דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מושבות טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל

 

 
 
 

תודה לשי פרקש ודני רכט בעבור העזרה בכתיבת מאמר זה.

ביתו של הטמפלרי ג'יאורג ויינמן שהיה בן ממשיך לאביו ובנה את ביתו בקרבה לבית הוריו במושבה שרונה ,נבנה בסגנון הארץ ישראלי הבין לאומי (הבהאוס),על פי סגנון הבניה החדש שהתפשט בארץ ישראל ובמיוחד באזור תל אביב ושכנותיה המושבות הטמפלריות,סגנון המשתמש באלמנטים של בטון יצוק בתבניות המשולבים בקירות הבית ומאופיין בקווים ישרים ופשוטים.

ביתו של ויינמן נבנה בשנות השלושים ,על גבולה הצפוני של המושבה שרונה, מבנה בן קומת ממסד וחצי מרתף עם חלונות וגג שטוח ביציקת בטון,שכנו של ג'יאורג ויינמן היה הפרדסן אברלה ,שביתו שימש את ראש הממשלה בן גוריון לאחר הקמת המדינה.

כאשר החליטו השלטונות הבריטים בשנת 1941 לגרש את תושבי שרונה מארץ ישראל לאוסטרליה, החליט ג'יאורג ויינמן למסור את ביתו לחברו היהודי אליהו גורדון שהתגורר בביתו בשכירות ,גורדון שנודע בתל אביב בזכות היותו מורה לרכיבה על סוסים.


שרונה סיפור ביתם ההרוס של משפחת גיאורג ויינמן Weinmann George
 

 השותף היהודי של הטמפלרים במאפיית פרנק ובטחנת הקמח במושבה הגרמנית בירושלים .           

אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) נולד בעיר צפת בשנת 1894 כשמלאו לאליעזר ליפא שרייבר (ליפמן)  17 שנה החליט הנער למרוד בדרך החיים המסורתי של היהודים החרדיים בירושלים ,והחליט לצאת אל העולם הגדול שמחוץ לחומות העיר העתיקה על מנת לעבוד וללמוד מקצוע ולא לבזבז את חיו במדרשות וישיבות ירושלים העתיקה .

לאחר שהחליט החלטה זאת ,חיפש הנער ליפא מקום עבודה ונתקבל כשוליה בטחנת הקמח של הטמפלרי מתיאוס פרנק האב ,במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים 6 בירושלים, אז כבר פעלה טחנת הקמח בעזרת גנראטור שהופעל בקורסין ,שהחליף את הפעלת הטחנה בשימוש בבעלי חיים רתומים ליצול.

סבא אליעזר ליפא ליפמן שרייבר והטמפלרים במושבה הגרמנית
 

משפחת מתיאוס פרנק הטמפלרית טוחני הקמח

פראנק מתיאוס ורעייתו גרטרוד פרנק האב

טחנת הקמח ברחוב עמק רפאים 6 , המבנה שנבנה מאבן בן שתי קומות,  שלימים בחלקו האחורי של המבנה התווספו מבנים כאורוות חמורים ותוספות בניה נוספות , שטח המתחם של בית הטוחן מאחורי המבנה נחשב לגדול במיוחד כחמישה דונם שטחה.

על הקרקע שלה הוקמה תחנת קמח בשנת 1873 בשימוש בעלי חיים ביצול ,לאחר מכן שונתה לטחנת קמח בשיטת טפטיק – מדרכיה ,תחנות אלו כונו התחנות הישנות כאשר הוסבה תחנה זאת לתחנת הקיטור הראשונה במושבה הגרמנית בשנת 1892 תחנת קמח זאת השמיטה את פרנסתה של טחנת הרוח בימין משה שהייתה נתונה לחסדי משאבי הרוח כמו כן ההוצאות והתחזוקה עלו על הרווח שהופק בטחינת הדגנים.

כאשר בשנת 1915 באמצע מלחמת העולם הראשונה תקף הארבה את גינות הירק והעצים, גם במושבה הגרמנית ,הוא רכש ביחד עם ניקולאי שמידט חיטה מירדן ,אשר נחילי הארבה לא פגעו בהם, חלק מחיטה הטחונה חולקה כסעד  .

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 1
 

פראנק מתיאוס פרנק הבן

"מאפיית פרנק וליפמן" דרך בית לחם 24 (ליד ביתו השני של מתיאוס פרנק ) נפתחה בשנת 1926  , ליד מבנה המגורים הוקמו מחסניו של מתיאוס פרנק הבן ,במיקומו החדש דרך בית לחם 24 ,סיפקו קמח לתושבי השכונה ולאחר מכן ברחוב דרך בית לחם 22.

את פרנסתו מצא מתיאוס פרנק האב ,בתחילה מהפעלת טחנת הקמח שלו ליד ביתו בעמק רפאים 6 ,שיטות הפעלת התחנה השתכללו לאורך השנים ,בתחילה השימוש בעלי חיים (יש הטוענים בשימוש במים משתי הבארות שנחפרו בחצר) והשימוש באורוות בעלי החיים מאחורי המבנה, ובהמשך בטחינת הקמח בשימוש בכוח קיטור אדים שהמנוע שלה ניזון בצריכת פחמים ,בהמשך קורסין ולבסוף סולר ואחריתה שימוש בחשמל.

 

ליד ביתו החדש ברחוב דרך בית לחם 24 ,בשנת 1926 הקים מתיאוס פרנק הבן ,את תחנת הקמח ומאפייה בשותפות עם ליפא לפקין,מאפיה שבה מכר מאפים בעקר לבני הקהילה הטמפלרית בירושלים , הוא גם הקים מחסני קמח בצידו האחורי של הבית .

 


ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 2
 

הנכד אדווין פרנק ורעייתו הנאצית

הנכד אדווןין היה שותף לאביו מתיאוס פרנק השני , בטחנת הקמח ובמאפייה פרנק את ליפמן בדרך בית לחם 24 ולאחר מכן בבית 22 בית אהמן שהיה בית מפואר שנבנה במושבה

בשנת 1935 שב אדווין פרנק מבקור בגרמניה עם רעייתו הנאצית שנישא לה שם ,שנתיים לאחר מכן בשנת 1937 , הוזמן אליעזר ליפמן לארוחת ערב חגיגית בביתו של אדווין פרנק , שבה הודיעו לו בנימוס כי ,כי על אף נאמנותו וחריצותו יש לפרק את השותפות, משום שמשפחת פרנק ,קבלה על עצמה את חוקיי הגזע הגרמני ,שכללו את האיסור לקיים קשרים עסקיים ושותפות עם יהודים.

שותפות נוספת בשנות העשרים ,הייתה למשפחת למשפחת ליפא ליפמן ומתיאוס פרנק השני ובנו אדווין פרנק , לשותפות זאת הצטרף השותף השלישי שהיה בנו של בוירלה , האדריכל גוטלוב (גוטליב) בוירלה , שותפות זאת ,פתחה את מחסן העצים והפחם מיבוא גרמני לצרכי חימום, שהוקם בשטח תחנת הדלק כיום בדרך בית לחם ,(אחרי פסי הרכבת) לידו הוקם בהמשך מפעל לגריסת אבן לחצץ ומפעל ליצור בטון ומכירת מלט, לאחר ששותפות זאת פורקה המשיך ליפא ליפמן לנהל את העסק.

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 3
 

 האדריכל גוטלוב (גוטליב) בוירלה ,במושבה הגרמנית בירושלים

ביתו של בוירלה האב היה ברחוב גורג לויד 6 ,בית האבן שנבנה היה בן שתי קומות ומרתף וגג הרעפים , הבית תוכנן בידי האדריכל בוירלה גוטליב האב ונבנה בשנת 1927-8  , בתחילה גר במבנה האב ולאחר מכן עבר לגור במבנה ,בנו של בוירלה אשר במקצועו היה אדריכל .

בנו של בוירלה לא רצה להיות אדריכל ,כיוון שהעסקים משכו את ליבו יותר ,ולכן בנה את בית הקולנוע במושבה שנקרא אוריינט, לאחר מכן נכנס לשותפות עם משפחת ליפמן ומשפחת פרנק מתיאוס השני ובנו אדווין למחסן עצי הסקה .

השותפות השנייה של פרנק וליפא ,שבוצעה בין מתיאוס פרנק השני ובנו אדווין פרנק ,ליפא ליפמן והשותף השלישי בנו של בוירלה האדריכל גוטלוב (גוטליב) בוירלה ,שפתחו ביחד את מחסן העצים והפחם מיבוא גרמני לצרכי חימום ,שהוקם בשטח תחנת הדלק כיום בדרך בית לחם ,אחרי פסי הרכבת,לידו הוקם בהמשך ,מפעל לגריסת אבן לחצץ ומפעל ליצור בטון ומכירת מלט.
 

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 4
 

אגדת הפועל הערבי אחסיין במאפיית מתיאוס פראנק השני וליפא ליפמן

אחד מוותיקי המאפייה ותחנת הקמח ברחוב דרך בית לחם ,היה העובד הערבי אחסיין,לאורך השנים של העבודה המשותפת נוצרו יחסי ידידות בין משפחת אחסיין הערבי לשותף היהודי ליפא ליפמן ,יחסים שהביאו לביקורים הדדים אחד בביתו של רעהו.

יחסי ידידות אלו הביאו את אחסיין לפני מאורעות 1929 לידע את משפחת ליפמן על האסון הקרב ובא , ליפא מיהר לידע את משפחתו ואת משפחת רעייתו  בעיר העתיקה והעבירם לתקופת מה להתגורר בשכונת נחלת שבעה ביחד עם משפחתו שאותה העביר מהמושבה הגרמנית גם כן.

גם כאשר התקרבו מאורעות 1936 גם כן הזהיר אחסיין את ליפא ליפמן מפני הצפוי והמשפחה עברה לתקופת מה להתגורר בבית קרובת משפחה בנחלת שבעה ,לספור הזה מצטרפת האגדה שהבן אהרון רכב על אופניו בשכונה הגרמנית ובחלפו על יד הגפיר העברי חביב כנען ,שעמד ליד נקודת המשטרה ברחוב עמק רפאים (כיום חנות הפרחים ליד בנק דיסקונט במושבה) הוא הוזהר בידי הגפיר להסתלק ולידע את הוריו לצרה הבאה מפני הערבים.

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 5
 

אגדת הביקור בתערוכת המזון בגרמניה

אגדה משפחתית סובבת בין אנשי חמולת ליפמן ,מספרת כי בשנת 1960 אהרון ליפמן ורעייתו שושנה יצאו לסיור בתערוכת מזון בעיר פרנקפורט , ובעת שהלכו ברחוב שמעו מאחוריהם קול קורא "הר ליפמן " ,כאשר סובבו את ראשם ראו מאחוריהם את אדווין פרנק ,שחזר מאוסטרליה לגרמניה לאחר המלחמה ,למרות שגם לאחר המלחמה לא יצר עמו אהרון קשר כול שהו ,עקב היותו נאצי והמעשה שעשה בשם חוקי הגזע בהשפעת אשתו .

אהרון ורעייתו נעמדו מחמת הנימוס , אז אמר לו אדווין בכול זאת הנני רואה שהתנהגותך הושפעה מימיך בחיק הטמפלרים ,ואז הוסיף אדווין באותה נשימה אני רואה כי אשתך ממוצא ארי בזכות שערה הבלונדיני ומראה פניה , אז כבר לא יכלה שושנה ליפמן להחריש והשיבה בשפת היידיש שתובלה במילים הספורות שידעה בגרמנית, והשיבה " הנני אישה יהודייה גאה וכשרה ,שהוריה הגיעו ביחד עם הטמפלרים ,באותה תקופה לארץ ישראל , אז סובבו בני הזוג את ישבנם והפליגו במעלה הרחוב מגרמני מאוס זה.

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) 6
 

מפעל הדר לביסקוויטים

מפעל הדר לביסקוויט הוקם על שטחה של טחנת הקמח והמאפיה ששימשה את השותפות של משפחת פרנק הטמפלרית ומשפחת אליעזר ליפא ליפמן ,עד שהתפרקה החבילה בשנת 1937 לאחר שאדווין הנכד של מתיאוס פרנק החליט לפרק את השותפות עקב נטייתו לקבל את הרעיון והאידיאליים של המפלגה הנאצית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם השנייה.

לאחר חיסול השותפות קיבל ליפא ליפמן את חלקו בשותפות ופנה לעסקים אחרים,לקראת תחילת מלחמת העולם השנייה החליטה הממשלה הבריטית לעצור ולגרש ולהחרים את רכוש הטמפלרים ושאר אזרחי מדינות הציר מארץ ישראל ,כולל הטמפלרים תושבי ירושלים.

אז הוזעק ליפא לפקין שהיה שותף של משפחת פרנק ,לבית משפחת אדווין פרנק ,שהבין כי רכושו יוחרם והוא יגורש מן הארץ  שותפם לשעבר ליפא לפקין ,על מנת לקבל ייפוי כוח ופיקדון ,לשמירת הרכוש וחוזה עד יעבור זעם,שבו קיבל ליפא בחזרה את ניהול המאפיה וטחנת הקמח וכמובן מחסן העצים,(מה עם הבית) , ליפא חזר לנהל את הרכוש עד שנת 1948.

ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן שרייבר 7
 

 אבי המשפחה הוגו וילנד ואשתו סופי עלו לישראל בשנת 1900 , הם התיישבו במושבה יפו שכונת מנשיה של היום , בשנת 1902   אבי המשפחה הקים במתחם תחנת הרכבת, בית חרושת למוצרי בנייה מבנה בן שתי קומות מלט ,רעפים, ברזל מגוולן,מעקים , מדרגות , אביזרי חקלאות כמו צינורות ומרצפות צבעוניות ומעוטרות ,כול זאת על מנת לספק פרנסה למשפחתו.

את בית החרושת ביחד עם שני בניו, הקים בשטח תחנת הרכבת ביפו ליד שכונת וילאהלמה השכנה , כול זאת על מנת להוביל את הסחורה שיצר לבתים הנבנים בירושלים ובשאר המושבות ובעיקר על מנת להסיע את הסחורה לנמל יפו על מנת לייצאה לאירופה בעיקר.הגדיל הוגו לעשות ובנה את ביתו ליד בית החרושת בתחנה, תחילה כמבנה בן קומה אחת שחובר למבנה עותומאני במקום ובשנת 1906 הפך המבנה למבנה בן שתי קומות, את הקומות הקיפה הגזוזטרה,שנמחה בעמודי תמיכה מבטון 

סיפורה של משפחת וילנד הטמפלרית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור