דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מושבות טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל

 

 
 
 
 הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.


מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל
 

גיאורג דוד הרדג נולד בשנת 1812,שימש כאיש הביצוע של העדה הטמפלרית סוחר במקצועו ושותף בעלים בחברה גרמנית מסחרית, לאחר סיום לימודי מסחר בגרמניה ובהולנד , בשנת 1832 לאחר חזרתו מהולנד ובלגיה ,החל את לימודיו ברפואה,והחל בפעילות פוליטית כנגד השלטונות ואף כתב חוברת מהפכנית כנגד השלטונות,בעקבות פעילותו המהפכנית כאיש אופוזיציה נעצר בשנת 1833 נידון בעוון בגידה ונכלא ארבע עשר שנים , שהומרו לשמונה שנים אך שוחרר בטרם זמנו כיוון שהתחייב לעזוב את מדינת ויטנברג לאחר שבע שנים.

 

בעת מעצרו התרשם והושפע מרעיונותיו של כריסטוף הופמן שהתפרסמו ,לאחר שחרורו מהכלא עבר להתגורר בשוויץ שם כרואה חשבון וכמנהל בית מסחר,בשנת 1846 קיבל חנינה וחזר לעירו שם פתח חנות למוצרי עור.

 

לאחר שחרורו וחזרתו למולדתו ,הצטרף לכריסטוף הופמן בשנת 1848 והחל להתבלט בתנועה ,ובניסיון לדחוף להגשמת הרעיון לעלות לארץ ישראל,בשנת 1854 נרשם במסגרת התנועה הטמפלרית לרשימת המיועדים להקמת מושבה טמפלרית בארץ ישראל, בשנת 1858 השתתף ביחד עם הופמן במשלחת שנשלחה לתור את ארץ ישראל בטרם ההתיישבות.


טמפלרים גיאורג דוד הרדג מושבת הטמפלרים בחיפה
 

בתחילת חודש אוקטובר 1898 ערכה משפחת הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה ,ביקור בממלכה העותומאנית בקונסטנטינופול,בחיפה,ביפו,בירושלים וקינחה את ביקורה בבירות,מטרת נסיעתם ביקור ועלייה לרגל (צליינות) בארץ ישראל ,על מנת להשתתף בחידוש כנסיית הגואל בירושלים העתיקה,בעת ביקורו ביקש לחזות בעיניו במושבות ההתיישבות הנוצרית הטמפלרית בארץ ישראל.

ביקורם בארץ ישראל נמשך עד סוף חודש נובמבר בשנת 1898,לצורך נחיתתם בארץ ישראל בחיפה, החליטו בני המושבה הטמפלרית הגדולה הראשונה בארץ ישראל,להקים מזח שלישי בנמל חיפה בעבורו,שישמש כנקודת נחיתה לסירה ,מספינת הקיטור שהשיטה את הקיסר הגרמני בעת ביקורו.

לצורך הביקור אף הובאו כרכרות חדשות לארץ ישראל,הארץ מתחת השלטון העותומאני אף התמרקה ,לאורך הדרך שופרו הדרכים כמו הדרך בין חיפה ליפו, נסללו קווי טלגרף ,העיר חיפה ,יפו וירושלים לבשו חג,בירושלים הוקם מאהל קיסרי ברחוב הנביאים,נכבדי ערים ניצבו בפתחי הערים ולוו את השיירה המלכותית למעונותיהם ברחובות ההרים בתהלוכות.


ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל
 

בתחילת אוגוסט 1948 ,החלה הקמת שלושה ישובים ישראלים על השטח של המושבה וילהלמה שנכבש בלחימה כ (9500 דונם) ,שחולקו בים הישובים : מחנה ישראל,בארות יצחק (שיושבו בו אנשי הישוב בארות יצחק שישבה ליד עזה ונכתשה אך לא נכנעה בידי הצבא המצרי)ובני עטרות,שהוקם ממש על החצרות והבתים של הטמפלרים,תושבי בני עטרות השכילו לשמר את מבנה המושבה וחלק גדול מהבתים,וחלק מהמבנים הציבוריים שהיו במרכז המושבה השתמרו ומשמשים את תושבי בני עטרות לצרכיהם הציבוריים.

מושב בני עטרות שאכלסו את הישוב החדש ,היו פליטי הישוב עטרות בצפונה של ירושלים שנפל לידי הלגיון הערבי הירדני ונחרב ,על חורבותיו הקימו הירדנים את שדה התעופה שנקרא קלנדיה ,לאחר מלחמת ששת הימים שופץ שדה התעופה ונקרא שד"פ עטרות שאיננו פעיל כיום,

הישוב השלישי מחנה ישראל,חדל להתקיים וחוסל על חלק משטחיו (החלק הדרומי של אדמות המושבה וילהלמה) הוקם הישוב נחלים ,ישוב נוסף בשם גבעת כוח שהוקם בתחילה באזור הכפר הערבי קולה , עבר והתיישב שוב בשנת 1950 בחלק מאדמות המזרחיות של המושבה הטמפלרים וילהלמה.


הקמת בישובים היהודיים על אדמות המושבה וילהלמה
 

אגדת הצנחנים הטמפלרים באדמת ארץ ישראל במלחמת העולם השנייה 
 
בעת עליית התנועה הנאצית לשלטון בגרמניה נמצאו למעלה משלוש מאות תומכים פעילים בסניפי התנועה הנאצית שהוקמו במושבות הטמפלריות בארץ ישראל ,חלק גדול מאוכלוסיית הטמפלרים הוותיקים היו רשומים גם כן במשרדי המפלגה הנאצית הארץ ישראלית .

חלק מצעירי הטמפלרים בארץ ישראל, חזרו לגרמניה והצטרפו כחיילים,לצבא הגרמני כחובתם למורשת מדינת הלאום הגרמנית,חלקם אף למחלקה היהודית באס אס,התגובה הבריטית לפעילויות אלו של בני האויב לבריטים ,היו מעצרם במחנות תחת שמירה,חלקם בעיקר הסוחרים הגדולים והיצרנים ,יצאו מהמחנות כמו אסירי יום לעבודתם בליווי משמר בריטי ,וחזרו למחנה בסוף יום העבודה.

מבין 275 הצעירים הטמפלרים ,שהגיעו לגרמניה מהמושבות בארץ ישראל, בשלהי מלחמת העולם השנייה חלקם בשנת 1936 בתהליך של כמה משלוחים,חלקם גויס לצבא הרגיל וחלקם גויס   למחלקת היהודית ומחלקת הביון הגרמני ,מבינם נבחרו למבצע אטלס באוקטובר 1944 החיילים הבאים :


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 6
 

פריץ פרנק (איש הטבע והריגול) נולד במושבה הגרמנית בירושלים להוריו בעת שהוקמה בשנת 1873, פריץ פרנק היה קרוב משפחתו של מתיאוס פרנק טוחן הקמח, שרכש את אדמות המושבה הגרמנית בזכות כספו של   חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד, נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , לאחר רכישת האדמות מידי בעליה,שהי תושב הישוב הערבי בית צפפא ,הרכישה בוצעה בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור דונם.

קבוצת הטמפלרים שהקימה את המושבה הגרמנית בירושלים בשנת 1873,המושבה נבנתה בידי קבוצה שמנתה כשלוש מאות מתיישבים,שהתיישבה   על אדמות שנרכשו מידי הכנסייה היוונית ומתושב ערבי שנקרא עמוס בעל אדמות מהכפר בית צפפא ,רחובה הראשי של השכונה נקרא עמק רפאים ,מהמלה "רפאים" המוזכרת בספר התנ"ך, כיוון שרחובה הראשי של השכונה הוליך לכוון הכפר הערבי בית צפפא , שממנו נרכשו האדמות להקמתו ,לאחר מלחמת העולם השנייה הסבו הבריטים את שם הרחוב לדרך בית צפפא.


אגדת המרגל פריץ פרנק
 

הטמפלרים הכניסו לבנייתם חידושים מודרניים על מנת להלחם במחלות ובתנאי הסניטציה הקשים באותה תקופה בארץ ישראל ,כמו מים זורמים בבתים ,מערכות איסוף מי גשמים בשילוב הגגות ומרזבים לאיסוף המים לבורות ,הכניסו את חדרי האמבטיה והשירותיים, ותעלו את מי השופכין לבורות שופכין וניקוז, הם גם הקפידו על הגיינה אישית בחיי היום יום בבתיהם .מבנה הבתים כלל לרוב את המרתף לאכסון האוכל והמזון,חדרי המשרתים.

ברוב הבתים בחצי קומה על מנת להכניס אור למרתף, מאגר מים או במרתף או על יד הבית בהמשך משאבות ידניות בשינוי לשיטת החבל והדלי ובהמשך מנוע לשאיבת המים.בקומת הקרקע שעלו אליה בדרך כלל במספר מדרגות על מנת לאפשר למרתף לבלוט מעט מן הקרקע ולמנוע כניסת לכלוך ואבק מהרחוב, עוד הכניסו את מטבח הבית וחדר האוכל ,הסלון וחדרי העבודה , בדרך כלל פרוזדור שממנו יוצאים חדרים,בקומה העליונה הותקנו חדרי השינה ועליית הגג מתחת לרעפים שימשה לאכסון ולמגורים במשפחות מורחבות.


סגנון הבנייה ואורך החיים הטמפלרי
 

כיוון שהטמפלרים חיו בקהילות משקיות סגורות משלהם ,נוצר אצלם הצורך כלכלי להשתמש (כמו במדינה ריבונית) בכסף משלהם במסגרות חייהם, תחילת הטבעת הכסף הטמפלרי לשימוש בקהילה הטמפלרית בארץ ישראל החל בשנת 1880 עד לאחר גמר מלחמת העולם הראשונה ,בשנת 1924 נפתח הבנק הטמפלרי הראשון (הטמפלר בנק - טמפלגזלשאפט)בארץ ישראל .

על פי הסברות מטבעות הכסף לשימוש במושבות בארץ ישראל ,הוטבעו במטבעה במדינת וורטמברג,ששימשה ערש לידתם של הטמפלרים ומעוזם בגרמניה, מטבעות מאבץ מצופה בניקל ,על צדה האחד של המטבעות הוטבעו מספר השווה לערכם והכיתוב מטבע לצריכה ובצידם השני של המטבעות הוטבע ציור הכלי החקלאי מחרשה ,שמסביבה מופיע המשפט הקופה המרכזית של המקדש .


אגדת הכסף הטמפלרי מטבעות כסף באוסף פויכטונגר
 

 למרבית המבוכה ,יש הטוענים כי בראשית דרכה של התנועה הנאצית לשלטון בשנת 1933,הייתה מידה מסוימת בפניה לשיתוף פעולה של צירי גרמניה בתנועה הציונית ,שדגלו בעידוד הסיסמא בתנועה הנאצית, לעליית יהודים לארץ ישראל .      

התנועה הציונית שאפה למשוך יהודים לארצם על מנת לקדם את אכלוס ובניית המדינה היהודית שבדרך, ואילו התנועה הנאצית ,שאפה על פי רעיונה האתני העיקרי ,שרוכז בסיסמה : "גרמניה לגרמנים מהמוצא הארי".

לצורך עידוד הרעיון לשלוח את יהודי גרמניה לארץ ישראל , פנה קורט טוכלר המשפטן ששימש ציר התנועה הציונית  בגרמניה ,  לליאופולד פון מילדנשטיין, ששימש כראש המחלקה היהודית במפלגה הנאצית ,והזמינו לביקור בארץ ישראל על מנת לכתוב את רשמיו מהביקור בארץ הציונית המתהווה בעיתונות הגרמנית במטרה לעודד את העלייה .

סיפורה של מדליית הנאצי שנסע לפלסטינה
 

בתום מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור שבהם גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ולאחר הקמת מדינת ישראל ,קבלה הממשלה היהודית החדשה בארץ ישראל החלטה שאנשי העדה הטמפלרים לא יוכלו לחזור ולהתיישב במושבות שהקימו ושמהם סולקו.

כנגד רכושם ובעקבות פנייתם לממשלת גרמניה המערבית ואוסטרליה שבה ישבו חלק מהמגורשים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שם קבלו אזרחות גרמנית ואוסטרלית ,נציגי המדינות פנו לממשלת ישראל שמצידה הקימה מנהלת משא ומתן שהורכבה ממשפטנים ואישי ציבור ,על מנת למצוא פשרה פורמאלית לרכוש שהופקע בידי הבריטים  כדין רכוש אזרחי מדינת אויב ,והועבר לכונס הנכסים של מדינת ישראל החדשה ,הדיון התנהל בדין גובה הפיצוי שישולם לצאצאי התושבים הטמפלרים שגורשו.

ההסכם בין נציגי הטמפלרים וילהלם אברלה ממלבורן ויון הופמן משטוטגארט, שהיו מנהיגי העדה הטמפלרית  באוסטרליה ובגרמניה, נציגים ישראלים,נציגי אוסטרליה וגרמניה נחתם סופית בשנת 1952 בעיר לוקסמבורג,ביום שנחתם הסכם השילומים בין גרמניה וישראל עם קנצלר גרמניה אדנאור .


הסכם הפיצויים לרכוש הגרמני והטמפלרי במדינת ישראל בתום מלחמת העצמאות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור