דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפורי הרכבת והתחנה

אנו הירושלמים בסגנונו הידוע, הענקנו לתחנת הרכבת הישנה בירושלים את הכינויים : תחנת עמק רפאים,תחנת החאן הישן ,התחנה הישנה ,התחנה התורכית ......

כאשר החליטו התורכים לרשת את העיר יפו ולחברה בקו רכבת לירושלים ,החל המרוץ להקמת קו הרכבת והקמת תחנת הסוף בעיר ירושלים,האגדות טוענות שאת הרעיון לחיבור העיר יפו עם ירושלים במטרה לפיתוח חיי המסחר,התעשייה והכלכלה העלה משה מונטיפיורי באחד מביקוריו הראשונים בארץ ישראל.

עד הקמת הרכבת ,המודל לעליה לירושלים בתקופה התורכית, הייתה הן בהליכה או ברכיבה והמסע נמשך לפחות יומיים ,המסע כלל חנייה לילית בחאן בדרכם,חנייה זאת כללה תשלומים שונים לזכייני המעבר ,כמו אנשי חאן באב אל וואד, שגבו מס קפה מהעוברים לירושלים ,באם נצלתה את שתיית כוס הקפה או רק עברתה במעבר,הרוכבים על בעלי החיים נאלצו לשלם מס בהמה, אנשים שהשתמשו בכרכרות ועגלות ,נאלצו לדחוף אותם בעת העליות לירושלים,וכמובן דמי הכניסה לירושלים.


ספור הרכבת לירושלים והתחנה הישנה
 

עקב קרבת יום כיפור ומכיוון שאני רוצה לעמוד בפני הבורא בידיים נקיות ,בטרם נתחיל בתפילת קול נדרי ,החלטתי לחלוק עמכם את סוד הסכם הרכבת הקלה ,שכלל גם את הסכם מאור הרחובות והבאת המים לירושלים ,הסכמים שנחתמו בשנת 1914 עם כבוד ראש העיר חסן אל אפנדי אל חוסני וחברת פריה הצרפתית .

מובן שיגיעו כלפי הטענות שהסתרתי את דבר ההסכם לרכבת הקלה החשמלית בירושלים ממנהלי העירייה ונבחריה ותושבי ירושלים ,כמובן גם את הסתרת הסוד מהחברה שזכתה סוף סוף ,אחרי צירי לידה של שנים ,להקמת הרכבת החשמלית בירושלים.

חוזה הקמת המסילה והפעלת הרכבת הקלה (החשמלית – מטרו ) ,שנחתם בשנת 1914 קבע כי תקום מסילת רכבת חשמלית מהעיר העתיקה לאורך רחוב יפו עד בית הזקנים שכיום על אדמתו קיימת תחנת האוטובוסים הראשית של ירושלים בכניסה אל העיר,( מוכר נכון) .

נדר שאני פותח בפני הציבור הירושלמי ונבחרי העירייה הרכבת הקלה
 
פיצוץ תחנת הרכבת הישנה בירושלים

פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים נערך בידי ארגון אצל בסוף אוקטובר שנת 1946 בשעות הצהרים , בפעולת הפיצוץ השתתפו שמונה אנשי אצל, מתוך השמונה שנים מהם שהיו בתחפושת של סבלי התחנה המתינו בתחנה בין הסבלים, כאשר הגיעו שלושת המוניות שהושאלו מתחת המוניות מרחוב המלך גורג שבמרכז ירושלים .

במונית הראשונה היה הנהג  פיינשטין ואילו הנוסעים שירדו מן המונית היו הזוג המזויף סימה פליישהקר ואביאל,בירידתם מהמונית נשאו מזוודות הנפץ לתוך אולם הנוסעים בנקודה הזאת נלקחו המזוודות בידי הסבלים המחופשים והונחו ליד הקופות לאחר שהניחו את המזוודות ,שלפה סימה על פי ההחלטה למנוע פגיעות בנפש שלט בד והניפה אותו, על השלט הייתה אזהרה בשלוש שפות ,כי המקום עומד להתפוצץ.

בדרך נסיגתם לכוון המונית החלו ערביים שהבחינו בהם לנסות לתפסם, אחד המבני החבורה במונית השנייה שלף את נשקו וירה , סימה נחלצה וברחה רגלית מהתחנה ,השאר עלו על המוניות והחלו להימלט לכוון ימין משה ששם היו צריכים להטמע בין תושבי השכונה במרדף שהחל אחר שתי המוניות ומפתיחת האש מעמדת ההגנה של המשטרה מעל לבית הדפוס הממשלתי ,נפגעה ידו של פיינשטיין.

פיצוץ תחנת הרכבת הישנה בירושלים
 

כיום נפתח פארק מסילת הרכבת המחולק לשלושה חלקים ,עדכון 2014

פארק זה מיועד  להולכי רגל ולרכיבת אופנים וכולל בחלקו פינות מנוחה עם ספסלים דשא ועתים וכמובן פנסי תאורה מסוגננים בשלב הזה רק בחלקו האמצעי של פארק הרכבת מסלול ההליכה והרכיבה מתחיל באזור הכפר הערבי בית צפצא ומסתיים בשלב זה בכניסה לימים משה ברחוב דוד.
 
חלקו הראשון   של הפארק ,מתחיל באזור בית צפפא ,עד מפגש רחוב פייר קניג ליד תחנת הדלק אורנים ,המסלול מורכב משימור פסי הרכבת ומסלול הליכה שביל טבעי,מסלול רכיבה על אופניים לאורך הפסים.
 
חלקו השני לאורך רחוב הרכבת בין הכביש הראשי פייר קניג ,ברחוב הרכבת המפריד בין שכונת המושבה הגרמנית, לשכונת בקעה עד המפגש עם דרך בית לחם ,שהושלם עם שימור מסילת הרכבת ,עמודי העתק ומבני שומרי המסילה, במפגש הרכבת עם כביש דרך בית לחם,דשא נשתל ושיחים ועצים נטעו לאורך המסלול,כמו כן נבנו פינות מנוחה עם ספסלים והוצבו עמודי תאורה מסוגננים .        

 

       

 



בקעה פארק מסילת הרכבת
 
רכבת הקלה לה ספור של זקני העיר
רכבת הקלה לה ספור של זקני העיר - מדהים
מוכרח אני לציין שכאשר סופר לי סיפור הרכבת הקלה הבריטית בירושלים ,משנת 1917-18 נשארתי בפה פעור ,אני שחיי בעיר וסביבותיה למעלה משישים שנה נדהמתי מקטע היסטורי זה שנגלה אלי.
 
מעט הקדמה
 
בעת כיבוש העיר בידי הבריטים בשנת 1917 נתקעה מכונת הלחימה של בנות הברית במרחק של קילומטרים ספורים מהעיר ירושלים לתקופת מה של מספר חודשים , בכדאי להניע את התורכים מלכבוש מחדש את העיר ,הוזרמו לעיר כוחות בסדר גודל של כחמישים אלף חיילים מבנות הברית,כל החיל הענק הזה היה תלוי באספקת מזון אדירה שהוזרמה ממצרים דרך סיני בואך באר שבע והדרום שנכבשו בטרם נכבשה ירושלים .
 
שיירות עצומות של אספקה ומזון עשו דרכם לירושלים ולצבא האדיר שחנה בה, אי לכך החליטו מפקדי הצבא לסלול בירושלים מסילה צרה מדרום העיר לכוון צפונה, וכיוון שירושלים הרים לה סללו את קו הרכבת בעקלתונים על מנת להתגבר על הבדלי הגובה .
 
תחילת קו המסילה בתחנת הרכבת הישנה בירושלים בואך למושבה גרמנית ,קו הרכבת הוקם במהירות שיא של חצי שנה, בגלל העליות והמטען הגדול ,נמשכו הקרונות על ידי שני קטרים ביחד. 
 
לאחר המעבר בשכונת קטמון הישנה , פנתה ועלתה הרכבת דרך שכונת קריית שמואל,  לצומת הרחובות פלמח וכובשי קטמון של היום, בכאילו קו רוחבי המטפס לאט במעלה ומשם פנה הקו חדות בגלישה לכוון צפון דרך רחוב ברלין ולעמק המצלבה , ומשם לכוון העיר העתיקה בסוללה שהוקמה מעל לקברי הסנהדרין בסנהדריה שנקראו קברי המלכים בעבר,ומשם לכוון השכונות הצפוניות של העיר וצפון רמאללה כיום שבהם ישבו כוחות הצבא אל מול הכוחות התורכים, כיוון שהבריטים המשיכו לאחר תקופה קצרה את הלחימה צפונה הופסקה הנסיעה על מסילה זאת והיא אבדה בנבכי השכחה .
 
מעט תמונות נותרו מאותה תקופה ועד היום איני יודע איפה אפשר למצוא סימני שרידים של סיפור זה פרט לצילומים הבודדים שמראים את הקטרים מעל לבית הקברות סנהדריה ותצלומי מסילת הרכבת באזור סנהדריה.
 
הצילום המצורף באדיבות מאוסף הצילומים שצולם בין השנים 1898-1946 בירושלים על ידי צלמי חנות הצילום של אריק ואדית מאטסון האוסף נמצא באתר ספרית הקונגרס האמריקאי.
רכבת הקלה לה ספור של זקני העיר
 
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים - 2002
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים
התחנה ממוקמת בתחילת רחוב עמק רפאים ממול לגן הפעמון. 
הרבה זמן שאני עובר בהליכת הבוקר ליד המבנה המושפל של מתחם הרכבת הירושלמי ,מבנה שלא שירד מגדולתו אלא מהווה פצע כואב בליבה של אזור לשימור , מי מאיתנו לא נזקק בעברו לשימוש בתחנת הרכבת לירושלים אזרתי עוז שלפתי המצלמה ונכנסתי בפרצה והרי לכם בית פתוח בירושלים תרתי משמע .
 
אני זוכר בצעירותי רכבות עמוסות באזרחי המדינה נוהרים ליהנות מימשאבם של הירושלמים, השלג .
 
רבים עלו בימי ירידת השלג ברכבת ,כדברי השיר שלג על עירי והגיעו לחוש מהו המרבד הלבן ,זוכר אני רכבות מלאות אזרחי המדינה הבאים בשעריה כאשר נכבשה ירושלים   ומהרכבת נחשולי אדם פסעו לכוון הכותל  וכל העם  נדרשים כיום לתבוע  את עלבונה של העיר להזנחה הפושעת של היום במתחם.
 
     
 
 
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים - 2002
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
מנזר האחיות הבורומאיות
אכסניית סנט צראלס  
המנזר ממוקם בפינת רחוב גורג לויד 12 ורחוב דרך בית לחם 
מבנה מרשים זה נבנה בשלבים, בשנים 1894 - 1935, האגף הראשון נפתח בשנת 1905 והשני בשנת 1935 ,למבנה נוספו מבנים רבים במתחם ואפילו בית קברות נמצא בפינה המזרחית של גן המנזר, מבנה בן שתי קומות מאבן בצורה מלבנית מאורכת וגג רעפים מעליו  ומעליו מתנשא,  מגדל הפעמונים המרובע של המנזר,  הממוקם במחצית המבנה ומתנשא מעל למבנה הראשי ובולט מעט החוצה מהמבנה המרכזי,  מעין חוצץ המפריד בין שני חלקי המבנה אך החלק היפה למתחם הוא הגן והחצר הענקיים המקיפים אותו ,אי ירק ענק במרכז ירושלים פשוט מדהים .
 
כיום כולל המתחם אכסניה לצליינים,מנזר אחיות,בית ספר ופנימייה נוצרי לילדים ,קפלה וכנסייה אינטגראליים במבנה.
 
מי הן האחיות הנוצריות קתוליות השייכות לגרמניה , מסדר האחיות נקרא על שמו של הקדוש הקרדינל  צראלס בורומאיוס ,שהקים במאה ה 16 את מסדר האחיות לטיפול בחולי הדבר באירופה, כיום שונתה המטרה עקב הדברת המחלה והוא החליף את ייעודו המקורי.
 
באחד מטיולי הבוקר החלטתי לבקר במוסד שאני עובר בכול בוקר ומחלק את המדרכה הסמוכה באוטובוסים שבאים לאסוף את הצליינים בביקורם במוסדות הנוצריים בעיר, האמת שהמקום המוקף בחומה ענקית משך את תשומת ליבי לאורך זמן רב ,אזרתי אומץ לחצתי על המצילה בשער הכניסה וניצבתי בחדר הקבלה בפני הנזירה הדלפקאית , סחתי לה על רצוני העז ללמוד על המבנה ולסייר בגינתם הנהדרת .
 
כיוון שחג הפסחא היה בשער, נאלצתי להסתפק בסיור עצמאי ברחבי הגן ולבית לא באתי אך לאחר החג אנסה שוב את מזלי , יצאתי שדלת הכניסה למנזר והתחלתי לערוך סיור כאשר פניתי לחלקו השמאלי של המבנה העצום, במתחם מספר מבנים ומאחוריו משתרע הגן , קצץ לשם ההבנה חומת המנזר לאורך רחוב וטיילת הרכבת שאותו אני עושה תמיד מבחוץ ובניסיון להציץ פנימה ולהבין את מבנה הגן ,אך העצים והצמחייה הגבוהה מסתירה בנוסף לחומה את הפלא הפנימי.
 
     
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
 
סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי מתחיל בתקופה הממלוכית שאז נבנה והורחב ושופץ בתקופה העותומאנית החאן נבנה כתוצאה ממחסור במקומות לינה לצליינים ובעיקר לפתור את בעיית הלינה לעוברי אורח , לסוחרים ולצליינים בעת ששערי העיר העתיקה נסגרו בשעות הלילה והאנשים שנותרו מחוץ לחומות העיר היו נתונים לחסדי כנופיות הליסטים שפעלו באזור.
 
מיקומו של החאן בין העיר בית לחם לעיר העתיקה סיפק מקום מחסה מפני השודדים למבקרים הצליינים בבית לחם לסוחרים ולשיירות מסחר כמקום לחניית לילה והגנה כאשר שערי העיר נסגרו.
 
כיוון שהחאן היה רכושה של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים כמו מרבית השטחים באותה העת החליטו להפכו במחצית המאה ה 19 למפעל לגידול זחלי משי לצורך יצור פקעות משי ביצור בגדי משי לגלימות הכמורה, לצורך זה אטמו את פתחי החלונות זכרון לאותם ימים הוא עץ התות הענק הצומח בחצר החאן .
 
בחלקו השמאלי של הכניסה לחאן ממוקמת כניסה המוליכה למערה חצובה במעמקי הסלע  שאנשי החאן הפכו אותה לאולם מופעים קטן מיד שיורדים במנהרה החצובה המוליכה לאולם ישנם מדרגות המוליכות למרתף נוסף תת קרקעי המשמש כיום כבית מלאכה לאנשי התחזוקה ומסנון לשמאטס.
 
כאשר הגיעה הרכבת לירושלים בתקופה העותומאנית החליט הטמפלר לנהולט ואשתו שהיו דור שני לטמפלרים במושבה הגרמנית , לשכור את המקום ולפתוח במקום מרתף ליצור יין וכמבשלת בירה, כול זאת בראייה של השימוש לטובת דיירי השכונה הגרמנית הטמפלרי לאור געגועיהם לבית המרזח שבו בילו לעת ערב לאחר העבודה למנוחה אחרי יום עמלם והן לטובת הנוסעים הצמאים לאחר הנסיעה ברכבת .
 
בדיחה ירושלמית עתיקה מספרת על מהירות הצב של הרכבת בסיפור הזה, יום אחד הילך תושב העיר בדרכו לירושלים לאורך המסילה  והרכבת האיטית חלפה על פניו ,פנה אליו נהג הקטר ואמר לו עלה על הרכבת שלא תתעייף, השיב לו הירושלמי תודה אבל אני ממהר לפגישה .
 
לאחר שהתעייף לנהולט הטמפלרי לייצר יין במרתף החאן,עזב את העסק ופנה למסחר והקים בביתו פנסיון מסעדה ובית מרזח לרווחת התושבים, כיוון שהמקום ננטש נכנס בתחילה למבנה מפעל ליצור ארונות קרח ובהמשך מקררים בחלקו הדרומי של המבנה בחזית המבנה ישנם שני מחסנים נעולים שדרך החלונות המסוגרים ניתן לראות את שאריות המפעל  ולאחר מלחמת השחרור התווספה הנגרייה של בראון עד למלחמת ששת הימים שימש המקום כנגרייה ,היא גם הייתה אחת הנגריות המכניות חשמליות הראשונות בירושלים.
 
בשנת 1972 לקחה הקרן לירושלים את המבנה והפכה אותו לתיאטרון החאן.
סיפורו של החאן הירושלמי
 
 
 
בניית אתרים - שרקור