דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בגבעת שאול

 

 

את שמה קבלה השכונה משמו של הרב רבי יעקב שאול אלישר שנשא בתואר הראשון לציון ואביו של ניסים אלישר שהיה בין היזמים לבנותה,האדמה נקנתה בשנת 1908 , לכול מתיישב הוקצה שטח של 1500 אמה מרובעת ,לבניית בית ושטח אדמה לגידולים חקלאיים סביבה,חלק מהסוחרים העשירים שרכשו את השטח ייעדו אותו למכירה של חלקים קטנים לבניית בתים לאנשים שירכשו מהם חלקות קטנות אלו, חלק מהעשירים רכשו מההתחלה את הקרקע ייעדו אותה לבניית בית קיט ובוסתנים.

בקצוות השכונה נבנו מספרי מבני ציבור גדולים כמו: בית היתומים דיסקין במעונו החדש,בית החינוך לעיוורים מסביב לשכונה הוקמו שכונת בית הכרם ושכונת מונטיפיורי הלוא היא קריית משה.

גבעת שאול ספור העלייה הקווקזית

ספור שכונת גבעת שאול הממוקמת בחלקה המערבי של ירושלים , שכונה שקבלה את שמה בעת הקמתה בשנת 1908 ,משמו של הרב הראשון לציון יעקב שאול אלישר ,שכונה שהקמתה נועדה לפתח חקלאות לצרכי העיר ולהתפרנס מתוצרתה, מייסדיה הראשונים של השכונה היו עולים מהקווקז שברוסיה .

בני העדה הקווקזית היו אנשים דתיים שהאמינו כי הם הוגלו מארצם בידי מלך אשור ,מכוח רצונם לעלות לארץ ישראל ואמונתם הדתית, עלו קרוב לאלף בני העדה הקווקזית לארץ ישראל ,חלקם הגדול התיישב בירושלים חלקם במושבות וחלקם בעיר יפו ,הקווקזים שהתיישבו בירושלים מפאת רצונם לחיות ביחד ולשמר את מנהגיהם ועליית רבם הראשי רבי יעקב יצחקי ,הוחלט להקים עבורם בשנת 1909 את השכונה גבעת שאול , לאחר שרכשו אדמה בנקודה .

קבוצת הקווקזים שהתיישבה בירושלים בראשו של ששון מכתייב , שבנה בשכונה בית והקים רפת שמנתה פרות רבות ועדר כבשים שיצאו לשדות עם רועים בני העדה , תוצרת החלב וייצור גבינות יועדו לתצרוכת הציבור היהודי בירושלים, עוד בנה מכתייב ,חנויות ובתי מלאכה בשכונה בעבור חבריו הקווקזים בשכונה שיוכלו להתפרנס .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש הארץ בידי הבריטים מידי השלטון העותומאני מכוון שמיקומה היה על כביש הכניסה לירושלים ,בשטחה של השכונה נחפרו שוחות לחימה והוצבו בה תותחים למניעת הכניסה של הבריטים לירושלים , השכונה שחרבה במלחמה הוקמה מחדש לאחר המלחמה בשנת 1919.

לאורך השנים שלאחר הקמתה, סבלה קשה מחדירות אנשי כנופיות גניבות וביזה ומעשי פגיעות בנפש ,במיוחד בתקופות של המאורעות ,משום שהייתה מוקפת בשכונות וכפרים ערביים , לאחר מלחמת השחרור וחלוקת ירושלים בשנת 1949 , הועברו חלק ממפעלי העיר לאזור התעשייה שהוקם בחלקה הדרומי מערבי של השכונה, חלק ממבני התעשייה הוקמו על שרידי הכפר דיר יאסין .

 
ירושלים שכונת גבעת שאול
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל ,היה זה הכפר היחידי בעמק בעל מהות דתית ורב שנבחר לטפל בחברי קבוצתו, בצריף בית הכנסת התפללו שחרית ומנחה.

לזרם העולים הצטרף הרב פנחס ליכטנשטיין הרב של העיירה מאטש וחסידיו ,שטחיו של כפר גדעון כארבעת אלפים דונם ,כארבעה קילומטר מהעיר עפולה,נרכשו בידי הקרן הקיימת והוא תוכנן לישוב של כארבעים משפחות שעיסוקם בחקלאות ,כול מתיישב קיבל משבצת חקלאית של כשמונים דונם שחלקה הגדול היה מאחורי בית המשפחה,תחילת היישוב החלה כאשר על האדמה נאחזו כשמונה משפחות עולי טרנסילבניה ולאחר תקופת מה הצטרפו שאר המשפחות שתוכננו להתיישב על האדמה.

רפתות אשכנזיות בגבעת שאול
 

חברת האפייה אנגל הוקמה בשכונת בית וגן  בשנים 1925-7,ברחוב בית וגן 10 והועתקה למקומה החדש בגבעת שאול בשנת 1958 על מנת לקרבה לתחנת הקמח של המשפחה ,העברה בוצעה בידי אבי השושלת סלומון ( שלמה ) אנגל ,שעד אז עסק גם במסחר של יבוא חיטה ותבואה לצד עיסוקיו כסוחר דלק.

אבי שושלת הלחם סלומון אנגל דור שביעי בארץ, היה נצר למשפחה ספרדית שהגיע לארץ ישראל לפני מספר מאות שנים  ,משפחת אנגל עסקה במסחר והייתה אחת מיבואניות הקמח הגדולות בארץ ישראל,מאפיית אנגל בשכונת בית וגן נפתחה בתחילה כמאפייה ירושלמית שנפתחה בידי שני שותפים בשכונה בית וגן בשנת 1923, לאחר תפעול של המאפיה לאורך ארבע שנים, עד שנת 1927 שאז צברו שני השותפים חובות כבדים , אחד מבעלי החובות היה שלמה אנגל שהיה ספק הקמח שלהם, בצר להם פנו אליו והוא נאות לקחת את המאפיה לידיו בתמורה לחובם.

בית וגן מאפיית  ליוואי

החל משנת 1929 החליפה את שמה למאפיית ירושלים , בעלייה החדשים אנגל,מן ואלישר בעת ההחלפה ,נותרו משנים עשר עובדיה היהודים רק שנים והיתר חמישה עובדים ערביים.

בית וגן מאפיית אנגל
 

במחצית שנת 1935 חדרו גנבים ערביים לדיר הכבשים של אברהם חמדי תושב השכונה הגנבים הערביים גנבו חמשה עיזים ,הרעשים העירו את בני הבית ,אך מפאת החשיכה פחדו בני הבית להתעמת עם הגנבים.

יחיא אחד מילדי הבית יצא מהדלת האחורית ורץ לבקש עזרה מנקודת המשטרה בשכונה ברחוב נאג'רה 1, בתחנה המשטרה מצא שני שוטרים תורנים, שסירבו להיענות לבקשתו לתפוס את הגנבים על חם והשיבו לו שיבוא להתלונן למחרת.

במחצית 1947 ביום שבת ,נערכו חיפושים בידי הצבא הבריטי בשכונת גבעת שאול ,באחד מחדרי ביתו של אברהם חמדי בן השבעים שבו התגורר בנו יחיא ,התגלה סליק נשק, אברהם בן השבעים ושש  ובנו יחיא בן השלושים וחמש, נעצרו בידי השלטונות שסירבו לשחררם בערבות ,בטענה כי הבית שימש לפעילות אנשי מחתרת יהודים בירושלים.

שכונת גבעת שאול דיר העיזים של אברהם חמדי
 

סיפורה של משפחת ליכטנשטיין – (זוהר) אליהו בארץ ישראל

אליהו זוהר (ליכטנשטיין ) היה נכדו של הרב פנחס ליכטנשטיין רבה של גבעת שאול ורפתן נכדו אליהו זוהר (ליכטנשטיין נישא לחווה נכדתם של משפחות פויכטונגר ופויכטונג .

סיפורה של משפחת החלבנים ליכטנשטיין

בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל ,היה זה הכפר היחידי בעמק בעל מהות דתית ורב שנבחר לטפל בחברי קבוצתו, בצריף בית הכנסת התפללו שחרית ומנחה.

 
ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 12
 

אליהו זוהר (ליכטנשטיין ) ז"ל היה נכדו של הרב פנחס ליכטנשטיין ,רבה של גבעת שאול ורפתן נכדו אליהו זוהר (ליכטנשטיין נישא לחווה נכדתם של משפחות פויכטונגר ופויכטונג .

 

בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל .


גבעת שאול סיפור הרפתות
 
 
 
בניית אתרים - שרקור