דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בהר ציון

 

 
ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור
 
עמק רפאים 39 בית הקברות הטמפלרי
בית הקברות הטמפלרי
כאשר עוברים ברחובה הראשי של המושבה הגרמנית בירושלים בין בתי הרחוב ניצבת חומת אבן גבוהה המסתירה שני בתי קברות מצמודים המופרדים בגדר רשת מברזל , פרט לסקרנים בדרך כלל חולפים אצים בלא רפרוף עין ואפילו לא אחד, לפני שנים מעטות בדלת הכניסה בשער לבית הקברות הטמפלרי פתחו צוהר מזוגג המאפשר להציץ לשדרת מצבות מעוצבות בסגנון אירופאי הניצבות כמו במסדר לימין שור.
 
בית הקברות הטמפלרי נפתח בשנת 1878 ,בעזרת רכישת האדמה בידי אלמנת פטר שמידט , הצורך בפתיחת בית הקברות, נבע מסגירת בית הקברות הפרוטסטנטי מאחורי בית הספר בישופ גובט בהר ציון מחוץ לחומות , לאחר היתר שימוש לקבורת הטמפלרים שניתן למספר שנים לטמפלרים ושהופסק עקב הבדלי האמונה בנצרות של הטמפלרים אל מול שאר הנוצרים ( מזכיר לנו משהו ביהדות ).
 
מדי פעם אף מתאפשר לבקר בבית הקברות ,כאשר קבוצות מבקרות בסיור מודרך מוזמן ,או כאשר בית הקברות המשיחי פתוח ואז אולי מירו האחראי על התחזוקה בטוב ליבו מאפשר לגיחה קצרה במקום, את המקום פוקדות קבוצות של צאצאי מושבות הטמפלרים שגורשו מהארץ בשנת 1939 המקיימות במקום טכסים דתיים לקבורים במקום ואף מקיימים תזכורות לעוול שנעשה להם בגרושם ,בל נשכח את המעידה הנאצית בעברם בתקופת טרם מלחמת העולם השנייה , ואת הכספים אשר שולמו להם בעבור רכושם מכספי הפיצויים שנתקבלו מגרמניה.
 
בתחילה החומה מסביב לבית הקברות הייתה בבחינת גדר , אך משהחלו לכרות עצים עתיקים מתוך חלקת הקבורה , לצורך חימום הקור הירושלמי בבתים של העולים החדשים שקבלו את בתי הטמפלרים לאחר הגרוש בשנת 1939,נוצר הצורך המיידי להגן על הברושים והאורנים שניטעו בסוף המאה ה  18 .
 
שער הברזל בחומת האבן מבודד את המולת הרחוב הסואן והראשי של המושבה ,אל מול השלווה והשקט השוררים בחלקה, עצי אורן וברושים וערוגות של פרחים וצמחים משלימים את ההרמוניה ולא לחינם ציפורים מקננות בין ענפי העצים, בתקופות קדומות יותר לאחר מלחמת השחרור , כאשר לא היה אינטרנט,מחשב או טלוויזיה ,שאבה חלקת הקבורה את האמיצים מבני ילדי השכונה אשר מצאו עצמם משתמשים בחלקת הקבורה כמגרש משחקים מאולתר.
 
חלוקה סימטרית וברורה קיימת בחלקה מיד לאחר שעוברים בשער הברזל,בשתי שורות כמו חיילים ניצבות מצבות מסוגנונות וכיתוב גותי גרמני עליהם לשמות הקבורים  ,על חלקם חקוק פסוק מן התנך וכמובן הצלב הטמפלרי , אלו הן המצבות של ראשוני הטמפלרים והחשובים והמפורסמים בתולדות המושבה והעלייה הטמפלרית לישראל כמו מיסד הכת הטמפלרית כרסטוס הופמן ובנו פול ומנהיגה שעלה מהמושבה ביפו ויסד את המושבה בירושלים ולידו מחליפו כריסטיאן רוארר , ליד מצבותיהם של האדריכל הידוע פרידריך יוהאנס ואשתו אימברג בית מספר 12 ,אנה אימברג נכדתו,הטוחן מתיאוס פרנק בית מספר 6,אברהם פאסט מקים האכסניה והמלון בשער יפו, האדריכל תיאודור זנדל ועוד ועוד , עוד פרט מעניין הם מצבות קברי הילדים הרבים שמתו עקב תנאי ההיגיינה והמחלות שהיו באזור,ישנם משפחות שבבית הקברות קבורים חמשה ואף שישה ילדים.
 
בסוף שביל בית הקברות ממוקם מעגל גדול ובמרכזה עמוד אבן עם שילוט מתכתי ,מתחת למעגל זה ,מרוכזים כארבעה מאות וחמישים ממתי העדה הטמפלרית משבעת המושבות .שנאספו בידי בני הקהילה ממקום קבורתם במושבות בין השנים 1952-1970 ונקברו בקבר אחים ,המושבות יושבו בידי מתיישבים חדשים לאחר הטמפלרים גורשו ולכן ראו צורך לרכז את מרבית המתים הטמפלרים בבית קברות אחד. 
עמק רפאים 39 בית הקברות הטמפלרי
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
הקדמה
הכניסה למוזיאון הרכבל אינה כרוכה בתשלום, כיוון שהוא צמוד וחלק  ממלון הר ציון נדרשת פנייה לשומר בכניסה לפתיחת שער הכניסה למוזיאון ברחוב דרך חברון מספר 15 ,רצוי לתאם מראש , המוזיאון פתוח בימי ראשון –חמישי בשעות 09:00-17:00.
 
מלון הר ציון היה בראשיתו בית החולים לעיניים על שם הקדוש סנט גוהן , המבנה הוקם בשנת 1882, לאורך שנותיו כבית חולים שימש כמקום מרפא לעיניים לכל שלושת הדתות ,עקב מחלות העיניים שהיו נפוצות במזרח התיכון .
 
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הוסב המקום ושימש כמחסן נשק לצבא התורכי.
לכשכבשו הבריטים את המקום הם הוסיפו למבנה שני אגפים בחלקו הדרומי והמערבי שכיום מוכר בשם בית אות המוצר ,האגפים שנוספו שימשו כמרפאות חוץ אגפים אלו תוכננו בידי האדריכל היהודי זולטן שמשון הרמט .
 
בתקופת מלחמת השחרור שימש מבנה בית החולים כעמדה צבאית יהודית והמרפאות אשר שכנו במקום הועברו לשטח הירדני ,בשנת 1964 רכש  מנהל מקרקעי ישראל , את השטח והמבנים, ולאחר זמן נמכרו לאדם פרטי וההמשך הסתיים בפתיחת מלון הר ציון.
 
מעט היסטוריה לתקופת מלחמת השחרור
כיוון שבתקופת מלחמת העצמאות הפך המקום לעמדה צבאית אל מול חומות העיר העתיקה והר ציון שנכבש בתאריך 18,5,1948 יחד עם שער ציון לאחר קום המדינה היווה צינור האוויר והמזון למגניי הר ציון ודרכם ללוחמי העיר העתיקה .
 
הלגיונרים שישבו על החומות מעל גיא בן הינום חסמו בירי כל מעבר בין החלק המערבי של העיר והר ציון ,אי לכך נדרשו דרכים ומעברים על מנת לספק מזון,תחמושת ופתח לפינוי פצועים מכוון הר ציון לחלק המערבי של העיר.
 
       
 
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
בתקופת השלטון המוסלמי של מוחמד עלי, שכבש את הארץ מידי העותומאניים לאחר שמרד בהם בהיותו מושל מתחת לשלטון המצרי, מוחמד עלי היה מנהיג יעיל ומסודר ושהנהיג שיטת מיסוי שווה על כולם ללא הבדל מהי דתם ומוצאם ,בניגוד לשלטון המושחת בעבר.

 

בימי השלטון המצרי בירושלים, הוקמו שתי תחנות רוח בתחומי העיר העתיקה ,הטחנה הראשונה, באזור המנזר והכנסייה הארמנית ,בקרבה לשער ציון ,שהוקמה הראשונה ושימשה את אנשי העדה הארמנית וצליינים בירושלים העתיקה, תחנה זאת פעלה בסביבות עשרים שנה  .

 

התחנה השנייה הוקמה לצרכי הצבא המוסלמי ,באזור הר ציון ונקראה על שם בנו המצביא תחנת אברהים פחה , היא הייתה התחנה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה לטחנה סופקו אבני רחיים מאזור סיני , כנפי התחנה הותקנו בשיטה שאנו רואים באיי יוון ,היו מורכבים על כיפה שנעה בהפעלה ידנית עם מנואלה ,לכוון כוון הרוח המשתנה.

 

מאחר ותושביה המוסלמים והפלאחים המקומיים , הרגישו עצמם מעל לשאר התושבים ושיטת גביית המיסים החדשה של המושל מוחמד עלי, גרמה להם להתקומם ולפרוץ לעיר ולהניס את צבאו של מוחמד עלי ,באותה עת הרסו את תחנת הרוח הצבאית בהר ציון ושברו את אבני הרחיים , לאחר שדוכא המרד בידי מוחמד עלי ובנו אברהים חזר השקט לירושלים .    

טחנת רוח בהר ציון
 
ירושלים בית הספר של הבישופ גובט Bishop Gobat

בית הספר של בישופ גובט   Bishop Gobat

בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים,לאחר כהונתו במלטה, מינוי זה נבע מפשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר בחירתו של הבישוף הראשון הפרוטסטנטי של ירושלים, בתפקידו זה שימש במשך למעלה משלושים שנה.

 

בנוסף לתפקידו בתקופה הזאת, פעל גובוט גם לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן המזרחי, לשם כך ערך גובוט מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית, כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים,  בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון שהוקם בשנת 1855 , מוסד זה כונה על שמו של גובט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.

 

כיום בית גובט ידוע כסמינר ללימוד תולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה ארץ ישראלית , מאחורי בית גובט נבנה בית הקברות הפרוטסטנטי נקנה כבר בשנת 1813 ,ומאז נערכו בו קבורות, נערכו בו קבורות ,בהמשך  נקברו בו ידוענים רבים מבני הקהילה הפרוטסטנטית כמו הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בארץ ישראל , בנוסף דמויות מפורסמות נוספות הם  הקבורים בבית קברות זה הארכיאולוגים החשובים סיר פלינדרס פיטרי וגיימס לסלי סטרקי , מערות חבל עדולם ואזור בית שמש.

 

ירושלים בית הספר של הבישופ גובט Bishop Gobat
 
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
מתחם גובוט מחוץ לחומות
בית הספר של בישופ גובט  Bishop Gobat
המתחם ובית הקברות האנגליקני ,ממוקם מתחת להר ציון מעל לבריכת השולטאן בסופה.
בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים,בתום כהונתו במלטה ,אחרי כהונת הבישוף אלכסנדר ,מינוי זה נבע מפשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר בחירתו של הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים, בתפקידו זה שימש במשך למעלה משלושים שנה. בנוסף לתפקידו בתקופה הזאת, פעל גובוט גם לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן המזרחי, לשם כך ערך גובוט מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית.
 
כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים, בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון שהוקם בשנת 1855 . מוסד זה כונה על שמו של גובט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.
 
כיום בית גובט ידוע כסמינר ללימוד תולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה ארץ ישראלית , מאחורי בית גובט נבנה בית הקברות הפרוטסטנטי ששטחו נקנה כבר בשנת 1813 ,ומאז נערכו בו קבורות, ,בהמשך  נקברו בו ידוענים רבים מבני הקהילה הפרוטסטנטית ,כמו הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בארץ ישראל , בנוסף דמויות מפורסמות נוספות הם  הקבורים בבית קברות זה הארכיאולוגים החשובים סיר פלינדרס פיטרי וגיימס לסלי סטרקי , מערות חבל עדולם ואזור בית שמש.
 
על הרבה מצבות עתיקות מופיע הכיתוב העברי , כמו על מצבת הבישוף הראשון אלכסנדר ,הכתובת עליה בארבעה שפות : עברית,אנגלית יוונית וגרמנית, גם על מצבת גובוט יש כיתוב בעברית, בין המצבות קיימת מצבה בעברית אשר עליה כתוב אברהם בן משה פירחיה, במקום גם קבורים רופאים גרמניים מבתי החולים של רחוב הנביאים כמו דר מקס סנדיריצקי בתחילה בבית החולים הגרמני – שערי צדק של היום ולאחר מכן הקים את בית החולים לילדים שבו גם התאבד עקב מחלה קשה שסבל ממנה,  
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
 
 
 
בניית אתרים - שרקור