דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל אטרקציות לילדים ומשפחה

 
 
ראש פינה סיור באטרקציות

כאשר מגיעים למושבה ,יש לקחת את כביש העלייה עד לחנייה ממול לבית הפקידות , נוסעים עד השלט אין כניסה פרט לתושבי המקום וחונים ברחבת החניה של רחוב בולבאר .

הסיור מתחיל בחדרי המעבדה לחקר המלריה של פרופסור גדעון מר, שחוברה אליו בצידו הימנית של המבנה הגלריה לאומנות וציור של בני המקום, במעבדה ניתן לראות את כלי עבודתו של פרופסור מר, את ארגזי המחקר שבהם הוכנסו היתושים,כלי המעבדה ,תמונות רבות וסיפור המעבדה, בנוסף קיים ספר עבות שבו כתוב על פרופסור גדעון מר ,קורות חיו ועבודתו בלוית תמונות .

ראש פינה סיור באטרקציות
 
קבוץ דן מוזיאון בית אוסישקין
מוזיאון אזורי לטבע ולהיסטוריה הממוקם בקבוץ דן גליל עליון
הכניסה בתשלום ,המוזיאון פתוח בימי א – ה בשעות 09:00-15:00 ,בימי שישי בשעות 08:30-13:00, בשבת ובחגים בשעות 09:30-16:30, טלפון לתאום 04-6941704.
 
המוזיאון מתאים לילדים ומשפחות, ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית, ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה ,המוצגים והרעיון העומד מאחוריו, המתמקד באגם החולה וסביבתו,עולם החיי והצומח בגליל ובהרי הגולן.

בסוף אוקטובר 1951 ,נערך טקס הנחת אבן הייסוד למוזיאון אוסישקין בנוכחות נציגי הממשלה , נציגי הסוכנות, מועצת הגליל העליון ובני משפחתו של מנחם אוסישקין המנוח , אליהם הצטרפו נציגי ארבעת מצודות אוסישקין בגליל .

ייעודו של המוזיאון היה להציג ממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים שנתגלו באזור בעיקר בתל דן אוספים של צמחים , צמחי מים ,גאולוגיה, בעלי חיים ובעלי כנף ,שבעזרתם יוכלו ללמוד ולהבין את נטבע בעבר בהווה ולתכנון העתיד, ראשון הנואמים היה יוסף וויץ לאחריו נציג הקק"ל , אחרי הנאומים הוטמנה אבן הפינה להקמת מבנה המוזיאון .

כמו כן במוזיאון ממצאים מחפירות תל דן,שאותם חופרים כבר עשרות שנים ,תוך גילוי ממצאים חשובים כמו :שער אברהם הקשתי בתל דן שנתגלה בשנת 1980,ממצא נוסף כתובת בן דוד כתב עברי קדום , הקושן של הטבו העותומאני הכתוב בתורכית לרכישת השטח מידי הערביים לידים יהודיות, אוספי פוחלצים של חיות ובעלי הכנף באזור בעבר ובהווה וסיפור נדידת הציפורים השנתית .
 
המוזיאון יעבור בקרוב שדרוג וחידוש , תחילתו של המוזיאון בשנות הארבעים של המאה הקודמת והקמתו בידי משוגע לנושא אלימלך הורוביץ ,על מנת להקימו פנו לאוסישקין שתרם כסף להקמתו ולכן הוא נקרא על שמו , הרעיון לייבש את ביצות החולה היה הטריגר להקמת המוזיאון על מנת לתעד ולשמר את עברו של  אגם החולה בעולם החי והצומח של אזור הגליל, החרמון, הגולן, מקורות הירדן כתצוגה לעברם , מחשש שייבוש החולה יביא להיעלמות הנוף ועולם החי באזור. 
 
המבנה נבנה מאבן בצורה ייחודית בידי האדריכל ליאופולד קרקאואר בשנות החמישים ,בשנת 1978 הועבר המוזיאון ללניהול החברה להגנת החי והצומח שהיו פעילים באזור החולה ,בחזית המוזיאון גשר עץ מעל לפלג נחל הדן . 
 
קבוץ דן מוזיאון בית אוסישקין
 

מושב בית הלל שייך לתנועת המושבים, נועד להיות מושב שיתופי ,הוא הוקם על שמו של הלל יפה הרופא היהודי , מאנשי העלייה הראשונה, בגדתו המערבית של נחל שניר (חצבאני) , הישוב הוקם בשנת 1943 כחלק ממצודות אוסישקין ,למרות שלא נרשמה כאחת ממצודות אוסישקין .

ההתיישבות הראשונה לא צלחה והוא ננטש, המושב יושב מחדש לאחר מלחמת השחרור בשנת 1949 בידי חיילים משוחררים, כיום מונה היישוב כשמונה מאות תושבים, חלק מפרנסתו היא ענף התיירות והצימרים.

גליל עליון בית הלל
 

חלקם של האטרקציות בקבוץ דן מוצגים לאורך הכביש המרכזי בקיבוץ וכוללים : מבנים היסטוריים ,אנדרטאות ,ציוד חקלאי כולל טרקטורים משוריינים ששימשו לעיבוד הקרקעות בקבוץ, פינת החיי המושקעת ,טנק טי 34 הסורי שנותר בשטח לאחר ההתקפה בניסיון לכבוש את הקבוץ במלחמת ששת הימים, אנדרטת קרובי המשפחה שנהרגו בתקופת השואה, בתי הילדים וחדר האוכל הישן, מבנה המקלחת המשותפת , אנדרטת הנופלים, נקודת התחלת שביל ישראל .

מוזיאון הטבע והארכאולוגיה על שם מנחם אוסישקין ,שנבנה ברובו מאבנים שהובאו משרידי היישוב הערבי בית הוניין, חוות הדגים דגי דן , מטע אקולוגי של אבוקדו והדרים.

גליל עליון קבוץ דן אטרקציות בקבוץ
 

סיור ההכרות והקטיף בפרדס האורגני , שאורכו כשעה ,הסיור

הסיור כולל ביקור במטע אבוקדו, בפרדסי עצי קלמנטינות ואשכוליות , הסיורים נערכים בחודשים אוקטובר – מרץ , במסגרת הסיור המודרך מקבלים הסברים על שיטות הגידול האורגני לאורך עשרות בשנים בחלקות אלו.

הסיור כולל קטיף עצמי של פירות הדר , על מנת לסחוט אותם מאוחר יותר במסחטות הנמצאות בפינת הסחיטה ,על מנת ליהנות מחוויה שבלגימת כוס מיץ טבעי , מהקטיף העצמי והסחיטה .

קבוץ דן סיור וקטיף בפרדס האורגני
 

בקצה השני של קבוץ דן ממוקמת חוות קראט קוויאר (חוות קוויאר הגליל) המשווקת את ביציי דג החידקן מסוג אוסטרה (שאיננו כשר על פי ההלכה) בטבע קיימים גם זני הבלוגה והסברוקה ,שתוצרתה נמכרת במיליוני דולרים ברחבי העולם, בטבע מצליח דג החידקן להגיע עד משקל של מאות קילוגרם.

בתוככי החווה נשמרת ומאופסנת התוצרת, בטרם היא נמכרת בעיקר לאירופה ולאמריקה ,סחורה משובחת שלגידולה והשבחתה הושקעו משאבי לימוד, מחירי ביצי הקוויאר נושקים תלוי בעונה ,לסכום שנע בין אלף דולר לאלפי דולר לקילו של ביצים .

את ההחלטה לגדל דגי חידקן קבלו אנשי הקיבוץ ,לאחר שהבינו כי כמות דגי הפורל שגידלו ,מתקרב לרוויה באספקה בישראל ,והתפתחות ענף גידול דגי הדניס שהתחרו בחוות הפורלים , על כן חפשו אנשי הקיבוץ נישות לגידול של סוגים אחרים דגים כמו הסלמון ויצורי ים כמו הצלופח .

לאחר שרכשו חוות לגידול חידקנים ,המגמה הייתה גידול הדג לצרכי מאכל כמו הפורלים לעולי חבר העמים שעלו בהמוניהם לישראל ,מכוון שהם הכירו את הדג כאוכל שהם רגילים לטעמו, אך לאחר שבע שנים של גידול לצרכי בשר הדג במכירת הזכרים שמשקלם בממוצע כעשרים קילו ,הוחלט לקחת הימור, ולהמשיך לגדלם עד לבגרותם המינית בגיל 12-13 שנה שאז ניתן לשאוב את הביצים מהשחלות של נקבות דג החידקן.

במגמה לקצר את זמן הבשלתו לבגרות מינית ,ערכו אנשי הקיבוץ מחקרים וניסו שיטות גידול שונות והצליחו לקצר את הזמן לבשלות המינית לתקופה של 11 שנה ,כך שניתן להתחיל לייצר כסף מוקדם יותר מהתהליך הטבעי הארוך יותר.

דג החידקן מזן האוסטרה הוא יצור ימי שמבנה גופו הוא סחוס ולא עצמות דג שלא עבר שינוי אופציונלי לאורך השנים והוא נותר כפי שנוצר בעבר, על כן צאצאים של הדג שהובאו מהים הכספי הם צאצאים ישירים ללא שינויים .

לצורך פיתוח הענף יצאו נציגי הקבוץ לחוות גידול ביציות דג החידקן בים הכספי ושם רכשו ביצי דגי חידקן מסוג אוסטרה מופרות שהוכנסו לבריכות הדגים לגידול והסתגלות ,שאליהם מוזרמים מים מנחל הדן בטמפרטורה קבועה של 16 מעלות והרי לכם בית גידול חדש .

הסבלנות לגדל את דגי החידקן לאורך 12 שנה עד שהדג מגיע לגיל רוויה שאז ניתן להוציא את הביצים משחלות הדגים ,אורך חייו של החידקן כעשרים וחמש שנים, כך שלאחר שהוא מתחיל לייצר את הביצים ,נותרו עוד כ 12-13 שנה של יצור במכונת הכסף לקופת הקיבוץ .

אחרי נפילת ברית המועצות כמדינה והיווצרות מדינות שנפרדו ממדינת האם נוצר מצב של חוסר פיקוח במדינות שהים הכספי גובל בשטחם ,נוצר מצב של דייג פרוע ללא פיקוח ,דג החידקן ובתוספת הזרמת חומרים רעילים ממפעלים לים הכספי ,גרמו לגדיעת ענף הזהב מרוסיה,

כתוצאה מהשינויים שחלו בבית הגידול העיקרי של הים הכספי , מתו ונעלמו החידקנים מהים הכספי ,ועל הנותרים המעטים מוטלים הגבלות דייג חמורות בקיצור רוסייה שהייתה המובילה בייצור ביציי הקוויאר נעלמה ממפת המסחר בסחורה זאת.

על הפרצה עטו מספר מגדלים בעולם כולל אנשי קבוץ דן המשווקים גם ביצי קוויאר גם לרוסיה עצמה, אנשי הקיבוץ למדו את תורת הגידול וכיום סחורתם נחשבת לאחת הטובות בעולם.

בשלב מסוים החליטו חברי הקיבוץ על הכנסת שותף מסחרי לחוות החידקנים וכיום קיבוץ דן וחברת ערדג המגדלים את הדניס הפכו לשותפים , כיוון שהוצאות הגידול עד לתחילת ראיית הרווחים הוא גדול גם ממרכיב המזון שבהם מואכלים הדגים הכולל סוג של סרטנים קטנים המגודלים במיוחד עבורם.

כיום נמצאו שווקים רבים לקוויאר הישראלי האיכותי כולל יפן ,פרס, אמריקה אירופה ורוסיה , כאשר תוהים על הפרדוקס האידאולוגי של הזרם הסוציאליסטי (האידאולוגיה של אנשי הקיבוץ) והעיסוק הקפיטליסטי בסחורה לעשירי העולם עונים אנשי הקיבוץ כי האידאל נגמר בתחום הקבוץ והקפיטליזם שולט מעבר לגדר .

גליל עליון קבוץ דן חוות קראט קוויאר
 

בנסיעה לכוון קבוץ דן לכוון החרמון דרך קריית שמונה על כביש 99 מגיעים לשער הכניסה הראשי בקיבוץ ומשם על פי השילוט לחוות דגי דן.

חוות דגי הדן פתוחה כל ימי השנה ,בימי השבוע בין השעות: 8:00 – 18:00 ,בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 – 15:00 הכניסה בחינם לתאום טלפוני להדרכה בתשלום לקבוצות 04-6902411.

זרימת כמויות המים מנחל דן שלא נוצלו הביאו את ראשי הקבוץ דן לרעיון הקמת בריכות דגים ,לצורך זה הוקצו שטחים ליד זרם המים ,שטחים אלו תוחחה אדמתם בעזרת חריש לרככם ואז הקימו סוללות עפר מסביב לשטח בגובה של כמטר ועוד, יש לזכור כי האדמה באזור איננה מאפשרת ניקוז ולכן ניתן היה להשתמש בחפירים שנחפרו לאגירת מים מתוקים לבריכות הדגים כענף חקלאי נוסף מחוץ לעבודת החקלאות הרגילה של מספוא, גן ירק ומטעים , פרדסים ומשק חי .

שיטה זאת הוכנסה על פי דגם של בריכות דגים שהובאו מעולים שהגיעו מיוגוסלביה ,שיטה שבה השתמשו לראשונה בארץ ישראל ביישוב ניר דוד בעמק בית שאן, ששימש כמודל לישובים שבהם הוקמו ברכות דגים לגידול.

תהליך העבודה כלל הכשרת בריכות קטנות יחסית שאליהם הוכנסו דגים לשם הפרייה והשרצה ,ומשם הועברו הצאצאים לבתי גידול ומשם לבריכות גדולות יותר שבהם גדלו הדגים עד למשקל של קילו ויותר , ומשם נשלחה התוצרת בעודם בחיים במכלי מים לשווקים , גידול הדגים הפך לענף חקלאי נוסף במספר יישובים בארץ.

את גידול הפורלים החלו בקיבוץ ערב מלחמת השחרור , מאחר והסורים לא אפשרו לגדל דגים ואף פוצצו את הסוגר לבריכה הראשית כתוצאה מכך הדגים נשטפו הלאה חלקם נותרו בנחל דן , אחרי מלחמת ששת הימים פנו אנשי הקבוץ אל האלוף יפה וביקשו אישור להמשך הגידול .

האלוף יפה התנה את המשך הגידול ומשיכת מים לגידול בהספק של שני קוב בשנייה להזרמת מי נחל הדן לחווה התנאי הראשון שהמים במהלך ההזרמה לבריכות ויציאתם משם יעברו טיהור ויוחזרו לשימוש ויוזרמו בחזרה לנחל הדן תחת ביקורת משרד הבריאות ומחלקת המים, התנאי השני היה שהברכות יהיו מבטון ושהמים שבשימוש לא יזהמו את המים , בתקופות שחונות מאיימים על צמצום כמות המים שיסופקו לצורך גידול הדגים.

החווה מורכבת משורת מכלי גידול לדגי הפורל הממוקמים בתוך מבנים כמו האינקובטור שבו מגודלים ביצים הפורל המופרות (נקבות) מהסיבה שהן גדלות יותר במשקלם מהזכרים, עשרות אלפי ביצים מופרות כאלה של דגי הפורלים מוטסים מארצות הברית בשמונה משלוחים שנתיים ומוכנסים לאחר הגעתם לשלושים ושש מכלים שבכול אחד כחמש עשר אלף דגיגים במבנה האינקובטור .

הביציות מגיעות בקופסאות קלקר על מצע קרח ומעל לשכבה עוד מצע קרח , הן אינם במים אלא מקבלים את הרטיבות הדרושה להם מההפשרה החלקית של הקרח בקופסא , מיד לאחר שהם מגיעים למכלים הם מוכנסים למים שהטמפרטורה היא 8 מעלות שמשתנה בהדרגה לתנאי הסתגלות עד לטמפרטורה של 16 מעלות ,שזאת הטמפרטורה של מי נחל הדן .

מדוע יש צורך לייבא ביצי דגי פורל מחוות גידול באמריקה , כיוון שתנאי ההשרצה הרוויה והתעברות מותנים בטמפרטורה של 12 מעלות , ומימי הדן הם בטמפרטורה של 16 מעלות ,המונעים את ההתעברות וההשרצה בארצנו., תהליך קביעת הטמפרטורה ל 12 מעלות ניתן בתנאי מעבדה, אך לא בגידול מסחרי גדול.

החווה כוללת מכלי פלסטיק עגולים במדגרה ,מכלי בטון מלבניים לשני השלבים הבאים בגידול הדגים בריכות עגולות לגידול הפורלים בהמשך למשקל שמעל לקילו לדג ,למכלים והבריכות מוזרמים מים ממימי הדן בקצב של שני קוב בשנייה , העוברים דרך מערכת ניקוז בפיקוח משרד הבריאות מכוון שהם מוזרמים לאחר הסינון וטיפול בחזרה לנחל הדן.

כאשר הדגיגים מגיעים לגודל שני סנטימטר הם מועברים דרך מסננות בתהליך אוטומטי לבריכות הגידול לצעירים לכול מיכל יש הזרמת מים הנעים או כנגד כוון השעון או אתו, מהסיבה הפשוטה של כוון חיבור השיבר למיכל ולא לכוון המגנטי של כדור הארץ בין דרומו לצפונו.

מעל למכלים מתקן האבסה אוטומטי המפזר כמו פודרה מזון לדגיגים אלו ממהרים לנגוס מהפרורים כול עוד הם צפים עד לעומק של 30 סנטימטר כיוון שהפה שלהם לא מותאם לנגיסה מרצפת המכל זאת לאחר שהדגיגים בעת שהיו במעטפת הביצה אכלו את המזון שהיה בכיס שבתוך המעטפת.

הדגיגים בני החודשים עוברים דרך מסננת למכלי הגידול הבאים בבריכות הבטון בחוץ עד לגיל שבין שמונה חודשים לשנה ,שאז משקלם נע בין 800 גרם לקילו ומשם לשווקים , פרט לדגי פורל הגדלים כשנה וחצי בהסכם מיוחד עם הבד"ץ החרדי ,על מנת שדגים אלו יהיו במשקל שמעל לקילו וחצי שתספק למשפחה מרובת נפשות כמו של הדתיים, ליהנות ממנה שתספק אותם בכמות לארוחת ליל השבת.

בצדו השני של קבוץ דן ממוקמת חווה נוספת שבה גדלים דגי החידקן , שאינם כשרים הידועים יותר כדגים המספקים את ביצי הקוויאר , גידול דגי החידקן עד הגיעם לגיל רביה ליצירת ביצי הקוויאר ,אורך 12 שנה , דג החידקן חיי כעשרים וחמש שנים , כלומר חצי מחייו הוא מכונה לייצור כסף , מכוון שקילו ביצי קוויאר נמכר באירופה במחיר בין 800-1000 דולר ויותר לקילו.

לבריכות הגידול מוכנסות נקבות ומספר זכרים , על מנת לקבוע את מינם יש להעבירם במכונת שיקוף ואם אין אפשרות לגלות את מינם מוחדרת צינורית עם מצלמה המראה את אברי הרבייה של הדג בור שהרוב השולט בבריכה הן הנקבות .

המקור הראשי בעבר למסחר בקוויאר היה הים הכספי ברוסיה ,אלא שלאחר התפרקות רוסיה לעמים חופשיים לא הייתה בקרה נגד שפיכת חומרים מזוהמים לים הכספי , חומרי רעל שהשמידו את דגי החידקן בים הכספי, והותירו למספר ארצות את ללמוד את תנאי הגידול הגידול והמכירה .

לאחר שהחלו לגדל את דגי החידקן בגיל שבע שנים ,נערך דיון בקיבוץ דיון לקבל החלטה מה עושים בהמשך כי החידקן הופך למכונת כסף רק אחרי 12 שנה , ההחלטה שנתקבלה הייתה להמשיך לגדלם עד גיל 12 שנה ,וכיום ההימור השתלם וההוצאות כוסו בזכות מחיר הביצים הנמכרות הגבוהה.

בעבר גידלו בבריכות קבוץ דן צלופחים , אלא שהסינים הציפו את השווקים והפכו את הייצור ללא כדאי ולכן הופסק גידולם בקיבוץ דן .

בחווה ממוקמת חנות שבה ניתן לרכוש סוגי דגים קפואים לאחר הביקור , דגים אלו מוכנסים לקלקר עם קרח ומותאמים למסע שאורכו עד שמונה שעות בדרך למחבת הטיגון בביתכם .

גליל עליון חוות דגי דן
 

בנסיעה בגליל העליון לכוון צומת שיאון פונים מזרחה על כביש 99 ,לאחר נסיעה של קילומטר פונים ימינה לכוון כללי לקיבוץ שניר ,שם נראה שילוט המכוון אותנו למגרש החנייה של שמורת הבניאס, עוצרים וחונים,

בעת הביקור בשמורת נחל הבניאס או בשמו העברי נחל החרמון , כניסה בתשלום מצטרפים מספר אטרקציות חדשות שנוצרו בשנים האחרונות , אחד מהם הוא הגשר הצף המוליך למפל המים שבשמורה , מימי הפשרת השלגים ושנה ברוכת גשמים יוצרת מפל שופע וזרימה איתנה בנחל הבניאס , הגשר הצף עובר בקניון בזלתי בן קירות זקופים .

על מנת לא לפגוע בערכי טבע וליצור תחושה מיוחדת של מעבר במסלול מעל לנחל השועט וביינות עצי דולב בנתה רשות הטבע והגנים, מסלול דק המורכב ממדרכה של עץ וגשרים העובר מעל לנחל ולצדו מדרום לצפון לאורך 100 מטר כנגד הזרימה .

גליל עליון השביל התלוי בבנייאס
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור