דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים בתי היתומים בעבר

 
 
מנזר רטיסבון בית הספר של הנזירים בשנות השלושים

בית הספר של האחיות מציון ברטיסבון ,הנהיג משמעת נוקשה כלפי התלמידים בשעות הלימוד , ( תלמידיו היו ממשפחות קשות יום , ערבים מוסלמים בעיקר כולל מהעיר העתיקה ומשטחי הגדה וחלקם יתומים שגרו בפנימיית המנזר) ,דרכי הענשה של התלמידים כלל : חדר ענישה במרתף שבו ננעלו התלמידים לשעות ארוכות, תלמידים שנתפסו בגניבה מחבריהם או נתפסו בסיפור שקרים , נאלצו להסתובב לאורך שעות היום ,עם שלט תלוי על החזה שבו נכתב תלמיד גנב או תלמיד שקרן על מנת לביישם.

יום הלימוד בבית הספר של הנזירים במנזר רטיסבון ,החל בשעה 7 בבוקר ונמשך עד השעה 16:30 בכול יום, סדר הלימודים כלל לימודי גיאוגרפיה ,ציור, חשבון, מדע ההתנהגות שבו חונכו התלמידים לחיי היום יום והנוהגים והמנהגים , שפות : עברית ערבית,צרפתית ואנגלית מקצועות הלימוד היומיים נערכו בשפות שנלמדו במתכונת הבאה : שעת עברית,שלוש שעות צרפתית,שעתיים אנגלית,שעה ערבית.

מנזר רטיסבון בית הספר של הנזירים בשנות השלושים
 

מנזר האחיות מציון -  אחיות גברתנו מציון , ממוקם ברחוב הויה דולורוזה ,כאשר הכניסה למנזר מרחוב מעלה הנזירות ברובע המוסלמי .

זהו המנזר הראשון שהוקם בידי המומר היהודי אלפונס רטיסבון ,בעת שיסד את המסדר בצרפת יחד עם אחיו הבוגר במטרה להעניק מקצוע לילדים ,באמצעות הקמת בתי מלאכה ליתומים ולילדים ממשפחות עניות ברוח הנצרות.

את שטח האדמה בעיר העתיקה לבניית המנזר רכש בשנת 1857 , הקשר המיסטי לאגדות הנצרות ולישו והקשר לויה דולורוזה בדרכו לצליבה ,הייתה אחת הסיבות לרכישת המקום בידי אלפונס רטיסבון דווקא במקום הזה.בשרידי החלק הצפוני של האקו הומו ( שפירושו הנה האיש מלטינית ) ובעזרת האדריכל מוס שבנה ושיקם מספר מבנים בירושלים, הקים על השטח  את המבנה תוך התחשבות בשרידים ובמבנה הטופוגרפי שלהם המבנה שבנייתו הסתיימה בשנת 1868 ,משמש עד היום כמוסד חינוכי המנוהל בידי אחיות המסדר לילדים נוצריים מירושלים ומשטחי יהודה ושומרון .

 

מסדר האחיות מציון המנזר והכנסייה בעיר העתיקה
 
רחוב הנביאים 33 בית החינוך לעוורים
בית החינוך לעוורים 
ברחוב הנביאים 33  פינת רחוב מונבז
בית החינוך לעוורים נוסד בשנת 1902 בעיר העתיקה בידי נחום נתנזון ומשה לונץ ,עקב מחסור בשטח עקב הדרישה הגדלה ,עבר למקומו החדש ברחוב הנביאים פינת מונבז  בשנת 1916  , בשנת 1932 הושלמה בניית המבנה החדש של בית היתומים והוא עבר לקריית משה ,המבנה הישן בנביאים נהרס ועל חורבותיו נבנה מבנה מסוגנן  בשנת 2007 , מבנה מאבן בן שתי קומות ושני אגפים.
 
אל הרעיון להקמת בית הספר לעוורים הגיעו המיידסים לאחר שילד שנפגע בעיר העתיקה מגמל הובא לחנותו של נחום נתנזון ,משההבין כי לילד העוור לא הייתה מסגרת לימודית הוא חבר לחבריו והקימו את בית הספר לעוורים אשר בה לתת לילדים מסגרת לימודית ובו למדו גם מקצועות שיעזרו להם בפרנסתם.
רחוב הנביאים 33 בית החינוך לעוורים
 
רחוב הרב קוק 7 בית היתומים האשכנזי

( בית ספרי על שם נחום סוקולוב)

את בית היתומים האשכנזי שנבנה במחצית העלייה ברחוב הרב קוק , בנה עשיר ערבי מוסלמי בשם עבד אל רחמן , מבנה אבן בן קומה אחת , המבנה הוקם בשנת 1880 , בחזית הבית מוקמה גינת הבית שגדר שיחי גפן לענבים הקיפה אותה , מאחוריה לימים הוקמה תחנת אגד בירושלים ,הכניסה לתחנה הייתה מכוון רחוב יפו.

שנתיים לאחר שנבנה נקנה המבנה בידי אגודת היהודים מהעיר פרנקפורט בגרמניה שייעדה אותו להקמת בית היתומים האשכנזיים בירושלים, רכישת המבנה עלתה בעקבות ביקור שנעשה בירושלים כעשר שנים לפני כן בידי פרופסור גרץ , אך הרצון להקים את בית היהודי לילדים אשכנזים ,עורר את חמתם של בני העדה האשכנזית שהתנגדו לרעיון ואף דרשו להכריז על חרם להוגה הרעיון.

רחוב הרב קוק 7 בית היתומים האשכנזי
 

הקדמה

בית היתומים על שם המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר הוקם בשנת 1870,בחזונו החליט שנלר להקים בית ליתומי המרד בלבנון של הנוצרים כנגד המוסלמים בשנת 1860, במרד זה נהרגו ונרצחו נוצרים רבים בידי המוסלמים ובני העדה הדרוזית בלבנון.

כתוצאה מהרג הנוצרים ,נותרו יתומים רבים ללא בית והורים, בעידוד הקונסול הגרמני בירושלים הצליח המיסיונר שנלר לקבל אישורים וכסף מהכנסייה בגרמניה, לרכישת האדמה מאנשי הכפר הערבי ליפתא, אדמה ששימשה לבניית מנזר והאכסניה לגידול ילדים אלו.

על שטח האדמה שכלל מעל שבעים דונמים ,נבנו מספר מבנים בתוך שישה מתחמים תחילתה בנייה בחלקה שנרכשה, כללה מבנה מעץ שנבנה בשנת 1956 שהוחלף למבנה אבן שנתיים לאחר מכן,בהמשך הדרך נוספו קומות נוספות למבנים והוקם מגדל פעמונים למבנה הראשי , עוד נבנו על החלקה בתי מגורים ,אולם תפילה ,כיתות לימוד ליתומים,כנסייה,רפת ובתי מלאכה ללימוד מקצועות עבודת כפים וחקלאות.

מחלבת ורפת בית היתומים שנלר (הסורי)
 
מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 1

סיפור של משפחת הכומר המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר

בשנת 1854 נשלח המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר ,כומר של העדה הפרוטסטנטית הנוצרית ,מהמיסיון שנקרא  " המיסיון של עולי הרגל " שמושב הנהלתו היה בעיר בזל , בראש המיסיון ניצב הכומר פרדריך שפיטלר.

הנהלת מיסיון עולי הרגל בעיר בזל, עברה בתחילת התשעים של המאה התשע עשר, לניהול הכנסייה בעיר ווירטמברג בגרמניה ,ולאחריה לעיר שטוטגרט ולסיום הפכה לאגודה ממלכתית בעיר קלן , אז הוחלף שמה לאגודה האוונגליסטית בית היתומים הסורי בירושלים .

 



מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 1
 
מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 2

תולדות רעפי מרסיי ( Tuile de Marseille ) בירושלים

תודה לגיל גורדון אדריכל והיסטוריון לעזרתו בכתיבת מאמר זה .

הקדמה

פריצת רעף מרסיי מחרסית ברחבי העולם קשור לפיתוח המקורי בעיצובו המודרני בשילוב הפיתוח ששוליו משתלבים בעת ההתקנה אחד בשני היוצרים רצף אטום וחיבור טוב בין שורות הרעפים,שמו של הרעף אומנם נקרא רעף מרסיי על שם נמל היציאה לשווקים, אך בפועל הוא יוצר בעיירה אלטקירש שבחבל אלזס חבל ארץ בגבול צרפת וגרמניה .

במפעל היצור כונה הרעף כרעף אלטקריש ,רעף ג'ילרדוני ורעף אלסי ,יצור הרעף החדשני נוצר במפעלם של האחים ג'ילרדוני בשנות השלושים של המאה התשע עשר ,לאחר פיתוחו מיהרו האחים לרשום פטנט לרעף המשתלב, רעף זה החל להחליף את הרעפים שיוצרו בתהליך ידני מחומר החרסית .


מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 2
 
מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 3

ספור בית הדפוס Buchdruckerei של בית היתומים שנלר (בית היתומים הסורי)

בית היתומים על שם המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר הוקם בשנת 1860,בחזונו החליט שנלר להקים בית ליתומי המרד בלבנון של הנוצרים כנגד המוסלמים בשנת 1860, במרד זה נהרגו ונרצחו נוצרים רבים בידי המוסלמים ובני העדה הדרוזית בלבנון.

כתוצאה מהרג הנוצרים ,נותרו יתומים רבים ללא בית והורים, בעידוד הקונסול הגרמני בירושלים הצליח המיסיונר שנלר לקבל אישורים וכסף מהכנסייה בגרמניה, לרכישת האדמה מאנשי הכפר הערבי ליפתא, אדמה ששימשה לבניית מנזר והאכסניה לגידול ילדים אלו.


מחנה שנלר בית היתומים הסורי חלק 3
 
בורוכוב בית הכנסת אחדות ישראל עולי הגרדום בית היתומים הספרדי קומה ב

בקומה השנייה של בית היתומים הספרדי , בחלק השמאלי הקרוב למדרגות ממוקם בית הכנסת " אחדות ישראל על שם עולי הגרדום" , שנפתח בשנת 1939 ,בבית הכנסת נהגו להתפלל אנשי המחתרות לחי ואצל הרב אריה לוין שכונה רב האסירים שימש כרב של בית הכנסת,כיום מושך בית הכנסת מתפללים צעירים המתערבבים עם ותיקי המחתרות ששרדו .

בית הכנסת אחדות שהוקם הן כמועדון ברית החשמונאים לצעירים הרוויוניסטים והן כבית כנסת בשנת 1936 ברחוב הרב קוק , בשנת 1939 עבר למקומו החדש בקומה השנייה בבית היתומים הספרדי בהנהגתו של הרב אלתר לווין שנודע כרב המחתרות,מעבר להיותו בית כנסת שימש גם את לוחמי המחתרות בעיקר חברי המחתרות של הלחי והאצל ,עוד שימש המקום כמקום מסתור וכמקום לתכנון פעולות כנגד השלטון הבריטי, גם לאחר מלחמת השחרור המשיך לשמש כמקום מפגש ותפילה לחברי המחתרות ,נהוג היה שבסיום התפילה היו מניחים משקאות חריפים ומזטים לשיחה קולחת על ימים עברו שככול שהורמו יותר כוסיות כך הבדותות עלו מדרגה .

בורוכוב בית הכנסת אחדות ישראל עולי הגרדום בית היתומים הספרדי קומה ב
 
רחוב בורוכוב סיפור בית היתומים הספרדי

בעת שנכנסים לרחוב משיח בורוכוב ,בפינת הרחוב יפו 89,סמטה מרוצפת המחברת בין רחוב יפו לרחוב אגריפס , ניתן גם להגיע לרחוב מכוון רחוב אגריפס 34 , כאשר נכנסים לרחוב מקדם את עינינו שלט גדול על הקיר החיצוני של בית היתומים הספרדי למידע על שני בתי הכנסת הממוקמים במבנה.

בתחילת המאה העשרים בעת השלטון העותומאני ,החליטו אנשי הקהילה הספרדית בירושלים כי יש צורך להקים ליתומים בית מחסה על מנת שימצא פתרון לבעיית היתומים המגלגלים ברחובות ירושלים והרעבים ללחם,אנשים בכירים בקהילה הספרדית פנו לראשי הקהילה הבוכרית בירושלים שירתמו לנושא, משפחת בורוכוב ויששכרוב נרתמו ותרמו כספים לבניית המוסד .

 

רחוב בורוכוב סיפור בית היתומים הספרדי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור