דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

באר שבע אטרקציות נוספות

 
 
 
באר שבע מדערום בית הספר לילדי השיחיים
בית הספר שהיה לילדי הבדואיים ממוקם בחלקו המערבי של העיר העתיקה  ליד הסראייה וכיום כחלק  מפארק קרסו למדע בית הספר ממוקם בחלקו המערבי של העיר העתיקה ,ברחוב העצמאות ,ליד הסארייה וכיום כחלק מפארק קרסו למדע .   
   

תחילתו של רעיון הקמת בית הספר במתכונת של בית ספר חקלאי ופנימייה לידי שבטי הבדואים באזור באר שבע ,על פי דגם של בתי ספר חקלאיים כמו מקווה ישראל ,נוצר בחזונו של הפחה התורכי בשנת ,1908 ובעידודו של עארף אל עארף המושל התורכי של באר שבע, ובנאום שערך הפחה לפני ראשי השבטים והחמולות הבדואיות בנגב התברר שאין בכול הדרום מוסד לימודי לילדים.

 

לאחר שנתרמו הכספים בידי השלטון העותומאני החל להבנות המבנה בן שתי הקומות וגג הרעפים בין השנים 1913-14, הקומה הראשונה הוקצבה לבנים שנכנסו לקומתם מהכניסה הראשית ישירות לכיתות הלימוד שלהם ,קומת הממסד שיועדה לבנות שאליה נכנסו מכניסה אחורית , חלק מהתלמידים התגוררו במבנה בפנימייה לכול תלמיד הוקצבה מיטה וארונית לבגדיו .

       
באר שבע מדערום בית הספר לילדי השיחיים
 
באר שבע טחנת הקמח של גורדון ושיינדורביץ
טחנת הקמח של יעקב גורדון ומאיר שיינדורביץ (שניידרמן)

טוחני הקמח יעקב גורדון גדל הגוף (היה מניף שק גרגרים בקלות)  ומאיר שיינדרמן שותפו קטן הקומה שהיה מכונאי מעולה ,היו בעליה של תחנת הקמח שפתחו בשנת 1901 בבאר שבע כתחנת קמח ממוכנת, תחנה זאת פעלה לאורך שנים ארוכות , המבנה הזה היה  היחידי שהיה בבעלות יהודים בכל הנגב אך בפועל כרכוש מבנה התחנה, נרשמה על שם יחזקאל דנין חברם שהיה בעל נתינות תורכית ובהמשך האפוטרופוס על רכוש משפחת גורדון (טופס הרישום נמצא בארכיון באוניברסיטת באר שבע).

הפלאחים הערביים העדיפו לטחון את תנובת גרגרי התבואה שלהם בידי הטוחנים היהודים כיוון שידעו כי היהודים אינם לוקחים (מעלימים)  חלק מהתוצרת אלא מסתפקים בשכר שנקבע מראש,סיבה נוספת היא שתחנת הקמח הייתה תחנה מכאנית שהשתמשה בסוג משובח של אובנים שטחנו את הגרגרים לרמת קמח עדין ולא גס.

באר שבע טחנת הקמח של גורדון ושיינדורביץ
 
באר שבע בית המושל הקאימקאם הסראייה מוזיאון הנגב לאומנות
בית הממשל הסראייה

לסאריה מגיעים בהליכה ברחוב הפלמח וממשיכים בירידה ברחוב הרצל

מבנה הסרייאה הוקם בשנת 1901, הוא נבנה על גבעה אשר השקיפה על סביבתה, המבנה בעל שתי קומות ,ובסגנון התורכי שלוש קשתות מעטרות את חזיתו בקומת הקרקע, לבנין נכנסים בכניסה סגנון ההלואן לאולם אשר מצדדיו חדרים, הגג כוסה ברעפים אדומות.

 

המבנה בן שתי הקומות שימש את לשכת המושל אצף ביי ולאחריו המושל מוחמד ג'ארללה ושאר המושלים בבאר שבע, בין שתי קומות המבנה הייתה הפרדה ולכול קומה הייתה כניסה משלה,הקומה העליונה שימשה את משפחת המושל ,לקומת הממסד הובילה הדלת הראשית לחדר האירוח לקבלות הפנים,וממנו יצאו משרדים של אנשי העירייה מסביב למבנה ניטעו עצים וגינה .

 

לאחר הכיבוש הבריטי נכנס למגורים המושל הבריטי לבאר שבע והסביבה עד אשר עבר אליו קצין המחוז הערבי עראף אל עראף ,הוא השתמש במבנה בין השנים 1929-1938 ועבר בשנת 1938 לגור בביתו שבנה הנקרא בית אל עראף (כיום בית פרטי) .

באר שבע בית המושל הקאימקאם הסראייה מוזיאון הנגב לאומנות
 
באר שבע תל שבע פארק לאומי

הכניסה בתשלום

איך להגיע בניעה לכוון באר שבע נוסעים לצומת להבים,בצומת פונים מזרחה לצומת שוקת כביש 31,נפנה לכוון הישוב עומר,לאחר שעוברים את עומר כשני קילומטר,מצד ימין מתנוססת אנדרטת חטיבת הנגב,נפנה שמאלה וניסע על פי השילוט ,לגן הלאומי תל  באר שבע, חונים ומתחילים לסייר.

 

טלפון לתאום 08-6467286

הפארק פתוח  בשעות 08:00-16:00 , אך סגור בלילה.

 

תל שבע המקראית ממוקמת על גבעה שגובה 300 מטר, בצפון מזרח מהעיר באר שבע,ומהווה נקודה שולטת אסטרטגית לעוברים באזור.

באר שבע תל שבע פארק לאומי
 
באר שבע בית האמנים בנגב  רחוב האבות 55 טל 08-6273827 ,הכניסה חופשית,בית אומני הנגב פתוח בימים שני-חמישי בשעות 17:00 – 10:00,ביום שישי בשעות 13:30 – 10:00, ביום שבת בשעות 14:00 – 11:00.

בשוטטות לאורך רחוב קק"ל מגיעים למפגש עם רחוב ההסתדרות ,פונים ברחוב לכוון רחוב האבות ,בית אומני באר שבע ממוקם במפגש עם רחוב ההגנה .

בית אומני באר שבע נבנה בתקופת המנדט,ולאחר מלחמת השחרור ובניית העיר מחדש נפתחה בו גלריה בת שבעה חדרים ,שבה מוצגים עבודות של יהודים ובדואים ילידי האזור עוד בגלריה פינת לקפה ומאפה למברים בגלריה למנוחה .

בגלריה ניתן להתבונן בעבודות קרמיקה,פיסול,ציור ,עבודות זכוכית,רקמה,אריגה אומנותית,ומפגש ישיר עם האומנים המציגים בגלריה בני הגילאים השונים ומתרבויות שונות בעת הביקור בגלריה ניתן לרכוש את עבודות האומנות המוצגות בה, מנהג קבוע שעורכת הגלריה בימי שישי ,היא סדנת הציור בחצר הגלריה ,במקום נערכת מכירת חפצי נוי, ספרים ישנים וחדשים ותכשיטים.


באר שבע בית האמנים בנגב
 
באר שבע מרכז מבקרים באר אברהם

איך מגיעים המרכז ממוקם בעיר העתיקה,בנסיעה לכוון קניו הנגב,פונים לדרך אילת ברמזור השלישי פונים ימינה ,עד השילוט לחניה של באר אברהם,לפנות שמאלה פינת דרך חברון מספר 1 ורחוב קקל .

 

טלפון   08-6234613, 08-6282073, 08-628075

המקום פתוח בימים  א-ה בשעות 16:00-08:00 וביום שישי 12:00-09:00.שבת סגור

מידע :

בשטח האתר המקראי הנקרא באר אברהם ,שעל פי המסורת חפר אברהם אבינו על מנת להשקות את צאנו ולספק מים לבני ביתו,בעבר ניתן היה לראות , שתי בארות אחת מהן מסוג באר ארטזית ,שהמים נדחפים בכוח מהלחץ מלמטה ועולים לשפת הבאר כמו בחוק הכלים השלובים.


באר שבע מרכז מבקרים באר אברהם
 
באר שבע מתחם מוזיאון הנגב המסגד הגדול אל ג'מעה
המסגד הגדול אל גמעה

בסוף הסיור בגן אלנבי, יש לחצות את הכביש ומגיעים אל מתחם מוזיאון הנגב ומשם קיים המעבר למסגד המשמש כחלקו השני של אזור המוזיאון.

תחילת הקמתו של המסגד בשנת 1906 , תוצאות הבנייה שנערכו בפיקוחו ובתכנונו החלקי של מושל העיר אצף ביי ,לא מצאו חן בעיניו ולכן פקד לפרקו והזמין אדריכל חדש לתכנן מחדש את המסגד ולפקח על בנייתו,בהחלטה נוספת של אצף ביי, שאבני הבנייה של המסגד יועמסו על שיירות גמלים שיילקחו מהעיר הנבטית החרבה חלוצה ,בנקודת הבנייה סותתו האבנים והותאמו לצרכי בניית המסגד.

באר שבע מתחם מוזיאון הנגב המסגד הגדול אל ג'מעה
 
ממשית העיר הנבטית שליד דימונה

תודה לארכאולוג פרופסור אברהם נגב לעזרתו בהכנת המאמר.

בעת הסיור ניתן לבקר : בחורבות העיר ממשית, בחוות הגמלים, במסעדה והמזנון, בחנות המזכרות ובשוק הבדואי הנערך בחגים, כמו כן ניתן לערוך לינת שטח באתר. 

ממשית נודעה בשמה הערבי כורנוב (כרנב) שפרושו משקה החלב המעורב בדבש וסילן תמרים, גודלה של העיר אינו מרשים בסך הכול כארבעים דונמים, אך ממשית קבלה את מעמד העיר, בזכות התפקידים שלשמה הוקמה העיר, כנתיב המסחרי החלופי ששימש את השיירות מהעיר פטרה ,עלה במעלה העקרבים ופנה לממשית .

שרידיה הנותרים של העיר הנבטית ממשית ,הנחשבת לקטנה בין ערי הנבטים ולמזרחית ביותר בנגב, מעידים שנבנו בעיקר בתקופת בית שני במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, ושהתקיימה עד סוף תקופת השלטון הביזנטי באזור, שרידים אלו נותרו מהתקופות השונות של שבטי הנבטים באזור.

מבחינת מערך הכלכלה הנבטית נחשבה ממשית לחלק החלש שבמערכת ,אומנם כלכלת העיר התבססה על אספקת שרותי אספקה, חניה ומסחר לשיירות, בעיר היו מספר אורוות לגידולי סוסים אציליים מהגזע הערבי הטהור

ממשית העיר הנבטית שליד דימונה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור