דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

חיפה המושבה הגרמנית

 
התכנון הקפדני של המושבה הגרמנית בתחתית העיר חיפה שמחוץ לחומות העיר העתיקה כללו שלושה רחובות אורכיים שהסתיימו ליד חוף הים והנמל ,חלקם הנגדי נשקו למרגלות רכס הכרמל , שלושה רחובות רוחביים חצו את הרחובות האורכיים,לאורכם של הרחובות הוקמו בתי אבן מקומית,בני קומה אחת עד שתים ומרתף ולרובם גג רעפים אדומות ,בסגנון בתי החווה בגרמניה ,הבתים ניצבו ומסביבם חצרות שיועדו לעבודת חקלאות ,בהם הוקמו גם מבנים נוספים שיועדו לאכסון ולבתי מלאכה .
 

כריסטוף הופמן מנהיגם הרוחני של העדה הטמפלרית ,נחשף לדעותיו של מרתין לותר שיצר זרם הלותרנים החדש בדת הנוצרית,הרעיון הבסיסי שהלותרנים דגלו בו ,האפשרות לדו שיח בין האדם לבין אלוהיו ללא תיווך הכמרים ,במיוחד מאסו המאמינים החדשים בנוהג כתבי המחילה ,שבו מאמין נוצרי ניקה את מצפונו ומעשיו,בזכות תשלום לכנסיה , הגדילו הכמרים ואף מכרו כתבי מחילה לעתיד לבוא ,באפשרם להמשיך לחטוא כי ממילא רכשו המאמינים את המחילה למעשיהם בכסף.

 

זרם ההשכלה ,שנתן את האפשרות לאנשים לקרוא חומרים תיאולוגיים וספרי תנך והמצאת הדפוס ,הפכו את המילה הכתובה לנחלת ההמונים,כתוצאה מכך יכלו האנשים להתרשם ולהבין בעצמם את הכתוב המקורי בספרי הדת ,ללא פרשנויות של אנשי הדת שהחזיקו את ההמונים כבולים לפרשנותם ודעותיהם בנושאי הדת.

 

בתוך הכנסייה הלותרנית הגרמנית ,צצה ועלתה כת חדשה כזרם שהוליך את המאמינים החדשים לרעיונות הנוצריים הטהורים ללא הפרשנויות והמעשים שהובילו אנשי הדת הקונבנציונאליים,לנישה הזאת נכנס הוגה הדעות דוקטור בנגל ,שרעיונותיו השפיעו על נסיך ויטנברג ,בכדי לתת לו חלקת אדמה להקמת חווה חקלאית ,שבה יוכלו מאמיניו ללמוד חקלאות ומלאכה לקראת עליתם לארץ ישראל .


טמפלרים כריסטוף הופמן התיאולוג וממנהיגי הטמפלרים 1815-1885
 

סיפורם של בני העדה הטמפלרית אבירי ההיכל הקדמה להתיישבות

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.
 
הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .
 
מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.
 
 
המושבה הגרמנית (הטמפלרית) בחיפה
 
חיפה המושבה הגרמנית

תודה רבה לחברי העמותה לתולדות חיפה, בעבור עזרתם בכתיבת מאמר זה.

   

התכנון הקפדני של המושבה הגרמנית בתחתית העיר חיפה שמחוץ לחומות העיר העתיקה כללו שלושה רחובות אורכיים שהסתיימו ליד חוף הים והנמל ,חלקם הנגדי נשקו למרגלות רכס הכרמל , שלושה רחובות רוחביים חצו את הרחובות האורכיים,לאורכם של הרחובות הוקמו בתי אבן מקומית,בני קומה אחת עד שתים ומרתף ולרובם גג רעפים אדומות ,בסגנון בתי החווה בגרמניה ,הבתים ניצבו ומסביבם חצרות שיועדו לעבודת חקלאות ,בהם הוקמו גם מבנים נוספים שיועדו לאכסון ולבתי מלאכה .

 

בעיון בתוכניות מתחילת ההתיישבות הטמפלרית במושבה בחיפה, מצטיירת מגמת בניית  חמישים ושמונה הבתים ,שנבנו לחמישים וארבע משפחות המתיישבים הראשונים,ליד חלק מהבתים נבנו כשלושים ושלושה מבנים ששימשו כמחסנים,בתי מלאכה,רפתות ולולים רק עשרים ואחת משפחות חפרו בורות מים לאגירת מי הגשמים,

המים נשאבו מן הבורות לתוך בריכות, והובלו משם בצנרת אל הבית ושימשו להשקיית הגידולים החקלאים והחיות בחצר המשקים, מסביב לבתים נבנו חצרות שנטעו בהם עצי פרי,גינות ופינות לבעלי חיים.


ברובם של הבתים הטמפלרים שנבנו ,נקבעה כתובת חקוקה תוך שימוש בפסוק המופיע בספרי התנ"ך,כתבי הקודש והברית החדשה,פסוקים אלו נחקקו על אבן הראשה במשקוף דלת הכניסה לבתים,מרתף המבנה כלל בדרך כלל בור לאיסוף מימי גשמים,מחסני אכסון מזון ומגורי המשרתים,הקומה שמעל למרתף כללה את חדר האורחים חדר האוכל וחדרי העבודה,הקומה הראשונה כללה את חדרי השינה והרחצה של ההורים ובעליית הגג התגוררו בדרך כלל הילדים .  


חיפה המושבה הגרמנית
 

ראשוני הטמפלרים הגיעו כבודדים לארץ ישראל ,כנחשול חלוצי שלא בהסכמת מנהיגי העדה שטענו ,כי יש לעבור הכשרה חקלאית ויש לבדוק בדיקה מדוקדקת של תנאי המחייה בארץ הזרה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תברואתית .

עוד טענו מנהיגי העדה ,כי להט דתי איננו משרת לטובה את מטרות העדה, על פי הפתגם המקומי:  המהירות מהשטן והטענה העיקרית שהציגו מנהיגי העדה , היה הפחד מפני השלטון העותומאני המוסלמי ,שעשוי להפריע לפעילות מיסיונרית נוצרית בשטחי ארץ ישראל

למרות טענות אלו, קמו עשרות צעירים בני העדה הטמפלרית ועלו לארץ ישראל בשנת 1860, במטרת הגשמה של חזונם בהתיישבם עצמאית ובכספם הפרטי ,תחילה התיישבו באזורים בצפון המדינה כמו נצרת ,גניגר ,מגדל ובחלק הצפוני של השומרון וכמובן אדמות עמק יזרעאל הטובות לחקלאות.


תחילת הדרך הטמפלרית בארץ ישראל
 

לצורך העלייה להתיישבות ועבודה חקלאית בארץ ישראל , הקימו בני העדה בשנת 1856 חווה חקלאית בגרמניה ,להכשרת בני העדה , בחווה נלמדו שיטות וארגון לעבודה חקלאית מודרנית, על פי הנהוג בגרמניה ,תוך הקפדה על סדר על מנת שיוכלו במסגרת משקים סגורים ,לספק את צרכיהם של המתיישבים .

 

עוד הוכשרו גם בני העדה כבעלי מקצוע נלווים והקשורים לענפים החקלאיים ,בנוסף הוכשרו אנשים לטיפול בבעלי החיים בציוד ולעיבוד המזון לאחר גידולו ,על מנת שלא יהיו חסרים מזון ועבודה לבני העדה הטמפלרית ,עוד מטרה טופחה חיזוק האמונה לצד פתרונות כלכליים קיומיים.

 

בעת בואם של בני הכת הטמפלרית לארץ ישראל ,עזרה להם מוכנותם הטכנולוגית והתעשייתית בתורת המלאכה, השיטות החקלאיות לעיבוד ודישון בשילוב דרכי העבודה המודרניות של המאה התשע עשר והיעילות הגרמנית והחריצות וחוזק אמונתם במעשיהם. 

 

   

ספור המושבה הראשונה הטמפלרית בחיפה
 

גיאורג דוד הרדג נולד בשנת 1812,שימש כאיש הביצוע של העדה הטמפלרית סוחר במקצועו ושותף בעלים בחברה גרמנית מסחרית, לאחר סיום לימודי מסחר בגרמניה ובהולנד , בשנת 1832 לאחר חזרתו מהולנד ובלגיה ,החל את לימודיו ברפואה,והחל בפעילות פוליטית כנגד השלטונות ואף כתב חוברת מהפכנית כנגד השלטונות,בעקבות פעילותו המהפכנית כאיש אופוזיציה נעצר בשנת 1833 נידון בעוון בגידה ונכלא ארבע עשר שנים , שהומרו לשמונה שנים אך שוחרר בטרם זמנו כיוון שהתחייב לעזוב את מדינת ויטנברג לאחר שבע שנים.

 

בעת מעצרו התרשם והושפע מרעיונותיו של כריסטוף הופמן שהתפרסמו ,לאחר שחרורו מהכלא עבר להתגורר בשוויץ שם כרואה חשבון וכמנהל בית מסחר,בשנת 1846 קיבל חנינה וחזר לעירו שם פתח חנות למוצרי עור.

 

לאחר שחרורו וחזרתו למולדתו ,הצטרף לכריסטוף הופמן בשנת 1848 והחל להתבלט בתנועה ,ובניסיון לדחוף להגשמת הרעיון לעלות לארץ ישראל,בשנת 1854 נרשם במסגרת התנועה הטמפלרית לרשימת המיועדים להקמת מושבה טמפלרית בארץ ישראל, בשנת 1858 השתתף ביחד עם הופמן במשלחת שנשלחה לתור את ארץ ישראל בטרם ההתיישבות.


טמפלרים גיאורג דוד הרדג מושבת הטמפלרים בחיפה
 

תחילת שנת 1933 מסמנת את הברית עם השלטון הנאצי בגרמניה והמושבה שרונה הטמפלרית,כאשר נפתח בה הסניף הראשון של המפלגה הנאצית בארץ ישראל,בראשות סמואל הופמן והסניף השני בעיר יפו ,סניפים ששימשו בתחילה כמקור תעמולתי לצדקת הדרך של המפלגה הנאצית בגרמניה, לאחר מכן מועדון לנוער הגרמני בערכי התנועה הנאצית ,בשנת 1935 נתמנה קורנליוס שוורץ משרונה כראש המפלגה הנאצית בארץ ישראל תחת הנהגת רודולף הם סגנו של היטלר.

יש הרואים בזה את תחילת סיום הפרק הרעיוני הדתי של הגעת הטמפלרים לארץ על מנת להחיש את בואו של המשיח ולעבוד לתורתו על פי תפישתם, חלק מאנשי המושבות הטמפלריות הפכו את אמונתם הדתית ועבודת האל לאמונה החדשה של סגידה לרייך החדש בן האלף שנה.

כאשר התקרב התאריך ראשון למאי בשנת 1933 (יום חגם של הפועלים) החליטו אנשי המושבות הטמפלריות בארץ ,לאמץ חג כמתכונת חגם של העובדים הגרמנים ואף הכריזו יום שבתון ,הייתה זאת הפעם הראשונה שהטמפלרים הכירו באחד במאי ואימצו אותו כחג בשנים שלאחר מכן עד שגורשו מהארץ .


פרק הנהייה לרעיון הנאצי במושבות הטמפלריות בארץ ישראל בשנים 1933-4
 

בתום מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור שבהם גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ולאחר הקמת מדינת ישראל ,קבלה הממשלה היהודית החדשה בארץ ישראל החלטה שאנשי העדה הטמפלרים לא יוכלו לחזור ולהתיישב במושבות שהקימו ושמהם סולקו.

כנגד רכושם ובעקבות פנייתם לממשלת גרמניה המערבית ואוסטרליה שבה ישבו חלק מהמגורשים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שם קבלו אזרחות גרמנית ואוסטרלית ,נציגי המדינות פנו לממשלת ישראל שמצידה הקימה מנהלת משא ומתן שהורכבה ממשפטנים ואישי ציבור ,על מנת למצוא פשרה פורמאלית לרכוש שהופקע בידי הבריטים  כדין רכוש אזרחי מדינת אויב ,והועבר לכונס הנכסים של מדינת ישראל החדשה ,הדיון התנהל בדין גובה הפיצוי שישולם לצאצאי התושבים הטמפלרים שגורשו.

ההסכם בין נציגי הטמפלרים וילהלם אברלה ממלבורן ויון הופמן משטוטגארט, שהיו מנהיגי העדה הטמפלרית  באוסטרליה ובגרמניה, נציגים ישראלים,נציגי אוסטרליה וגרמניה נחתם סופית בשנת 1952 בעיר לוקסמבורג,ביום שנחתם הסכם השילומים בין גרמניה וישראל עם קנצלר גרמניה אדנאור .


הסכם הפיצויים לרכוש הגרמני והטמפלרי במדינת ישראל בתום מלחמת העצמאות
 

יעקב שומאכר היה חבר באגודת הטמפלרים שהיגר לאמריקה עם משפחתו בעת שהכנסייה הפרוטסטנטית השלטת בגרמניה ,נלחמה בחברי הדת בעקבות אמונת במשיח ישו, שהייתה שונה משלהם,עיסוקו של יעקב שומאכר היה בסיתות באבן וחרטות ועיטורים בלוחות אבן,כמו הכנת מצבות,או הכנת אלמנטים קישוטיים לחזיתות בתים, יעקב גם תכנן ובנה בתים בגרמניה ולאחר מכן באמריקה ,שם הקים גם חברת לסתות ובניה מצליחה בעיר בופאלו ובמדינת אוהיו.

 

בעת שהתגבשה הקבוצה הטמפלרית לעליה לארץ ישראל בשנת 1868 , מכר יעקב שומאכר את רכושו חיסל את עסקיו באמריקה ועלה להתיישב לארץ ישראל , ביחד עם עוד משפחות טמפלריות שירדו לאמריקה.

 

זקני העיר חיפה טוענים בלצון כי יש לקרוא לשכונה : השכונה האמריקאית גרמנית משום תמהיל תושביה בראשונה,את ביתו בשכונה שבנה בסגנון הטמפלרי הקים יעקב שומכר בשנת 1870,מעל למשקוף פתח ביתו , חקק שומאכר באותיות גותיות את המשפט הספר תהילים :נסה עלינו אור פניך ה'/

מושבה גרמנית חיפה שדרות בן גוריון 12 בית יעקב שומאכר
 

תודה לפרופסור החוקר יוסי בן ארצי בעזרה לכתיבת מאמר זה

 

הנער גוטליב הצעיר הגיע לארץ ישראל ביחד עם הוריו כאשר מלאו לו אחד עשר שנים,עוד בצעירות ינק מאביו את שורשי האדריכלות והתכנון,כבר מגיל צעיר החל לשרטט לתכנן ולהביע רעיונות שונים הקשורים לבניה,אחת הדוגמאות שנותרו ממכלול עבודותיו היו המפות ששרטט ובמיוחד מפת ההתיישבות של המושבה הגרמנית בחיפה ,שאותה שרטט כבר בגיל שמונה עשר, בטרם יצא ללימודיו האקדמיים בגרמניה.

 

כבר כילד בבית הספר היסודי באמריקה למד אנגלית וגרמנית כשפות אם ,בהמשך לימודיו למד גם את השפות ערבית וצרפתית ודיבר גם תורכית לצורך מגעיו עם השלטון העותומאני לאחר הגיעם לארץ ישראל,למד גוטליב הבן בבית הספר שהקימו הטמפלרים במושבה,שבה חומר הלימוד כלל עבודה מעשית,גוטליב למד מאביו את יסודות האדריכלות,התכנון ההנדסי,מיפוי ורישום , כאשר בגר גוטליב הוא נשלח לגרמניה להמשך לימודיו שם שהה כחמש שנים ולמד בבית ספר לבניה,המשיך לבית ספר להנדסיים וסיים בהצטיינות את הבית ספר הגבוה להנדסה והתמחה באדריכלות.

 

יש הטוענים כי את לימודיו בגרמניה ,מימן אביו מיצירת תחריט על אבן של העיר חיפה שאותה מכר לשלטונות העיר, כאשר חזר הבן גוטליב לביתו בארץ ישראל,הוא נישא למרים בתו של המורה לנגה בשנת 1882 ,לאחר חזרתו נמנה גוטליב כאחד המהנדסים והאדריכלים האזרחיים הבודדים ברחבי ארץ ישראל,בתחילת דרכו בארץ,הוא שימש כיועץ בנייה,מדד ורשם שטחים שיועדו לבנייה ותווי תחבורה,תכנן ובנה את המיסיון הסקוטי בטבריה,תכנן ובנה בתים בחיפה ובנצרת, הוא תכנן ופיקח, בשנת 1887 לבקשתו של רוטשילד,את היקב בראשון לציון .


גוטליב שומאכר מהנדס ,אדריכל,מודד וחוקר ארכיאולוגי (בנו של יעקב שומאכר)
 
 
 
בניית אתרים - שרקור