דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפורים מבית הקברות הר הרצל

 

 
 
 
הר הרצל החלל צבי ספקטור מפקד סירת הכ"ד באנדרטת הסירה צבי ספקטור היה מפקד הפעולה היהודי בסירת הכ"ג שמטרתם הייתה לפגוע באוניות בנמל טריפולי בסוריה, המפקד הבריטי למבצע היה סר אנטוני ,כל אנשי הסירה נעלמו ועד היום אין יודעים מה עלה בגורלם .

קיים הסיפור של שושנה אימו של צבי ספקטור, לוחמת פלמ"ח ואשתו של יפתח ספקטור לאחר המלחמה חזרה לקיבוצה גבעת ברנר ועברה לעבוד בבית הספר לקציני הים בעכו, בסיום עבודתה , פנתה לדר שוב המומחה לפרחי הגרברות ובעזרתו פיתחה זני גרברות חדשים לזכרם של כול אחת מ 22 לוחמות הפלמ"ח שנפלו במלחמת השחרור ולפניה.


הר הרצל החלל צבי ספקטור מפקד סירת הכ"ד באנדרטת הסירה
 
הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב בהמשך לחלקה 8 לקברה של הזוהרת והידועה בחללות מלחמת השחרור זוהרה לביטוב בנופלה בגיל 20, סיפור מעניין בזכות היותה הטייסת העברייה הראשונה.

מעט מסיפורה טרגי , בגיל 16 היה לזוהרה חבר בשם עמיחי וביחד יצאו לפעולת ליל הגשרים ,בפעולה זאת נהרג חברה עמיחי , זוהרה עצמה נפצעה וניצלה בזכות חבר שסחב אותה על גבו , עד שהגיעו למקום מבטחים, בגיל 18 הכירה את חברה שמוליק,כמשפט המפורסם שמוליק של זוהרה בפי בני הפלמ"ח.

בני הזוג עמדו להינשא ולצאת ללימודים באמריקה , ערב צאתם לטקס האירוסין בבית הכנסת בירושלים , החליטו להישאר בקיבוץ עין חרוד ורק למחרת להגיע לטקס, בערב יום שישי שמוליק העביר שעור בהטלת רימון בקבוץ עין חרוד ונהרג.


הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב
 
הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה

הקדמה

כאשר הגיעו הידיעות המוסמכות ,כי השלטון הנאצי החל להשמיד את היהודים שנכלאו במחנות הריכוז והעבודה בצורה שיטתית " כפיתרון הסופי לבעיה היהודית" ,לידיהם של אנשי ציבור בהנהגה היהודית בארץ ישראל , נפלה החלטה בקרבם ובשיתוף ארגון ההגנה להקים רשת ריגול וחבלה בלב השטחים הכבושים בידי הגרמנים באירופה.

לצורך הגשמת הרעיון ,החל שיתוף פעולה עם השלטון הבריטי, לגיוס צעירים שיפעלו מעבר לגבולות האויב במדינות הכבושות , לצורך זה הוקמה יחידה יהודית שהוכשרה בידי הצבא הבריטי לצעירים שארצות מוצאה היו המפתח לקביעת שליחותם.

הכוונה הנסתרת של ההנהגה היהודית מעבר להיבט הצבאי ליצור תשתית בידי צעירים אלו להצלת יהודים מציפורני הנאצים ,להסתירם ולנסות להבריחם לארץ ישראל,לצורך הרעיון הוחל בתחילת 1943 ליצור תוכנית הכשרה של צעירים חברי הגנה ופלמ"ח ,הצבא הבריטי סיפר חומרי לחימה,אמצעי קשר תובלה ימית ומטוסי הצנחה .

  

 


הר הרצל חלקת הצנחנים היהודיים במלחמת העולם השנייה
 
רחוב פלמח 9 ביתו של וולטר כץ – ולטר כץ

 

בית שנבנה בשנת 1938 מחלקים טרומיים שנקנו בגרמניה והובאו לישראל, החלקים הטרומיים נקנו בכסף שדרשו הגרמנים ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בעבור האפשרות ליהודים לפדות את חירותם ולצאת מגבולות גרמניה בהתניה להכנסת סכום כסף זר בעבור הזכות להגר .

 

את החלקים הביא באוניה לארץ , וולטר כץ שמקצועו היה עורך דין, לאחר שנחת בארץ עבר לירושלים וקנה חלקה מידי האחים ראובן וזאב זילברשטיין בשכונת מרחביה בתחילת רחוב פלמ"ח של היום.

 

את ביתו מהחלקים הטרומיים ,הקים ברחוב פלמ"ח 9, לומר שהבית היה יפה קשה לומר בתור תושב הרחוב לאורך של 38 שנים ,אבל הוא היה חזק,צבעו החיצוני היה בגוון חום קשיי הפרנסה , גרמו לדר וולטר כץ ,לזנוח את עריכת הדין ולפתוח חנות בגדים וטריקו , פגימות ובגדי ילדים, בשם טריקוטז כץ בכיכר ציון .


סיפור משפחת וולטר כץ ובנו יורם דניאל כץ
 
אמו מרים דוברושה של גדעון שימשה כאחות מיילדת בבית החולים בקהיר בשנות העשרים של המאה הקודמת, לאחר מכן לאחר שעלתה ארצה עבדה כמיילדת בבית החולים שוויצר בטבריה כאשר הצליחה לפני מלחמת השחרור להגיע לישראל .

בנה גדעון שנולד במצרים בעת שהות הוריו במצרים, אלא שלאחר הולדתו מת אביו ולכן התחנך עד גיל שבע אצל קרובי המשפחה בשוויץ, לאחר מכן עלה גדעון לישראל והמשיך את לימודיו בקבוץ רמת רחל, לאחר גמר בית הספר היסודי ,עבר גדעון ללמוד אצל קרוביו שגרו בשכונת בית הכרם בבית הספר התיכון .

לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הצטרף להכשרה בקבוץ מעברות ומשם המשיך ללימודיו באוניברסיטה העברית, בשנת 1944 הצטרף להגנה ושרת כאלחוטן בקרבות ירושלים בחטיבת עציוני בגדוד מוריה ,עד אשר נהרג ביולי 48 בקרב על כיבוש הכפר הערבי מלחה .

משפחת גרושקין ששם בנם  גדעון ,חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  ה מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ , גדעון קבור בהר הרצל אזור: א     חלקה: 13     שורה: 3     קבר: 2 .


משפחת דוברושה-מרים ולייב יצחק –גרושקין
 
משפחת רוזנקרנץ

משפחת רוזנקרנץ

משפחת רוזנקרנץ ששם בנם מכס,שקבור בבית העלמין בהר הרצל , חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ .

משפחת רוזנקרנץ
 
משפחת דוברושה-מרים ולייב יצחק –גרושקין

אמו מרים דוברושה שימשה כאחות מיילדת בבית החולים בקהיר בשנות העשרים של המאה הקודמת, לאחר מכן לאחר שעלתה ארצה עבדה כמיילדת בבית החולים שוויצר בטבריה כאשר הצליחה לפני מלחמת השחרור להגיע לישראל .

בנה גדעון שנולד במצרים בעת שהות הוריו במצרים, אלא שלאחר הולדתו מת אביו ולכן התחנך עד גיל שבע אצל קרובי המשפחה בשוויץ, לאחר מכן עלה גדעון לישראל והמשיך את לימודיו בקבוץ רמת רחל, לאחר גמר בית הספר היסודי ,עבר גדעון ללמוד אצל קרוביו שגרו בשכונת בית הכרם בבית הספר התיכון .

לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הצטרף להכשרה בקבוץ מעברות ומשם המשיך ללימודיו באוניברסיטה העברית, בשנת 1944 הצטרף להגנה ושרת כאלחוטן בקרבות ירושלים בחטיבת עציוני בגדוד מוריה ,עד אשר נהרג ביולי 48 בקרב על כיבוש הכפר הערבי מלחה .

משפחת גרושקין ששם בנם  גדעון חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  ה מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ , גדעון קבור בהר הרצל אזור: א     חלקה: 13     שורה: 3     קבר: 2 .

משפחת דוברושה-מרים ולייב יצחק –גרושקין
 
קבוץ הל"ה אנדרטת נתיב הל"ה

תודה לעוזרים במלאכה בעריכת המאמר.

אל האנדרטה המוצבת מימין לכניסה לקבוץ נתיב הל"ה ,מגיעים בנסיעה מבית שמש לכוון צומת האלה ,פונים שמאלה ונוסעים כארבעה קילומטר עד הכניסה לקבוץ ,ממשיכים כמאה מטר פנייה שמאלה בשילוט הניצב  בצומת המכוון לאנדרטה ,יורדים מהכביש הסלול ימינה לדרך עפר קצרה המסתיימת ברחבת חניה ,האנדרטה צמודה לחניה, הכניסה חינם.

האנדרטה הוקמה לזכרם של כוח מגויס של ההגנה שהורכב מאנשי פלמ"ח ממחלקת ההר שאליו צורפו כעשרים סטודנטים לוחמי ח"יש ,בראש הכוח שמנה בתחילה כארבעים לוחמים היה דני מס שאביו ראובן מס היה מוכתר שכונת טלביה בירושלים.

מחלקת אנשי הל"ה הוקמה להגיע לגוש עציון הנצור עם אספקה וציוד ולהצטרף למגניו בתחילת שנת 1948 היו ארבעת יישובי גוש עציון במצור של מספר חודשים, מספר שיירות תגבור שנשלחו לגוש ,נתקעו במארבים על הכביש לגוש ולכן הוחלט להחיש עזרה וציוד במסלול רגלי .

שני ניסיונות נערכו להגיע רגלית לגוש עציון ,הניסיון הראשון נערך במחצית חודש ינואר כאשר הנתיב עבר בנחל רפאים ,אך משנתקל הכוח במארב שכלל ירי, נסוג הכוח בחזרה לירושלים, כיוון שנודע על התקפה קרבה של הכנופיות הערביות על נתקבלה החלטה לנסות שוב את המסע הרגלי לגוש מכוון עמק האלה ,כשנקודת המוצא הייתה מושבת הר טוב (היישוב נחם כיום) .

קבוץ הל"ה אנדרטת נתיב הל"ה
 
משלטי חירבת אל חממה הסיפור הנעלם במלחמת השחרור

תודתי המיוחדת, ניתנת לאליהו ליכטנשטיין (זוהר) ז"ל, בעבור עזרתו בכתיבת מאמר זה , שבה התרשמתי מענוותו וצניעותו , בעת שישב עימי לצורך כתיבת המאמר.

סיור בעקבות הקרב הנעלם ,שכדאי להתחיל בקברו של עודד חי בבית הקברות הר הרצל בחלקה  מספר אחת בשורה 15 קבר שלישי ,ממש בקרבה לאנדרטת לזכרם של חללי הבריגאדה היהודית ,המשך הדרך לשביל הארזים ביער ירושלים , עלייה לראש הגבעה בחלק המערבי של מוצב חרבת אל חממה .

לאחר הביקור בפסגת המוצב יורדים לנקודת נפילתו של עודד נקראת היום מצפה כרם במצפה נטוע כיום העץ שנקרא (ארז בן גוריון כיוון שניטע במו ידיו במקום ) בינות לשרידי התיישבות קדומים .

בשיפולי הגבעה לכוון הכפר הערבי (שכונת ) עין כרם , ניתן להבחין בסימני תעלות הגנה שחפרו התורכים במלחמתם כנגד הבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה ,לידם ממוקמת חרבת היונים שבה  קיר הקולומבריום , קיר שחצובים בו קינים ליונים .

     

משלטי חירבת אל חממה הסיפור הנעלם במלחמת השחרור
 

החלטתי ערב יום ירושלים מבין ההופעות שנערכו לכבודו ,להשתתף בערב שירה שנערך בגבעת התחמושת , ערב נוסטלגי של ערב שירה בציבור שבו הופיעו הזמרים רוחמה רז,הזמר פררה הצעיר והלחין מעבד צליל .

כך בערב חמים שהוזמן מלמעלה (ממש הזעתי כמו בתל אביב), התקבצנו מבוגרים מימי תחילת המדינה,צעירים וילדים לערב המקסים הזה במקום המיוחד הזה,באמפי הגדול של גבעת התחמושת התקיימה החזרה הגנרלית לערב הזיכרון של 182 חללי ירושלים במלחמת ששת הימים .

בתחילת הערב נחשף בפנינו דגל המדינה ,שהוצא מתוך ארכיב מוזיאון גבעת התחמושת , מקום שהוא הוחבא בו מסוף מלחמת ששת הימים ,והנה סיפור החשיפה :


גבעת התחמושת סיפורו של דגל ישראל חשיפה חדשה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור