דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בגבעת שאול

 

 

את שמה קבלה השכונה משמו של הרב רבי יעקב שאול אלישר שנשא בתואר הראשון לציון ואביו של ניסים אלישר שהיה בין היזמים לבנותה,האדמה נקנתה בשנת 1908 , לכול מתיישב הוקצה שטח של 1500 אמה מרובעת ,לבניית בית ושטח אדמה לגידולים חקלאיים סביבה,חלק מהסוחרים העשירים שרכשו את השטח ייעדו אותו למכירה של חלקים קטנים לבניית בתים לאנשים שירכשו מהם חלקות קטנות אלו, חלק מהעשירים רכשו מההתחלה את הקרקע ייעדו אותה לבניית בית קיט ובוסתנים.

בקצוות השכונה נבנו מספרי מבני ציבור גדולים כמו: בית היתומים דיסקין במעונו החדש,בית החינוך לעיוורים מסביב לשכונה הוקמו שכונת בית הכרם ושכונת מונטיפיורי הלוא היא קריית משה.

גבעת שאול ספור העלייה הקווקזית

ספור שכונת גבעת שאול הממוקמת בחלקה המערבי של ירושלים , שכונה שקבלה את שמה בעת הקמתה בשנת 1908 ,משמו של הרב הראשון לציון יעקב שאול אלישר ,שכונה שהקמתה נועדה לפתח חקלאות לצרכי העיר ולהתפרנס מתוצרתה, מייסדיה הראשונים של השכונה היו עולים מהקווקז שברוסיה .

בני העדה הקווקזית היו אנשים דתיים שהאמינו כי הם הוגלו מארצם בידי מלך אשור ,מכוח רצונם לעלות לארץ ישראל ואמונתם הדתית, עלו קרוב לאלף בני העדה הקווקזית לארץ ישראל ,חלקם הגדול התיישב בירושלים חלקם במושבות וחלקם בעיר יפו ,הקווקזים שהתיישבו בירושלים מפאת רצונם לחיות ביחד ולשמר את מנהגיהם ועליית רבם הראשי רבי יעקב יצחקי ,הוחלט להקים עבורם בשנת 1909 את השכונה גבעת שאול , לאחר שרכשו אדמה בנקודה .

קבוצת הקווקזים שהתיישבה בירושלים בראשו של ששון מכתייב , שבנה בשכונה בית והקים רפת שמנתה פרות רבות ועדר כבשים שיצאו לשדות עם רועים בני העדה , תוצרת החלב וייצור גבינות יועדו לתצרוכת הציבור היהודי בירושלים, עוד בנה מכתייב ,חנויות ובתי מלאכה בשכונה בעבור חבריו הקווקזים בשכונה שיוכלו להתפרנס .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש הארץ בידי הבריטים מידי השלטון העותומאני מכוון שמיקומה היה על כביש הכניסה לירושלים ,בשטחה של השכונה נחפרו שוחות לחימה והוצבו בה תותחים למניעת הכניסה של הבריטים לירושלים , השכונה שחרבה במלחמה הוקמה מחדש לאחר המלחמה בשנת 1919.

לאורך השנים שלאחר הקמתה, סבלה קשה מחדירות אנשי כנופיות גניבות וביזה ומעשי פגיעות בנפש ,במיוחד בתקופות של המאורעות ,משום שהייתה מוקפת בשכונות וכפרים ערביים , לאחר מלחמת השחרור וחלוקת ירושלים בשנת 1949 , הועברו חלק ממפעלי העיר לאזור התעשייה שהוקם בחלקה הדרומי מערבי של השכונה, חלק ממבני התעשייה הוקמו על שרידי הכפר דיר יאסין .

 
ירושלים שכונת גבעת שאול
 
דוד ולאה ווינדהולץ ז"ל סיפורם מותם של התאומים

רב הנסתר מהנגלה לפרשת הפצצת מסלול התעופה בשכונת גבעת שאול בירושלים  בתאריך 11.7.1948 ,בידי זוג ספיטפיירים מצריים (יש הטוענים למטוס אחד) בתום ההפוגה הראשונה שנמשכה חודש הפוגה שהסתיימה בתאריך 8,7,1948 ומיד לאחריה נערכו הקרבות בארץ ישראל המכונים קרבות עשרת הימים .

הגרסאות השונות להפצצה בקריית משה

בתקופת קרבות עשרת הימים שלאחר ההפוגה הראשונה ,ביום הרביעי של עשרת ימי הקרבות, הופצצה גם ירושלים בידי מטוסים מצרים (יש הטוענים על פי בקשת הצבא הירדני להפציץ את שדה התעופה שבגבעת שאול) ,על פי זקני ירושלים הוטלה פצצה אחת שפגעה פגיעה ישירה במקלט, שהיה בבית הרב משה המאירי ( אוסטרובסקי ) ברחוב שדרות המאירי 11 בקריית משה יש הטוענים כי פצצה נוספת פגעה בבית הסמוך של משפחת פוליטי, או בביתם של משפחת שור.

בזיכרונות זקני ירושלים טוענים שבהפצצה זאת הופצץ גם מושב הזקנים הספרדיים , אך אין עדויות לנפגעים בהפצצה זאת.

דוד ולאה ווינדהולץ ז"ל סיפורם מותם של התאומים
 

רפת משפחת זלמנוביץ שגרו בבית המבורגר ברחוב נאג'רה 7 ,רפתו הייתה ברחוב אלקבץ 14, היה בין ראשוני בעלי הרפתות בשכונה והאחרונה שנסגרה בשנת 1927.

רפת משפחת ליכטנשטיין בחצר ביתם ברחוב גרייבסקי 8 ,קנו את הבית ברחוב הראובני פינת גרייבסקי וקורדובירו, במאורעות 1936-9 נפגעה הרפת מפצצה ונשרפה,בשני המבנים היו כשלושים פרות הולנדיות,לאחר המאורעות שוקמה הרפת ,בשנת 1948 נסגרה הרפת סופית.

רפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת בך בחלק מרפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת יוסף וברכה וייס בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת סדובניק ברחוב גרייבסקי 6

רפת משפחת סלומון

רפת משפחת גולדשטיין בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת יהודה וציפורה רוטשטיין בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

רפת משפחת יצחק ורעייתו יהודית אוסלקה בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

אהרון בר רפתן אצל משפחת זלמנוביץ ,אהרון ורעייתו ציפורה גרו ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת כץ בחצר בית אהרון בר ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת מרדכי ורעייתו חנה מילר גרו בקומה השנייה ,בחצר בית אהרון ועליזה וינקלר בעלי המאפיה ,במבנה גרו בשנות השלושים משפחת יעקבזון, בשכונה ברחוב נאג'רה 25 הבית נהרס ברבות הימים.

רפת של משפחת בגדדי ,שלא גרו בשכונה,(בגדדי יצחק יוסף ששימש גם כעגלון בשכונה)

גבעת שאול הרפתות בשכונה
 

במחצית שנת 1935 חדרו גנבים ערביים לדיר הכבשים של אברהם חמדי תושב השכונה הגנבים הערביים גנבו חמשה עיזים ,הרעשים העירו את בני הבית ,אך מפאת החשיכה פחדו בני הבית להתעמת עם הגנבים.

יחיא אחד מילדי הבית יצא מהדלת האחורית ורץ לבקש עזרה מנקודת המשטרה בשכונה ברחוב נאג'רה 1, בתחנה המשטרה מצא שני שוטרים תורנים, שסירבו להיענות לבקשתו לתפוס את הגנבים על חם והשיבו לו שיבוא להתלונן למחרת.

במחצית 1947 ביום שבת ,נערכו חיפושים בידי הצבא הבריטי בשכונת גבעת שאול ,באחד מחדרי ביתו של אברהם חמדי בן השבעים שבו התגורר בנו יחיא ,התגלה סליק נשק, אברהם בן השבעים ושש  ובנו יחיא בן השלושים וחמש, נעצרו בידי השלטונות שסירבו לשחררם בערבות ,בטענה כי הבית שימש לפעילות אנשי מחתרת יהודים בירושלים.

שכונת גבעת שאול דיר העיזים של אברהם חמדי
 

סיפורה של משפחת ליכטנשטיין – (זוהר) אליהו בארץ ישראל

אליהו זוהר (ליכטנשטיין ) היה נכדו של הרב פנחס ליכטנשטיין רבה של גבעת שאול ורפתן נכדו אליהו זוהר (ליכטנשטיין נישא לחווה נכדתם של משפחות פויכטונגר ופויכטונג .

סיפורה של משפחת החלבנים ליכטנשטיין

בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל ,היה זה הכפר היחידי בעמק בעל מהות דתית ורב שנבחר לטפל בחברי קבוצתו, בצריף בית הכנסת התפללו שחרית ומנחה.

 
ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 12
 

אליהו זוהר (ליכטנשטיין ) ז"ל היה נכדו של הרב פנחס ליכטנשטיין ,רבה של גבעת שאול ורפתן נכדו אליהו זוהר (ליכטנשטיין נישא לחווה נכדתם של משפחות פויכטונגר ופויכטונג .

 

בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל .


גבעת שאול סיפור הרפתות
 
 
 
בניית אתרים - שרקור