דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

עמק יזרעאל אטרקציות ארכיאולוגיות

 
 
הר הגלבוע תל יזרעאל – (זרעין)

האתר הידוע כיום כתל יזרעאל והשולט על דרך המעבר והדרכים בעמק חרוד, מופיע בכתובים במאה השלישית והרביעית לספירה ,למרות הידיעות על המיקום באזור הוא התגלה במקרה כאשר החלו בחפירות להקמת מוזיאון עמק חרוד ,אז נתגלו שרידי העיר שנחרבה בידי שלמנסאר מלך אשור בעת כיבושו את הארץ במאה השביעית לפני הספירה,היא נבנתה שוב ונהרסה שוב בידי המלך האשורי תגלת פלאסר עשר שנים מאוחר יותר .

בעת שנערכו חפירות בתל נתגלו שרידי העיר, מהמאה התשיעית לפני הספירה מתקופת מלכותם של מלכי בית אמרי ושלטון המלך אחאב ורעייתו איזבל ,שלטון ששלט מהישוב יזרעאל על האדמות שהוחכרו לאריסים , בממצאים נתגלו שרידי השער הדרומי  ושרידי שני מגדלי השמירה בחלקה המזרחי של חומת העיר ,יש הטוענים כי העיר חדלה להיות חשובה לאחר תום מלכותם של ממלכת בית אומרי .

מאותה תקופה נתגלו שתי גתות לעיבוד יין מענבים ,המעידות על גידולי כרמים באזור בספור העיר הקטנה (על פי ממצאי גודלה בחפירות) משתלב כמובן סיפורו של  נבות וכרמו ,והחלק החסר מוסריות בכוחו של שליט אל מול החוק ,במה שאנו קוראים מניסיון העבר שלטון הכוח אל מול המשפט האלמותי "הרצחת וגם ירשתה ".


הר הגלבוע תל יזרעאל – (זרעין)
 

שמורת תל שמרון כניסה חופשית , איך להגיע השמורה ממוקמת מערבית לכביש הגישה ליישוב תימרת, צפונית לצומת נהלל, לכוון מגדל העמק בסימון הכביש 27.4 והסימון 26.8 , פנייה סלולה לכוון בית העלמין. 

בנסיעה בכביש הכניסה לישוב תימרת, חונים כמאה מטר צפונית להסתעפות של כביש 75, על קטע הכביש הישן, לשמורה נכנסים רגלית. 

לתל מובילה דרך עפר עבירה, הישוב שמרון בתל אל סמוניה גן לאומי שמרון , משויכת  כעיר   שמרון העתיקה- סימוניה, העיר אף   מוזכרת עוד בספר יהושע והייתה עיר כנענית מבוצרת, אחת מיני רבות ששימשה כישוב יהודי לפחות עד תקופת בית שני.

העיר שימרון הייתה אחת מכמה ערים  כנעניות מבוצרות שחלשו על עמק יזרעאל, ואשר המשותף לכולן היה הימצאותן בשולי העמק בסמוך לדרכים מרכזיות שהובילו אליו, יש המשערים כי בתקופת הברונזה הקדומה הייתה הגדולה בערי עמק יזרעאל.

בתקופה ההלניסטית הוקם היישוב למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סמוניה.שימשה כאחד המרכזים במרד הגדול ובשנת 66 לספירה התבצרו בה אלפי יהודים, ונערך קרב בינם לבין הצבא הרומי,ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה.

נהלל הקמת כפר שמרון וספור השמורה
 

תל מגידו שעליו ישבה העיר הכנענית מגידו, ניתן להגיע אליה מכוון יוקנעם, מכביש הסרגל העובר מעפולה, עיר שהוזכרה משום ששכנה בצפון נחלת שבט מנשה מיקומה על צומת הדרכים המוליכה מהעמקים הסמוכים ומצפון ארץ ישראל ,עיר שהכתובים מזכירים אותה מספר פעמים בספר התנ"ך , כאחת מעירי המבצר של שלמה המלך, מגידו אף מופיעה כעיר מסחר ומעבר בכתובים מצריים ,בשמשה כעיר מבצר אסטרטגית שבין שפלת הים למזרח ולצפון.

תל מגידו מתרומם כמאה שבעים מעל לגובה פני הים, וגובהו כשישים מטר מעל לפני הקרקע, למרות שגובהו בתחילה היה בסביבות כעשרים מטר, התל הבנוי שכבות שנוצרו מבנייתו מחדש לאחר שנהרס כשכבה אחת מעל השנייה ,לאחר הריסתם בידי כובשי הארץ לכן השרידים השייכים לעבר הקדום טמונים בעומק הרב יותר.

תחילת החפירות בעונה הראשונה נערכה בידי צוות ארכיאולוגים גרמניים בשנת 1890,בתקופת השלטון העותומאני, אז נתגלו הממצאים הראשונים , לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשה את השטח האוניברסיטה שח העיר שיקגו ,ששלחו משלחת חפירות ואף סללו כביש גישה לתל ובנתה בשטח מבנים מודרניים למגורים ולבחינת הממצאים שנתגלו ,לאחר מלחמת העצמאות הופקע השטח לטובת אגף הארכאולוגיה של ישראל ומאז חופרים במקום משלחות ישראליות.

עמק יזרעאל תל מגידו בקצרה
 
עמק יזרעאל תל מגידו - ארמגדון
תל מגידו - ארמגדון
תל מגידו שולט על הכניסה לעמק יזרעאל מעמק עירון,הוא שולט על צומת דרכים ודרך הים העוברת בעמק יראון,לכוון צפון, ולכוון עמק בית שאן.בדרום מזרח חיפה על הכביש מספר 66 לעפולה.
טלפון לתאום  6590316 - 04, נגישות לנכים.
האתר פתוח בחודשים אפריל-ספטמבר שבת - חמישי בשעות  17:00-8:00, יום שישי  עד 16:00השעה בחודשים אוקטובר-מרץ בימים שבת-חמישי בשעות  16:00-8:00  ,ביום שישי עד  השעה  15:00 .
ביקור במפעל המים בתאום.
מידע
בגן הלאומי ,מרכז מבקרים אשר בו מוזיאון קטן,תצוגת אור קולית למימצאים,דגם האתר,שילוט,הדרכה בתאום ובתשלום.
על פי הממצאים החלה ההתיישבות בתל במאה הרביעית לפני הספירה,העיר מגידו הוקפה בחומה מסיבית בשליטה מצרית,במחצית המאה השניה לפני הספירה מרדו הכנענים בצבא המצרי,צבא המרד כלל גם צבאות מהמדינות הסמוכות,פרעה תחותמס השלישי עלה עם צבאו לכבוש את האזור מחדש,צבא המורדים התפצל לשניים וחיכה בשתי פתחות של עמק יזרעאל והזניח את המעבר הקרקעי הסבוך צמחיה בואדי ערה,טעטות זאת איפשרה לצבא המצרי להגיע ולהביס את המורדים,תחת תל מגידו,על העיר נערך מצור ,ולאחר שבעה חודשים נכנעה וחזרה לשלטון מצרי.
 
בחפירות בתל נתגלו: מפעל מים ענק הכולל פיר לאגירת מים עמוק ותעלה שאורכה 60 מטר לאיסוף המים,,אתר שבו ממוקמים מספר מקדשים,אורוות סוסים שער העיר הנקרא השער הכנעני מתקופת הברונזה,שער שלמה מתקופת הברזל,ארמון השנהבים על שם הפיתוחים בשנהב ובזהב  ונקודות תצפית החולשות לכוון עמק יזרעאל ללכוון מערב.
 
מסביב לתל גן לאומי מוכרז,הכולל מוזיאון קטן לממצאים אשר נתגלו בתל,שרידים נרחבים של מבני ציבור ופרטיים שישמשו למגורים,שרידי המחנה הרומי לגיו,שעליו נבנה הכפר הערבי לאגון שננטש במלחמת השחרור.
 
את התל פוקדים צליינים רבים,לאחר שהמקום הוזכר בברית החדשה ואומץ על הדת הנוצרית,בשנת 2006 ,באזור כלא מגידו הסמוך נתגלו פסיפסים ,אשר משייכים אותם לכנסייה שנחשבת לאחת הכנסיות הראשונות בעולם.
עמק יזרעאל תל מגידו - ארמגדון
 

ענף פרנסה נוסף למספר צעירים מהיישוב, כאשר החלו החפירות במערות הקבורה היהודית ובממצאים של בית שערים העתיקה, את עונות החפירה הראשונות 1936-7 החלה האגודה העברית לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, בפיקוחו של הארכיאולוג וייזלר ובר אדון ,לצוות החופרים התווספו גם מהנדסי בנין לפיקוח על החפירות.

הרצון לחפור בגבעות שיך אבריק ,התגבש לאחר זיהוי המקום ,כעיר שישבה כתחנת מעבר ממצרים לצפון לדמשק ודרכם ולעכו בדרך הים, על פי ההשערות שימשה העיר כמקום שוק לגידולים החקלאיים שגודלו ביישובי הסביבה בעולם העתיק, ולסחורה שהועברה בשיירות דרכה כעיר מסחר.

ממצאים ראשונים החלו להצטבר, ומה שהקל על הפיענוח היו כתובות בכתב יווני והארמי שהחוקרים החלו לפענח, שנתגלו במערכת הקבורה הראשונה בחלק הדרום מערבי של אחת הגבעות, מיד לאחר הגילוי הראשון , נתגלו עוד שתי מערות קבורה גדולות שהורכבו ממספר חדרים וכוכי קבורה ,גל הקירות נתגלו תחריטים ותבליטים ואלמנטים קישוטיים בסגנון יהודי מהעבר.

במתחם שמהם היו חלק גדול ממערות הקבורה שבחלקם הם קטקומבות נתגלו בתחילה כעשר מערכות קבורה ,ארבע מהם חצובות זאת לצד זאת במדרון המערבי של גבעת בית שערים, שש מערות קבורות חצובות   נתגלו בגבעה הצפון מערבית ממול לבית שערים ,בסך הכול משערים שמספר הקברים במקום נע בין 20.000-30.000 .

עמק יזרעאל בית שערים החפירות הארכאולוגיות במערות קברי היהודים
 
גן לאומי בית שערים
בית שערים הגן הלאומי
 
עמק יזרעאל שמורת בלפוריה

השמורה ממוקמת בדרך נוף גבעת המורה, השמורה נמצאת כחצי קילומטר מערבית לכביש עפולה - צומת עדשים ,שנים וחצי קילומטר דרומית לצומת עדשים, הדרך עוברת במקביל לכביש ופונה בגבול חורשת איקליפטוסים עד גבול השמורה, כניסה חופשית, שמורת בלפוריה מגודרת לתצפית על השמורה והביצה, יש לטפס על תל יאפר (תל אל פאר) הצמוד לחלק הצפון מערבי של השמורה ,

מהתצפית ניתן לראות את שדות העמק ופאתי העיר עפולה , על גשר ה רכבת שנבנה לשחזור מסילת רכבת העמק ,שמורת בלפוריה מהווה אחד השרידים האחרונים לביצות עמק יזרעאל אשר יובשו בתחילת המאה העשרים, במקום שרידי ביצה כולל צמחייה אופיינית לאזור.

מעל לשמורה ממוקם תל יאפר אשר במדונות שלו נמצאים שרידי עתיקות מתקופות קודמות, על הפסגה ממוקם אתר הנצחה לראשוני המתיישבים ונופלי המקום, במקום שמורת ג'מוסים וחמורים המטפלים בהתפשטות צמח הקנה, בחלק מהשמורה קיימת בריכת המוקפת גדר .

בראש תל יאפר הוקמה האנדרטה לראשוני מייסדי המקום והחללים שנפלו להגנתה הן במלחמת השחרור והן מבניה שנפלו להגנת המולדת, את האנדרטה פיסל האומן מרדכי כפרי לרגל הטקס לשמונים שנה ליישוב.

המוטיב הראשי של הפיסול החקוק בסלע האנדרטה מייצג את הרצון של הראשונים להיאחז ולהפריח את הקרקע, כפרי יצר דמותו של איכר החורש את אדמתו, את האישה החקלאית לבושה בשמלה, ואת הנער הצעיר המניף ידו בפיזור גרגרי התבואה בעת הזריעה.

על המצבה נחרט הפסוק משירת דבורה שבספר שופטים : אז ירד שריד לאדירים, לזכר הקרב שבו ניצח ברק בן אבינועם בעת שהביס את חיילו של סיסרא בעמק יזרעאל, ממצאים ארכאולוגיים מתארכים יישוב שהתיישב על התל בתקופת הברונזה , שהתקיים עד כיבוש הארץ בתקופה המוסלמית במאה השביעית לספירה.

שמורת בלפוריה

שמורת בלפוריה הוכרזה בתחילת שנות השמונים ככזאת ,ממוקמת ליד בלפוריה לכן זכתה בשמו של הישוב, שטחה של השמורה כארבעים וחמישה דונם ,השמורה נחשבת לאחרוני שטחי הביצות שכיסו שטחים רבים בעמק יזרעאל, וממנה ניתן להתרשם כיצד נראו הביצות בעמק לפני כמאה שנים, שיובשו בידי בני העלייה שעלו על אדמות העמק לראשונה.

בגבול הביצה ממוקמת באר עתיקה שהממצאים הארכאולוגים טוענים כי טיח דיפון הבאר נמצא שם מתקופת שלטון הרומאים, בתקופה המנדטורית שופצה הבאר בעזרת המהנדסים הגרמניים שבשרות הצבא המנדטורי ולאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם מעל לבאר מגדל ברזל ששימש כמשאבת מים ומנגנון שאיבה ,שהופעלה בידי שבשבת רוח ,כאשר המים שימשו להפעלת קטרי הפחם על מסילת רכבת העמק .

בין צמחי המים והקנה והפרחים הפורחים בעונתם, המקיפים את הביצות והחיים בתוכם מקננים בעלי כנף ,מספר ג'מוסים (תאו) שהובאו למקום כדוגמת ביצות החולה , השטח הנעול במיוחד במרכז השמורה מונע כניסה פנימה לצפייה מקרוב ,במיוחד שהקוצים והעשבים העשבוניים מסתירים את המבט פנימה.

עמק יזרעאל שמורת בלפוריה
 
ציפורי פארק גן לאומי
גן לאומי ציפורי
כניסה  בתשלום , נגישות לנכים לחלקים הבאים :  בית הכנסת העתיק, מאגר המים, המצודה הצלבנית, בית דיוניסוס, פסיפס חג הנילוס והתיאטרון הרומי.
           
איך מגיעים :  אל גן לאומי ציפורי מגיעים דרך כביש שפרעם-נצרת,כביש מספר 79. נכנסים למושב ציפורי, נוסעים עד מרכז המושב ושם, לפי השילוט, מגיעים לגן הלאומי
טלפון לתאום : 
הגן הלאומי פתוח בחודשים אוקטובר-מרץ בין השעות 08:00 -  16:00בחודשים אפריל- ספטמבר בין השעות 08:00 - 17:00 ,טל לתאום 04-6568272 .
מידע
הגן הלאומי כולל מרכז הדרכה,מעיינות מים,חניון המיועד לפיקניקים ולינה בימי השבוע הצפיפות אינה גדולה,אך בסופי השבוע ובחגים ישנה נהירה גדולה יותר,הגן הלאומי כולל : שולחנות וספסלים,פינות מנוחה וצל ,אפשרויות לעריכת מנגלים לצלייה על האש, פינות משחק ומתקני משחק לילדים ,שירותיים כימיים וברזיות.
 
בגן הלאומי שבילי עפר לטיולים המיועדים לסיור רגלי או אופנים, ניתן לראות בגן שרידים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות. הכוללים תיאטרון רומי בן 4500 מושבים שחלקם שוחזר,רובע מגורים מתקופת התנך הכולל רחובות מרוצפים באבן,אכסנדראות עמודים של בתים,שווקים וחנויות.
 
בראש ההר מצודה צלבנית אשר נבנתה מחדש במאה ה  18  בידי המנהיג המוסלמי דאר אל עמר,בחדרי הוילה מהמאה השלישית תאורי אל היין פסיפסים  וציורי קיר של אל היין דיוניסוס , מבנה מהמאה החמישית לספירה הכולל פסיפס המתאר את החגיגה בנילוס לרגל עליית מפלס המים.
 
מפעל מים תת קרקעי מהמאה הראשונה ושפעל עד המאה השביעית לספירה,בית הכנסת העתיק,ומאגר המים המרוחק קרוב לשני קילומטר מהשרידים,כנסייה ומנזר בתוך חומת גן מתחת לציפורי,שרידים של כנסייה צלבנית ושקעי חדרי התפילה,בתוך חדר תצוגה של כתובות שנלקחו מבית הכנסת העתיק. אנא שמור על הניקיון.
ציפורי פארק גן לאומי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור