דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בהר הרצל

 

 
 
 
דוד ולאה ווינדהולץ ז"ל סיפורם מותם של התאומים

רב הנסתר מהנגלה לפרשת הפצצת מסלול התעופה בשכונת גבעת שאול בירושלים  בתאריך 11.7.1948 ,בידי זוג ספיטפיירים מצריים (יש הטוענים למטוס אחד) בתום ההפוגה הראשונה שנמשכה חודש הפוגה שהסתיימה בתאריך 8,7,1948 ומיד לאחריה נערכו הקרבות בארץ ישראל המכונים קרבות עשרת הימים .

הגרסאות השונות להפצצה בקריית משה

בתקופת קרבות עשרת הימים שלאחר ההפוגה הראשונה ,ביום הרביעי של עשרת ימי הקרבות, הופצצה גם ירושלים בידי מטוסים מצרים (יש הטוענים על פי בקשת הצבא הירדני להפציץ את שדה התעופה שבגבעת שאול) ,על פי זקני ירושלים הוטלה פצצה אחת שפגעה פגיעה ישירה במקלט, שהיה בבית הרב משה המאירי ( אוסטרובסקי ) ברחוב שדרות המאירי 11 בקריית משה יש הטוענים כי פצצה נוספת פגעה בבית הסמוך של משפחת פוליטי, או בביתם של משפחת שור.

בזיכרונות זקני ירושלים טוענים שבהפצצה זאת הופצץ גם מושב הזקנים הספרדיים , אך אין עדויות לנפגעים בהפצצה זאת.

דוד ולאה ווינדהולץ ז"ל סיפורם מותם של התאומים
 

כאן אספר על הטקס המרגש שנערך היום ליוסף לחנה ,בהשתתפות משפחת המנוח שהגיעו מצרפת , מתן וילנאי סגן שר הביטחון ,רובי ריבלין יו"ר הכנסת ,מחט כרמלי ,קציני צבא ומשטרה וכמאה נוכחים חלקם ממש מבוגרים .

 

עשרות שנים ניצבה מצבה בין המצבות של חללי קרב גנין ממלחמת השחרור ,השנייה והרחוקה בתמונה בשורת הזוגות השנייה מלמעלה , בסך הכול 44 קברי אחים מנופלי החטיבה בקרב בתאריך 3.6.48 מתוך 46 שנפלו בקרב ,הגופות הוחזרו לישראל שנתיים לאחר מלחמת השחרור כאשר הגיעו הגופות הם נקברו בחלקת הארבעים וארבע.

 

על מצבתו היה חרוט רק השם יוסף  לחנה , כיוון שהקרב נשכח והיה עלום החליטו מספר חיילים מהגדוד לספר את סיפור הקרב  יריעת המחקר הורחבה והוחלט לכתוב ספר על תולדות העיר גנין בשם עיר גנים ,  מיום היווסדה עד ימינו אנו כולל הקרבות שהתחוללו בה ובסביבתה  ולזכר הקרבות של חטיבת כרמלי וחקר הקרבות אשר בהם השתתפה, קרה המקרה המר ובמלחמות ישראל נפל חברו של אורי שגיא שמואל וייס , באזור העיר גנין בשנת 2002 ולזכרו ולזכר חבריו שנפלו גם במבצע חומת מגן בשנת 2006 נכתב הספר.

הר הרצל יוסף לחנה סיפור המצבה העלומה
 
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו

ביקור בערב יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל  וסיפור מרגש שחוויתי

 
החלטנו לבקר בהר כפי שאנו קוראים , הן לצורך אישי והן לא להירמס בידי עם ישראל וחשבתי כי אספר על מספר מקומות שאין מבקרים כאשר מבקרים בבית הקברות.לדעתי בין  10 - 20   אנדרטאות , הוקמו לאורך השנים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל,  האחרונה בהם היא האנדרטה לזכר המתים בדרכם לישראל ממדינת אתיופיה במבצע נחמיה  ,אנדרטה זאת ממוקמת בנקודה גבוהה משמאל לשער הכניסה מחוץ לגדר בית הקברות למה ? ככה.
 
בחלק מהחלקות  שבהם מוצבות אנדרטאות נערך טקס שנתי , מחוץ לטקס הכללי הקבוע שנקבע ביום ד באייר על פי הוראת בן גוריון לזכר יום נפילת גוש עציון , על פי האומדנים חמישים אחוז מהנופלים היו משרידי הגטאות ומחנות הריכוז שעלו ארצה , אלא שחלקם שעלו מקץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה עד מלחמת השחרור נספרו כישראלים למרות שצריך להגדירם על פי הכלל השני.           
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו
 

עודד חי נולד להוריו יחיאל ואסתר ,בחייו הקצרים שהיו בשנים 1927-48 בזמן שנפל במהלך כיבוש מוצב חרבת אל חממה (מתחם יד ושם בירושלים) , עודד למד בבית הספר היסודי תחכמוני ,תחילת סיפורו של עודד כלוחם מתחיל בגיל 17 בשנת 1945 ,כאשר תלמיד הגימנסיה רחביה נטש את ספסל הלימודים והתגייס לבריגאדה היהודית בצבא הבריטי בזייפו את גילו האמיתי .

עודד שרת בקרבות באירופה , עבר גם את בלגיה ובסיומם הגיע לאיטליה שם החל את פעולתו המחתרתית במשך תקופה בארגון העלייה של שארית הפליטה לארץ ישראל,ככפיל שמוסר את זהותו לעולה שהשתמש במסמכיו ועלה ארצה ,בסיום עבודתו חזר במחצית 1947 ישר ללימודים באוניברסיטה העברית.

תוך כדי לימודיו באוניברסיטה המשיך עודד לשרת בהגנה כמפקד פלוגה בחג"ם בירושלים,כאשר החלו הקרבות בירושלים במלחמת תש"ח שרת עודד בכמה גזרות לחימה בשכונות ירושלים ומשם נשלח לקורס קציני מרגמות .

         

      

         


סיפורו של סרן עודד חי מפקד פלוגת יונתן שנפל בקרב חירבת אל חממה.
 

המוזיאון ממוקם בכניסה הראשית של הר הרצל, כניסה בתשלום  , נגישות לנכים .

טלפון לתאום :  02-6321515  ,02-6321500, המוזיאון פתוח בימים א - ה בשעות 09:00-16:30 ,בימי שישי 08:45-12:15 , בשבת המוזיאון סגור.

 

מוזיאון המבוסס בעיקר על מיצגים אור קוליים ,המאפשרים למבקר לחוש את העבר וההווה בפיתוח הרעיון הציוני, כאשר הוא מכוון לבני הנוער ולתיירים, אשר לא חוו את הרעיון הציוני הטהור ,אל מול ההתלבטויות והמציאות שנוצרה בישראל, תוכניות המוזיאון מיועדות לכולם ולציבור המעוניין להעמיק את המידע שלו ,על החזון והתקופה של המפעל הציוני.

 

סיור מודרך במסלול המוזיאון אורך כשישים דקות, הסיור מחולק לארבעה תקופות ,בעת הביקור עוברים בין האולמות השונים, וצופים במיצגים השונים ,הכוללים הדמיית ישיבת הקונגרס הציוני הגדול בעיר בזל ,ששם הוכרזה ההקמה של הציונות והשאיפה לבית לאומי ליהודים.

 

ניתן להשתתף ב פעילויות חינוכיות הכוללות סדנאות ייחודיות, סיורים מודרכים וימי עיון בסדנאות, שנועדו להרחיב את הידע ההיסטורי תוך בחינת המקום האישי ביחס לסוגיות הלאומיות.


הר הרצל מוזיאון בינימין הרצל בירושלים
 
מוזיאון יד ושם בסמוך להר הרצל

איך להגיע מהכניסה לעיר ירושלים לפנות לשדרות הרצל, לעבור את הכניסה לבית העלמין הר הרצל,ומיד לפנות ימינה בהתאם לשילוט המוצב במקום, סמוך לשער הכניסה יש רחבת חנייה גדולה והמקום נגיש לנכים.

 

הכניסה חינם ,סיורים מודרכים בתשלום, טלפון  02-6443400  ,לקבוצות לתאם הדרכה.

המוזיאון פתוח בימים א – ה משעה 09:00 ועד שעה 17:00 וביום שישי משעה 09:00 ועד שעה 13:00.

 

בעת הביקור במוזיאון יד ושם, אנו מבקרים במספר מוזיאונים הקשוריעם זה לזה במסלול מעגלי העוסקים בנושא השואה, המוזיאון לתולדות השואה ,משמש כליבו של המוזיאון,העובר בתוכו חוצה מסלול העובר בין חדרים המספקים מידע על היבטים ונושאים שונים של השואה והעם היהודי.

מוזיאון יד ושם בסמוך להר הרצל
 
הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב בהמשך לחלקה 8 לקברה של הזוהרת והידועה בחללות מלחמת השחרור זוהרה לביטוב בנופלה בגיל 20, סיפור מעניין בזכות היותה הטייסת העברייה הראשונה.

מעט מסיפורה טרגי , בגיל 16 היה לזוהרה חבר בשם עמיחי וביחד יצאו לפעולת ליל הגשרים ,בפעולה זאת נהרג חברה עמיחי , זוהרה עצמה נפצעה וניצלה בזכות חבר שסחב אותה על גבו , עד שהגיעו למקום מבטחים, בגיל 18 הכירה את חברה שמוליק,כמשפט המפורסם שמוליק של זוהרה בפי בני הפלמ"ח.

בני הזוג עמדו להינשא ולצאת ללימודים באמריקה , ערב צאתם לטקס האירוסין בבית הכנסת בירושלים , החליטו להישאר בקיבוץ עין חרוד ורק למחרת להגיע לטקס, בערב יום שישי שמוליק העביר שעור בהטלת רימון בקבוץ עין חרוד ונהרג.


הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב
 
הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה

הקדמה

כאשר הגיעו הידיעות המוסמכות ,כי השלטון הנאצי החל להשמיד את היהודים שנכלאו במחנות הריכוז והעבודה בצורה שיטתית " כפיתרון הסופי לבעיה היהודית" ,לידיהם של אנשי ציבור בהנהגה היהודית בארץ ישראל , נפלה החלטה בקרבם ובשיתוף ארגון ההגנה להקים רשת ריגול וחבלה בלב השטחים הכבושים בידי הגרמנים באירופה.

לצורך הגשמת הרעיון ,החל שיתוף פעולה עם השלטון הבריטי, לגיוס צעירים שיפעלו מעבר לגבולות האויב במדינות הכבושות , לצורך זה הוקמה יחידה יהודית שהוכשרה בידי הצבא הבריטי לצעירים שארצות מוצאה היו המפתח לקביעת שליחותם.

הכוונה הנסתרת של ההנהגה היהודית מעבר להיבט הצבאי ליצור תשתית בידי צעירים אלו להצלת יהודים מציפורני הנאצים ,להסתירם ולנסות להבריחם לארץ ישראל,לצורך הרעיון הוחל בתחילת 1943 ליצור תוכנית הכשרה של צעירים חברי הגנה ופלמ"ח ,הצבא הבריטי סיפר חומרי לחימה,אמצעי קשר תובלה ימית ומטוסי הצנחה .

  

 


הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה
 
הר הרצל החלל צבי ספקטור מפקד סירת הכ"ד באנדרטת הסירה צבי ספקטור היה מפקד הפעולה היהודי בסירת הכ"ג שמטרתם הייתה לפגוע באוניות בנמל טריפולי בסוריה, המפקד הבריטי למבצע היה סר אנטוני ,כל אנשי הסירה נעלמו ועד היום אין יודעים מה עלה בגורלם .

קיים הסיפור של שושנה אימו של צבי ספקטור, לוחמת פלמ"ח ואשתו של יפתח ספקטור לאחר המלחמה חזרה לקיבוצה גבעת ברנר ועברה לעבוד בבית הספר לקציני הים בעכו, בסיום עבודתה , פנתה לדר שוב המומחה לפרחי הגרברות ובעזרתו פיתחה זני גרברות חדשים לזכרם של כול אחת מ 22 לוחמות הפלמ"ח שנפלו במלחמת השחרור ולפניה.


הר הרצל החלל צבי ספקטור מפקד סירת הכ"ד באנדרטת הסירה
 
הר הרצל סיפורם המצמרר של עדה זלצר רייס ובתה רחל

בדרכי בעלייה לאנדרטאות הצנחנים היהודים ממלחמת העולם השנייה ומאנדרטת חללי הטרור עברתי ליד קבר בחלקה 8 של שתי נשים שסיפורם מרגש, אלו הן האם עדה זלצר רייס בת ה 49 וביתה רחל (אלוטשקה) זלצר רייס בת העשרים .

רחל נפלה במבצע לפריצת הדרך לעיר העתיקה ,באזור בית העירייה וחומות העיר העתיקה בניסיון הפריצה נפלו בקרב שמונה חיילים והבת רחל הייתה אחת מהם , האם והבת הצעירה עלו לארץ מרומניה בודדות  וביום הקרב האם עזרה לפצועי הלחימה.

הספור הטרגי שמסופר כי האם הצליחה בציפורניה לשרוד במחנות המוות ולהציל את בתה, לאחר שנפלה הבת , לאורך תקופת מה, לא יכלה האם לשאת הכאב ומתה משברון לב , שתיהן קבורות אחת ליד השנייה ללא זכר לשאר המשפחה.

לזכרן ולזכר הנופלים בקרב בניסיון הפריצה ,קיים שלט אנדרטה על קיר הרחוב של המנזר ברחוב ליד בית העירייה ,הסיפור המר נגע לליבה של המשוררת אנדה אמירה פיק לשטיין והיא כתבה עליהן פואמה לזכרם.


הר הרצל סיפורם המצמרר של עדה זלצר רייס ובתה רחל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור