דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ים המלח אטרקציות ארכאולוגיות

 
 
ים המלח הר סדום

מיקומו של הר סדום בחלקו הדרום מערבי של ים המלח, אורכו קרוב לאחד עשר קילומטר ורוחבו כשני קילומטר, גובהו כמאתיים מטר מתחת לגובה פני הים ,כאשר עולים לכיפת הר סדום ניתן לתצפת לכוון השטח הירדני בצד מזרח, נחלים ובקעות .

הפסגה הגבוהה ממול להר סדום, היא ג'בל אום אל עייסין ,בחתך שכבותיו הצבעוניות שנבנו בתהליך של 550 מיליוני שנה ,מתחת לג'בל נית להבחין בעיירה ובמעיינות של אל צאפי (סאפי) .

על פ י עדויות גאולוגיות מתברר כי הר סדום מתרומם לגובה בקצב של 5-9 סנטימטר בשנה המניע להתגבהות ההר טמונה בפעילות החומר שממנו מורכב ההר הכולל שכבות מלח המשולבות בתרכובות של נתרן וכלור ,והתאדות מי הים שמציפים אחת לזמן מה לאורך השנים את האזור ,ולאחר שהמים מתאיידים נותרות שכבות מלח חדשות המגביהות את גובה ההר.

דבר מפתיע נוסף הוא נזילת ההר כתוצאה מלחץ אטמוספרי גדול על כיפת ההר היוצר תזוזה המדמיינת נזילה לצד ,הדוגמה הטובה לכך היא בלון ,שכאשר לוחצים עליו מלמעלה הוא מתרחב לצדדים ,לתזוזה זאת יש להוסיף את משקלו הסגולי הנמוך יחסית של המלח וצפיפותו ,כנגד מעטפת ושכבות הסלעים שמסביבו , על פי המחקרים גובה כיפת הר סדום הייתה לפני זמן רב בגובה של כמאתיים שמונים מטר מתחת לגובה פני הים וכיום נתון זה השתנה להגבהה ניכר מעל נתון זה .

כתוצאה מכך אנו למדים שבשכבות המלח יוצרות תכונות אלסטיות ,שאותה ניתן לראות בתזוזה של שכבות המלח שבינם שכבות דולומיט ופצלים הקשים יותר והלוחצים על שכבות המלח, במחצבת המלח הישנה שבהר.

ים המלח הר סדום
 
ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן סמלי, (חמישה שקלים) או ללא בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
 

הכניסה חינם  

איך להגיע בירידה מירושלים עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90 ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים או בשמה הקודם עין פשחה , ממול למיקומה בחוף הים המערבי ברכס ההרים, יורדים שני נחלים נחל הקדרון (ואדי א-נר) הדרומי יותר ונחל מזין והמפל שנובע בעונת הגשמים ,בין הנחלים לפני הכביש ממוקם היישוב אובנת שעיקרו מוסדות דתיים .  

בנקודת החניה יש לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש לכוון הים , בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים של מעגן ששימש כאחד מששת המעגנים שהיו בים המלח , מעגן לסירות למסחר עם עבר הירדן ולהובלת חומרים שנכרו מים המלח, בדרכי המסחר למעבר לעבר הירדן המזרחי והפוך, יש הטוענים כי המצדית מעידה על האפשרות ששימשה גם הגנה על מקורות המים בעין פשחה.

המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור, משערים כי שמה של א מזין נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין ,באזור חרבת מזין נמצאו מטבעות מתקופת בית ינאי (ההלניסטית) המעידים גם הם על ההתיישבות היהודית באזור , עוד הוכחה לישוב הם סיפורי התיירים שנכתבו וסימוני המפות מהעבר הקדום .

תגלית משמעותית המעידה על שימוש במקום כמעגן ומקום תעבורה ימית ,היא מציאת העוגן במשלחת של פסח בר און ,על פי הידע ההיסטורי ידוע כי גם החשמונאים הבינו את ערכו של האזור, והגדיל לעשות המלך הורדוס שכבש את האזור והכניע את העיירות שהוקמו לחופו המערבי של ים המלח, ובנו אף המשיך בכיבוש והנהיג תעבורה ימית בים המלח.

ים המלח חרבת מזין או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד (חירבת אל-יהוד)
 
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
בשמו השני חאן אל אחמר – החאן האדום
הכניסה בתשלום
איך מגיעים פונים מכביש 1 לכוון ים המלח ברמזור של מישור אדומים לכוון אזור התעשייה של מעלה אדומים , בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.
טלפון לתאום 1800-546666
המנזר פתוח בימי השבוע בקיץ בשעות 08:00-17:00 , בחורף עד השעה 16:00 , ימי שישי עד 15:00 .
מידע
שרידי המנזר שנוסד בתחילת המאה הרביעית לספירה ונמשכה עד המאה השביעית בפלישה הפרסית לישראל , נפתח לביקורים במחצית שנת 2010, המנזר הוקם בידי נזיר ארמני בשם אותימיוס שנחשב לנזיר חשוב אך מנזירי השלב השני של ההתיישבות של הנזירים במדבר יהודה, ידו של אותימיוס נקשר למספר מנזרים אשר הקים באזור ים המלח ובדרך לשם ,כיוון ששמו של המנזר נקרא על שם מיסדו נקרא המנזר על שמו, במנזר לאותימיוס הקים אף קפלה וקברו הוצב שם.
 
המנזר היה בסגנון לאורה ושימש את הצליינים ושיירות המסחר ,כמקום מנוחה והתרגעות לקראת העלייה או הירידה מירושלים ומשפלת החוף, תחילתה של הקפלה במערה שניתן לראותה במדרון ההר הדרומי.
 
במסגרת תפקודו כמורה דרך ומורה בתורת הנצרות עסק גם בהמרת דתם של יהודים לדת הנצרות, הוא קבע תקנות להתנהגות במנזרי מדבר יהודה ,חוקים אלו נכתבו בשלב מאוחר יותר ושימשו להתנהלות הדת הנוצרית באזור כולל תקופות תענית ותפילה במקומות מבודדים מחוץ למתחמי המנזרים.
 
המנזר היה פעיל בתקופת הצלבנים במאה ה 12 ובמאה ה 13 שימש כחאן דרכים בדרך בין ירושלים והשפלה בדרך לים המלח,בימי השלטון העותמני ננטש החאן .
 
שרידי המנזר והחאן מפוזרים על שטח גדול, בעת הביקור נכנסים בשער הכניסה המובילה לחצר מרכזית ,שרידי הקפלה כוללים קריפטה ,שרידי תאי הנזירים ,שרידי הכנסייה,את שרידי אכסניית הדרכים ,עוד במתחם תעלות ששימשו להעברות מים לחלקות ולבור האגירה  , חלק מעניין של האתר היא רצפת הפסיפס שמעליה גג והמשמשת גם כנקודת תצפית נוף להרי יהודה.
 
מחוץ לשטח שרידי המבנים מגיעים לבור המים  ששימש כמאגר מים, כיום ניתן לרדת לבור הגדול במדרגות שמובילות לקרקעיתו חוויה מעניינת.
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
 
ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח
 
ים המלח הגן הלאומי קומראן 1
גן לאומי קומראן , פרוש השם צוק הירח .,באגדות מסופר כי כאשר יש ירח מלא ההשתקפות שלו בים המלח היא ביחס של אחד לאחד ,בערבית קמר פרושו ירח ולכן ההשערה כי מהמלה הזאת נובע שמו.
 
איך להגיע נסיעה קצרה של חמש דקות בלבד מאזור יריחו ומקיבוץ קליה נמצא אתר הקומראן, השילוט מוביל, הכניסה בתשלום, טלפון לתאום 02-9936330,האתר פתוח בכל ימות השבוע בשעות 10:00-18:00.
 
הרשות לטבע וגנים אפשרה לי להציץ לזן הולך וגדל של ציונות במיטבה ,של אנשים המאמינים בעבודתם לשימור ופיתוח המקום .
 
מצבת המבקרים במקום מוכיח כי יד הנוצרים על העליונה בביקור באתר ,מעל ל 90% מן המבקרים הם נוצרים בבחינת ביקור חובה, אחוז קטן של מבקרים מוסלמים בעיקר מאינדונזיה ומעט יהודים טורחים לעצור ולבקר במקום המיוחד הזה  וחבל.
ים המלח הגן הלאומי קומראן 1
 
ים המלח הגן הלאומי קומראן 2
הגילויים האחרונים שנמצאו במקום הם משנת 1996 ונמצאו במקרה עקב שכנוע של ממשלת ישראל לאפשר לבני כת נוצרית שראו חזיונות למציאת ממצאים נדירים ברחבה המרכזית של האתר,וכאשר הובא בולדוזר לחפור ולמצוא ממצאים הוסטו חלק מאבני החומה למעבר הבולדוזר ולידם נמצאו אסטרוגן ,חרס שעליו כיתוב של צוואה של אדם מירושלים ,בקבוק זכוכית אולי לבושם וחותם מימי חזקיהו המלך, הבולדוזר חפר לעומק 30 מטר בור ולא נמצאו ממצאים ,הבור כוסה והם נשלחו מן המקום בלחץ רשות העתיקות.
 
משערים שחלק מן המטמונים שהיו מוחבאים במדרונות ההרים נשטפו לאורך השנים בידי שיטפונות שנוצרו בגשמים ולקחו עמם את כל מה שנקרא בדרכם.
 
 כל מערכת איסוף המים תעלות איסוף שנחצבו במדרונות ההרים והוזרמו בתעלות לתוך בורות המים ,מערכת התעלות נבנתה תוך תכנון מוקפד והתחשבות בקווי הגובה השונים של מפלסי מים הזורמים ממקורות שונים , מי השיטפונות נאגרו בבורות איסוף ובימים כאשר הייתה זרימת יתר המים הופנו בתעלה איסוף והולכה שנתגלתה לאחרונה לתוך מאגר מים.
ים המלח הגן הלאומי קומראן 2
 
ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס

כאשר מגיעים לצומת הלידו , בנסיעה בכביש מספר אחד מירושלים לים המלח , בנקודת החיבור עם כביש מספר  90 , על צומת קלייה פונים שמאלה ולאחר עשרות מטרים עוצרים ומחנים בנקודה שלושה מבנים, הכניסה חינם .

 

במבנה הראשון מצד ימין , מבחינים בשרידי מסעדה, ששמה היה בסוף היקום , המסעדה מוקמה לכוון הים ,למסעדת המלון חוברה ה מרפסת עגולה הצופה לכוון ים המלח .

 

בתקופה הירדנית , שימשה המסעדה את עשירי ירדן,  כמקום בילוי ואז נקראה מונטאזת אל לידו, כאשר נכנסים פנימה דרך הפתחים הפרוצים ,מתגלה היכולת האקוסטית של המסעדה בעת שמדברים , במרכזה של המרפסת ממוקמים שרידי בימת ההופעות מאבן.

 

החלק המעניין אותנו כישראלים,  היא מפת הקיר המצוירת על החלק הפנימי,  של קירותיה  העגולים של המסעדה, בהתבוננות מקרוב במפה הפנוראמית של ארץ ישראל ,אנו מבחינים כי זאת מפה הדומה למפות צלבניות כפי שהם תארו את ארץ ישראל .

ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור