דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל מידע לעמק יזרעאל

 
 

בסוף שנת 1935 התכנסה אסיפה בכפר נהלל, על מנת להקים כפר על שם של הנרצחים דוד ויוסף יעקובי על אדמות תל השומרון בגבול שטח הכפר נהלל ,העיר ההיסטורית שנחרבה שומרון ,שכללה כמה מאות דונמים של אדמה, ממש בסמוך ליער הקק"ל ,שאנשי נהלל שומרים ומטפלים בו בחריש ונטיעות חדשות ,על פי ההחלטה כפר נהלל ,נתרמו כשלוש מאות דונם מאדמותיו על מנת שהישוב אכן יקום.

בני הדור השני של כפר נהלל שהקימו את היישוב שימרון ,התאגדו באגודה שנקראה גליל "ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ" כהוריהם באגודת ענווה בכפר נהלל , במהרה הוקמה אגודה נוספת שנקראה "נבטים" ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ שימרון שליד נהלל .

אגודת נבטים היו צעירי עליית בבל ,שהחליטו להתיישב כחקלאים לאחר עלייתם לארץ ישראל ,הם הצטרפו לבנים הממשיכים של בני נהלל בהקימם ישוב חקלאי בתל שימרון ,דרכם החדשה כאנשים חקלאיים ,נעשתה על מנת למשוך עוד צעירים מבני העלייה מעירק ולהפוך לחקלאים ולא לעירונים בדרכם.

על פי מחשבתם של בני העדה הבבלית ,שהמירו את דרכם לחקלאות ולא למסחר, בני העדה בארץ מוצאם טעו בגישתם לתפיסה הציונית ,הכוללת הקמת ישובים ולהתפרנס מעבודת עמל כפים ,תוך הגשמת הרעיון הציוני ,על כן יש להרחיב את ההתיישבות החקלאית ולצרף עוד מבני עדתם לרעיון ההגשמה.

נהלל הקמת היישוב שימרון
 
עמק יזרעאל רכישת הקרקע מהערבים

אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם 

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה, הוא פנה כהרגלו לחברת יק"א שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל, שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיק"א לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום, פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקק"ל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים.

עמק יזרעאל רכישת הקרקע מהערבים
 

יהושוע חנקין רכש את שטח עמק חפר (וואדי אל חווארת) ,כשלושים אלף דונם מידיו של הערבי הנוצרי אנטואן בישארי טיאן ,במגעים שהחלו עוד בשנת 1910 בתקופה העותומאנית והבשילו בתחילת שנות העשרים ,בתחבולה מעניינת כך מספרות האגדות ,פעילות שמאחורי הגב שבה הנגלה מוסתר .

האגדה ממשיכה בתיאור העסקה של האדמות שהיו רשומות אומנם ברישום הטאבו העותומאני ,אך לא הייתה קיימת מפת פרצלציה מוסדרת לגבולות השטח,והפחד העיקרי לתביעות של שכנים בשטח לבעלויות על חלקים ממנו.

אי לכך סיכם חנקין עם עורך דינו של המוכר כי מצד אחד יעברו האדמות למכירה פומבית,ובאותה העת משרד המקרקעין הממשלתי שלח צוותי מיפוי שמיפו בדקדקנות את גבולות השטח, והעלו אותם לרישום חוקי בטאבו,בעת המכירה הפומבית נטל פקיד המקרקעין ,את השטח המסומן לבעלותו של הטאבו .


חנקין רכישת אדמות עמק חפר (וואדי אל חווארת)
 
קבוץ עין חרוד שלב ההקמה הראשון

הקבוץ הראשון שהוקם בעמק יזרעאל בעמק חרוד בתאריך 21,9,1921, לאחר הקמת קבוצת דגניה ,בידי 74 מאנשי שתי פלוגות בגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור , חברי גדוד העבודה שייסדו והקימו את הקבוץ נמנו על חלק מפלוגת ראש העין וחלק מפלוגת מגדל וביחד נקראו בתחילה פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל ,אל המייסדים הצטרפו חברי ארגון השומר ,נקודת ההתיישבות נקבעה   במדרון רכס הגלבוע בקרבה למעיין עין חרוד ,את שמו קיבל הקבוץ ממעיין עין חרוד.

בהמשך עבר הקבוץ לנקודת ההתיישבות הקבע ,על השטח שנעזב התמקמו חברי ההכשרה שהקימו את קבוץ בית השיטה ,ושהו במקום עד שעזבו משהוקמה נקודת יישובם הקבוע המקום הישן המשיך לשרת עוד חברי הכשרה נוספים בדרכם גם כן לישוב הקבע.

לישוב הקבע של קבוץ עין חרוד , שעל יד גבעת קומי שליד רכס הגלבוע ,מזרחית מהנקודה הישנה, החלו לעבור המתיישבים בעת שהחלו המאורעות בשנת 1929, שבעקבותם החלו תושבי הכפרים הערביים הסמוכים ,להתנכל למתיישבי הקבוץ במיקומו החדש ,מסע שהחל בשדידת עדר הבקר בידי הערבים מהכפר שאטה הסמוך.

מיד התארגנו מספר חברים בפיקודו של פטר הפטר מוותיקי אגודת השומר, ונכנסו לכפר שאטה הערבי וביד חזקה באיומי נשק החזירו את העדר לקיבוץ, הערבים המשיכו בהתקפותיהם המזויינות על הקיבוץ ,אך האש שהשיבו המתיישבים הניסה את התוקפים הדרך לקיבוץ נחסמה מספר פעמים ונדרשו רכבים משוריינים ואבטחה של החברים והמשטרה הבריטית על הרכבים, על מנת ליצור מעבר לקבוץ   .

קבוץ עין חרוד שלב ההקמה הראשון
 

מרגע שהוקם הקבוץ בשנת 1921,כבר החלו המחלוקות והתפלגויות רבות ,על רקע השוני ברצונם של המתיישבים ,לחיות על פי תפיסה אידאולוגית שונה ,בחיי היום יום והמטרות להגשמת צורת ההתיישבות, במטרות של האנשים שהקימו את קבוץ עין חרוד ,

שני הפלגים התפצלו לפלג בראשות טבנקין וחבריו והפלג השני של שלמה לביא וברקוביץ , שהיו בהנהגת קבוץ עין חרוד ,המתיישבים היו אנשי העלייה השנייה וחלוצים ,שהגשימו את הציונות בעצם עלייתם לארץ ישראל על מנת להקים בה יישוב עברי על אדמתו עד כאן המטרה המשותפת .

החברים המייסדים של קבוץ עין חרוד שנחלקו בדעותיהם למהות ההתיישבות מבחינה אידאולוגית ונטיות מפלגתיות, ניסו להסתיר את הוויכוחים בתחומי הקבוץ, אלא שמהר מאוד דלפו חילוקי הדעות למוסדות ההסתדרות הלאומיים ,כמו כן החלו חברים מתוך הקבוץ להפיץ את משנתם הרעיונית והתנגדותם בעיתונות הארץ ישראל ומחוצה לה, כנגד דעתם של האחרים מבין המתיישבים בקיבוץ.

מרגע שדלפו הפרטים לעיתונות וכול דכפין מסר את משנתו ,פרץ הסכסוך מאלמוניותו והפך לנחלת הכלל , שעלתה בשלבים ברמות השנאה התהומית שנוצרה בין הפלגים, יש הטוענים שעיקר הוויכוח הראשוני לא נסב על נושאי אידאליים מפלגתיים אלא על צורת ההתנהלות והניהול המשקי הכלכלי.

עין חרוד תחילת הסכסוך האידאולוגי וההתפלגות
 

יאנוש קורצ'ק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .


 

ורשה יאנוש קורצאק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל
 
הרי הגלבוע תצפית מכתף שלוחת שאול בחלק הצפוני של רכס הגלבוע ממוקמת תצפית כתף הר שאול בגובה של כשלוש מאות מטר מעל פני הים,המהווה חוויה נחמדה ותצפית על העמק ובריכות הדגים הפזורות בו ,כתף הר שאול מהווה גם נקודת יציאה לסיור בנקודות תצפית נוספות כמו להר גיבורים שעליו שרידי הכפר הערבי מזר שתושביו נמלטו ושנהרס לאחר המלחמה ( סגירת חשבון רצח הסמל רוזנפלד משה).

שביל התנ"ך

שביל התנ"ך הוא מסלול מעגלי היוצא מפסגת השלוחה, הסובב את פסגת שלוחת הר שאול, שביל שאיננו ארוך ומתאים בחלקו לעבירות עגלות ילדים, לאורכו של המסלול המסומן בסימוני הקק"ל הירוקים ,נטועים שלטים המספרים את ספור הקרב ומהלכיו ואת סיפורו של המלך שאול בקרב.

לקראת סיומו של מסלול התנך קיימת צומת המאפשרת לסיים את הסיור ולהגיע בחזרה לחניון ,אך ניתן להמשיך את הסיור עד מפגשו עם כביש האספלט וממנו להגיע בחזרה לחנייה או להמשיך כלפי למטה לחניון התחתון .


הרי הגלבוע תצפית מכתף שלוחת שאול
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור