דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפורים מבית הקברות הר הרצל

 

 
 
 
הר הרצל גן הנעדרים - מנהרת אנדרטת חללי הרובע היהודי וקרבות נוספים

מסלול המדמה תעלות מגן מוליכות לחלק תעלת מגן בעלת חיפוי ,על קירות התעלה המחופה בשני צדדיה, נתלו כשבעים וחמשה טבלאות ,המנציחות את שמות הנופלים וקורותיהם, שנפלו בשנת 1948 בקרבות על ירושלים והעיר העתיקה .

עצמותיהם של חללים אלו הועברו לקבורה בהר הזיתים לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בשנת 1967,שלושים ושתים מחללים אלו ,שנקברו בעת הלחימה בבתי מחסה בעיר העתיקה, הועברו בטקס צבאי למקום קבורתם החדש, אנוכי בהיותי צוער קצונה שימשתי בעת הטקס והעברה במשמר הכבוד .

יש הטוענים כי מבנה הכניסה והאנדרטה בהר הרצל ,מדמה סמטה מסמטאות העיר העתיקה לוח שיש עגול המוצב על עמוד מספר את ספור ההנצחה, על קשת הכניסה לאנדרטה חקוק הפסוק מספר ירמיהו - וקיבצתים מירכתי ארץ ,על הקשת היציאה חקוק המשפט מספר ישעיהו - ועצמותיכם כדשא תִפרחנה.

הר הרצל גן הנעדרים - מנהרת אנדרטת חללי הרובע היהודי וקרבות נוספים
 
הר הרצל גן הנעדרים - אנדרטת חללי המלחמה (שמקום קבורתם אינו ידוע)

בסמוך לאנדרטת כ"ג יורדי הסירה בחלקה הצבאית של הר הרצל, הוקמה אנדרטה בשנת 1954 לזכרם של חללי מדינת ישראל שנהרגו בעת לחימה, שמקום קבורתם אינו ידוע, חלקה זאת נקראה בעבר יד לחייל האלמוני ,אך בשנת 2004 שונתה שמה של החלקה לגן הנעדרים .

על קירות האנדרטה חקוקים 201 שמות נעדרים שנפלו החל משנת 1914 עד ימיינו אנו, אנשים שנפלו בעת שרותם הצבאי למען המדינה שבדרך ,על אדמת המדינה ומחוץ לאדמת המדינה ,אנדרטה זאת אמורה לעבור להיכל הזכרון הלאומי הנמצא בבנייה בפתח הכניסה לבית הקברות בהר הרצל.

בשנת 2014 נוספה טבלה לאנדרטה ,שעלייה חקוקים שמות של חללים שמקום קבורתם נתגלתה לאחר חקירה וחיפוש לאורך השנים.

 
הר הרצל גן הנעדרים - אנדרטת חללי המלחמה (שמקום קבורתם אינו ידוע)
 
הר הרצל אתר ההנצחה לזכרם של יהודי אתיופיה

האתר שהוקם בשנת 2007 לזכרם של ארבעת האלפים העולים במסעם מאתיופיה לישראל, שלא צלחה הדרך עבורם ואשר נפלו בדרכם הקשה והמפרכת הרגלית ,להגשים את חלומם לעלות למדינת ישראל.

מסעם הרגלי של עולי אתיופיה החל בשנות השבעים בחצותם את גבול אתיופיה ומעבר בסודן על מנת להגשים את חלומם להגיע לנחלת היהודים בישראל, כאשר הגיעו יהודי אתיופיה לסודן , הוכנסו למחנות פליטים שהוקמו בסודן.

כתוצאה מהתנאים הקשים ששררו במחנות התגייסה ארצות הברית ובעזרת לוחמי צהל וזרועות המודיעין, הועלו עולים אלו על מטוסים אזרחים וצבאיים   שנחתו במסלולים נסתרים ובעזרת ספינות חיל הים מחופים עלומים, הגשימו כשש עשר אלף עולים בגל העלייה הראשון את חלומם.

לזכרם של העולים שמתו בדרכם הרגלים ומהחיים הקשים במחנות המעבר ,הוקמה אנדרטה זאת המדמה כפר אתיופי טיפוסי בארץ מוצאם, של מבני הטקולים (כיפות בקתות תושבי הכפרים באתיופיה) הניצב בתוך עמק קטן שעל מדרונותיו הוקמו טרסות המשמשות כאמפי לטקסי הזיכרון.

בחלק הדרומי של האנדרטה ממוקם מבנה עגול הקרוי – ביתן הסיפורים האישיים, שעל קירותיו תלויים לוחות שיש שעלייהם חקוקים סיפור העולים במסעם ,בנוסף לסיפורים נחקקו תמונות המתארים את מסלולי ההליכה והשהות במחנות, בחלקה השמאלי של האנדרטה ניצב לוח שיש שעליו חקוק שם האנדרטה וסיפור דרך המסע בשפות העברית האמהרית ואנגלית, ליד קיר האנדרטה נטועים עצי זית .

הר הרצל אתר ההנצחה לזכרם של יהודי אתיופיה
 
הר הרצל גן הנעדרים - אנדרטת חללי הצוללת דקר

האנדרטה המרכזית לזכר הצוללת דקר ושישים ותשעה מלחיה ,שאבדה ומלחיה נספו בעשרים וחמש בחודש ינואר 1968 ,ממוקמת במתחם גן הנעדרים שבהר הרצל, שרידיה של הצוללת נמצאו לאחר חיפושים ממשוכים במימי הים התיכון ב 28.5.1999 .

האנדרטה בנויה מחלק עליון של גוש בטון חשוף שעוצב בצורת צריך הפיקוד של הצוללת וחלק מסיפונה העליון השקועה במים, חרטומה בולט בתנועת היציאה מהצלילה ,על הדופן הימני תלוי שלט מתכת שעליו שמה של הצוללת דקר, דפנות החרטום מכוסות בשיש לבן .

על שלט באנדרטה חקוק שמה של הצוללת וסיפור היעלמותה, בדרכה לנמל חיפה בישראל, בחזית צריח הפיקוד מהבטון ברכת מים מלבנית רדודה וכחולה שלאורך דפנותיה שמות החללים .

חלקה הנסתר של האנדרטה הוא חדר הזיכרון התת קרקעי ,והירידה אליו מכוון החרטום שלאחר מכן נכנסים לחלל שבמרכזו גוף אלפסי ולאורך קירותיו תלויות לוחיות שיש לזיכרון אישיות לזכרם של כול נעדרי הצוללת דקר.

הר הרצל גן הנעדרים - אנדרטת חללי הצוללת דקר
 
סיפורו הנעלם של יעקב מאמאן – ישראל מיר

תודה לעוזרים במלאכה לאיסוף החומר לסיפור זה ובעיקר ל מפעל ההנצחה הממלכתי יזכור ויחידת איתן.

קברו של החייל הנעדר ישראל מיר ,ניצב כשישים וחמש שנים בחלקת גן הנעדרים ,בעקבות חיפוש של יחידת הנעדרים במשרד הביטחון ובני משפחתו ,משהחל החיפוש הוברר כי אין מידע או מסמך המאמת כי קיים חלל בשם יעקב מיר במלחמת השחרור.

לאחר שהוצאו שרידי הגופה מקברו של יעקב מיר, נערכה בדיקת די,אן ,א לעצמות ונתגלה שרקמות גופו שנלקחו מאחיו החיי תואמות לרקמותיו של החלל הנעדר יעקב מיר, לאחר הבדיקה הוברר כי אלו הם שרידיו של יעקב מאמאן הנעדר.

מעט על תולדותיו של יעקב מאמאן (ממן)

יעקב נולד כאח שביעי מבין תשעה ילדים של משפחת שמחה (פרחה) וחיים מאמאן בעיר פאס במרוקו , סבו של יעקב ורעייתו עלו לארץ ישראל בשנת 1922,והשתקעו בירושלים, אך תקופה קצרה לאחר עלייתם נפטרו ונקברו בהר הזיתים.

סיפורו הנעלם של יעקב מאמאן – ישראל מיר
 

במרץ 1950 הצליחה מדינת ישראל לשכנע את ממשלת הונגריה שתמסור לידיה את הצנחנית חנה סנש שנפלה בעת מילוי תפקידה במלחמת העולם השנייה כצנחנית שבין תפקידיה היה לנסות לעזור להציל יהודים בהונגריה תחת השלטון הנאצי.

ארונה של חנה סנש הובל באוניה קדמה ובתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל הועברה גופתה לאוניית מלחמה ישראלים והובלה לנמל חיפה, שם בטקס צבאי מלא על רציף הנמל נערך הטקס הראשון , משם הועבר הארון לקבוצה שדות ים שליד קיסריה שם הונח הארון ,על מנת שהציבור יוכל לעבור על פני ארונה.

למחרת עשתה שיירה שנשאה את ארונה למקום מנוחת לעד, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל ,דרך מעבר ברחובות בתל אביב, ומשם מסע ברחובות ירושלים והנחת הארון ברחבת המוסדות הלאומיים בטרם המשך המסע לבית הקברות בצבאי בבירה ,שם נערך הטקס האחרון בפני גדולי האומה , בין הנואמיה היה דניאל אוסטר ראש העיר ירושלים,ומשם עשה הארון את הדרך לחלקת הקבורה שבהר הרצל .

ירושלים קבורת גופתה של חנה סנש בהר הרצל
 
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
בית משפחת חטיב הערבית
בסיום הסיור ברחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית מגיעים לצומת הכניסה לאזור התעשייה תלפיות ברחוב פייר קניג , בעבר גם הצומת הייתה בתחום המשתלה אך שטחה הופקע לאחר מלחמת ששת הימים על מנת ליצור כביש לאזור המזרחי של העיר במיוחד קישור עם אזור התעשייה החדש תלפיות .
 
מתחם המשתלה כולל שלושה מבנים חד קומתיים שנבנו בידי משפחת אל חטיב עמק רפאים 63,65 ורחוב הרכבת 44,  כמו בתים נוספים שבנו בני המשפחה ברחוב ובאזור תלפיות וקטמון הישנה  ,עוד במתחם עמדת פילבוקס שנבנתה בידי הבריטים להגנה על המתם הבריטי מכוון צפון מזרח , הפילבוקס הוקם בקצה המושבה בשנת 1936,  בעת פריצת המרד הערבי והמאורעות בשנת 1936 , כיום משמש הפילבוקס מחסן כלי עבודה של המשפחה ולא ניתן לבקר בו , ובנוסף סופחה עמדת שומר מחסום הרכבת בתחילת רחוב הרכבת המקביל לרחוב עמק רפאים, המבנה הפונה אל הרחוב בית מספר 65 ו  63 נרכשו בידי בנו של עקיבא ראובני שנים לאחר מכן ,ומגורי בני המשפחה בתחילת ההתיישבות במקום היה המבנה האחורי שהכניסה אליו מרחוב הרכבת מספר 44-3  .
 
קורות משפחת ראובני כוללים מסע עלייה רגלי שהתחיל מהעיר אספאן בפרס דרך עירק לסוריה ,באמצעות מבריחים מלבנון והתיישבו לבסוף בירושלים , המסע ארך שמונה חודשים ברגל ובאמצעות חמורים בתקופה שלפני מלחמת השחרור , כאשר הגיעו לירושלים נעצרו בידי השלטונות כתוצאה מהלשנה של המבריחים ונאלצו לשלם כופר נפש בקשיש כולל תכשיטי האם לשחרורם .
 
בתחילה התגוררו בשכונת בית ישראל,  לאחר מכן בשכונת הבוכרים שם הצטופפו שמונה נפשות בחדר אחד במרתף , חלק מילדים לא שרדו את הדרך ואת תנאי הבריאות והמחלות באותה תקופה בירושלים, בתחילת מלחמת השחרור ברחו הערבים ממתחם המשתלה ומשפחת ראובני נכנסה לגור בהם, אלא שהקדימו אותם הבוזזים ותכולת המבנים וחלקים פנימיים נהרסו , כפי שמספר בן המשפחה , חלק מהרצפות נעלם,חלונות נעקרו לצורך עצי בערה לחימום בחורף הירושלמי ,ישנו על מחצלות צפופים בחדר אחד ,הוסיף האח הבתים היו ריקים וניתן היה לקחת מה שרצו בידי התושבים החדשים בשכונה ולכן נוספו שטחים מסביב לבית המשפחה .
 
בסוף המלחמת השחרור נהרג האח נחמיה ששירת בצבא ממש בשבוע האחרון לשרותו,נקבר בשייח באדר והועבר לחלקה הצבאית בהר הרצל, הפרנסה הייתה דלה האב עבד במה שנקרא משמר העם והאם עבדה ככובסת בישיבת חברון בשכונת גאולה , במקביל החלו לעבד את הקרקע מסביב לבית וחרשו בעזרת פרד מסביב שתלו חיטה ופולים לתצרוכת אישית, ומאוחר יותר הקימו עדר כבשים ועיזים ונהנו מחלב ומיצור גבינות שעשו .הכבשים והעיזים רעו באזור מסביב .
 
לנושא החממות הגיעו מאוחר יותר ,כאשר אחד האחים למד בבית הספר החקלאי בעין כרם ביחד עימי , ואז החל רעיון החממה להתפתח על השטחים שמקיפים את הבית ברחוב עמק רפאים 65-63 אשר נרכשו בידי האחים לבית ראובני, מידי המתיישבים שגרו במקום , המשפחה הקימה לאט לאט את החממות המאולתרות ושדות הגידול של הפרחים והצמחים בשטחים שסופחו בעבר בשיטת הסיפוח האיטי כמו שנאמר דונם פה ודונם שם .
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
 
הר הרצל סיפורו של הנעדר יוסף לחנה

אספר על הטקס המרגש שנערך היום ליוסף לחנה ,בהשתתפות משפחת המנוח שהגיעו מצרפת , מתן וילנאי סגן שר הביטחון ,רובי ריבלין יו"ר הכנסת ,מחט כרמלי ,קציני צבא ומשטרה וכמאה נוכחים חלקם ממש מבוגרים .

עשרות שנים ניצבה מצבה בין המצבות של חללי קרב גנין ממלחמת השחרור ,השנייה והרחוקה בתמונה בשורת הזוגות השנייה מלמעלה , בסך הכול 44 קברי אחים מנופלי החטיבה בקרב בתאריך 3.6.48 מתוך 46 שנפלו בקרב ,הגופות הוחזרו לישראל שנתיים לאחר מלחמת השחרור כאשר הגיעו הגופות הם נקברו בחלקת הארבעים וארבע.

על מצבתו היה חרוט רק השם יוסף לחנה , כיוון שהקרב נשכח והיה עלום החליטו מספר חיילים מהגדוד לספר את סיפור הקרב יריעת המחקר הורחבה והוחלט לכתוב ספר על תולדות העיר גנין בשם עיר גנים , מיום יוסדה עד ימינו אנו כולל הקרבות שהתחוללו בה ובסביבתה ,ולזכר הקרבות של חטיבת כרמלי וחקר הקרבות אשר בהם השתתפה, קרה המקרה המר ובמלחמות ישראל נפל חברו של אורי שגיא שמואל וייס , באזור העיר גנין בשנת 2002 ולזכרו ולזכר חבריו שנפלו גם במבצע חומת מגן בשנת 2006 נכתב הספר.

את נס החקירה לקחו דורית פרי ואורי שגיא שבקרו בחלקה ונתקלו במצבה העלומה , תקופה ארוכה נערכה החקירה ברחבי העולם עד שהגיעו לסופה ,בהבאת שרידי המשפחה לטקס שהתקיים , המשפחה שהייתה מפוזרת ברחבי העולם ובצרפת , על מנת שהמדינה תוכל להחליף את המצבה שכיום כוללת את הפרטים המלאים ובעיקר לערוך את הטכס, כולל קריאת הקדיש לאחר 63 שנים על קברו בידי אחיינו מצרפת גק לחנה. מוכרח אני לציין כי הטקס היה מרגש והגעתי אליו במקרה והרי לכם סיפור בחשיפה ראשונה לפני העיתונות והטלוויזיה. 

הר הרצל סיפורו של הנעדר יוסף לחנה
 
הר הרצל חללי מבצע שמואל העלום

בעת הסיור בחלקות הקבורה בהר הרצל ,עברתי גם ליד חלקת ה 16 או בשפה הצבאית מבצע שמואל , סיפור עלום ,על מבצע שהיה למעשה פעולת התאבדות, לפגיעה בתחבורה הערבית באזור עטרות , כנקמה על ההרג בתחבורה היהודית .

התפוד הלוהט שנקרא מבצע שמואל ,(שרבין ועוד מפקדים סרבו לערוך אותו ), ביצוע המבצע נפל בסוף על גדוד מוריה הירושלמי, ששלח 22 חיילים לארוב פגעו באוטובוס ,אך כפי שידוע כיום, ארבו להם הערבים ,מכיוון שפעולה כזאת דומה ,נערכה שלושה חודשיים לפני כן באותה נקודה.

מיד לאחר שתקפו אוטובוס ערבי אנשי מבצע שמואל, הוקפו התוקפים בכפריים מבייתונה והסביבה ,16 חיילם נהרגו ושישה הצליחו בדרכים שונות לברוח בריצה וניצלו, לאחר מספר ימים הוחזרו הגופות בידי הבריטים למשפחות נקברו בסנהדריה ובשנת 1951 הובאו לחלקה לזכרם של הנופלים כתב אביו של מאיר שלו שיר.

   
הר הרצל חללי מבצע שמואל העלום
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור