דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל אטרקציות לילדים ומשפחה

 
 
גליל עליון שמורת הבניאס המפל והגשר התלוי
שמורת הבניאס המפל והגשר התלוי
נחל הבניאס נקרא גם נחל החרמון אין רחצה בשמורה על מנת לא לפגוע בדגי החפף
כניסה לשמורה  בתשלום קיימת חניה,כרטיס החניה של השמורה תקף לחניון המפל, גישה לנכים לאזור בריכות השמורה.
טלפון לתאום ביקור בשמורה   04-6902577   במפל  6950272 -04
כיצד מגיעים למעיינות הבניאס ולשמורה נוסעים על כביש קריית שמונה לכוון מסעדה בכביש 99, ואז לפנות שמאלה לכוון קבוץ שניר ושמורת הבניאס.
 
על מנת להגיע למפל נוסעים על כביש קריית שמונה לכוון מסעדה בכביש 99,כקילומטר  לפני קיבוץ שניר מוביל שילוט למפל.
 
השמורה פתוחה  בכל השבוע בשעות 08:00-17:00 בימי שישי ובחודשי החורף נסגרת השמורה בשעה 16:00.
מידע
נחל הבניאס או בשמו השני נחל חרמון ,נחשב לנחל המזרחי במדינת ישראל ומימיו מהווים רבע מכמות המים הנכנסים לירדן,בנוסף מגיעים מים הן ממעיינות תת קרקעיים,שמימהם נאספים ממי הגשמים  והפשרת שלגים,רובם של המים נאספים מתחת למערת הבניאס, זרימתו של הנחל היא בשיפוע רב , ומימיו גרמו בדרכם לחציבה של הסלעים וליצירת קניון ,אשר בו מפלים וזרימת מים רבים.
 

אגדות זקני הישובים שבקרבת שמורת הבניאס מפרשים שמו של הבניאס ,לשרידי המקדש שנבנה האל היווני פאן ,ששימש כאל הרועים, תיאורו היה חצי אדם עם קרניים וזקן בחלק העלין ,וחציו תיש בחלקו התחתון .

פרסומו של האל פאן ,היה ברדיפתו אחר נשים ובעיקר הנימפות , האגדה ממשיכה לענישתו בידי האלים ,כיוון שנמאס להם מרדיפת היתר שלו לנשים, זעקותיה של אחת הנימפות שרדף אחריה ,גרמו להם להפוך אותה לקנה ,האל פאן שאהב את הנימפה, כרת את הקנה והפכו לחליל ,שמשמש את הרועים ונקרא חליל פאן.


 
.
 
     
גליל עליון שמורת הבניאס המפל והגשר התלוי
 

טלפונים לתאום ביקור 0507266534 או 0505764268

אט אט נמוגים זקני הדור שקדמו לתש"ח בהותירם במותם סודות נעלמים שאינם מפוענחים למיקומם של סליקים לנשק ותחמושת לא לגאלית שהוסתרו בהם, בידי חברים נבחרים ושומרי סוד בישובים קיבוצים וערים ברחבי ארץ ישראל ,רובם בסליקים טמונים באדמה וחלקם בפתרונות יצירתיים שהיו שייכים לארגוני המחתרות השונות וההגנה .

שומרי סודות אלו שנשבעו בחייהם, כקלפים הצמודים לחזה, בזכות זאת חלקם לא יתגלו לעולם, בחפירות אקראיות ביסודות מבנים וקירות של מבנים ישנים מתגלים מדי פעם סליקים כאלה ,או ששומרי הסוד על ערש דווי מחליטים לספר בטרם יעזבו עולם זה את הסוד הנעלם.

עד היום אנו איננו מצליחים לפצח את הדווקנות במטרה ,של שמירת סודות הסליקים ,שנים רבות לאחר קום המדינה העברית, ועמידתם כנגד השמועות והלחשושים במקום יישובם ,בזכות המחשבה כי יש לשמור את הנשקים לימים שיבואו .

סליקים כמו הסליק שהתגלה בקיבוץ עין השופט , נחפרו בעת השלטון המנדטורי בארץ ישראל, את הסוד בעין השופט ,שמר ברל קרן אחרון המטמינים ,שבגיל 97 החליט על חשיפתו של הסליק ,שכיום נמצא מתחת לרצפת חדר הכושר בקיבוץ.

מתבן הקיבוץ עין השופט שמתחתיו נחפר הסליק בשנת 1945 ,הפך במרוצת השנים למדגרה לביצי עופות, ובהמשך לחדר כושר ,למרות השיפוץ שנערך להקמת חדר הכושר לא נתגלה הסליק מעולם, הסליק נחפר בעומק של ארבע מטר והיה כחדר שמידותיו שלוש על שלוש, הנשק הציוד והרימונים הוסלקו בתוך חביות וכדי חלב ונאטמו , פגעי הטבע בחדירת מי גשמים לסליק ,פגמו חלקית בנשק ובציוד שהוחבא בסליק ומכן סיפור לכניסה לתוכו בידי שומרי הסוד, והטיפול להשמשתו לקרא תקינותו לעתיד.

כיום לאחר שנחפר הפתח לסליק בשנת 2009 ,נתגלו בו כמאה כלי נשק, ופריטים והוכחות ששומרי הסוד נכנסו לסליק על מנת לטפל בציוד ובנשקים שחלקם הוטמנו בחביות אטומות חברי הקיבוץ החליטו לפתוח מוזיאון קטן באסם התבואה המשוחזר ,לתצוגת כלי הנשק שנמצאו בסליק ,עדיין ניתן לרדת בסולם לסליק ולהתבונן באסם בתערוכת צילומים וסרטונים שצולמו לאחר מציאתו וגילויו, בסך הכול נתגלו כשבע עשר תתי מקלע סטן, ותת מקלע גרמני שמייסר, הרבה רובים, אקדחים , רימונים, ועוד.

שמונה חברים ושותפי סוד,השתתפו בבניית הסליק ,שנבנה בשת 1945 בשעות הלילה מתחת למתבן הקיבוץ שבין הרפתות הישנות, צבי הוברמן,ישראל גוברמן,פנחס רוזנבלום,סיומה ויינר,ברל קרן ,שלמה ברנשטיין ,אהוד רייטר ואיציק רוזן, האחרון שנותר היה ברל קרן שהחליט כי בגיל 96 הגיע הזמן לספר את סיפור הסליק ,אך לא ידע להצביע בדיוק איפה ממוקמת הכניסה לפיר היורד לסליק.
 
את מסכת החיפושים בעקבות האגדות שהסתובבו ברחבי הקיבוץ,החלו ישי הוברמן בנו של צבי מהוגי הסליק ואלישע מנהל מפעל בקיבוץ שהוכנס לסוד העינין שנים רבות לאחר מכן,כבר בשנת 1961 החל ישי לשאול את אביו לסוד אך הוא מילא את פיו מים, דור השותפים החל להתמעט ,גם אהוד מהמייסדים נשאל וסרב לספר,כאשר נפטר, הגיע ישי לרעייתו וביקש לקבל את ניירותיו או התוכניות ,סרבה רעייתו לתת אותם לידיו.
 
לאחר גמר שימושו כמתבן הפך המבנה לשמש כמדגרה לביצי עופות ,סיפור פיקנטי שלא היה ידוע לאף אדם שמנהל המדגרה נקרא לברל קרן והוכנס לסוד הסליק ,ואף בהוראותו של ברל ,אהוד היה מגיע בלילות אחת לכמה חודשים, ונכנס לסליק לראות שהכול בסדר,לאחר סיום תפקיד המבנה כמדגרה ,הפך המבנה לאחר שיפוצים לחדר הכושר של הקיבוץ, איך אימתו מגלי הסליק ,כי אהוד אכן היה יורד לבדוק את הסליק ,בזכות גזר עיתון על המשמר משנת 1966 שהונח על המערום של של הכדים ונתגלה בעת חשיפת הסליק.
 
ישי וחברו לא התייאשו מהרצון לחשוף את הסליק, והמשיכו לנדנד לברל אחרון המייסדים שיספר איפה הפתח של הסליק או האם הוא קיים , הם לא התייאשו והביאו חברה שהתמחתה בגילוי חללים ריקים באדמה , ולמרות ההבטחות כול הבדיקות לא גילו כלום מתחת לרצפה, הם לא התייאשו ופרסמו בלוח חדר האוכל כי חדר הכושר בשיפוצים , וניסו ביוני 2009 ,לגלות את פתח הכניסה על פי רמזים וחישובים שערכו לנקודת המוצא ,כמובן שהניסיון הראשון כשל ועל החפירה הונחו עצים לכיסוי והם המתינו שוב להזדמנות ולחפור שוב לאחר רמזים חדשים שקיבלו מברל בארוחת בוקר .
 
לאחר מספר לילות חזרו החופרים והחלו בחפירה בשתי נקודות שעל פי חישובייהם יתכן שמתכתם יהיה פתח הפיר לכניסה לסליק , לאחר עבודה מאומצת בעת שחפרו נשמע ממגע המעדר באדמה קול מתכתי ועמוד שנתן את התקווה שאכן הגיעו לפתח, לאחר חפירה נוספת נתגלתה דלת ברזל עבה ששימשה כפתח לפיר.
 
כאשר נפתחה הדלת בפיר ,נתגלה כי לסליק חדרו מים וכיסו חלק מהרצפה וחלק ממיכלי האיכסון, בשלב הזה כוסה שוב הפתח בקרשים ועל לוח המודעות בחדר האוכל נתלה שלט שהודיע שהפעם השיפוץ יארך ,שותפי הגילוי החלו לדון אין מגלים לשלטונות ומונעים גזילת הנשק שנתגלה בסליק,ברל שהה בן 98 בעת הגילוי הזהיר נמרצות מפני העלול לקראות .
 
באמצעות קשרים עם השלטונות ,נקבע כי חבלני משטרה יגיעו למקום ישמידו את חומרי הנפץ ובשלב הראשון יאופסנו כל הנשק בחדר הבטחון והנשקיה של הקיבוץ, הביחד של הקיבוץ שכול רכילות מתפשטת כמו אש בשדה קוצים , הביאה את חברי המשק על טפייהם לחזות בסליק למרות הסכנה בטרם פונה.
 
בתחילה נתבקשו החופרים לדאוג לשאיבת המים מהסליק ,שנכנסו על פי האגדות בעת שנעשו שינויים ברצפתו שלא נאטמה כראוי הכניסה לסליק מחוסר הידיעה ,בעת שהמקום הפך לחדר כושר, אז הגיעו החבלנים ועבדו שלושה ימים להקים גלגלת ולהוציא את המיכלים והכדים מתוך הסליק ,חומרי הנפץ נוטרלו ופוצצו והנשק נשלח לאכסנה זמנית בנשקיה ,שם המתין שנתיים לאישור הקמת המוזיאון בקבוץ.
 
קוריוז השאלה הגדולה שנותרה, מהיכן הגיע הנשק לסליק ,מענה לשאלה ניתן בסיפור שהתגלה מפיו של ברל הזקן ,בפעם הראשונה הוטמן בסליק הנשק להגנת הקיבוץ, מהברחות שעשתה ההגנה טרם פרוץ מלחמת השחרור ,כיאה לכול ישוב שהבין ,שהבריטים קצרה ידם ,להגן על התושבים מפני הערבים במאורעות ומתקופת המרד הערבי כנגד הבריטים שפרץ בשנת 1936.
 
בתקופת מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים מיד לאחר ההפוגה הראשונה , בן גוריון מינה חבר מהקיבוץ כאחד ממפקדי המבצע, במהלך ההכנות התברר כי חסר נשק ללוחמים לקראת המבצע, אי לכך הוציא בן גוריון צו לחברי הקיבוצים להוציא נשק מהסליקים ולתת אותו להגנה לצורך המבצע, הנטיה לבצע צו זה היה תלוי בהשתייכות האירגונית של הישוב כלפי הזהות הפוליטית שלו, ועל כן היו ישובים שמסרו את הנשק ברצון ,השאר מסרו חלקית וחלק סרבו בטענה כי אין להם נשק ,(זוכרים את שומרי הסודות) .
 
מכיוון שאחד ממפקדי המבצע היה בן המשק ,מסרו חברי הקבוץ את הנשק מהסליק לחיילים לקראת המבצע, והקבוץ נותר ללא נשק ,ימים ספורים לאחר מכן הוכרז על הקמת המדינה וצבאו של קאוצ'י פלש ונלחם בקרבה לקבוץ במשמר הירדן ,בני המשק זעקו שאין בידם נשק להגנה .גזבר הקבוץ שלף את המעות האחרונים מכיסו ושלח חברי קיבוץ לרכוש נשק גם מחיילי הצבא הבריטי שידעו כי הם עוזבים את המדינה .
 
הנשק החדש שנרכש ,נגנב והגיע בדרך לא דרך ,הוכנס לסליק ומאותו רגע, לא היה שום כוח שיוכל למסרו בעבור מטרה כזאת או אחרת , הקיצוניות של שומרי הסוד הפכה למנטרה בחיים ובמותם, גם הקמת המדינה וצה"ל לא שינו את תפיסת הפחד מפני חוסר נשק להגנה בעת צרה .
 
ברל בן התשעים ושמונה דרש מישי מגלה הסליק לרדת לסליק על מנת לבדוק איך חדרו המים ,מפאת גילו השביעו בני המשפחה שאין לאפשר לו להכנס לסליק, אך ברל התעקש ועל כן, נבנה כלוב בגודל הפיר וברל  שולשל לתוך הסליק עם נכדו ועם זכוכית מגדל בידו ,על מנת לראות את מעשה ידיו לאחר עשרות שנים ובעיקר לספר בתוך הסליק איך נבנה , ובחון מאיכן  נכנסו המים לסליק, מספר חודשים נפטר ברל בגיל 99 ,לאחר שמאלתו התגשמה לראות ולמשש את קירות הסליק לאחר שנחשף .

כיום נערכים סיורים מודרכים בחדר הכושר ובתערוכת הממצאים שנתגלו באחד מחדרי חדר הכושר , הביקור משולב בדרך כלל בסיור גם במחלבה הישנה ובאסם ששוחזר בשנת 2007 , כפי שהיה כאשר נבנה בעת שהוקם הקבוץ בשנת 1937 בתקופת חומה ומגדל ,בעת הסיור ניתן להתבונן בבתים הישנים והראשונים שנבנו בחצר המשק.

קבוץ עין השופט הסליק
 
גליל טיילת נחל שניר (חצבאני) חוף גן עדן

בנסיעה על כביש  9779, פונים בכניסה למושב בית הלל, ממשיכים המושב לכוון צפון לכל אורכו ממשיכים בדרך כשנים וחצי קילומטר ,בדרכנו אנו עוברים ליד מגדל המים הישן של היישוב, עד השער הצהוב אם הוא פתוח ,(אפ הוא סגור ,מחנים לידו ומתקדמים רגלית) נוסעים עוד מעט פונים מעט שמאלה כארבע מאות מטר בצד הימני לחנייה ברחבת עפר שממנה מתחילה הטיילת שלאורך נחל השניר.

בנסיעה בכביש מושב בית הלל ,על פי השילוט ,ניתן להגיע גם לחוף הקיאקים של כפר הלל וכפר בלום ,יש לפנות על פי השילוט לשביל היוצא לכוון השער הדרומי של היישוב, אחרי כחצי קילומטר מחנים ויורדים לחוף הקיאקים .

נחל שניר נחשב כארוך והרחב בנחלים הנשפכים אל נהר הירדן, אורכה של טיילת נחל שניר כעשרה קילומטר עד נקודת השפך לירדן בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה, חלק ממסלולו עובר בצמידות ליישוב בית הלל .

בטיילת הצמודה למושב בית הילל זורם נחל שניר, על גדות הנחל נמצאת טיילת העוברת בין פרדסים וסבך קנים ,בקטע שבה מתעקל הנחל וזרימתו נחלשת , משובצות פינות טבע חמודות , המושכות מטיילים לישיבה לרביצה או לטבילה במימי הנחל הקרירים ,או שייטים העומלים בחתירה על קיאקים, ויש היושבים וטובלים רגליהם .

באם השער פתוח מגיעים עם הרכב ממש עד לשפת הבריכה , אם השער נעול מסלול ההליכה לנקודת הרחצה כחצי קילומטר .

מבין פינות טבע מקסימות וחינמיות אלו ,בולטות הנקודות הקרויות חוף גן עדן בעלת החוף החולי ,הממוקמת בחלקו הצפוני של היישוב בית הלל , נקודה שנייה היא חוף החלוקים הסמוכה לחוף גן עדן , לשתי נקודות אלו ניתן להגיע בכול ימות השנה וברור שכדאי בתקופת הקיץ .

גליל טיילת נחל שניר (חצבאני) חוף גן עדן
 

גליל סיור בערוץ נחל הירדן ההררי

בנסיעה על כביש 90 לכוון חצור הגלילית ,נוסעים לכוון המפגש עם כביש 91 , הפונה מזרחה לכוון רמת הגולן, אז פונים לכוון גשר בנות יעקב בסיבוב שלפניו בערך כקילומטר לפניו פונים לשביל עפר הנקרא, דרך הירדן ההררית היורד דרומה.

מצדו השמאלי של השביל ,ממוקם מבנה אבן שראה ימים טובים בעבר, המבנה מסמן שרידי מבצר צלבני מהמאה השתיים עשר ,כיום בשמו מצד עטרת, שנבנה על מנת לשמור על המעבר שבירדן מעמק הירדן לכוון רמת הגולן, או על הדרך בין טבריה לדמשק, בעת שחפרו בשרידי המצד ,גילו הארכיאולוגיים בקירות, סדקים תואמים קווי מאר בשני צדדי הסדק ,דבר המלמד כי האזור עבר רעידות אדמה ובנקודת הפיצול של הסדק הקווים חופפים.

מצר עטרת נקרא גם קצר אל עטרה , או בשמותיו הנוספים שסטלה (המבצר הקטן) ,או מעבורות יעקב ,המצדית נבנתה בצורת ריבוע שמסביבה חומה, במרכז המתחם ניתן לראות את שרידי מגדל השמירה והתצפית, בחלקו המזרחי מבחינים בשרידי תחנת קמח , כתוסף להגנת המקום ניתן לראות שרידי חפיר ההגנה בחלקה המערבי של המצד.

כיבושו של המבצר הראשון בימי סלח א דין נכשל, למרות המצור שהטיל על המצד, כוח של כשמונים אבירים וכוח עזר שהגנו על המצד ,הדפו את ההתקפה והמצור, סלח א דין חזר שוב בסוף המאה ה 12 להתקפה נוספת.

בטקטיקת קרב חדשה ,כאשר אנשיו חפרו מתחת לחומת המצודה ,הבעירו את יסודות העץ של החומות ומגדל השמירה , אש זאת גרמה להתמוטטותם, ובמהומה שנוצרה הצליחו אנשיו של סלח א דין לכבוש ולגרש את האבירים, האגדות מספרות כי מפקד המקום הצלבני התאבד מתחת להריסות המגדל, אנשיו של סלח אדין טבחו במגניי המקום ושיחררו אסירים מוסלמים שהיו כלואים במצד .

המשך הסיור בערוץ נחל ירדן ההררי

ממשיכים לכוון שדרת האיקליפטוסים פונים ימינה בפתאומיות – להיזהר , מסלול נהר הירדן ההררי בעל מדרון היורד בסופו ,לאחר כעשרה קילומטר, לגובה של 400 מטר בסופו ,כיוון שקטע הנהר סוער הוא נחשב לאחד הטובים לשייט רפטינג.

יורדים לאט במדרון המתפתל מעל ערוץ נהר הירדן ,פונים בסיבוב החד שמאלה ,כאשר מתבוננים מטה רואים את גשר בנות יעקב וחניון קטן לידו, חולפים מאגר מים כפר הנשיא הנחבא המשתמש בזרימת המים שנאגרו בו בדרכם בחזרה לערוץ הנהר , פעולת צניחת המים במדרון לנהר מתועל ליצור חשמל לקבוץ.

המשך דרך העפר מוליכה דרומה, מנקודה זאת אורכו של השביל שהכינה הקק"ל כתשעה קילומטר לאורך הדרך קיימות נקודות תצפית לנהר השוצף מתחתיו סופו של שביל העפר ביישוב כרכום .

משביל העפר יורדות דרכי עפר אל גדות הנהר, רובם של ההתפצלויות נגישות רק להולכי רגל, בתחילת שביל העפר הירידה הראשונה היא כשלוש מאות מטר מתחילתו , בקטע הזה שהירדן מבצע עיקול נאספות הסירות לאחר הרפטינג ,בתוך מעין אגם קטן הנבלם בידי סכר

הירידה בשביל עפר הבאה לקו המים רגלית היא כארבעה קילומטר דרומית לנקודת ההתחלה, שביל העפר שאנו נוסעים עליו, זאת נקודת פיצול משולשת , העליונה המסומנת בסימון דרכים כחול מוליכה לכפר הנשיא , המסלול בשביל היורד לגדות הנהר מסומנת בסימון דרכים שחור, אך אנחנו ממשיכים בנתיב האמצעי המסומן בסימון דרכים בצבע אדום

בחלק הימני של מסלולנו האדום ,נבחין בשרידי תעלת חפורה ישנה מתחילת שנות החמישים, המדופנת בחלקה בבטון ,תעלה זאת היא שריד לתעלת ההטיה שישראל תכננה על מנת ,כיוון שהיא נחפרה בגובה של עשרות מטרים מעל לגובה פני הים ובדרך תעלה זאת התכוונה ישראל לשלח מים להרי הגליל ,בהטיה תכננו לחסוך את האנרגיה הדרושה להעברת המים בשאיבה מים הכנרת הנמוך יותר .

מפעל ההטיה הזה נגנז, כיוון שהייתה התנגדות רבה להטיה במיוחד משלטונות סוריה, אי לכך נאלצה ישראל להתקפל ולחדול ממפעל זה כיוון שהוא נשק לשטח המפורז, כיוון שהצורך בהזרמת מים לגליל ולשטחי מדינת ישראל גבר, הוקם בשנת 1964 המוביל הארצי.

בנקודה זאת ניצב בעבר גשר ביילי מעל נהר הירדן ההררי ,שהתמוטט וכתוצאה מהחסימה של הגשר שהתמוטט יצר הזרם נתיבים ומעברים חליפיים , שנחרצו בסלע הבזלתי השחור .

דרך העפר המסומנת בסימון דרכים אדום , מסתיימת במושב כרכום, בנקודת ההשקה חוזרים לכביש הסלול בפניה שמאלה, עד שמגיעים לצומת בצורת האות טי, בצומת פונים ימינה לכביש 8277 , ממשיכים לכוון צומת כורזים בעוברנו על פני ורד הגליל , בצומת כורזים פונים דרומה בכביש 90 .

גליל מצד עטרת
 

הגבעה ששמה הערבי הוא תל חנזיר ,מתרוממת לגובה של כמאתים מטר מעל גובה פני הים, הגבעה ממוקמת כקילומטר וחצי מדרום לישוב כפר סולד ,שקיבל את שמו משמה של הנרייטה סולד שהקימה את ארגון עליית הנוער, בנסיעה בכביש 918 נראה שלט חום בצדו המערבי של הכביש ,הממוקם כחצי קילומטר צפונית לכניסה לקבוץ סולד , הנסיעה על שביל עפר למרחק של כמה מאות מטרים מביאים אותנו לגבעה .

את התל כבשו הסורים במלחמת השחרור , אך במסגרת סדרת הקרבות של עשרת הימים במלחמת השחרור, כוחות צהל כבשו אותו מחדש בחודש יולי 1948 ,משום היותו גבוה הוא השתווה לשליטה על השטח כמו המוצבים הסוריים שמסביב.

בשנות החמישים נמסר התל לכוח ומוצב של האו"ם על מנת שייטיב לפקח על שביתת הנשק בין ישראל לסוריה , האו"ם החזיק במוצב עד לימים ספורים בטרם פרצה מלחמת ששת הימים שאז נטשו .

למוצב הנטוש הועלתה פלוגה של צהל ,על מנת לא לאפשר לסורים לעלות עליו, בתכנון מהלכי הקרב של כוחות צהל לכיבוש רמת הגולן ומוצבי הצבא הסורי תוכן מעבר דרך התל תוך שימוש כעמדה תצפית וניהול הרב ושימוש במדרון האחורי שלו להסתיר את הכוחות בטרם יכנסו לקרב.

בתשיעי ליולי 67 ניתנה פקודה הקרב וחטיבת שמונה החלה לעשות את דרכה מנקודת הכינוס שמאחורי הגבעה , לדרך הפטרולים הסורית ומשם לכיבוש העמדות הסוריות בקווי ההגנה הסוריים הראשון והשני , על הגבעה הונחתה ארטילריה סורית שגרמה למספר נפגעים ישראליים.

חטיבת גולני יצאה לקרב שעות ספורות לאחר מכן ועברה אף היא במסלול שמאחורי הגבעה בדרכה לכיבוש תילי ההגנה הסוריים, תל פאחר, תל עזזיאת ומוצבים סורים נוספים , על הדרך שהותוותה נעו עוד כוחות צהליים ,הדרך שימשה להעלאת שיירות אספקה ופינוי פצועים משדה הקרב.

כיום למרגלות הגבעה מונח זחל"ם שנפגע בדרכו לכיבוש תל פאחר , ליד בונקר המבוטן של עמדת האו"ם הוקמה נקודת תצפית ושלטי הסבר על נקודות התצפית והסבר למהלכי הקרב כיבוש התילים הסוריים והרמה, קיימת גם אנדרטת זיכרון לחיילי ההנדסה שפתחו את הדרך במלחמת ששת הימים.

גליל עליון גבעת האם
 

מוזיאון המשפחתי ממוקם ברחוב הצמחייה 1 בפארק ההיי טק שבצפון יוקנעם , כניסה בתשלום ,המוזיאון פתוח בימי שבת בין השעות 11:00-14:00 ובימים שלישי וחמישי באותם שעות ,(ימי פתיחה משתנים )לכן כדאי לבדוק בטלפון הבת ענת 054834210, הבן אורי 050-5225207 או הבת עדנה 052-8715001.

במוזיאון עבודות פרי יצירתו של היוצר האמן משה הרברט זמטר , שהחליט להגשים את חלומו ליצור מיניאטורות לאחר פרישתו מכריכת ספרים בגיל 80, חומרי הגלם של משה הם חפצים וחומרים שחדלו להיות שימושיים או עם חומרים מן הטבע .

בידיו הקסומות יצר מווילון נצרים יצר רהיטי בית זעירים כמו בסלון הבית , במוזיאון יצירות משולבות של חפצי בית ישנים עם חלוקי אבן ,חרוזים צבעוניים וקליפות של אגוזים שמהם יצר פרצופים , עוד בתערוכה דגמי בתים ,חנויות כדוגמת חנות הנעלים של אביו ז"ל ,לונה פארק ,מבנים ציבוריים כדוגמת מבנה הכנסת , בית מרקחת בהשראת יצור התרופות בידי הרוקחים בימים עברו ,גן בוטני ואוסף צדפים שגם בהם משתמש משה ליצירת יצירות שונות .

מפאת גילו מתגורר משה כיום בבית מוגן ,שם מוצגות עוד כחמישים מעבודותיו ויצירות נוספות שחלקם למכירה בעבור מטרות צדקה הומניטריות לטובת ילדים.

ביצירותיו המונחות על מדפים ,מספר למבקרים חוויות שעברו בימי חיו שהחלו בשנת 1923 חלק מעבודותיו משולבים במנגנונים המניעים אותם , עד היום יצר למעלה ממאתיים יצירות והיד עוד נטויה ,את המוזיאון מפעילים ילדיו שאף עורכים במקום סדנאות לילדים ומשפחות.

יוקנעם מוזיאון עולם קטן גדול
 

מבין פרחי האיריסים מפורסם הוא איריס נצרת , הפורח מאמצע מרץ-אפריל ,ניתן למצוא מרבצי פריחה בגבעת המורה בשיפולי הר התבור ליד בית הקברות של נצרת עילית ובהר יונה המשקיף על נצרת ,אל הר יונה מגיעים בנסיעה בנצרת עלית בשדרות מעלה יצחק עד שפונים שמאלה בשכונת הר יונה לרחוב יקינתון מרחק של כשלוש מאות מטר שם פונים ימינה לרחוב עטרה ושוב ימינה למגרש החניה שם חונים.

המסלול בהר יונה

משם מתחילים מסלול סיבובי אנו מתקדמים לעבר המחסום ונעבור אותו ונמשיך בשביל שלצדו בית ספר ואולם ספורט נמשיך לכוון חורשת האורנים , שם נמצאות שתי חגורות פריחה של האיריסים בחלק התחתון ובמעלה ההר ,בהמשך הטיפוס לאורך קצת יותר ממאה מטר ,נתקרב לבריכת המים העירונית, שם נתחיל לחזור לאחר שצפינו בפריחה ונחזור למגרש החניה .

דרך גישה נוספת מתחילה בכניסה לבית הקברות החדש של נצרת עילית , חונים במגרש החניה של בית הקברות ומתחילים ללכת בתוך בית הקברות לכוון דרום כמאתיים מטר לכוון חורשת האורנים .

בשנה האחרונה, נסלל שביל בטון להליכה הנמשך לאורך 750 מטר ,המיועד גם למוגבלים ולעגלות ילדים המוליך לחורשת האורנים ולחגורת צמיחת האירוס ,והמגיע עד לשביל העלייה בחורשה ,שאינו קל למוגבלים, שסיומו גרם המדרגות העליון של בית הקברות מול הכיכר שבשדרות מעלה יצחק (מרכז המזון) ומשם חוזרים לחנייה.

איריס נצרת בולט בצבעו הלבן-תכלת שעליו נקודות שחורות סגולות. האיריס הנצרתי קיבל את שמו משמה של האלה איריס (אלת הקשת בענן היוונית),שמו של האיריס מופיע גם בתלמוד.

גליל תחתון פריחת איריס נצרת
 

הפארק שהוקם בידי הקק"ל נעזר בתרומות שהגיעו מתומכים מאמריקה ומקנדה , חורשת קק"ל כוללת חניון ,שולחנות לפיקניק ומגרש שעשועים לילדים, הפארק נגיש לנכים ,בחורשה עצי אקליפטוס המצלילים מפני קרני השמש, במרחק כשלוש מאות מטר מהחניון והחורשה ,ממוקם אגם שניזון ממימיי פלג של נחל הזהב .

על פני האגם והפלג פורחים צמחי הנופר הצהוב,מסביב לאגם צומחים עצי דולב מזרחי ,קני סוף וקנה מצוי ולידם צמחי הגומא (פפירוס ), האגם משמש כתחנת ניסיונות של הקק"ל לגידול צמחי מים נדירים.

עוד נטעו לגדות האגם ופלג המים ,צמחי שבטבט ,שיח המצמיח ענפים המזדקרים לגובה של כחצי מטר .

קריית שמונה חורשת קק"ל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור