דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

קבוץ רביבים ספורי הקמה ומוזיאונים

 

 
 
 
כאשר הגיעו מייסדי קבוץ רביבים בשנת 1943 להתיישב בקרבה לבאר ביר עסלוג ,באדמה שנקנתה בידי הקק"ל משטחי אדמתם של בני שבט העזאזמה ושנמכרה בידי שייך השבט סעיד העזאזמה ,מייסדי קבוץ רביבים חברו לאנשי שבט העזאזמה שלקחו אותם תחת חסותם.

 

סעיד העזאזמה החליט לנצל את הכסף שקיבל לרכישת הקרקע ובנה בשטחו לאחר שהכשיר אותו ,מסגד שאבניו נלקחו ממנזר וכנסייה ביזאנטי קדומה והרוסה,כמו כן בנה טחנת לטחינת קמח,מספר חנויות למסחר לעוברי הדרך ולחיילים הבריטים המוצבים במקום ואף בנה בית מפואר למשפחתו .

 

היחסים הטובים בינו לבין היהודים לבני השבט נמשכו עד תחילת מלחמת העצמאות בשנת 1947, שאז בני השבט בעקבות לחצם של הערבים מאזור חברון ויאטה שינו לפתע את יחסם לחברי הקבוץ והגדיל לעשות אחיו של המוכתר בהקימו מארב לחברי הקבוץ שכתוצאה ממנו נהרגו שלושה מחברי קבוץ רביבים ובראשם מנהיגם אריה יחיאלי ,שלאות זיכרון מידי הקבוץ ,נקרא הגשר העובר מעל ואדי רביבים (ביר עסלוג' על שמו .


קבוץ רביבים ספור ההקמה
 

איך להגיע בנסיעה בכביש 222, המוליך מצומת משאבים לצומת צאלים,,פונים לכוון קבוץ רביבים,לאתר מגיעים על פי השילוט לאתר ,טלפון לתאום 6562570 - 08

המצפה פתוח ימים א-ה 15.00-9.00, אחרי הצהרים ובערב בתיאום מראש,ערבי שבת וחג 13.00-09.00 ימי שבת וחג 16.00-10.00 הביקור בתשלום כולל סיור,במבנים וצפייה בסרט אור קולי.


   

  


הביקור במצפה רביבים
 
קבוץ רביבים ספור רכישת אדמות ביר עסלוג לאחר סיום מכירת אדמות ארד אל סיר בשנים 1926-34  , הציע שייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאזמה ומתווכו הסוחר סלימן א- זרבאווי בשנת 1935,למשרדו של יהושוע חנקין בבאר שבע לרכוש את אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) שטח בן 35.000 דונם בדרום מערב באר שבע במה שאנו קוראים ביר עסלוג .

 

לאחר שסוכמו פרטי הסכם במשא ומתן למכירת אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) ,יצאו לשטח יוהושע חנקין ,חירם דנין,המהנדס זלמן ליפשיץ ,עמינדב אלטשולר ועורך הדין יוסף סטרומה ,לאחר מכן יצא לשטח גם משה סמילנסקי שחלק שבחים לטיב הקרקעות.

 

אז החל המשא ומתן הרציני במשרדו של חנקין בבאר שבע ,למקום הוזמנו שני שייחים נוספים שהיו בעלי חלק מהשטח , מחוץ לשייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאמה,המחיר שסוכם ליחידת דונם אחד היה לירה ישראלית וחמש גרוש ,נקבע כי השטח שיימכר בסופו של דבר יהיה בן 25-35 אלף דונם ,עוד באותו היום נחתם החוזה למכירה.

קבוץ רביבים ספור רכישת אדמות ביר עסלוג
 
 בתהליך המשא ומתן נאלצו הקונים לסור לעיתים קרובות לאוהלי המוכרים הבדואיים , שם בהגיונם המדברי החלו המארחים תוך לגימת קפה מר, להעלות סוגיות שונות ושאלות על מנת להעלות את המחיר למכירה,לאחר שהנשא יושב והמחיר הועלה לשביעות רצון הקונים, הואילו השייחים לחתום על הסכם המכירה ,הוזמנו הקונים לחפלה בדואית ואירוח לפי המנהגים,הליך שהיה עשוי להמשך ימים נוספים ,הזמנות אלו בחלקם נידחו בנימוס המרבי על מנת לא להעליב ולפגוע בהכנסת האורחים והכבוד ,תוך הבטחות כי יהיה ביקור נוסף לצור האירוח והחפלה.

 

הכבוד הבדואי הוא נר לרגליהם של נוודי המדבר ,בדואי שנעלב לא ישכח את עלבונו לעולם האגדה מספרת על השייח סלאמה אבן סעיד אלעזאמה ,כי באחד ממפגשיו עם חירם דנין שישב כנציגו של חנקין במשרד בבאר שבע ,בעת המפגש בקש השיח כסף שהיה דרוש לו על חשבון אדמות נוספות שהיו במשא ומתן ,דנין חירם סרב לספק לו כסף נוסף בטענו כי אין לו כסף, ניסה השייח לשדלו שוב ולא הצליח אז הוסיף דנין חירם פסוק "אלוהים יעניש את המשקר" להוכיח שבאמת אין לו כסף , השייח יצא מהמשרד כעוס.

בדואים האגדות לעיסקאות רכישת אדמות
 
מלחמתם הראשונה של המתיישבים הייתה לנסות להגיע למקורות מים לצורך המחייה למרות ששכניהם בני שבט העזאזמה ,הזהירו אותם מפני מימי השיטפונות העוברים על האזור בתקופת הגשמים ,לא הבינו המתיישבים בתחילה את תהליך עוצמת השיטפונות,עד שחוו את השיטפון הראשון לאחר שהתיישבו בנקודה.

 

לאחר שחוו את השיטפון הראשון וראו כיצד המים נעלמים כלא היו לאחר שעות ,המוח היהודי ממציא לנו פטנטים והמתיישבים החליטו להקים סכר המשולב מאבני סחף והקמת דייק מאדמה לחסימת השיטפון הבא,כיוון שחסרו ניסיון בעוצמת מי השיטפונות, לא הבינו המתיישבים ,כי המים הראשונים משמשים כגשש לפני הגל הגדול והסכר הארעי נותץ כבר בשיטפון הראשון .

 

הניסיון שנלמד הביא את המוח היהודי הקודח להקים סכר מבטון שיעמוד בכוח כנגד חוזקם של מימי שטף השיטפון , בתוכניתם זאת ,החלו להקים אף מערכת נוספת של סכרים לעצירת ואגירת מימי השיטפונות ,לצורך השימוש להשקיה בגידולים החקלאיים , הארגונים המיישבים רתמו לצורך הרעיון את המהנדס היהודי הרוסי קובלנוב ,היישר מהעבודה בייבוש ביצות בעמק יזרעאל.

קבוץ רביבים ספור המים של ההתיישבות
 
תחילת הספור שכאשר שואלים את זקני הקבוץ מה הביאה ההתיישבות שלהם במדבר הצחיח מיד ישיבו זקני הקיבוץ אנו הבאנו את פרחי הסייפן ,מיד עולה בראשנו כי החום הכבד והשמש היוקדת צלה את מוחם , כי הרי הגאווה שלהם הייתה אמורה לספר על ימי העלייה היהודית על הקרקע בנקודה הדרומית ביותר דאז בארץ ישראל ,או אולי את סיפורי הגבורה של הלוחמים בהגנת הישוב ,טרם מלחמת העצמאות ובמהלך המלחמה בהגנם מפני פלישת הצבא המצרי, אך התשובה המוצקת היא אנו הבאנו את הסייפנים .

 

תחילת האגדה קשורה לשנת 1946, בטרם הגיעה משלחת האו"ם לחקר התיישבות היהודים בארץ ישראל , משלחת זאת הגיעה לארץ ישראל במטרה ברורה האם לאפשר ליהודים להתיישב ולהקים ישובים בשטחי ארץ ישראל.

 

בתחילת 1946 עלה רעיון קודח במוחות שני חברי ההתיישבות לגדל סייפנים בשטחי החקלאות המדבריים של קבוץ רביבים, לצורך זה עלו לירושלים על מנת לקבל תקציב לרעיונם,למזלם לא היו מדרגות במשרדי הסוכנות כי קרוב לוודאי שהיו נפגעים מהשלכתם ורעיונם מחוץ לבנין .

קבוץ רביבים אגדת גידול הסייפנים
 
 בעת פינוי שטחי הנגב פונה גם המחנה הצבאי הבריטי בביר עסלוג' ,למרות רצון חברי ההתיישבות להוסיף את השטח לשטחי הקיבוץ ,לא התאפשר המצב עקב מספרם הנחות של עשרים החברים שאכלסו את ההתיישבות,לכן למגינת רוחם ועיניהם הכלות על השטח השתלטו כוחות מצבא מצרים שפלשו לשטח הנגב, השתלטות זאת הביא לפתיחת הדרך מחצי האי סיני , שדרכה העבירו את הציוד ,הטנקים ,המשוריינים והלוחמים להמשך הפלישה המצרית ברצונם להגיע עד תל אביב.

 

כול זאת נמשך עד שבחודש יוני 1948 הגיעו לאזור הגדוד השמיני של הפלמ"ח במטרה לכבוש את השטח שנכבש בפלישה ולגרש את הצבא המצרי לאחור, תחילה יצא כוח חבלנים למקש את הכביש והדרך לביר עסלוג' ,בדרכו למשימתו עלה חלק מהחבלנים על מוקש מצרי ושלושה אנשי פלמ"ח נהרגו,אך יתר הכוח הצליח למקש את הדרך הראשית למניעת הזרמת תגבורות צבא מצרי.

 

לאחר המיקוש הפגיזו כוחות הפלמ"ח את מחנה ביר עסלוג' , ולאחריה החל מהלך ההסתערות לכיבוש המקום,בעת הכיבוש התרכזו במבנה המשטרה המנדטורית לוחמי הפלמ"ח בתוספת של אנשי קבוץ רביבים, בלא שידעו כי המבנה ממוקש ,חוסר ידיעה זה הביא למותם של אחד עשר לוחמים (מתוכם שלושה בני הקבוץ) שהיו במבנה שקרס עקב פיצוצו בחומרי הנפץ הטמונים בקרבו ,בתום הקרב נספרו כעשרים וחמישה הרוגים מצבא מצרים ,נלקחו שבויים וחומר מודיעיני ושלל חשוב חשוב נפל בידי כוח הפלמ"ח .

קבוץ רביבים הקרב על נקודת ההתיישבות הראשונה
 
מצפה רביבים

איך להגיע בנסיעה בכביש 222, המוליך מצומת משאבים לצומת צאלים,,פונים לכוון קבוץ רביבים,לאתר מגיעים על פי השילוט לאתר.

טלפון לתאום 6562570 - 08

המצפה פתוח  ימים א-ה  15.00-9.00, אחרי הצהרים ובערב בתיאום מראש,ערבי שבת וחג 13.00-09.00 ימי שבת וחג 16.00-10.00

הביקור בתשלום כולל סיור,במבנים וצפייה בסרט אור קולי.

מידע

 

מצפה רביבים ממוקם חצי קילומטר דרומית מהקבוץ, באתר ששופץ התגוררו משנת 1943 עד שנת ,1950 שאז עברה ההתיישבות למקומה הנוכחי,באתר שופצו מבנים המוקפים בחומה, ומוזיאון המשחזר את חיי התושבים במצפה עד העזיבה, כולל המצור במלחמת העצמאות, סביב המצפה חפורות תעלות המגן ועמדות הלוחמים,כמו כן בחצר המצפה עומד מטוס הפרימוס ומטוס הדי סי 9 דקוטה אשר שימש לאספקת מזון, נשק  וציוד בהטסה.

מצפה רביבים
 
משה סמילנסקי חי בשנים 1874 – 1953 ,בעת שעלה לארץ ישראל בעליה הראשונה בשנת 1890בגיל 16 לבדו, היה ממייסדי המושבה חדרה בעקבות סיפוריו עלתה משפחתו לארץ ישראל ואביו רכש כאלף דונם בעת שהקימו את המושבה חדרה .

 

קשיי המחלות הביצות והרעב ,דחקו את המשפחה ממגוריהם במושבה חדרה והמשפחה קבלה החלטה להתיישב במושבה ראשון לציון  ,שם התייאשו לגמרי הוריו ובני המשפחה וחזרו בלעדיו לרוסיה , בשנת 1893 רכש משה שטח אדמה במושבה רחובות, עליה נטע כרם ענבים ושקדים .

 

האגדה למשפחת סמילנסקי מספרת ,כי למרות שהתכונן ללמוד חקלאות ,לאחר עלייתו לארץ בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, דחה תוכנית זאת כיוון ששפת הלימוד הייתה צרפתית .

סיפורו של הסופר משה סמילנסקי בגאולת אדמות ארץ ישראל
 

איך להגיע בנסיעה בכביש 222, המוליך מצומת משאבים לצומת צאלים,,פונים לכוון קבוץ רביבים,לאתר מגיעים על פי השילוט לאתר. 

טלפון לתאום 6562570 - 08

המצפה פתוח  ימים א-ה  15.00-9.00, אחרי הצהרים ובערב בתיאום מראש,ערבי שבת וחג 13.00-09.00 ימי שבת וחג 16.00-10.00

הביקור בתשלום כולל סיור,במבנים וצפייה בסרט אור קולי.

מידע

 

מצפה רביבים ממוקם חצי קילומטר דרומית מהקבוץ, באתר ששופץ התגוררו משנת 1943 עד שנת 1950 ,שאז עברה ההתיישבות למקומה הנוכחי, באתר שופצו מבנים המוקפים בחומה, ומוזיאון המשחזר את חיי התושבים במצפה עד העזיבה, כולל המצור במלחמת העצמאות, סביב המצפה חפורות תעלות המגן ועמדות הלוחמים,כמו כן בחצר המצפה עומד מטוס הפרימוס אשר שימש לאספקת מזון, נשק  וציוד בהטסה.

מצפה רביבים מוזיאון יוסף וייץ
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור