דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

יפו שכונותיה וסיפוריה

 

 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
המושבה האמריקאנית ביפו

יש הקוראים לשכונה השכונה האמריקאנית – הטמפלרית גרמנית – ואלהלה שהגיעה מהמלה הנורדית שפרושה היכל המתים הגיבורים – ממקום שבו מתכנסים וחוגגים.

השכונה ממוקמת בין שכונת פלורנטין של היום לבין העיר יפו , שני רחובות ראשיים בשכונה והם : רחוב אורבך ורחוב בר הופמן הקטן יותר והאנכי והיוצר את סימן הצלב .

המושבה האמריקאנית ביפו
 
נפוליאון סיפורו בכיבוש ארץ ישראל

הקדמה : נפוליאון במסעו הצבאי שהה בארץ ישראל רק כשלושה חודשים.

נפוליאון הגיע לארץ ישראל על מנת לכבשה ,במסע הכיבוש של מצרים וארץ ישראל בשנים 1798 – 1799     קדמה לכך הכרזתו שבה עקף את השלטון העותומאני ,(כיוון שלא היו סכסוכים בין צרפת לבין המוסלמים והעותומאניים באותה העת),על פי הידוע בהיסטוריה של הקצין הצעיר נפוליאון , בתחילת דרכו כקצין ארטילריה נשלח נפוליאון להדריך את קציני הצבא העותומאני בתותחנות ומהלכי קרב מודרני.

הכרזתו של נפוליאון בטרם יצא למסעו ,כללה שני אלמנטים חשובים,תוך שימוש בהסתרת כוונותיו האישיות , להפוך לקיסר המזרח ולהשתלט על אוצרות המזרח למימון הקמת והגדלת צבאו.

סיבה נוספת לרצונה של צרפת להלחם כנגד השלטון הבריטי שנחשב כאויב העיקרי של צרפת שלאחר המהפכה ,משום שהשלטון המלכותי בבריטניה ,התנגד לרעיונות המהפכה הצרפתית ,ולכן כרת בריתות כנגדם עם מדינות באירופה.

נפוליאון בחן את האפשרויות הצבאיות העומדות בפניו במלחמה כנגד בריטניה ,בעת שבחן את האפשרויות, הבין נפוליאון, כי כוח הצי הצרפתי ,לא יעמוד כנגד כוחו של הצי הבריטי , בבחינת הבנה זאת החליט לפגוע בבטן הרכה של בריטניה ובמושבותיה ,שהיו מקור הכסף הגדול לבריטניה.


נפוליאון סיפורו בכיבוש ארץ ישראל
 
מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.

טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 2
 

סיפור בקצרה של סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר )

השותף של הטמפלרים במאפיית פרנק ובטחנת הקמח ,אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר)

אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) נולד בעיר צפת בשנת 1894 כשמלאו לאליעזר ליפא שרייבר (ליפמן)  17 שנה החליט הנער למרוד בדרך החיים המסורתי של היהודים החרדיים בירושלים ,והחליט לצאת אל העולם הגדול שמחוץ לחומות העיר העתיקה על מנת לעבוד וללמוד מקצוע ולא לבזבז את חיו במדרשות וישיבות ירושלים העתיקה .

לאחר שהחליט החלטה זאת ,חיפש הנער ליפא מקום עבודה ונתקבל כשוליה בטחנת הקמח של הטמפלרי מתיאוס פרנק האב ,במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים 6 בירושלים, אז כבר פעלה טחנת הקמח בעזרת גנראטור שהופעל בקורסין ,שהחליף את הפעלת הטחנה בשימוש בבעלי חיים רתומים ליצול.


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 3
 
תחנת רכבת יפו מתחם מנשיה שערי צדק
בספטמבר 1892 נחנך קו הרכבת בין ירושלים ליפו,בטקס הפתיחה בתחנת יפו היו המושל התורכי ונכבדים רבים , אמנם רישוי להקמת קו הרכבת ניתן כבר בשנת 1888 לידיו של יוסף נבון ביי ושותפיו הירושלמיים הבנקאי ובעל הבנק פרוטיגר   חבר אליהם המהנדס גורג פראנגיה שתכנן את קו המסילה והמבנה , אשר הזדרז למכור לאחר שנה את הזיכיון לחברה צרפתית והיא זאת שהקימה את הקו .
מעט על שותפו של נבון ביי - יוהנס פרוטינגר
אשר עלה לירושלים בשליחות הכת בשנת 1862 , הבנקאי היה שייך לכת שנקראה בעלי מלאכה והייתה תחת השפעת של כומר הכת פרידיריך שפיטלר, על מנת לשמש כסגן מנהל הבנק המיסיונרי שעזר לעסקים בירושלים ללא כוות רווח , אך כיוון שהוא ומנהלו לא הסתדרו נחלק הבנק לשתי מגמות ,את מגמת המסחר המשיך לנהל מנהל הבנק אך את הבנקאות הרגילה ניהל סגנו יוהנס פרוטינגר, לאחר שראה חיל בעסקיו הצליח יוהנס לשלם את חובותיו לאגודה המיסיונרית של שפיטלר השווצרי ורכש את הבנק לעסקיו הפרטיים כבנק פרוטינגר , בשנת 1874 התקבל לעבודה בבנק היהודי יוסף נבון הירושלמי , בזמן קצר חבר נבון למנהל הבנק והפך לשותף בבנק ביחד עם שלום קונסטרום, שני השותפים החדשים החלו להשפיע על פרויטנגר להשקיע בקניית קרקעות בעבור גלי העלייה היהודית לישראל בתחומי ירושלים, כמו כן קנה נבון מהשלטון העותומאני את זיכיון הרכבת לירושלים מנמל יפו ובמימון הבנק סללו את המסילה לירושלים, אך קשיים כלכליים גרמו הפסדים בסלילת קו הרכבת והזיכיון נמכר לחברה צרפתית .

התחנה היפואית הוקמה במתכונת דומה לתחנה הירושלמית, רציף לנוסעים מתחת לסככה נתמכת בעמודי ברזל , אולם המתנה וקופת כרטיסים , ליד התחנה הוקמו מחסני אחסנה , נטעו עצים שמהם נותרו מספר דקלי ושינגטוניה ,פיקוס ועצי תות, בשנת 1902 ,משפחת וילנד הטמפלרים הקימה במקום מתחם משלה כולל בית מגורים,בית חרושת ורציף אחסנה .

אורכה של המסילה שנבנתה הייתה קרוב לשמונים קילומטר,לצורך הקמתה נבנו קרוב למאה שמונים גשרונים,בדרכה עצרה הרכבת בתחנות העיר לוד ורמלה .

תחנת רכבת יפו מתחם מנשיה שערי צדק
 

בתחילת חודש אוקטובר 1898 ערכה משפחת הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה ,ביקור בממלכה העותומאנית בקונסטנטינופול,בחיפה,ביפו,בירושלים וקינחה את ביקורה בבירות,מטרת נסיעתם ביקור ועלייה לרגל (צליינות) בארץ ישראל ,על מנת להשתתף בחידוש כנסיית הגואל בירושלים העתיקה,בעת ביקורו ביקש לחזות בעיניו במושבות ההתיישבות הנוצרית הטמפלרית בארץ ישראל.

ביקורם בארץ ישראל נמשך עד סוף חודש נובמבר בשנת 1898,לצורך נחיתתם בארץ ישראל בחיפה, החליטו בני המושבה הטמפלרית הגדולה הראשונה בארץ ישראל,להקים מזח שלישי בנמל חיפה בעבורו,שישמש כנקודת נחיתה לסירה ,מספינת הקיטור שהשיטה את הקיסר הגרמני בעת ביקורו.

לצורך הביקור אף הובאו כרכרות חדשות לארץ ישראל,הארץ מתחת השלטון העותומאני אף התמרקה ,לאורך הדרך שופרו הדרכים כמו הדרך בין חיפה ליפו, נסללו קווי טלגרף ,העיר חיפה ,יפו וירושלים לבשו חג,בירושלים הוקם מאהל קיסרי ברחוב הנביאים,נכבדי ערים ניצבו בפתחי הערים ולוו את השיירה המלכותית למעונותיהם ברחובות ההרים בתהלוכות.


ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל
 
יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד
 

בתחילת נובמבר 2011 עברתי על פני בית הקברות הטמפלרי בירושלים , בדרכי לביתי מהשלמת איסוף לחומר הכתיבה לאסופת מאמרי על רחביה הלא היא גרגוניה .כאשר ראיתי את שער בית הקברות הטמפלרי פתוח, הצצתי וראיתי משפחה ממוצא גרמני המשפצים וצובעים גדר מתכת המקיפה מספר קברים בבית הקברות ביחד עם גגנים שעבדו בניכוש וטיפוח הצמחייה.

ובכן מה עושה סקרן ,נכנס מתיידד עם האנשים ,מלהגים עמם מעט על הטמפלרים, משוחחים מעט על מבני השכונה הטמפלרית וכך נוצר קשר הפריה הדדי .

לשאלותיי ,סיפרה לי אם המשפחה, ששהתה במקום ביחד עם בת נוספת ,נכדה ובעלה שהיא מצאצאי משפחת וילנד כי הגיעו לביקור שורשים, הם החליטו לתת יד ולשפץ קמעה בבית הקברות, בנוסף סיפרה לי גברת וילנד כי אמה סופי ומספר מאחיה קבורים בבית הקברות מיד בכניסה מימין מאחורי משפחות מנהיגי כת הטמפלרים הקבורים אף הם בבית הקברות,המשפחה מנתה שנים עשר נפשות,  ברגע שהוזכר שם המשפחה נזכרתי במי מדובר והרי לכם הסיפור.
סיפורה של משפחת וילנד הטמפלרית (מושבת יפו)
 
מיהם הטמפלרים - בני ההיכל

הכת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 ,עיקרה של האמונה הטמפלרית הייתה חיזוק אמונתם מהלב , האמונה הטמפלרית צמחה מהכנסייה הפרוטסטנטית ועל כך קמו לה אוייבים מהכנסייה הפרוטסטנטית,  כיוון שהכת רצו לחזור למקורות הנצרות שהתבססו על אהבת הזולת וחזרה לרעיונות המקוריים לנצרות ,בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

 

עמוד התווך לחזרה למקורות היה כריסטוף הופמן שהיה אף ראש הקהילה בישראל לאחר ההתיישבות והקמת המושבות, כאשר מטרתו התיישבות בישראל על מנת לעבוד את הנצרות במקום היווצרה, תוך טיפוח הרוח המשיחית והגאולה בארץ ישראל של בני העדה תוך התמסרות לעבודת האל בשילוב לעבודת האל .

 

בני הכת שחשבו כי עבודה לאל צריכה לנבוע מהנפש ולא מהאמונה או מעבודת האל המסורתית כי שהיה נהוג באמונה הנוצרית האורתודוכסית או הפרוטסטנטית,

מיהם הטמפלרים - בני ההיכל
 
 
 
בניית אתרים - שרקור