דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל מרכזי מבקרים

 
 
תחנת השידור המחתרתית בקבוץ גבת
תחנת השידור המחתרתית  בקבוץ גבת
כתובת קבוץ גבת  ליד נהלל.
 
כניסה בתשלום  ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום.
טלפון לתאום 052-6566501 .
 
מידע 
תחנת השידור המחתרתית שרה צ'רנומוץ בכינוי פפיש,ממוקם בסליק שנחפר מתחת למבנה ,ואשר הוצבה בו תחנת שידור במורס לתושביה היהודים של אירופה הכבושה בידי הגרמנים בין השנים 1939-43 ,שדרנית התחנה שרה פפיש שידרה במשך 4 שנים, מעבר לסליק התת קרקעי במקום דלת נסתרת לכניסה ומעלית סודית.
 
התחנה שידרה בכול לילה בין השעות 22:00-04:00 ,לאחר השידור הייתה יוצאת שרה לעבודתה בחליבה ברפת ,וכך לא ידעו החברים על התחנה,גם למנהיגי היישוב בלונדון ובניו יורק ,בנוסף ליהודים בארצות הכבושות באירופה ,הסיור נערך בהדרכה של חברי המשק לאחר תאום בטלפון 0523347194, או 0543095080 ,הביקור כלול בתשלום 10 שקלים .
תחנת השידור המחתרתית בקבוץ גבת
 
עמק יזרעאל קבוץ שריד

הקבוץ ממוקם על כביש 73 (מצומת נהלל דרום מזרח)קבוץ שריד טלפון למזכירות 04-6507207 תודה לזקני הקבוץ בעזרה לכתיבת מאמר זה.

יש הטוענים כי שרידי היישוב שעליו הוקם קבוץ שריד ,היה שייך לשבט זבולון בימי המקרא, ליד היישוב התרומם תל שגובהו כשבעים מטר מעל גובה פני הים, שנקרא תל א' שדור ,שבו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בשכבותיו ממצאים כמו חרסים וכלים משיש, ליד היישוב הקדום נבע מעיין ששימש את תושביו הקדומים של היישוב כשריד מהתקופה המקראית .

קבוץ הממוקם ליד היישוב מגדל העמק, הוקם בשנים 1926-7 ,בידי חברי תנועת החלוץ שעלו בשנת 1920 מהעיר ליטא, על מנת להגשים את חלום העלייה לארץ ישראל ,חלקם של הצעירים עבר הכשרה חקלאית בחוות בליטא, חברי הקבוצה הראשונה שעלו ,התאחדו לקומונה ועבדו בחדרה ,אנשי הקבוצה השנייה שהגיעה החלו לעבוד בהתיישבות הר הכנרת בעיקר בעבודות ייעור וסיקול והכשרת השטח השייך לקק"ל.
 
משם עברו חברי הקומונה לאחר שאוחדו שתי הקבוצות ,לעבודה בסלילת כבישים כמו : סלילת כביש מגדל ובעבודות ביישובים בגליל, בפלוגה של גדוד העבודה לאחר שהובטח להם חופש ואוטונומיה, עד שהגדוד החל להתפרק עקב המחלוקות המפלגתיות.
 
בשלב הזה הוצאה לקומונה בידי המרכז החקלאי להקים משק חקלאי ,אלא שזאת הייתה התחלת יישוב עמק יזרעאל המערבי, (באדמות נוריס) לכן הוצא לחברי הקבוצה להקים מחנה מעבר ומשק חקלאי ליד קבוץ גניגר ,שיכשיר את הקבוצה לקראת  הקמת יישובם הקבוע בגוש אדמות הקישון.
 
עמק יזרעאל קבוץ שריד
 

חורשת האורנים ממוקמת לצד כביש 73, החורשה שממול הכניסה לקיבוץ שריד בעמק יזרעאל, חורשה החצויה בשביל עפר העולה ומשני צדדיה מרבדי רקפות טיול חינמי שאורכו עד כשלוש מאות מטר .

אחת לשנה חוזרת תופעת הפריחה המרהיבה של משטחי הרקפות בחורשה שממול לקבוץ שריד בעמק יזרעאל ,כיום מסומנים משטחי הרקפות בשילוט של החברה להגנת הטבע לטובת המבקרים בחלקת הרקפות.

עמק יזרעאל חורשת האורנים והרקפות בקיבוץ שריד
 

תחנת הרכבת שליד כפר ברוך, התנהלה בסרבול בעת שנדרשה העמסה או פריקת סחורה לכפר ולשאר הישובים , מכוון שלא הוקמה מסילה צדדית נוספת בתחנה ,להעתקת הקרונות העמוסים , לכן נאלצה הרכבת להמתין בתחנה עד לפריקה או העמסה , מחיר ההמתנה היה כחצי לירה לחצי שעה , ולכן נזעקו מספר חברים ,בעת שהגיעה סחורה לתחנה או לפריקה , על מנת לקצר את השהייה ולצמצם בהוצאות ההמתנה.

בתחנה בכפר יהושוע כן נסללה מסילה צדדית ,אלא שהיא הייתה מרוחקת כעשרה קילומטר מתחנת כפר נחום ,השימוש בתחנה הרחוקה ,גרמה נזקים כלכליים לחקלאים ולסוחרים בהובלה הנוספת ,רכבות שהובילו סחורה כמו חול בנייה (זיף זיף) לתחנת כפר נחום, הייתה נאלצת לפרוק את הסחורה מהקרונות תוך שעה והייתה כרוכה בתשלום זמן המתנה, על זה יש להוסיף כי זמני משלוח הרכבות לתחנה נעשו באיחורים רבים שגלשו לפעמים לשעות הבוקר המוקדמות.

פריקות וטעינות אלו של רכבות המשא ,נדרשו להיעשות בשעות הלילה ,על מנת לא להפריע לתנועת הרכבות היומית , לצורך הפעולות נדרשו אנשי הישובים לגייס במהירות צוותים לעבודה הלילית ,דבר שלא היה בנמצא תמיד.

דבר נוסף הייתה התלות של היישובים ,בדרך העפר שהוליכה לתחנת כפר ברוך, שהפכה בחורף לדרך בוצית ,שגרמה לאיחור של הגעת המשלוח לתחנת הרכבת מהישובים, יש לציין גם את המחסור התמידי לקרונות משא לבלגן והרי לכם דייסה שקשה לבולעה.

בעיה נוספת של שימוש בקרונות רכבת להובלת הקש והתבואה נוצרה בעיקר בגלל העומס וזמינות חברת הרכבות באספקת קרונות לתובלת התבואה בקו הרכבת חיפה צמח, הנוהג היה שהישובים היו מודיעים להנהלת הרכבת שיש להם משלוח מוכן, הנהלת הרכבת לא הזדרזה והודיעה יום לפני קבלת והעמסת התבואה על הקרונות בתחנה שהזמינה העמסה .

מיד הזדרזו אנשי היישובים שבגוש נהלל, לרכז את התבואה ליד מסילת הרכבת ,אלא שבתקופה זאת של ימי המרד הערבי ,נהגו אנשי צוות הרכבות הערבים, להשליך פחמים בוערים מדודיי הקטר לשדות התבואה שבעמק , וכך על פי האגדות נעשה לעשרים טון התבואה שבמערום ,שנאסף בשבת ליד מסילת תחנת ברוך בסוף שנת 1934 , ריטואל שחזר על עצמו שנה לאחר שנה.

על קובלנות הישובים בגוש נהלל לרכבת ,בדבר המחסור במסילה צדדית ,השיבה הנהלת הרכבת ,כי כמות הסחורות המובלת והמתקבלת בתחנת כפר ברוך ,אינה גדולה ולכן אינה מצדיקה את עלות בניית המסילה הנוספת , לטענה זאת השיבו אנשי הישובים כי אם תיסלל שלוחה צדדית ,תעלה כמות הסחורות הנשלחות או המתקבלות ובכך יעלה נפח ההובלות וההכנסות לרכבת , ממש דו שיח חרשים.

עמק יזרעאל כפר ברוך תחנת הרכבת
 

בשנת 1909 בגיל 70 שנה ,החליט ברוך כהנא הרווק מהעיר יאסי שברומניה יליד רוסיה לחתום על הסכם רכישת אדמה בארץ ישראל עם הקק"ל ,לצורך רכישה האדמות הקציב בשלב הראשון ,ברוך כהנא 100,000 פרנקים ,אלא שבהסכם לא נקבעה נקודת רכישת האדמות, עוד נחתם בהסכם כי היישוב שיוקם על אדמות אלו יונצחו על שמו , על מנת שיוכל להמשיך להתקיים בחיי היום יום ,נחתם בחוזה סעיף שהקק"ל תינתן לו קצבה חודשית קבועה לקיום .

לאחר תרומה זאת הבטיח ברוך כהנא ,כי ימשיך לאסוף תרומות למען המפעל הציוני בעת שימשיך לפעול בפעילותו הציבורית והציונית, ברוך נולד במחצית המאה התשע עשר ברוסיה התייתם וברח לעיר יאסי ברומניה, על מנת לא להיתפס ולשרת בצבא הרוסי , בעמל רב ובעבודה קשה החל לאגור את כספו.

ברוך נתפס לנושא הציוני והחל בפעילות למענה ,במיוחד בעת שהתקרב להרצל ולרעיונו להקמת מדינה ליהודים, לצורך זה הוא עקר ברוך לוינה ,על מנת להתקרב למרכז הפעילות ולהיות בקרבתו של הרצל, והכול למען הרעיון הציוני.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא ממשיך באיסוף כספים בעבור רכישת קרקעות בארץ ישראל לגלי העלייה ,בגיל 92 נפטר ברוך ,לאחר שזכה לראות את כפר ברוך שנוסד בתחילה בעבור עולים מרומניה.

הקק"ל שקבלה את כספו ,עמדה להקים ישוב יהודי על אדמות הכפר הערבי וורקווי (ורקני) אדמות שנרכשו בידי הקק"ל בעמק יזרעאל , במטרה להקים ישוב ,שיועד לקבל את השם העברי בית ירק, שם זה ,הוחלף למען ישוב העולים מרומניה שנקרא כפר ברוך.

באופן כללי ,החליטה ההסתדרות הציונית להקים בשנים 1926-7 ,מספר נקודות ישוב בעמק יזרעאל בנוסף לשטח שכלל עוד 3000 דונם באזור שפך נחל הקישון :

להקמת הכפר יהושוע שם אושרה תוכנית לישוב 60 משפחות ושמירת רזרבה של אדמה ליישוב עוד משפחות בעתיד, לקבוצות שרונה ושרון הוקדשה משבצת אדמה לעליית 40 משפחות ,שבשלב הראשון יעלו כשלושים וחמישה מתיישבים בשנת 1927.

קבוצה שנקראה קדושי פינסק שיועדו לעלות על אדמות בגבתא הר ,על האדמה יועדו לעלות בשנת 1927 שלושים משפחות ,ונותרה רזרבה של 10 חלקות להמשך ההתיישבות, קבוצת בורקני שהורכבה מעולי רומניה ונחלקו לשלוש נקודות התיישבות שונות ,שתוכננה לעלות לאדמות בורקני (וורקאווי) .

מתוך שישים חלקות בכפר ברוך שהוקצו ,יועדו לעלות בתחילה לנקודה 20 משפחות , להתיישבות השנייה כמושב העדות המזרחיות (תנועת המזרחי) והנקודה השלישית יועדה לחלק הקבוצה שנקראה מושב המעמד הבינוני ,בכול אחת מהנקודות הוקצו לעלייה על הקרקע כעשרים נחלות, ועוד שישים נשמרו כרזרבה.

משלוש הקבוצות שיועדו להתיישבות בכפר ברוך ,נותרו שתים , קבוצת הרומנים שאליהם סופחו עולים מקווקז וג'ורג'יה שנקראו קבוצת בני העדה הספרדית, קבוצה שהועלתה על הקרקע בידי התאחדות העולמית של העדה הספרדית ,שנתמכו בידי אנשי אגודה זאת , הקבוצה השלישית של בני המעמד הבינוני סרבו לעלות להתיישבות באדמות בורקני שבעמק,

בעת שהגיעו המתיישבים הראשונים של כפר ברוך על גבי רכבת העמק ,בקשו מנהג הקטר להורידם בנקודה מסוימת שעל פי דעתם זאת נקודת ההתיישבות, מיד לאחר ירידתם מהרכבת נטעו המתיישבים את אוהליהם ליד המסילה, לאחר זמן קצר העתיקו את מיקום ההתיישבות למרומי התל שבקרבתם ,כאשר הגבול הטבעי שהפריד בינם לבין הישובים הערביים בסביבה ,היה נחל הקישון .

בנקודת הקבע של ההתיישבות ,שבה התיישבו שבע עשר משפחות מהעדה הקווקזית וחמש עשר משפחות מבני העדה הרומנית , בתי המתיישבים והחלקות נחלקו משני צדדי הכביש המרכזי בכפר, הרומנים בנו את בתיהם מצדו הימני המערבי של הכביש ,ואילו הספרדים בחלקו המזרחי של הכביש.

עמק יזרעאל כפר ברוך
 

אל מאגר תל ברוך החדש מגיעים בנסיעה על 73, המחבר בין צומת נהלל לצומת עדשים, בצומת פונים דרומה לכביש 7255 המוליך לכיוון כפר ברוך, הכניסה אל המאגר נמצאת כמאתיים מטרים לפני שער הכניסה למושב, יש לרדת מהכביש שמאלה לדרך עפר המובילה למאגר.

נוסעים מעל לשני קילומטר בדרך העפר, אז ממשיכים בדרך העפר הפונה לכוון דרום , בדרך זאת ממשיכים בנסיעה כשמונה מאות מטר, בנקודה שהדרך נפגשת בקבוצת עצי אשל גדולה ,פונים ימינה וממשיכים לנסוע שם פונים ימינה לאורך גדת המאגר (אגם) ומחנים את הרכבים בפינה הצפון - מזרחית של אגם תל ברוך, מחנים את הרכב ועולים ברגל לאגם .

להדרכה במקום יש לפנות למרכז הצפרות הישראלי ,העונה טובה לביקור וצפרות , כל השנה אך במיוחד בחודשים ספטמבר-אפריל ,טלפון לקישור חברת מקורות המאגר סגור במרבית השנה 04-6520100, אגם תל ברוך צפרות טל 04-6520100 , טלפון צפרות 04-9099800, טלפון למועצה 04-6520734

הקדמה

בשנות החמישים ,בעת שהוקמו ישובים חדשים בגלי העלייה וההסתמכות על החקלאות כמקור פרנסה בעמק יזרעאל והגידול של יישובי וקיבוצי העמק נוצרה בעיית אספקת מים לגידולים אלו .

עמק יזרעאל תל ברוך המאגר האגם והפארק
 
קבוץ גניגר פינת החי
פינת החי בקבוץ גניגר    
איך להגיע הקבוץ ממוקם ליד מגדל העמק בתחום עמק יזרעאל , מעפולה בכביש מספר 60 עד צומת עדשים, לפנות שמאלה בכביש מספר 73, להמשיך  כ-3 קילומטר
הכניסה בתשלום, סיורים מודרכים בתאום.
טלפון לתאום 04-6549150
מידע  
בפינת החי נאספו חיות בית וחיות מחמד בכלובים,אשר אינם נעולים ולחלקם ניתן להיכנס וללטף,חלק מבעלי החיים מסתובבים חופשי במכלאות וניתן להיכנס אליהם, במטרה לאפשר לילדים ולמשפחות, לחוות חוויות התקרבות לבעלי חיים ולפתוח בפניהם את עולמם הקסום באמצעות חוש המישוש,הראיה,השמיעה והריח ,בפינה החי נעשה ניסיון להקנות לחיות אורח חיים הקרוב לחייהם בטבע ,חוויה זאת מתעצמת באפשרות לשחק וללטף את החיות ואף להאכיל חלק מן החיות ,ניתן לקבל מידע על בעלי החיים,כמו כן  באזור פינת החיי ,ממוקמים מתקני משחק ושעשוע לילדים ופינת מנוחה להורים.
קבוץ גניגר פינת החי
 
כפר יחזקאל חוות צאן ברקנית
חוות צאן ברקנית
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
החווה באזור עמק יזרעאל והגליל כתובת כפר יחזקאל
איך מגיעים  בנסיעה בכביש עפולה בית שאן פונים לכביש הכניסה לכפר יחזקאל  ,המחלבה ממוקמת  בין צומת נבות לקבוץ עין חרוד, עולים בכביש עד סופו, ושם פונים שמאלה ומיד ימינה. עולים עם הכביש עוד כמה מאות מטרים, ורואים את המקום משמאל לדרך.
טלפון לתאום 
שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, 20:00-24:00. שבת,  10:00-16:00. קבוצות באמצע השבוע בתיאום. מחלבה כשרה לא אורגנית.
מידע
חווה משפחתית ,נפתחה בשנת 1978, בחוות הצאן מגדלים עדר לחלב, לאחר החליבה  נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות,או יוגורטים ומוצרי חלב שונים, העדר בכל יום יוצא לרעות במרעה טבעי, ניתן להזמין ארוחות בסגנון של פעם הכוללות לחמים ,ירקות וגבינות, ניתן לרכוש את תוצרת החווה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות.
 
ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ,במכון החליבה ללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות, לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף. 
כפר יחזקאל חוות צאן ברקנית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור