דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

המושבה הגרמנית בירושלים תושבים ובתים

 

 
 
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 

כריסטוף הופמן מנהיגם הרוחני של העדה הטמפלרית ,נחשף לדעותיו של מרתין לותר שיצר זרם הלותרנים החדש בדת הנוצרית,הרעיון הבסיסי שהלותרנים דגלו בו ,האפשרות לדו שיח בין האדם לבין אלוהיו ללא תיווך הכמרים ,במיוחד מאסו המאמינים החדשים בנוהג כתבי המחילה ,שבו מאמין נוצרי ניקה את מצפונו ומעשיו,בזכות תשלום לכנסיה , הגדילו הכמרים ואף מכרו כתבי מחילה לעתיד לבוא ,באפשרם להמשיך לחטוא כי ממילא רכשו המאמינים את המחילה למעשיהם בכסף.

 

זרם ההשכלה ,שנתן את האפשרות לאנשים לקרוא חומרים תיאולוגיים וספרי תנך והמצאת הדפוס ,הפכו את המילה הכתובה לנחלת ההמונים,כתוצאה מכך יכלו האנשים להתרשם ולהבין בעצמם את הכתוב המקורי בספרי הדת ,ללא פרשנויות של אנשי הדת שהחזיקו את ההמונים כבולים לפרשנותם ודעותיהם בנושאי הדת.

 

בתוך הכנסייה הלותרנית הגרמנית ,צצה ועלתה כת חדשה כזרם שהוליך את המאמינים החדשים לרעיונות הנוצריים הטהורים ללא הפרשנויות והמעשים שהובילו אנשי הדת הקונבנציונאליים,לנישה הזאת נכנס הוגה הדעות דוקטור בנגל ,שרעיונותיו השפיעו על נסיך ויטנברג ,בכדי לתת לו חלקת אדמה להקמת חווה חקלאית ,שבה יוכלו מאמיניו ללמוד חקלאות ומלאכה לקראת עליתם לארץ ישראל .


טמפלרים כריסטוף הופמן התיאולוג וממנהיגי הטמפלרים 1815-1885
 

תחילת שנת 1933 מסמנת את הברית עם השלטון הנאצי בגרמניה והמושבה שרונה הטמפלרית,כאשר נפתח בה הסניף הראשון של המפלגה הנאצית בארץ ישראל,בראשות סמואל הופמן והסניף השני בעיר יפו ,סניפים ששימשו בתחילה כמקור תעמולתי לצדקת הדרך של המפלגה הנאצית בגרמניה, לאחר מכן מועדון לנוער הגרמני בערכי התנועה הנאצית ,בשנת 1935 נתמנה קורנליוס שוורץ משרונה כראש המפלגה הנאצית בארץ ישראל תחת הנהגת רודולף הם סגנו של היטלר.

יש הרואים בזה את תחילת סיום הפרק הרעיוני הדתי של הגעת הטמפלרים לארץ על מנת להחיש את בואו של המשיח ולעבוד לתורתו על פי תפישתם, חלק מאנשי המושבות הטמפלריות הפכו את אמונתם הדתית ועבודת האל לאמונה החדשה של סגידה לרייך החדש בן האלף שנה.

כאשר התקרב התאריך ראשון למאי בשנת 1933 (יום חגם של הפועלים) החליטו אנשי המושבות הטמפלריות בארץ ,לאמץ חג כמתכונת חגם של העובדים הגרמנים ואף הכריזו יום שבתון ,הייתה זאת הפעם הראשונה שהטמפלרים הכירו באחד במאי ואימצו אותו כחג בשנים שלאחר מכן עד שגורשו מהארץ .


פרק הנהייה לרעיון הנאצי במושבות הטמפלריות בארץ ישראל בשנים 1933-4
 

פריץ פרנק (איש הטבע והריגול) נולד במושבה הגרמנית בירושלים להוריו בעת שהוקמה בשנת 1873, פריץ פרנק היה קרוב משפחתו של מתיאוס פרנק טוחן הקמח, שרכש את אדמות המושבה הגרמנית בזכות כספו של   חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד, נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , לאחר רכישת האדמות מידי בעליה,שהי תושב הישוב הערבי בית צפפא ,הרכישה בוצעה בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור דונם.

קבוצת הטמפלרים שהקימה את המושבה הגרמנית בירושלים בשנת 1873,המושבה נבנתה בידי קבוצה שמנתה כשלוש מאות מתיישבים,שהתיישבה   על אדמות שנרכשו מידי הכנסייה היוונית ומתושב ערבי שנקרא עמוס בעל אדמות מהכפר בית צפפא ,רחובה הראשי של השכונה נקרא עמק רפאים ,מהמלה "רפאים" המוזכרת בספר התנ"ך, כיוון שרחובה הראשי של השכונה הוליך לכוון הכפר הערבי בית צפפא , שממנו נרכשו האדמות להקמתו ,לאחר מלחמת העולם השנייה הסבו הבריטים את שם הרחוב לדרך בית צפפא.


אגדת המרגל פריץ פרנק
 

בתום מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור שבהם גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ולאחר הקמת מדינת ישראל ,קבלה הממשלה היהודית החדשה בארץ ישראל החלטה שאנשי העדה הטמפלרים לא יוכלו לחזור ולהתיישב במושבות שהקימו ושמהם סולקו.

כנגד רכושם ובעקבות פנייתם לממשלת גרמניה המערבית ואוסטרליה שבה ישבו חלק מהמגורשים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שם קבלו אזרחות גרמנית ואוסטרלית ,נציגי המדינות פנו לממשלת ישראל שמצידה הקימה מנהלת משא ומתן שהורכבה ממשפטנים ואישי ציבור ,על מנת למצוא פשרה פורמאלית לרכוש שהופקע בידי הבריטים  כדין רכוש אזרחי מדינת אויב ,והועבר לכונס הנכסים של מדינת ישראל החדשה ,הדיון התנהל בדין גובה הפיצוי שישולם לצאצאי התושבים הטמפלרים שגורשו.

ההסכם בין נציגי הטמפלרים וילהלם אברלה ממלבורן ויון הופמן משטוטגארט, שהיו מנהיגי העדה הטמפלרית  באוסטרליה ובגרמניה, נציגים ישראלים,נציגי אוסטרליה וגרמניה נחתם סופית בשנת 1952 בעיר לוקסמבורג,ביום שנחתם הסכם השילומים בין גרמניה וישראל עם קנצלר גרמניה אדנאור .


הסכם הפיצויים לרכוש הגרמני והטמפלרי במדינת ישראל בתום מלחמת העצמאות
 
עמק רפאים בית מס 1 בית העם הטמפלרי

בית העם הטמפלרי או הכנסייה הארמנית מושבה גרמנית ירושלים בית הראשון בתחילת רחוב עמק רפאים בבית מספר אחד כפי שנקרא בידי הבריטים כביש בית צפפה לאחר מלחמת העולם הראשונה ,בית העם הטמפלרי נחנך בשנת 1882 בטקס השתתף המושל העותומאני ,המבנה  שימש את כת הטמפלרים כבית עם לכינוסים ואירועים והן ככנסייה.

 
לידו נבנה בית השומר שבו התגורר השומר על בית העם ובתי הספר, לידו נבנה בית הספר הראשון בבניין מס 3 שעבר לאחר מכן לרחוב עמק רפאים מספר 5 ,בית ספר זה שנתמך בידי גרמניה נחשב בזמנו לטוב ביותר בארץ, כל המבנים נבנו מאבן ירושלמית ולא מעץ כמו בגרמניה רובם בני שתי קומות.
 
המבנה שימש לפעילותם של שתי ועדות הקהילה : ועדת המושבה הטמפלרית אשר דנה בפעילות היום יומית ,בעיות של תרבות כמו שנאמר בענייני דיומא, הוועדה השנייה טיפלה בצרכי הדת של הקהילה תפילה,חתונות ולוויות.המבנה נבנה בסגנון נאו רומנסקי אשר היה נהוג לפני כשמונה מאות שנים באירופה , ולכן מבנהו החיצוני אינו דומה למבנה כנסייה מקובל,סיבה נוספת היא שהעותומאניים ששלטו בארץ לא אישרו לבנות כנסיות עם סממנים חיצונים לכנסייה ולכן המבנה נראה כך מבחוץ.                    

                  

עמק רפאים בית מס 1 בית העם הטמפלרי
 
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
 
מבנה בית הספר בן שלוש קומות מאבן ,עם גרם מדרגות אבן לדלת הכניסה , נקרא הליצאום החדש בעת שנבנה בשנת 1882בית הספר פעל עד שנת 1939 ונסגר בעת שתושביה הטמפלרים של המושבה גורשו מן הארץ  בפעם השנייה .
 
בית הספר החדש נבנה עקב צפיפות הכיתות במבנה הישן ,מכיוון שחלק מהמורים ,התגוררו בקומה התחתונה של המבנה ,כך שבפועל התקיימו הלימודים בכיתות בקומה העליונה, על בית הספר החדש חלו חוקי הבנייה של בית הספר הישן ,למרות הניסיון לבנות אותו כדוגמת המבנה הקודם ,קירותיו היו בעובי של 80 סנטימטר עד מטר.
 
חלונות המבנה ופתחי הדלתות היו מקומרים, שורת מדרגות הובילה לפתח המבנה הראשי, שמתחת לגמלון האופייני למבני הטמפלרים בשכונה, מתחת לגמלון המבנה הותקן שעון מטולטלת, שכלל מחוגים וספרות כתובות בלטינית .
 
לאחר שגורשו הטמפלרים בשנת 1939 מן המדינה, נכנסו למבנה מוסדות שלטון אנגליים,, אז נוספה קומה למבנה והוא אף הורחב בחמישה מטר לכוון רחוב פיטרסון , במקביל עבר המבנה גם שיפוץ והרחבה כללי והתווסף אליו מבנה חדש לגמלון שמעל לכניסה הראשית .
 
מעבר למצוקת המקום של המבנה הישן ,הוחלט כי המבנה החדש ישמש לילדים בוגרים יותר , חומר הלימודים תוגבר לרמות לימוד גבוהות יותר בהתאמה להשכלה של האוניברסיטה, על מנת להקל על המשך הלימודים הגבוהים של התלמידים בהמשך דרכם האקדמאית,  כיוון שחלק מן התלמידים היו ממושבות הטמפלרים בישראל ,התגוררו חלק מהתלמידים בחדרי הפנסיון שממול בבית משפחת ניקולאי שמידט .
 
בבית הספר החדש בתחילת 1880, החלו לפעול חוגי העשרה , חלקם תיאולוגיים למבוגרים וצעירים בשעות היום והערב , שנערכו בידי מרצים אקדמיים , לצורך העשרה של מקצועות אקדמיים לנערים ,על מנת להכינם לרמת הלימודים האקדמאיים ,נפתחו בחדרים בבתי התושבים בשכונה, מעין אקדמיה להעשרה והכנת התלמידים לעתיד.
 
בית הספר החדש לנערים בוגרים, נחשב כבית הספר הטוב בארץ ישראל ,להשכלה תיכונית והכנה ללימודי המשך בגרמניה , מעמדו של בית הספר נחלש בעת מלחמת העולם הראשונה, שאז נסגר ולתוכו נכנסו הפקידות השלטונית הבריטית בישראל ותושבי השכונה הוגלו מישראל.
 
להידרדרות בית הספר ,נוסף מותו של המנהל כריסטוף הופמן בשנת  1918,שהייה הרוח החיה למפעל החינוך במושבה ,אך עוד לפני זה ,הידלדל זרם הכספים לאחזקת בית הספר, הציל את הקופה המידלדלת ,ביקור קיסר גרמניה בישראל בשנת 1988 ,שלקח על עצמו להזרים כספים לבית הספר  .     
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
 
עמק רפאים בית מס 5 בית הספר הראשון במושבה
בית בן שלוש קומות מאבן עם גרם מדרגות אבן לכניסה , נבנה בשנת 1878
וכונה הליצאום הישן
בית הספר פעל עד שנת 1939 ונסגר בעת שתושביה הטמפלרים של המושבה גורשו מן הארץ .

ההחלטה להקמת בית הספר במושבה הגרמנית בירושלים נפלה בשנת 1877 , כאשר ועד הטמפלרים הארצי שישב ביפו , החליט להעביר את בית הספר שפעל ביפו על מוריו לירושלים ,בתוך חצי שנה הושלמה בניית המבנה והוא נפתח בטקס גדול בנוכחות אישי ממשל בכירים כולל המושל התורכי .

כמו כול המבנים הטמפלרים ,נבנה המבנה כשתי קומות ומתחת חצי גובה מרתף וגג רעפים מעליו,לקומה השנייה הוליך גרם מדרגות מרכזי, וגם לכניסה הראשית של המבנה הוליכה שורת מדרגות עם מעקה, התוספות במבנה עצמו של הקומה השלישית  שייכות לתקופת השלטון האנגלי בימי המנדט, קירות המבנה עבים בעובי של בין 80 סנטימטר למטר ,כול זאת למטרות הגנה והשימוש בתורת החיים המקומית ,לצרכי חימום וקירור טבעיים בעונות השנה, חלונות המבנים קשתיים .

החצר בין בית הספר לבית העם ,שימשה את התלמידים לשעורי טבע חיצוניים ,אומנות וציור מחוץ לכיתות ומשחק .

כאשר נפתח בית הספר ,בתחילה הוא שרת את ילדי השכונה ובני מושבות הטמפלרים, בעיקר מהמושבה ביפו, המבנה כלל כיתות למספר תלמידים שבתחילה מנו פחות מחמישים תלמידים,מתכונת הלימודים הייתה כמו במולדת הישנה וגם התכנים ,משך הלימודים כלל את כיתה א עד הכיתה יוד, ילדי הגן למדו בבית העם הסמוך בחלל האולם ,לצורך הקמת גן הילדים,  נבנתה מחיצת עץ ניידת להפרדה באולם ,בחלק של באולם הגן הוצבו ארונות לצעצועים .
עמק רפאים בית מס 5 בית הספר הראשון במושבה
 
עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן

עמק רפאים בית מס 6 בית מתיאוס פרנק הטוחן

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , את האדמות רכש מידי בעליה בני הישוב הערבי בית צפפא בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.
 

המבנה שנבנה מאבן היה בן שתי קומות שלימים בחלקו האחורי של המבנה התווספו מבנים כאורוות חמורים ותוספות בניה נוספות , שטח המתחם של בית הטוחן מאחורי המבנה נחשב לגדול במיוחד כחמישה דונם שטחה, על הקרקע שלה הוקמה תחנת קמח בשנת 1873 בשימוש בעלי חיים ביצול ,לאחר מכן שונתה לטחנת קמח בשיטת טפטיק – מדרכיה .

עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן
 
עמק רפאים בית מס 7 ביתו של לנדהולט ובית המרזח
עמק רפאים בית מס 7 ביתו של אוגוסט לנדהולט ובית המרזח
הבית בעל שתי הקומות נבנה בשנת 1875 ,בפינה מפגש הרחובות עמק רפאים פיטרסון , זהו בית אבן אופייני לתקופה ולטמפלרים ,הוא כולל קומת מרתף ועליית גג רעפים , לאחר שמאסו בעבודה קשה ומהורייהם מתו החליטו  להתפרנס מעבודה אחרת ולכן פתח לנדהולט בקומת הקרקע בית מרזח ובקומת העליונה פתח פנסייון לאירוח אנשים מן המושבות וצליינים,כעזר לעבודתו הייתה אשתו .
 
למעשה לנדהולט ואישתו הייו דור שני של טמפלרים בישראל ולמעשה נולדו בישראל, בעת שהיה ילד ובבגרותו עזר לאביו ביצור יין ובירה אלא שאז היה העסק המשפחתי במרתפי החאן הירושלמי , לכהתעייף מלעבוד ביצור היין ,החליט כי המסחר מתאים יותר לו ולכן פתח את בית המרזח והמסעדה בביתו ואת הפנסיון פתח בזמן מאוחר יותר .
 
בית המרזח היה אחד משנים שהיו בירושלים באותה עת , גברי השכונה נהגו להגיע לבית המרזח לאחר יום העבודה בדרכם לביתם ולשבת לרכל ,להחליף רעיונות להקשיב לחדשות מהמושבות ומהמולדת ובעיקר קצת לגוון את סדרת יומם ..
 
לכנפטר אוגוסט לנהולט תפס את מקומו בנו שפיתח את הפנסיון יותר,לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר שלטו האנגלים בארץ נהגו להתאכסן בפנסיון ולבלות בו אנשי הצבא והממשל בנוסף לתושבי השכונה.
 
הפנסיון ובית המרזח פעלו עד גרוש הטמפלרים בשנת 1939 ,ולאחר מלחמת השחרור שימש המבנה את רשות הדואר ושימש כבית הדואר השכונתי ולאחר מכן החליף את תפקודו כחלק ממשרד הסעד הנותן שרות לנשים במצוקה.
 
הבית כיום משמש בקומת הקרקע את משרד הסעד כאשר הכניסה מבעד לשער מכוון רחוב פיטרסון, מימין למבנה בין בית 9 ל 7 משעול מרוצף מתוחם בגדרות ברזל מרשת המוליך לכניסה לכוון ביתן חדש שממוקם בו משרד השקעות ,בכניסה למשעול שער סורג מסוגנן בצבע לבן .
 
בנוסף בחלק האחורי של המבנה מצידו השמאלי משתנה הגדר מאבן וסורג לגדר מעץ ושער שמאחוריו מרפסת עם שולחנות וכסאות ומתחת למבנה במרתפו ממוקם תיארטון המרתף המשמש להקת חובבים להופעות בעיקר לנוער בחלק האחורי של המבנה גינה .
 
עמק רפאים בית מס 7 ביתו של לנדהולט ובית המרזח
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור