסטלה מריס,במאות השמונה עשר – תשע עשר מידי התושבים והשלטונות העותומאניים.

מאמצי רכישת האדמות בכרמל כמטרה לבנות בתי נופש ומרגוע בעבור הטמפלרים שהתיישבו בחיפה תחתית בסוף המאה התשע עשר, החלה בתקופה שלאחר הגיעם ובניית המושבה הגרמנית החיפאית,בתחילה פנו למושל דמשק שיאפשר להם לרכוש אדמות באזור הכרמל,המושל העותומאני ,נעמה לבקשות הטמפלרים והעניק להם את האפשרות להתיישב בכרמל במסמך שכונה "מתנת הכרמל" , בדרך להגשמת המתנה ,נתקלו הטמפלרים בהתנגדות מושלה העותומאני של חיפה (אובדן תמריץ הבקשיש החסר עמד לעוצר).


המושבה טמפלרית כרמלהיים בחיפה
 

פרוש שמה של המושבה Karmelheim מגרמנית, הינו מעון הכרמל,מיקומה של השכונה נמצא במרכז הכרמל,במרומי ההר באזור סטלה מאריס ישבו בני מסדר הנזירים הכרמליתיים שהתיישבו בכרמל במאות 10-11 בתקופה הצלבנית,המנזר הכרמליתי .

למרות פניות מצד העדה הטמפלרית לרכישת חלק מאדמותיהם של המסדר הכרמליתי בכרמל ,בתקופת ההתיישבות והקמת המושבה הטמפלרית הראשונה בחיפה ,בקשתם נענתה בסרוב.

לאור סירובם של הכרמליטים, פנו הטמפלרים להנהגה הגרמנית שתשפיע על שותפיהם בממשל העותומאני ,לאחר קביעת ההסדר לחלוקת השטח בין הכרמליתים והגרמנים בתווך האפיפיור ,החל מסע הרכישה בעזרת פרידריך קלר ,שעלה בעלייה הטמפלרית הראשונה כקצב בהמשך נתמנה סגן הקונסול של גרמניה בחיפה ונציג הדואר האוסטרו-הונגרי בעיר .


רכישת הקרקעות וספור ההתיישבות הטמפלרית בכרמלהיים
 

כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה ממש בשלביה הראשונים , החלו חלק מהתושבים הטמפלרים למכור אדמות במושבה כרמלהיים,גם יורשי משפחת קלר ,שלהם היו אדמות רבות שקבלו ,הן מרכושם הפרטי והן מרכושה של האצילה ברטה פון בנוורט ,שהורישה את רכושה לפרדריך פריץ קלר האב,בשנת 1903 ואילו הוא שהוריש לבניו בשנת 1913 את השטח בכרמלהיים בעת שנפטר.

בכדאי לא למכור ליהודים ,מכרו בני המשפחה חלק מאדמתם ליזמים המיסיונרים והשותפים פרידריך בירינג השוודי ואלכסנדר אנגלהרדט ,שחלומם היה לרכוש את החלק המערבי של הכרמל הפונה לים על מנת להקים אזור נופש והארחה,להגשמת חלום  זה ,לוו כסף היזמים כסף מבנק אנגלו פלשתינה בכדי לשלם לבני משפחת קלר.

אלא שהמלחמה תפסה אותם בתחילת הרעיון ,ולמרות שהשותף השוודי בירינג כבר הביא משלוח של צריפי עץ מארצו לבניית מבני מגורי החופש,כיוון שהמלחמה החלה במלא עוזה ,הפסיקו השותפים לשלם לבנק את חובם, מה גם שהם גורשו לאחר הכיבוש הבריטי מארץ ישראל, החילט הבנק כי קיימת הפרת הסכם תשלומים ושם ידו על האדמות שנרכשו במושבה כרמלהיים כעירבון לכיסוי החובות.


המושבה כרמלהיים במלחמת העולם הראשונה בחיפה
 

חברת הכשרת הישובה שרכשה גוש אדמה שבתחילה כלל כאלף שמונה מאות דונמים בשכונת כרמלהיים בכרמל הגרמני , והוסיפה ורכשה ככול שיכלה חלקות של טמפלרים לאורך המלחמה ובעת גרושם מהארץ,החליטה לאחר המלחמה ,להתחיל למכור חלקות אדמות לבניית שכונה יהודי במרומי הכרמל הן החלק המערבי והן בחלק המרכזי.

לצורך בניית הבתים על השטחים שנרכשו נדרש תכנון שכונה חדשה בסגנון מערבי,בתחילה תוכננו מכירת של שלושה דונם למתיישב , לצורך זה פנתה חברת הכשרת הישוב לאדריכל והמתכנן פטריק גדס ,שתכנן חלק מהעיר תל אביב,בתוכניתו שלב גודס פריצת כבישים ודרכים לשכונה המתוכננת ,ממרומי הכרמל לחוף הים, בניית בתים רק בחלק הגבוה של רכס הכרמל על מנת ליצור שטח נוף ופנורמה לכוון הים וחיפה התחתית,ואף להוסיף רכבל להעלאת נוסעים ותושבים מהעיר התחתית למרומי הכרמל.

את עבודת התכנון של הכרמל לא סיים המתכנן גודס ,והעבודה הועברה לחסיד שכונות הגנים ,האדריכל ריכראד קאופמן,חברת הכשרת הישוב העמידה לראשותו שטח אדמה שכלל כאלף ארבע מאות דונם שחולקו ל 200-300 חלקות בנות שני דונם,תוכניתו התבססה על יצירת מפלסי בתים בקווי הגובה הטבעיים שלהם שבסופם גני נוי כמו גן האם,כיכר הרקפות ועוד.


מושבה כרמלהיים המשך התיישבות היהודית
 

פרצה שנוצרה בחוקה הגרמנית ,למניעת מכירת רכוש של אזרחים גרמניים ,במושבות או במדינות שהתיישבו בהם ,נתגלתה לארגונים היהודיים הציונים,שהבינו שהפרצה התבססה על החוק הגרמני ,שכאשר שולם מחיר הרכישה במטבע הגרמני ,אין המוכר זקוק לאישור ממשרד הכלכלה הגרמני ,ולכן המוכר משוחרר גם מתשלום מס על העסקה לשלטונות הגרמניים .

הפרצה השנייה והחשובה כי על פי תקנות המטבע שהיו נהוגות באותה תקופה ,מכירת נכסים ומקרקעין המצויים מחוץ לגבולות גרמניה והנמכרות בידי אזרחי גרמניה כתושב חוזר מותרת ואין זאת עברה על חוקי המטבע שהיו נהוגים בגרמניה באותה העת .

בספטמבר 1938,נסתמה פרצת חוקי המטבע ומכירת הרכוש ,בידי שלטונות הרייך הגרמני ומאותו הזמן ,נעצרה פעולת "העברה" .

במרץ 1936 ובהמשך עידוד היהודים להגר מגרמניה אישרה מחלקת המטבע הגרמני כי כספים שיגיעו ממגביות ציוניות ומאגודות ציוניות כמו : הקק"ל,קרן היסוד,לצורך רכישת קרקעות יוכלו לשמש בתהליך "העברה" ובכך נפרצה הדרך לסיום עסקאות שהיו תקועות מחוסר יכולת להשתמש בכספים אלו שנאספו.


עסקאות מכירת קרקעות (העברה) בשנים 7 - 1936 בין הטמפלרים לקק"ל בחיפה
 

בעת שכוחותיו של אלנבי הסתערו על העיר לאחר כיבוש המתמחים הצפוניים של במוצא של הירקון לים בתל אביב ,המשיכו הכוחות הבריטיות בראשות שתי חטיבות פרשים לכיבוש מישור החוף, לבסוף הסתערו על העיר מדרום ,שתי פלוגות פרשים ממוצא הודי שנקראו – נושאי החנית חיילי החטיבה החמש עשר הבריטית ,עלו על הכרמל (מושבת כרמלהיים ואחוזה) מהוואדיות לדרך העליונה והסתערו על סוללת התותחים העותומאנית שהוצבה במרומי הכרמל .

מבצע העלייה ברכיבה על הסוסים,לא היה קל ורק יחידה קטנה של קרוב לעשרים סוסים על רוכביהם החלו לבסוף את ההסתערות כאשר שני אזורים מחופרים עמדו להם כמכשול באזור של גן מניה שוחט של היום ובנקודת התצפית והזיכרון  לקיסר וילהלם השני והאובליסק שהוצב לציון ביקורו בחיפה,נקודות אלו נכבשו והאובליסק נופץ.

לאחר ההסתערות לקחו פרשי חוד החנית ההודים, 17 תותחים שהיו מיועדים להפגיז את הכוחות הבריטיים בכניסה לחלקה הדרומי של העיר, אותן יחידות המשיכו לכוון עכו וגם אותה כבשו בסערה.

לאחר שנים תרמה ממשלת גרמניה כספים לשיקום נקודת התצפית והאובליסק ,לידו הוצב תותח קטן המסמל את הסתערות הפרשים האנגלים ולקיחת התותחים התורכיים בשבי.


מושבת כרמלהיים בתקופת מלחמת העולם הראשונה וכיבושה
 

בעת שהשלטון הנאצי חוקק חוקים שאסר על יהודים להוציא את כספם כתוצאה ממכירתו בגרמניה ובעיקר הוצאת כסף גרמני ,והברירה היחידה שנותרה בידי היהודים שרצו להגר מגרמניה ,(בהעברה) להשתמש בכסף הגרמני ולרכוש סחורה ממפעלים בגרמניה ,שאותו הורשו להוציא המהגרים היהודים (שעודדו הגירת יהודים מגרמניה בתחילה) .

יהודים שמכרו את רכושם רכשו סחורות שיוצרו בגרמניה ,העמיסו אותם על מכולות בדרכם למקום מושבם החדש בעיקר פלסתינה –ארץ ישראל,מספר יהודים גרמנים שעקרו מגרמניה רכשו בתים טרומיים מוכנים להרכבה , ממפעלה של חברת הירש בתכנונו של ואלטר גרופיוס על פי מפרטי הבנייה ניתן היה לבנות בית טרומי כזה במהלך יום עבודה אחד (דבר שלא הוכח כנכון) ,אומנם בתים אלו היו בעלי בידוד טוב ,אך הגג הותאם לתנאי מזג האוויר באירופה ולא בארץ ישראל.

מספר בתים כאלה נבנו על הכרמל (לאחר היבוא),כיום שריד בתים אלו נמצאים ברחוב החורשה ,לאונרדו דה וינצי ועוד בכרמל ,גם המהגר מגרמניה וולתר כץ בנה בית ברחוב הפלמח 9 בירושלים http://www.malon.co.il/article.aspx?id=13363&catid=3769


אגדת בתי הנחושת שנוצרו בידי חברת הירש הגרמנית בגרמניה
 

מלון שנפתח בידי משפחת דוד הלוי אפשטיין לאחר שנרכש מידי בעליו הערבי קוקאש ,מבנה המלון נבנה בידי בעליו הערביים שנתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה,משפחתו של קוקאש גרה במבנה כשנתיים ולאחריהם נמכר המבנה להקמת מלון שנקרא הרצליה.

מלון הרצליה נפתח לראשונה בשנת 1910,בבית קוקאש (בית הגפן כיום) , שבע שנים לאחר מכן נפתח סניף נוסף בשם הרצליה  ברחוב אלנבי 7 ,סניף שלישי של מלון הרצליה נפתח בשנת 1923 ברחוב קלר 7 בכרמלהיים ,כיום נקרא המקום בית אורנים.

חזיתו של המלון פנתה לרחוב הברושים,הוא נבנה כבית אבן בן שתי קומות ,כאשר הקומה העליונה נתמכת בעמודי שיש שהוו מרפסת חיצונית ומבואת כניסה למבנה, החלל הפנימי נבנה בסגנון של כניסה לחדר פרוזדור שמממנו יצאו חדרים (הליואן) ללינה, בעת שהמלון פעל בין כתליו אישים ציונים כמו חיים וייצמן ,הלורד בלפור ועוד.


מלון הרצליה ברחוב קלר (בית אורנים) מושבת כרמלהיים
 

מיסיון הכרמל הראשון שהחל לפעול בחיפה נפתח בשנת 1903,ונוהל בידי מרטין שניידר בתחילה ברכישת מלון פרוס,(בית הכט כיום) בהמשך התרחבו המבנים על השטח וכללו גם את ביתו הפרטי ואכסניה לצליינים שנבנתה ברחוב שדרות הנשיא 101 חלקה האחורי של האכסניה המיסיונרית פנתה לכוון לרחוב יפה נוף (כיום פנורמה) , כאשר נהרסה האכסניה נבנו עליה מגדלי פנורמה ומלון דן.

ביתו של המיסיונר מרטין שניידר ברחוב התשבי 130 ,מבנה שהוקם בשנת 1913, צמוד לגן האם,ממול למיסיון הגרמני ,מבנה בן שלוש קומות מעל למרתף,את גינתו עיצב חברו הגנן גוטפריד מאייר,שהיה אחראי מטעם חברת הכשרת הישוב על נטיעת החורשות של עצי המחט בכרמל,הגן שהקים מסביב למיסיון הכרמל הפך לפני מלחמת העצמאות נקרא גן הצנובר ,ששינה את שמו לגן האם .

ההומור החיפאי מספר, כי הגן נקרא בשמו גן האם ,כיוון ששימש מקום מסתור ואהבה לזוגות צעירים ,וכתוצאה ממעשיהם התעברו נשים ולכן הוא נקרא גן האם .

המבנה ששימש כמיסיון הכרמל ולאחריו בשנות השמונים של המאה הקודמת ,שימש בעבר כמועדון הבילוי של רפי שאולי,עד שנסגר ועמד למעלה מחמישים שנה נטוש,כיום נערכות בו עבודות להפיכתו למלון בוטיק בן 91 חדרים.


ביתו של מרטין שניידר – בית פסטור שניידר - מיסיון הכרמל
 

משפחת פרוס התגוררה במושבה גרמנית חיפה שדרות בן גוריון 17 ,בשנת 1897-8 רכשה המשפחה , אדמות מהכרמליתים בכרמל, במושבה החדשה על הכרמל שנקראה מושבת כרמלהיים,על אדמות אלו בנו בני המשפחה את פנסיון פרוס בשנת 1893,ובהמשך הרחיבו בני המשפחה ובנו עוד מבנים וגן שכיום משמש את גן האם.

 

לאחר זמן מה רכשה חברת פיק"א את מתחם פרוס ,וקיבל את שמו כבית רוטשילד, בשנת 1889 הגיעה לערי חיפה בארץ ישראל,המיסיונרית פרנסיס ניוטון מאנגליה,במטרה לשכור מקום ולהפכו לפנסיון להמיר את דתם של מי שאיננו נוצרי,לצורך זה שכרה את הפנסיון פרוס ממתחם אדמתם של משפחת פרוס בעבר מידי פיק"א .

 

מהר מאוד התגלה פרצופה האמיתי של פרנסיס ניוטון , והחלו מריבות בינה לבין שכניה הטמפלרים והיהודים,במהרה חברה למוסלמים קיצוניים ולשונאי יהודים ,בדרכה הקימה את אגודת הידידות האנגלית ערבית,בתקופת תחילת מלחמת העולם השנייה ,והחלה במלחמה גלויה כנגד הציונות וכנגד הלאום היהודי בארץ ישראל וכנגד שכניה הטמפלרים ,משום היותם גרמנים במוצאם .

 


 



מלון פרוס - בית תרבות הכט – מיסיון הכרמל הראשון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור