דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור במנזרי רטיסבון

 

 
 
 
עין כרם מנזר האחיות ציון

הכניסה תשלום סמלי

רחוב האורן 23

טלפון 02-6415738

המנזר פתוח בימים השבוע

מידע

מנזר מסדר האחיות ציון ממוקם בסוף רחוב האחיות בעין כרם,קיימים שני מסדרים נוספים בירושלים אחד ברחביה ואחד ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.

 

מתחם המנזר הוקם בשנת 1861,מקימו היהודי המומר אלפונס רטיסבון ואחיו תאודור ,הוא הוקם בתחילה כפנימייה צנועה ליתומות מהארצות השכנות לישראל  כיום הוקם מבנה לנזירות מאבני לול האבן הישן בחצר החקלאית,מבנה מקסים שניתן לעלות לגגו ולצפות בנוף הרי יהודה וסטף,המבנה הכולל חדרי מגורים לנזירות מטבח חדר אוכל ולימוד וקפלה קטנה מעוצבת,גן קטן ובריכות מים לאגירה ,מטע עצי פרי  ובית הארחה .

עין כרם מנזר האחיות ציון
 
רחוב בן יהודה מס' 12 פינת בן הילל 12 המבנה נבנה בשנת 1923 נקרא כבנק "הלוואה וחיסכון "מבנה אבן,בית הדפוס והעתקות של דגני בטרם עקר למנזר רטיסבון ברחוב המגיד , כשהרחיבו את המבנה ( חנות הספרים דרום שפוצצה בימי הבריטים) חנות הבגדים של החייט רוזנברג ,לאחר מלחמת השחרור חנות כלי הכתיבה פלס וחנות בגדים בקומת הממסד הפינתית נמצא כיום  בנק מזרחי טפחות,  חנויות בקומות העליונה משרדים ודירות .
רחוב בן יהודה מס' 12 פינת בן הילל 12
 

הקדמה

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1925 בידי אנשי פלוגת העבודה על שם טרומפלדור, הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,בפלוגת העבודה של רטיסבון ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו בירושלים וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

פליטי הגדוד העברי עלו לשטח שנרכש כלל כתשעים דונם להקמת קבוץ רמת רחל ,  בפרעות שעבר קיבוץ רמת רחל בשנת 1929 נחרב ונשרף חלקו הגדול של הקיבוץ בידי הפורעים,בשנות השלושים חזרו לישב את הקיבוץ והוא נבנה מחדש כולל הרפת את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.

בשנת 1932 לאחר שיפוץ המקום שנהרס ונשרף בפרעות 1929 ,התיישבו במקום מחדש אנשי גדוד העבודה ,בשכונה העירונית גרו כשישים משפחות,מבני הקבוץ כללו כששים חדרי מגורים, מקלחות,צרכניה קטנה,מחסן בגדים חדרי מלאכה לולים ורפת,עלות ההקמה והשיפוץ היו בסביבות 6500 לא"י שמתוכם שולם מההון העצמי של הגדוד כאלף לירות שאר הכסף לבנייה והשקום הגיע מקרן היסוד ,במבנה המרכזי שוקמה הקומה העליונה בידי חברת הסנה על מנת לשכן בה אנשים לצרכי הבראה .

קבוץ רמת רחל ספור הרפת בקיבוץ
 
רחוב יפו 56 בית שטרן ספור ביתם של בני שטרן ברחוב יפו 56

ביתו של הסוחרים יהודה (ליאופולד) ואחיו מרדכי מקס שטרן ,אשר נבנה בעזרת הקבלן דוד שלמה קרשינסקי,בפיקוח המשפחה ,כולל האב מיכאל (מיכל) שטרן המפורסם מסיפור ביקור הרצל, אך למעשה את המבנה הפיקוח על הבנייה היה בידי, שני בניו של מיכאל הבן מרדכי מקס ואחיו ליאופולד יהודה ,כיוון שיהודה הרבה בנסיעות לצרכי המסחר ,רק כאשר חזר ממסעותיו היה מתגורר בדירתו במבנה בחלקו המזרחי של הבית .

שאר בני משפחת שטרן , המשיכו להתגורר בבתיהם בשכונת ממילא עד מלחמת השחרור , שאז עברה המשפחה בתחילה למנזר רטיסבון ברחוב הנגיד ולאחר מכן לביתו של הערבי והבי ברחוב האר"י 7 בשכונת קריית שמואל.

הבית כלל שני חלקים שנרשמו על שמות שני הבנים ,החלק המזרחי על שם האח ליאופולד והחלק המערבי על שמו של הבן מרדכי מקס , לשני החלקים הייתה כניסה משותפת,המבנה כלל קומות ממסד לחנויות וארבע קומות של דיור.

 

רחוב יפו 56 בית שטרן
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2
 
 מה שאנו מספרים ,על פלוגת הסתתים בגדוד העבודה העברי,שישבו במנזר רטיסבון ,לאחר שסיימו לסלול את הכביש בין צמח לטבריה והכביש בין טבריה ליבנאל ,ועלו לירושלים לבנות ולחצוב בסלע .

הספור הרשמי מתחיל בשלושה צעירים בכיתת הלימוד בירושלים,משה אינגברמן , אלכסנדר זייד שהשתחרר מבית החולים של המיסיון האנגלי לאחר מחלת הקדחת והנער הצעיר בן החמש עשר גד אביגדורוב שבנו מזכה בעיטור גבור ישראל בהמשך , לצורך לימוד הסתתות הוקמה סככה בחצר הכנסייה החבשית ממול למבנה בית הספר בצלאל הראשון, כמורה נבחר הסתת התימני אברהם מדינה ,שלמד את רזי העבודה מהסתתים הערביים.

לאחר יום לימודים בסתתות ,חבשו שלושת חברי הקבוצה בערב את ספסלי בית הספר ולמדו חומר תיאורטי שעסק באומנות וקומפוזיציה ,לקבוצה הלימוד הצטרפו אנשי עלייה נוספים בינם : בינשטוק גולדשטיין משה,אליהו קמינצקי - אביו של רפול שכונה איתן ,מנחם שמולביץ שכונה ממשי,יוסף ברץ ממקימי קבוץ דגניה,נחום הלוי לוין ממקימי המושבה כנרת, מרדכי רבינוביץ ראש עיריית ירושלים שהחליף את שמו לאיש שלום, הקבוצה גדלה לאורך השנה וחצי של הלימודים לקבוצה של שבעה שלאחר מכן מרביתם הקימו את ארגון השומר בסגרה,כפי שתיאר אותם יצחק בן צבי וגדלה לקבוצה שמנתה כשלושים לומדי סתתות.

ירושלים בצלאל תחילת הסתתות הרשמית העברית
 
תחילת התרבות בגדוד העבודה הירושלמי
תחילת התרבות בגדוד העבודה הירושלמי
באזור בור המחצבה שנקרא בור ב , שלימים הוקמו עליו המוסדות הלאומיים ,הסוכנות שהוקמה בשנת 1920 , ועד שנות השלושים הצטרפו המוסדות של קרן היסוד והקקל, ליד הבור הוקמה הסדנה לתיאטרון ותרבות בצריף בחלק האחורי של המבנה במקום שלימים שימש את כמשרד ראש הממשלה לדוד בן גוריון ,כיום משמש המבנה את קרן היסוד, והכניסה בחלקו האחורי של מבנה הסוכנות והקקל .
 
את הסדנא הפעיל השחקן משה מרגלית איש העלייה השלישית שעלה במסגרת תנועת החלוץ , עבד כפועל בנין ,לאחר מכן בפרדסים מרגלית המשיך והצטרף לגדוד הירושלמי במחצבה כאיש עבודה במשך שנתיים וחצי.
 
בשנות העשרים החל משה הלוי להסתובב בארץ בין העולים לחפש שחקנים לתיאטרון האוהל , הוא שכנע את משה מרגלית בשנת 1925, להצטרף לבית הספר למשחק של האוהל ובשנת 1929 הפך לחבר מן המניין בצוות שחקני האוהל, לימים חזר ונטע שני עצים שקיימים עד היום, במקום שעמד צריף התרבות ,בחלק האחורי של המוסדות בפינת רחוב הקקל ורחוב מולכו .
 
הגדוד העברי ופלוגת רטיסבון שימשה כמרכז חברתי לכל ירושלים, המפגש הקבוע בלילות שישי ומוצאי שבת משך את בני נוער, תלמידים, פועלים ותושבים ותיקים בירושלים כדי להתכנס לרקוד, לשיר ולשמוח ולשמוע הרצאות ציוניות.
תחילת התרבות בגדוד העבודה הירושלמי
 
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
המבנה תוכנן בידי האדריכל ריארד קאופמן בשנת 1924, בשנת 1937 גרו גם במבנה וינמן לואיזה,ליפשיץ כהן,פוקס אמוץ.
מאיר וילקנסקי עלה בעליה השנייה לישראל, שימש כמזכיר חברת הכשרת הישוב, ובשעות הפנאי עסק בכתיבת ספרים,
בשנת 1942 מאס בכול והחליט כי הוא רוצה לעסוק בחקלאות ולהמשיך את חיו כסופר, אי לכך מכר את החלקה והבית לבני הזוג רחל ינאית ויצחק בן צבי לימים נשיא המדינה, לקראת שנות החמישים.
 
בשנת 1942 עזב את ביתו ועבר לגור בכפר ויתקין ליד ביתה של בתו, הוקצתה לו חלקת אדמה ,שבו טיפח גן בעבודה יום יומית,בשאר זמנו רשם וכתב ספרים וזכרונות מתקופת חלוציותו, בן יתר ספריו היו הספרים: בחר,באר חפרנו, בחדר , הגלילה,יום עבודתי הראשון,מגל אל גל.
 
הבית הפרטי ברחוב אבן גבירול 11 שנרכש בשנת 1942 ,ספור הקמת המשתלה המשתלה של רחל ינאית באבן גבירול 14
מעט סיפורת לקשר בין רחל ינאית והחקלאות הארץ ישראלית בירושלים
 
רחל עלתה לישראל בשנת 1908 בשם גולדה לישנסקי ,( אחותה הצעירה של רחל היית הפסלת בתיה לישינסקי ) לאחר עלייתה שינתה את שמה לרחל ינאית ,לאחר עלייתה, משכו את עיניה ,השיממון וחוסר הצמחייה בירושלים ,של ההתיישבות מחוץ לשחומות של השכונות היהודיות החדשות , היא החליטה לאחר שהות קצרה בארץ בירושלים, לצאת לצרפת ללימודי חקלאות ואגרונומיה , במטרה להנחיל ולהגשים להצמיח וללמד את העולים פרקים בחקלאות
 
בסיום לימודיה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה , חזרה והחלה לארגן נשים לפתור את בעיית הרעב שנוצרה ברעיון הקמת ארגון נשים שנקראה קבוצת העגבנייה , קבוצה זאת גידלה ירקות בשטחי אדמה ריקים בשכונת אהל משה בירושלים , לאחר גידול הירקות מכרו נשות הקבוצה את התוצרת למתיישבים היהודיים בשכונות.
 
בתחילה הקימה רחל ינאית משתלה ברחוב החבשים שהעסיקה נשים וילדים יתומי מלחמה ,לאחר פרק זמן נסגרה המשתלה ומשתלה חדשה הוקמה בשכונת הבוכרים, לאחריה רחל חברה לחברי גדוד העבודה והשמירה של יוסף טרומפלדור שהגיע מסלילת הכבישים באזור טבריה ,בעזרתם של חבריה מראשי הישוב היהודי ומוסדותיו ,קיבלה בחכירה מהקקל ,חלקה ברחביה למספר חודשים ליד מנזר רטיסבון והקימה בה את המשתלה לעצי נוי,ומקום ללמד את העולות החדשות עבודת כפים לפרנסתן .
 
אך המחסור במים במשתלה ליד מנזר רטיסבון, כמעט והכריע את הרעיון , בצר לה פנתה רחל לחברותיה באמריקה , וסיפרה על הצמחים המתים ממחסור במים , סיפורה זה נגע לליבן נשות אמריקה, שהתארגנו ואספו סכום כסף על מנת רכוש ולהקים משק חקלאי ומגורים בעבור נשים שעלו בעלייה השנייה והשלישית ,בסכום כסף זה נרכשו מספר חלקות ברחביה .
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
 
בצלאל אגדה ירושלמית לאוצרות בית הנכאות
תודה למ.י.גבריאל על סיפור האגדה הבלתי ידועה הזאת ולעיתון מעריב שפרסמה.
 

בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמקמה יחידת של הצבא האוסטרי בצבא התורכי במנזר רטיסבון ברחוב הנגיד, בנוסף פתחה היחידה בית חולים צבאי בשטח המנזר לספור היחידה האוסטרית הצטרפה אגדת הצלת אוצרות האומנות של בית הנכאות בצלאל.

כאשר הוברר כי הכוחות התורכיים עומדים להינגף בידי הצבא הבריטי בעיר ירושלים, נוצרה בהלה בקרב אנשי בצלאל לגבי האוסף האומנותי של המוסד ובית הנכאות, לאחר דיונים עם הקצין היהודי גבריאל שהיה מפקדם של הגדוד האוסטרי במנזר רטיסבון, הוחלט להחביא את האוצרות בבאר המוסד ואף לבנות קיר הסוואה למטמון.

אלה שאז התעוררה בעיה שהייתה עלולה להכשיל את הרעיון ,על פי החוק בורות המים היו צריכים להתמלא בכול שנה בכדי להשתמש בהם , הורקת בור המים היה עלול למשוך את תשומת לבם של התורכים, אי לכך פנו אנשי בצלאל בעצת המפקד היהודי האוסטרי  ,לרופא בית החולים הצבאי האוסטרי שישב במנזר רטיסבון הסמוך על מנת שירכוש את המים , שלכאורה לא היו דרושים להם, בית החולים הצבאי של רטיסבון שמח לרכוש את המים ומיד הפקיד כסף בעבורם, כך היה אישור רשמי להורקת הבאר ממים.

הצרות עוד לא הסתיימו כיוון שנדרשה משאבה לשאיבת המים מן הבאר, לא נלקח בחשבון כמות זמן השאיבה והובלתו למנזר רטיסבון, תחילה הובלו המים בכלים ובסירים, אלא שנעשה חישוב ונתברר כי בשיטה הזאת הורקת המים מן הבאר תמשך כחצי שנה, המוסד פנה לקבלן אלברט דיסקין להשיג מידית משאבה לשאיבה, בתקופה ההיא משולה בקשה זאת הייתה כמציאת מחט בערמת שחת .

בצלאל אגדה ירושלמית לאוצרות בית הנכאות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור