דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בהר הרצל

 

 
 
 
הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה

הקדמה

כאשר הגיעו הידיעות המוסמכות ,כי השלטון הנאצי החל להשמיד את היהודים שנכלאו במחנות הריכוז והעבודה בצורה שיטתית " כפיתרון הסופי לבעיה היהודית" ,לידיהם של אנשי ציבור בהנהגה היהודית בארץ ישראל , נפלה החלטה בקרבם ובשיתוף ארגון ההגנה להקים רשת ריגול וחבלה בלב השטחים הכבושים בידי הגרמנים באירופה.

לצורך הגשמת הרעיון ,החל שיתוף פעולה עם השלטון הבריטי, לגיוס צעירים שיפעלו מעבר לגבולות האויב במדינות הכבושות , לצורך זה הוקמה יחידה יהודית שהוכשרה בידי הצבא הבריטי לצעירים שארצות מוצאה היו המפתח לקביעת שליחותם.

הכוונה הנסתרת של ההנהגה היהודית מעבר להיבט הצבאי ליצור תשתית בידי צעירים אלו להצלת יהודים מציפורני הנאצים ,להסתירם ולנסות להבריחם לארץ ישראל,לצורך הרעיון הוחל בתחילת 1943 ליצור תוכנית הכשרה של צעירים חברי הגנה ופלמ"ח ,הצבא הבריטי סיפר חומרי לחימה,אמצעי קשר תובלה ימית ומטוסי הצנחה .

  

 


הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה
 
רחוב פלמח 9 ביתו של וולטר כץ – ולטר כץ

 

בית שנבנה בשנת 1938 מחלקים טרומיים שנקנו בגרמניה והובאו לישראל, החלקים הטרומיים נקנו בכסף שדרשו הגרמנים ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בעבור האפשרות ליהודים לפדות את חירותם ולצאת מגבולות גרמניה בהתניה להכנסת סכום כסף זר בעבור הזכות להגר .

 

את החלקים הביא באוניה לארץ , וולטר כץ שמקצועו היה עורך דין, לאחר שנחת בארץ עבר לירושלים וקנה חלקה מידי האחים ראובן וזאב זילברשטיין בשכונת מרחביה בתחילת רחוב פלמ"ח של היום.

 

את ביתו מהחלקים הטרומיים ,הקים ברחוב פלמ"ח 9, לומר שהבית היה יפה קשה לומר בתור תושב הרחוב לאורך של 38 שנים ,אבל הוא היה חזק,צבעו החיצוני היה בגוון חום קשיי הפרנסה , גרמו לדר וולטר כץ ,לזנוח את עריכת הדין ולפתוח חנות בגדים וטריקו , פגימות ובגדי ילדים, בשם טריקוטז כץ בכיכר ציון .


סיפור משפחת וולטר כץ ובנו יורם דניאל כץ
 
אמו מרים דוברושה של גדעון שימשה כאחות מיילדת בבית החולים בקהיר בשנות העשרים של המאה הקודמת, לאחר מכן לאחר שעלתה ארצה עבדה כמיילדת בבית החולים שוויצר בטבריה כאשר הצליחה לפני מלחמת השחרור להגיע לישראל .

בנה גדעון שנולד במצרים בעת שהות הוריו במצרים, אלא שלאחר הולדתו מת אביו ולכן התחנך עד גיל שבע אצל קרובי המשפחה בשוויץ, לאחר מכן עלה גדעון לישראל והמשיך את לימודיו בקבוץ רמת רחל, לאחר גמר בית הספר היסודי ,עבר גדעון ללמוד אצל קרוביו שגרו בשכונת בית הכרם בבית הספר התיכון .

לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הצטרף להכשרה בקבוץ מעברות ומשם המשיך ללימודיו באוניברסיטה העברית, בשנת 1944 הצטרף להגנה ושרת כאלחוטן בקרבות ירושלים בחטיבת עציוני בגדוד מוריה ,עד אשר נהרג ביולי 48 בקרב על כיבוש הכפר הערבי מלחה .

משפחת גרושקין ששם בנם  גדעון ,חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  ה מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ , גדעון קבור בהר הרצל אזור: א     חלקה: 13     שורה: 3     קבר: 2 .


משפחת דוברושה-מרים ולייב יצחק –גרושקין
 
משפחת רוזנקרנץ

משפחת רוזנקרנץ

משפחת רוזנקרנץ ששם בנם מכס,שקבור בבית העלמין בהר הרצל , חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ .

משפחת רוזנקרנץ
 
משפחת פרומה וגרשון פוגל

למרות שהוריו היו חילוניים ,התקרב יגאל למסורת ואף הצטרף לתנועת בני עקיבא, עזב את לימודיו ולמד חשמלאות ועבד בהדסה ,התנדב להצטרף לכוחות האבטחה של הדסה הר הצופים בתקופת מלחמת השחרור,והצטרף לצבא ,בעת ששמר בשכונת אבו תור נפגע מאש צלפים ונהרג, יגאל נקבר בהר הרצל ,בקרבה לבית הוריו .

משפחת  פוגל ששם בנם  יגאל חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ .

משפחת פרומה וגרשון פוגל
 
משלטי חירבת אל חממה הסיפור הנעלם במלחמת השחרור

תודתי המיוחדת, ניתנת לאליהו ליכטנשטיין (זוהר) ז"ל, בעבור עזרתו בכתיבת מאמר זה , שבה התרשמתי מענוותו וצניעותו , בעת שישב עימי לצורך כתיבת המאמר.

סיור בעקבות הקרב הנעלם ,שכדאי להתחיל בקברו של עודד חי בבית הקברות הר הרצל בחלקה  מספר אחת בשורה 15 קבר שלישי ,ממש בקרבה לאנדרטת לזכרם של חללי הבריגאדה היהודית ,המשך הדרך לשביל הארזים ביער ירושלים , עלייה לראש הגבעה בחלק המערבי של מוצב חרבת אל חממה .

לאחר הביקור בפסגת המוצב יורדים לנקודת נפילתו של עודד נקראת היום מצפה כרם במצפה נטוע כיום העץ שנקרא (ארז בן גוריון כיוון שניטע במו ידיו במקום ) בינות לשרידי התיישבות קדומים .

בשיפולי הגבעה לכוון הכפר הערבי (שכונת ) עין כרם , ניתן להבחין בסימני תעלות הגנה שחפרו התורכים במלחמתם כנגד הבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה ,לידם ממוקמת חרבת היונים שבה  קיר הקולומבריום , קיר שחצובים בו קינים ליונים .

     

משלטי חירבת אל חממה הסיפור הנעלם במלחמת השחרור
 
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
בית משפחת חטיב הערבית
בסיום הסיור ברחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית מגיעים לצומת הכניסה לאזור התעשייה תלפיות ברחוב פייר קניג , בעבר גם הצומת הייתה בתחום המשתלה אך שטחה הופקע לאחר מלחמת ששת הימים על מנת ליצור כביש לאזור המזרחי של העיר במיוחד קישור עם אזור התעשייה החדש תלפיות .
 
מתחם המשתלה כולל שלושה מבנים חד קומתיים שנבנו בידי משפחת אל חטיב עמק רפאים 63,65 ורחוב הרכבת 44,  כמו בתים נוספים שבנו בני המשפחה ברחוב ובאזור תלפיות וקטמון הישנה  ,עוד במתחם עמדת פילבוקס שנבנתה בידי הבריטים להגנה על המתם הבריטי מכוון צפון מזרח , הפילבוקס הוקם בקצה המושבה בשנת 1936,  בעת פריצת המרד הערבי והמאורעות בשנת 1936 , כיום משמש הפילבוקס מחסן כלי עבודה של המשפחה ולא ניתן לבקר בו , ובנוסף סופחה עמדת שומר מחסום הרכבת בתחילת רחוב הרכבת המקביל לרחוב עמק רפאים, המבנה הפונה אל הרחוב בית מספר 65 ו  63 נרכשו בידי בנו של עקיבא ראובני שנים לאחר מכן ,ומגורי בני המשפחה בתחילת ההתיישבות במקום היה המבנה האחורי שהכניסה אליו מרחוב הרכבת מספר 44-3  .
 
קורות משפחת ראובני כוללים מסע עלייה רגלי שהתחיל מהעיר אספאן בפרס דרך עירק לסוריה ,באמצעות מבריחים מלבנון והתיישבו לבסוף בירושלים , המסע ארך שמונה חודשים ברגל ובאמצעות חמורים בתקופה שלפני מלחמת השחרור , כאשר הגיעו לירושלים נעצרו בידי השלטונות כתוצאה מהלשנה של המבריחים ונאלצו לשלם כופר נפש בקשיש כולל תכשיטי האם לשחרורם .
 
בתחילה התגוררו בשכונת בית ישראל,  לאחר מכן בשכונת הבוכרים שם הצטופפו שמונה נפשות בחדר אחד במרתף , חלק מילדים לא שרדו את הדרך ואת תנאי הבריאות והמחלות באותה תקופה בירושלים, בתחילת מלחמת השחרור ברחו הערבים ממתחם המשתלה ומשפחת ראובני נכנסה לגור בהם, אלא שהקדימו אותם הבוזזים ותכולת המבנים וחלקים פנימיים נהרסו , כפי שמספר בן המשפחה , חלק מהרצפות נעלם,חלונות נעקרו לצורך עצי בערה לחימום בחורף הירושלמי ,ישנו על מחצלות צפופים בחדר אחד ,הוסיף האח הבתים היו ריקים וניתן היה לקחת מה שרצו בידי התושבים החדשים בשכונה ולכן נוספו שטחים מסביב לבית המשפחה .
 
בסוף המלחמת השחרור נהרג האח נחמיה ששירת בצבא ממש בשבוע האחרון לשרותו,נקבר בשייח באדר והועבר לחלקה הצבאית בהר הרצל, הפרנסה הייתה דלה האב עבד במה שנקרא משמר העם והאם עבדה ככובסת בישיבת חברון בשכונת גאולה , במקביל החלו לעבד את הקרקע מסביב לבית וחרשו בעזרת פרד מסביב שתלו חיטה ופולים לתצרוכת אישית, ומאוחר יותר הקימו עדר כבשים ועיזים ונהנו מחלב ומיצור גבינות שעשו .הכבשים והעיזים רעו באזור מסביב .
 
לנושא החממות הגיעו מאוחר יותר ,כאשר אחד האחים למד בבית הספר החקלאי בעין כרם ביחד עימי , ואז החל רעיון החממה להתפתח על השטחים שמקיפים את הבית ברחוב עמק רפאים 65-63 אשר נרכשו בידי האחים לבית ראובני, מידי המתיישבים שגרו במקום , המשפחה הקימה לאט לאט את החממות המאולתרות ושדות הגידול של הפרחים והצמחים בשטחים שסופחו בעבר בשיטת הסיפוח האיטי כמו שנאמר דונם פה ודונם שם .
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
 

 תודתי המיוחדת, ניתנת לאליהו ליכטנשטיין (זוהר), בעבור עזרתו בכתיבת מאמר זה , שבה התרשמתי מענוותו וצניעותו , בעת שישב עימי לצורך כתיבת המאמר.  

סיור בעקבות הקרב הנעלם ,שכדאי להתחיל בקברו של עודד חי בבית הקברות הר הרצל בחלקה  מספר אחת בשורה 15 קבר שלישי ,ממש בקרבה לאנדרטת לזכרם של חללי הבריגאדה היהודית ,המשך הדרך לשביל הארזים ביער ירושלים , עלייה לראש הגבעה בחלק המערבי של מוצב חרבת אל חממה .

לאחר הביקור בפסגת המוצב יורדים לנקודת נפילתו של עודד נקראת היום מצפה כרם במצפה נטוע כיום העץ שנקרא (ארז בן גוריון כיוון שניטע במו ידיו במקום ) בינות לשרידי התיישבות קדומים .

בשיפולי הגבעה לכוון הכפר הערבי (שכונת ) עין כרם , ניתן להבחין בסימני תעלות הגנה שחפרו התורכים במלחמתם כנגד הבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה ,לידם ממוקמת חרבת היונים שבה  קיר הקולומבריום , קיר שחצובים בו קינים ליונים .

ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 13
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור