דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים בצלאל האקדמיה ובית הנכאות

 

 
 
 
בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות

כאדם שלמד במוסד הזה רציתי לספר את סיפורו.

בסיור בירושלים בעקבות האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל מוליכה את המטייל שלושה מיקומים בירושלים, לאורך המסלול אחת ברחוב החבשים והשנייה בנחלאות  והשלישית בקמפוס של הר הצופים, כיום מחלקת העיצוב חזרה למבנה הישן ברחוב שמואל הנגיד, יש לציין כי בצלאל המוסד נפתח בשנת 1906, לפני פתיחת האוניברסיטה העברית.

 

בצלאל נוסדה בעקבות שכנוע של מייסדה בוריס שץ את צירי הקונגרס היהודי בשנת 1905, בצורך של שימור האומנות היהודית הארץ ישראלית כמו מימושה של הציונות ,את המוסד אימצה יהדות גרמניה בראשו של פרופסור וורצבורג,  אשר אף רשם אותם כאגודה גרמנית בשנת 1906, שמטרתה להקנות מלאכת יד ואומנות בארץ ישראל ואף לייצר תשמישי קדושה לבתי כנסת וכנסיות ולפתח את תעשיית הרקמה והשטיחים בסגנון אוריינטלי ארץ ים תיכוני, תמיכה כספית למימון לימוד הסתתות בארץ ניתן לו מאגודת חובבי ציון באודסה.

 

איש ססגוני היה בוריס כץ בלבושו הלבן , כתלבושת התושבים הערבים בארץ ישראל או בהשקפת עולמו לגבי מהות האומנות היהודית ישראלית בהתהוותה ,את דרכו האומנותית החל בוריס שץ כפסל של נסיך בולגריה פרדיננד ,לאחר שכשל בהקמת אקדמיה לאומנות בעיר סופיה המשיך כאומנים רבים לפריז,מאחר והתחרות על האומנות הייתה קשה עקב ריבוי אומנים מפורסמים בפריז ,נאלץ להתפרנס מלחימה בזירת האגרוף.

 

בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות
 
בצלאל בית הנכאות בית האומנים

תחילת בית הנכאות הייתה בשנת 1908, כאשר עברה האקדמיה ובית מגוריו הצמוד של בוריס שץ לרחוב בצלאל פינת רחוב השמואל הנגיד של היום ,במבנים שהוקמו בידי עשיר מוסלמי בשם אבו שאכר ,אשר הקרן הקיימת קנתה אותם ומסרה לבוריס שץ לצורך האקדמיה בצלאל, מבנה המוסד והמבנה השני של בית האומנים של היום נבנו בסגנון הערבי אופייני הילויאן חלל מרכזי שממנו יוצאים חדרים והכול מוקף בחומה שבה היו שני שערים אחד לכול מבנה.

בית הנכאות בצלאל

במבנה הסמוך לבית הספר בצלאל נפתח בית הנכאות לתצוגה בתחילה הוצגה בו תמונת עצמית של האומן יוסף איזראלס שנתרמה בידי נדבן , לאחר מכן הצטרפו עבודות לתערוכות של האמנים : מורלי, גליצנשטיין,אפשטיין לילאן אנטוקולסקי והירשנברג, מוריס שטרן רוטשטיין .

בשנת 1912 נתרמו לבית הנכאות ממצאים מהתקופה היוונית של פסלים וכלים בידי הנדבן הרוסי קנלסקי , לאוספי התצוגות התווספו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, אוסף מטבעות,תשמישי קודש כולל ספרי תורה ,טליתות וסידורים שניצלו לאחר פרעות ביהודים ברוסיה ,חלקם מוכתמים בדם של הקורבנות.

 

בצלאל בית הנכאות בית האומנים
 
ירושלים תחילת הסתתות הרשמית העברית

מה שאנו מספרים ,על פלוגת הסתתים בגדוד העבודה העברי,שישבו במנזר רטיסבון ,לאחר שסיימו לסלול את הכביש בין צמח לטבריה והכביש בין טבריה ליבנאל ,ועלו לירושלים לבנות ולחצוב בסלע .

בוריס כץ מקים האקדמיה לאומנות בצלאל

החל סובב בין בני העלייה עם רעיון שברצונו להגשים , הכשרת צעירים וצעירות יהודיים לבנייה באבן של בתים ליהודים שיעלו לארץ בעת שיקימו את בתיהם בישראל ,בוריס השיג כסף מחובבי ציון באודסה, שישמש למחיה ולימוד לצעירים ,שיבואו ללמוד את רזי מקצוע הבניה ובעיקר את הסיתות האומנותי בעיקר , תוך הכרה כי את לימוד הסתתות יש ללמוד מהיסוד ולהנחילה הלאה לצעירים שימשיכו לבוא בגלי העלייה.

לדעתו של בוריס כץ ,הכשרת הצעירים במקצועות הבנייה ,הדפוס , האריגה והרקמה תעניק יתרון ועבודה ליהודים על מנת שיצליחו ולהנחיל את העבודה העברית בישראל,לאחר מסעות במושבות , כיוון שהפחד מפני העבודה הקשה ,הרתיעה חלק גדול מן הצעירים,הצליח בוריס כץ לאסוף מספר תלמידים לאקדמיה בצלאל לאומנות ,שפתח ברחוב החבשים בירושלים .

ירושלים תחילת הסתתות הרשמית העברית
 
בצלאל בית הנכאות לזואולוגיה באוניברסיטת הר הצופים

ישראל אהרוני היה מנהל בית הנכאות הזואולוגי באוניברסיטת הר הצופים , הוא היה גם בעליו של אוסף ציפורים חנוטות וחיות שהוצגו במרתף מוזיאון מנזר הגרמני אכסניית פאולוס,  ליד שער שכם בעיר העתיקה,האוסף שנבנה בין השנים 1904-9 האוסף כלל את ציפורי ארץ ישראל וסביבותיה, באוסף הוצגו גם ציפורים שנכדו או ציפורים נדירים כמו : השוור, הדבקן הסורי והשקיטן.

שמו של המבנה אכסניית פאולוס ,התפרסם בזכות שני אוספיו המפורסמים : אוסף בעלי החיים המפוחלצים של חיות ובעלי כנף בעיקר מחיות שחיו בישראל כמו דוב סורי, נמרים,אריה,ציטה,ציפורי טבע כולם כונסו בחדר קטן לתצוגה, אוסף זה הזמן עשה בו שמות והחיות המפוחלצות החלו להתפורר הועבר בהסכמה לאחר מלחמת ששת הימים לידי המכון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ומוצג שם.

התצוגה השנייה בקומת המרתף ,נקראת מוזיאון לארכיאולוגיה והיסטוריה ,הכוללת אוסף של דגמי מבנים שבנה הכומר אדריכל קונרד שיק ,כולל דגם העיר העתיקה ,כפי שהוא נראה במאה הראשונה לפני הספירה ,במוזיאון בנוסף לאוסף עבודתו בכנסיית המשיח ליד שער יפו בעיר העתיקה , שני המוזיאונים של עבודתו של קונרד שיק בכנסיית המשיח ובאכסניית פאולוס עוברים שיפוץ ,שנפתחו לקהל בתחילת שנת 2012 .

בצלאל בית הנכאות לזואולוגיה באוניברסיטת הר הצופים
 

האדם שפתח את מחלקת השטיחים האומנותית במוסד בצלאל הגיע מבולגריה ,שם למד את מלאכת אריגת השטיחים נהוג היה שממשלות תתמוכנה במקצוע האריגה מהיותו מסובך ועבודתו קשה ואיטית,אך בארץ ישראל לא היה מוסד ממשלתי שיבין את גודל המעשה ויושיט ידו לעזרה, בעיה נוספת נוצרה מאין סוף גלויות וטעמים שונים של העולים לארץ ישראל שהגיעו כול אחד עם טעמו בצורה ,בסגנון ,בצבעו של השטיח או אפילו בגודלו של השטיח.

בעיות נוספות היו : רחיצת צמר הכבשים בטרם יועבר לטוויה ,באירופה בתקופה הזאת כבר היו פתרונות מכאניים לנולים ממוכנים, לעומת זאת בארץ נדרשו לנולי עץ ובשיטות מזרחיות כדוגמת הערביים ,נדרש היה לפתח נולים המתאימים לאירופאים ,אך הבעיה המרכזית של צביעת האריגים היוותה בעיה שנדרש היה שיגיע לסדנת השטיחים והאריגה אחד ממומחי בולגריה באשפה וצבע על מנת שילמד את המלאכה שפותחה בארצות המזרח לצבע עמיד .

קרן אור אחת הייתה מציאת תלמידות מירושלים ללימוד במחלקת האריגה בבצלאל, בעיקר בנות שתורת האריגה משכה אותם , במיוחד מבחר דוגמאות שטעמו את מורשתם,החלק הקשה היה בניסיון למכור את התוצרת המוגמרת בארץ ישראל על שלל עדותיה וטעמם, מנהל המחלקה החליט למצוא סיטונאים או סוחרי שטיחים שירכשו את כול התוצרת בלא להתייחס לסגנון העדתי או לגודלם ולמידות השונות .

בצלאל סיפור הקמת מחלקת הלימוד לאריגה והשטיחים
 

http://www.malon.co.il/article.aspx?id=23384

תחילת הקמת בית הנכאות בצלאל ,הייתה בשנת 1908, כאשר עברה האקדמיה ובית מגוריו הצמוד של בוריס שץ כיום, לרחוב בצלאל פינת רחוב שמואל הנגיד של היום ,שני המבנים הצמודים ,שהוקמו בידי עשיר מוסלמי בשם אבו שאכר ושימשו למגוריו  ,עד אשר הקרן הקיימת קנתה אותם ומסרה לבוריס שץ לצורך מיסוד האקדמיה בצלאל לאומנות.

המבנה הראשי והמבנה הצמוד אליו השני ששימש כבית הנכאות ,שכיום משמש כבית האומנים של היום,שני המבנים  נבנו בסגנון הערבי האופייני הנקרא הילויאן , שבו קיים חלל מרכזי שממנו יוצאים חדרים, שני המבנים והחצר סביבם הוקפו בחומה, שבה היו שני שערים בחזיתם, אחד לכול מבנה.


סיפור הקמת בית הספר לאומנות ובית הנכאות בצלאל
 

ראשיתו של אוסף האומנות היהודית והיודאיקה בארץ ישראל , החל בעת שהוקם אגף האומנות היהודית בבית הנכאות בצלאל בירושלים ,בניהולו של מרדכי נרקיס , בזכות אוספו של דוקטור היינריך פויכטונגר שנמסר לתצוגה בשנת 1935 ,כיום מרוכזים במוזיאון ישראל כול חפצי היודאיקה שנאספו מגרעין בית הנכאות בצלאל הכוללים : חפצי קודש וחפצי יום יום יהודיים, מתקופת ימי הביניים ואילך עד ימינו .

האוספים כוללים חפצים של תפוצות היהודים ברחבי תבל,חפצים של אומנות יהודית לתקופותיה, אומנות וחפצים יהודיים שיוצרו תחת השפעות סביבת מגוריהם ברחבי התפוצות.


ספור האגף לאומנות יהודית והיודאיקה בבית הנכאות בצלאל
 
ימין משה בצלאל סיפורה של כרכרת מונטיפיורי

סיפור כרכרת מונטיפיורי מתחילה בשנת 1816, בעת שנבנתה הכרכרה לצורך סיוריו של משה מונטיפיורי, בסיוריו בערים ובמדינות באירופה,הכרכרה שמשקלה היה מעל לשני טונות, נבנתה לפי מפרט אישי של מונטיפיורי, על דלתות הכרכרה צוירו סמלי המשפחה , נכתבה המלה ירושלים ביחד עם המילים " חשוב והודה" , הכרכרה הזאת שימשה את משה מונטיפיורי בכול מסעותיו ברחבי העולם,בסופה של הדרך נתגלגלה לוינה , שם מצאה בוריס שץ שהביאה לחצר בצלאל ..

האגדות מספרות כי בכרכרה ,היה מיכל למים ומזנון מזון קטן , הכרכרה הייתה גדולה וצירי הכרכרה חוזקו על מנת למנוע חלק מהטלטולים והדרכים המשובשות,מושב העגלון היה רחב ויכלו לשבת בו שלושה אנשים,כרכרה זאת שימשה את מוטיפיורי בעת ביקורו ברוסיה כאשר 12 סוסים משכו את העגלה בחלק מהדרכים הורדו הגלגלים והותקנו מגלשיים לנסיעה בשלג .

לאחר מותו הועברה העגלה כמתנה ל ג'ון אגברט בנגוך , שהיה מנהל בחברת הגז בבעלות מונטיפיורי בוינה ,לאחר קבלת הכרכרה ,כאן חלוקות הדעות האם מכר או נתן מתנה את הכרכרה לנוצרי אוהד היהודים רברנד וילהלם הכלר בוינה,אשר בצוואתו ציווה כי רכושו והכרכרה יועברו לתצוגה בארץ ישראל .

האגדה הירושלמית מספרת ומשלימה ,כי בוריס שץ בעת ביקורו בוינה בשנת 1909, שמע על מציאותה של  כרכרת מונטיפיורי במחסן כרכרות בעיר וינה, עוד שמע בעת הביקור שהכרכרה עוברת ממקום אכסונה למכירה פומבית למרות צוואתו המפורשת של הכלר ,כיוון שלטענת מחסן האחסנה ,כי לאחסונה נדרש שכר ושאף אדם לא דורש אותה כחזקתו .

ימין משה בצלאל סיפורה של כרכרת מונטיפיורי
 

 אלו הם עקרונותיו של בוריס שץ מנהל האקדמיה                  

1.      על המועמד להביא אישור בריאות מרופא.

  2.      המבקש ללמוד בבית הספר לאומנות בצלאל ,צריך להביא המלצה מאגודה או מאישי ציבור (ידוענים) תעודת יושר.

3.      זמן הלימוד הינו כשנתיים אך התלמידים יוכלו להתחיל להרוויח שכר מעבודתם בסדנאות לאחר כחודשים מתחילת הלימודים.

4.      מספר התלמידים החדשים בשנת הלימודים ינוע בין 25-30 למקומות לימוד , באם יהיו יותר תלמידים , תיערך הגרלה על מקומות הלימוד .

5.    תושבים שאינם מירושלים , הן מהמושבות והן מחו"ל לא יגיעו לבית הספר ,אלא באם אושרה קבלתם למוסד.

 


תנאי הקבלה לאקדמיה בצלאל בשנות העשרים
 

 השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה והמאבק לפתיחתו מחדש במצב של מחסור במזומנים כיוון שמרכז הכספים שהגיעו להחזקתו הגיעו מיהודים בגרמניה כמו אגודת עזרה ומכיוון שאנשים ירדו מנכסיהם עקב המלחמה נוצרה בעיה של תזרים מזומנים לתחזוקתו של המוסד , נאלץ בוריס שץ לצאת למסע שנורר ,הפעם לא מאנשים פרטיים אלא מחברות אירופאיות התומכות במוסדות אומנות, שנורר זה נבע מהדאגה לשכר העובדים, להוצאות המשרדיות ובעיקר לתשלום למורים במוסד ובבית הנכאות .  

בנוסף ניסה בוריס כץ ,להקים על שטחו של המוסד מרכז מלאכה זעירה שבו יהיו כחמישים חנויות ובתי מלאכה לאומנים בשכר דירה חודשי , כסף זה שייאסף לחשבונו של בית הספר בצלאל אמור היה לעזור כספית לתחזוקת המקום.

בוריס שץ, חשב כי יוכל לקיים את המוסד ,מכספים שיגבו ממכירת כרטיסים למבקרים בבית הנכאות ובבצלאל, תקוותו הייתה, שמורי הדרך יוליכו את התיירים לבקר במוסד האומנות בעיר ירושלים,עוד חשב שרעיון הנחת אבן בידי תורמים שיתרמו למוסד ,כמו לוחיות התרומות התלויות כיום בכול מוסדות הרפואה בארץ,יעזרו גם הם לתקציב המוסד,הוא האמין כי נדרש ממנו,להרבות בנסיעות ברחבי העולם על מנת לקדם תערוכות וגיוס תרומות ברחבי העולם .

מלחמת ההישרדות של בצלאל לאחר מלחמת העולם הראשונה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור