דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן מרכזי מבקרים

 
 
רמת הגולן קו תילי הגעש

כאשר מרחפים ומתבוננים מעל   לרמה מבחינים שהרמה מחולקת לשמונה שרשראות וולקניות כאשר שלושת הגדולות נמצאות בצפון ובמרכז ואחרות בשאר הרמה, שלושת השרשראות הגדולות פרצו מתוך שני סדקים גדולים שאורכם כשלושים וחמישה קילומטר והמקבילים זו לזאת.

שלושת הבקיעות יצרו בתלים שנוצרו חרוטי לבה ואפר שכוונם מדרום מזרח ופונים לצפון מערב, בשורה המזרחית הקרובה לגבול הסורי נמצאים התילים פראס ,בשנית (חזקה) חרמונית כרמים ותל רם והבריכה, בשורה השנייה נמצאים יוסיפון, שיפון, אביטל, בנטל, בראון ואדום

בחלק הצפוני של רמת הגולן נמצא רצף של תילים (הרים) שנוצרו בפעילות געשית שנוצרו במה שאנו מכנים השבר הסורי אפריקאי ,היווצרות בליטת מזדקרות של לבה כבויה מעל החלק השטוח של רמת הגולן הצפוני ,תילים ( הרים ) המזדקרים כלפי מעלה מכונה אצלנו קו התילים הגעשיים.

גובהם של התילים נע בסביבות 600 מטר מעל לגובה הים כמו תל סאקי לבין הגבוה בתילים הר ורדה שגובהו מעל לאלף מאתים מטר מעל לגובה הים, כאשר אנו מונים את התילים הגבוהים מהצפון לדרום : תל רם, תל כרמים, תל ורדה , תל חרמונית, תל אביטל ותל בנטל במקביל לשרשרת התילים שבשטח הישראלי ,ניצבת שרשרת תילים מקבילה בשטח הרמה שבשטח הסורי של הגבול.

הן הסורים והן הישראלים מבינים את חשיבותם האסטרטגית כמחסום טבעי למעבר מלחמתי וכנקודות הגנה השולטים על שטחה של הרמה השטוחה שבינם, לחוקרי הגאולוגיה מהווים תילים אלו מקור מחקר בניסיון להבין את התופעה הוולקנית געשית שעברה על האזור , ואולי לנסות לבנות תבנית גרפית להתכוננות לפעילות געשית בעתיד באזור.

רמת הגולן קו תילי הגעש
 
רמת הגולן תל ורדה –תל ורד

אל התל מגיעים בנסיעה על כביש 98 עד לתחנת הדלק שבכניסה לכפר הדרוזי בוקעתא תחנת הדלק משמאלנו והכפר ממול, מנקודה זאת מתקדמים עוד כשני קילומטר, ופונים ימינה ממשיכים לפנייה השנייה ימינה ליד שלט אדום, ומשם מתחילים לטפס מעלה לכוון הפינה השמאלית לכוון המוצב הישראלי הנטוש.

תל (הר)   ורדה הוא הר געש שגובהו 1,226 מטר מעל פני הים ,התל נחשב כגבוה ביותר ברמת הגולן, התל ממוקם בשרשרת התלים הישראלי, התל ממוקם בין הר כרמים להר חרמונית, צפונית מזרחית לישוב הדרוזי בוקעתא, ניתן לראות במורדותיו המזרחיים של ההר מחצבת טוף שננטשה .

רמת הגולן תל ורדה –תל ורד
 
רמת הגולן תל (הר) אביטל המכונה תל אבו נידא

תל אביטל שגובהו 1204 מטר, לכן הוא נחשב כשלישי בגובהו ברמת הגולן, נקרא בערבית אבו נידא שפרושו אבי הטל ,על פי האמונה המוסלמית בפסגת התל נמצא קברו של הקדוש אבו נידא ,שמייחסים לו את הכוח להוריד גשמים, התל שצורתו מזכיר פרסה ,נמצא ברמת הגולן הצפוני בצמידות לתל בנטל בזכות העמק הרחב שבין שניהם.

פסגתו של התל מוכרזת כשטח צבאי סגור, שני התלים נוצרו באותה ההתפרצות הוולקנית במדרונות תל אביטל שקבל את שמו על פי האגדות ,מכמות הטל הגדולה המצטברת על הקרקע ,על מורדות התל מבחינים באזורי טוף בחלקו המערבי ,ואזורי סקוריה (אבק טוף) בחלקו המזרחי והמרכזי, פסגתו של תל אביטל משמשת כיום כשטח צבאי סגור .

החוקרים הגיאולוגיים משערים כי היווצרותו של תל אביטל ,מורכבת משרשרת התפרצויות וולקניות געשיות, צורתו כחרוט שהתפרץ ,בהמשך צמח התל בהצטברות קילוחי הלבה ,עד שהגיע שלב סתימת לוע הזרימה בפיצוץ אדיר שגרם לפיצוץ נוסף שהעיף את הכיפה הנוספת שצנחה למדרונות ובמרכז כתוצאה מכובד מסת הלבה ,נוצר לוע כבוי של לבה המכונה קלדרה בכתף התל ,התפרצות נוספת זאת ועבודת הטבע והבלייה יצרו את צורתו הנוכחית.

רצפת הלוע שנוצר בתל משמש את שטחי החקלאות והמטעים של קבוץ מרום הגולן הממוקם בתוך הלוע שקוטרו כאלף שלוש מאות מטר ,אף קיימים שני תלים קטנים הבולטים מעל ללוע , שנוצרו אף הם בהתפרצות האחרונה שמכונים תלי התאומים בידי התושבים.

שמורת אביטל מקיפה את התלים אביטל ובנטל, בשטח שבין בין הקיבוצים מרום-גולן ועין זיוון, החוקרים מבחינים בתופעות טבע ייחודיות במבנה הגאולוגי שבו ריכוז גדול של תופעות וולקניות שונות ,תופעות של זרימת לבה והעברת הלוע המרכזי למיקום אחר בתל, מבחינה בוטנית והצמחייה בריבויי צמחיה עשבונית ועצים במדרונות כמו עצי אלון מצוי ואלון תולע, אלון התבור, עוג בורסקאי ,אגסים ,שקד ועוד.

רמת הגולן תל (הר) אביטל המכונה תל אבו נידא
 
רמת הגולן תל פארס (שטח צבאי סגור)

תל פארס ממוקם בקצה הדרומי של השרשרת המזרחית ברמה הגולן הישראלית, גובהו 929 מטר, החוקרים משערים שנוצר בכמה שלבים, על פי הזרימות של נחלי הבזלת לכוונים שונים ,בשלב השני להיווצרותו נוצר חרוט לבה שקוטרו כקילומטר ,שבראשו שני לועות סמוכים ומחוברים.

החוקרים טוענים כי בשלב השלישי במה שנקרא תל פארס כיום, נפער חרוט יחיד גדול בולט מעל לחרוטים השניים ,שקוטרו מעל לשלוש מאות מטר ועומקו כשלושים מטר ,השולט מעל הרי השרשרת הסמוכים בקרוב למאתיים מטר גובה, בחלקו המזרחי של החרוט נוצר חרוט קטן בדופן החרוט הגדול.

כיום לא ניתן לטפס על התל הנשקף למרחקים והשולט על האזור ,מהיותו שטח צבאי סגור , שעליו ממוקמים יחידות מודיעין ,תצפית ובקרי ירי ואיכון של חיל האוויר ותותחנים, התל גם שולט על צומת דרכים שנקראה צומת רפיד החשובה והדרך המוליכה לדרום רמת הגולן.

בשנות השבעים החלו הסורים להפגיז את מוצבי צה"ל שעל התילים וגם את תל פארס, ואף ערכו מספר פשיטות על מנת לנסות ולהשתלט על חלק מתילים אלו, במלחמת ההתשה הזאת נהרגו חיילים בהגנה על התילים, כתגובה החלו סוללות תותחים וטנקים להשיב אש כנגד הסוללות הסוריות שממול.

גם עבודת הטרקטורים בשנות השבעים כולל לאחר מלחמת יום כיפור ,בעת שבנו את מיגון התל וכנגד אנשי הנטיעות של מטעי הפרי של קבוץ מרום הגולן, שנטעו למרגלו התל ובסביבתו , ספגו אש בעת שעבדו במיגון ובנטיעות , בעת ההפגזות שהו תושבי הסביבה במקלטים.

רמת הגולן תל פארס (שטח צבאי סגור)
 
רמת הגולן תל סאקי
תל סאקי
לתל סאקי כינויים נוספים כמו התל המושקה או אולי תל המשקה בפרשנות אחרת לכינוי, התל שהחל כתל געשי ישן מימי השבר סורי אפריקאני , שימש את צהל עד מלחמת יום כיפור כעמדת תצפית ומכם בשלוש עמדות שונות על מרומי התל בחלקו המזרחי ,מטרתם של עמדות תצפית אלו היו להתריע על מנת למנוע חדירת מחבלים בוואדי של נחל א רקד ,אך לקראת יום כיפור הוצבו התצפיות לעברת מידע על הארטילריה הסורית מאחור.
 
ישנן סברות כי מתחת לתל קיימים מעברי מי תהום המספקים מים לצמחיה לאורך רוב ימי השנה לצמחיה במדרונות התל בינות לסלעי הבזלת ,בקיץ הצמחייה משנה את צבעה לצהוב וקוצים חוגגים במדרונות  , סבירות נוספת לכינויו של התל כתל המשקה בהשערות כי כי נחפרו בעבר תעלות השקיה לגידולים במדרונותיו ובסביבתו.
 
תל סאקי הבזלתי מתרומם לגובה של 494 מטר ,הוא ממוקם כחצי קילומטר מהכביש הראשי החוצה את רמת הגולן , בסביבת שלושה קילומטר מהישוב רמת מגשימים בקטע הכביש בין חמת גדר לצומת רפיד. ולמעשה הוא מרוחק מהגבול הסורי בצידו המערבי כקילומטר ושלוש מאות  מטר בקו אווירי מגדר המערכת.
 
כיוון שהעמדות המייצדיות על התל לא יועדו כעמדות לחימה אלא לתצפית בעיקר בלילה ולכן לא בוצר התל ,לא נחפרו בו מחפורות ולא נחפרה גם תעלת לחימה שקישרה בין העמדות, כמו כן בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור לא הונחו שדות מוקשים וגדר מסביבו.
 
כלקח מהלחימה בתל במלחמת יום כיפור ,הוקם על התל מוצב לזמן חרום שייתפס בידי כוחות צהל בעת מלחמה עתידית, כמו כן שופרו אמצעי הלחימה בשדות מוקשים מסביבו והוקמה גדרות הגנה , בעת שנחפר בונקרים ללחימה  והגנה חדשים הוצא מן הקרקע תא בונקר הלחימה הישן והוצב לפני שער הכניסה למוצב על מנת להמחיש כיצד הצטופפו 24 אנשים בבונקר בעת הלחימה בתל.
 
כאשר מבקרים בתל המשמש לסיור ומורשת קרב תל סאקי במלחמת יום כיפור ,מגיעים לבונקר הלוחמים שהפך לפינת הנצחה ללוחמים שנפלו על הגנתו ולחיילים הנוספים שלחמו בסביבתו , על מנת לחבור לכוח הנצור במרומי התל בעת הלחימה .
 
מעט על קרב הלחימה והעקשנות של החיילים שהגנו על תל סאקי, כיוון ששלוש העמדות בתל יועדו לתצפית , נשלחו בששה באוקטובר 1973 כוח מגדוד הנחל מוצנח , זחלם נהג מילואים וחמשה לוחמים כאשר מטרת הצבתם ,הייתה לאתר כוחות סוריים וארטילריה סורית בעת המעבר בגבול ולדווח לאחור . 
 
כוח התצפית הגיע לתל סאקי בסביבות הצהרים, בשעה 14:00 בשישי ביוני , נחתה אש ארטילרית כבדה על התל כולל פגזי זרחן וחנם , על מנת לתגברו הגיעו כששה טנקים לעזור בלחימה, בשתי כיתות טנקים מחטיבות השריון של הרמה , שלושה טנקים מחטיבה שבע ומחטיבה 188.
 
מיד בבוקר המלחמה הראשון בשביעי לאוקטובר , כותרו הכוחות על התל בידי כוחות שריון ורגלים סוריות, בעת שזרמו למרגלות התל לכוון כיבוש מרכז הרמה, ניסיונות לכבוש את התל בידי הסוריים באותה עת לא צלח, באותה עת בעקבות פקודת נסיגה ,נעשו גם ניסיונות של החיילים בתל לסגת בעזרת חלק מהטנקים שהיו בתל אך הניסיון כשל והטנקים נפגעו.
 
בשלב הזה ,בשביעי בחודש החל גדוד  50, של הנחל המוצנח אשר שיגר את אנשי התצפית בתחילת הקרב  ,בניסיון לחלצם  ,ניסיון זה נעשה בעזרת שני נגמשים, שנשלחו לחלץ את אנשייהם , הנגמש הראשון נתקל במארב ועלה מיד באש ואנשיו שנותרו בחיים קפצו החוצה ונהרגו בחלקם מיד או נפצעו .
 
בהמשך מהלך החילוץ  ,הנגמש השני הצליח בעזרת ירי מקלע להגיע כמעט עד שער הכניסה ,ומשאזלה בו התחמושת , החל להידרדר לאחור החיילים שזינקו החוצה ניסו להסתער ולהילחם בכוח שארב להם, אך רובם פרט לארבעה חיילים נהרגו והניסיון השני לחלץ את האנשים בתל סאקי כשל. 
רמת הגולן תל סאקי
 
רמת הגולן מג'דל שאמס - מגדל השמש

הישוב הדרוזי מג'דל שאמס המתנשא לגובה ממוצע של 1230 מטר ומעלה מעל לגובה פני הים, נחשב לישוב הגבוה בשטחה של מדינת ישראל, מיקומו בצפון רמת הגולן במורדותיו הדרומיים מזרחיים של הרכס החרמון הישראלי, הישוב מג'דל שאמס שמספר תושביו כשמונת אלפים תושבים, מרוחק רק כמה מאות מטרים ממערב גדר המערכת לגבולנו עם סוריה.

שני כבישים מוליכים למג'דל שאמס ,הראשון כביש 98 מהכפרים הדרוזיים מסעדה וברכת רם והכביש השני 989 מגיע מכוון הישובים נווה אטיב  ונמרוד, המשך הדרך מהיישוב מוליכה צפונה לאתר הסקי בחרמון הישראלי.

מעט על היישוב מג'דל שאמס

בתחילת התיישבותם בישוב ,התגוררו בו גם נוצרים ובני העדה העלוואית ,אך הם אינם עוד גרים בכפר, את שמו קיבל הישוב ,משמקבל את קרני השמש הראשונות בזריחה עקב גובהו, בשנת 1974 הוכרז הישוב כמועצה מקומית בישראל ומונו לו 13 חברי מועצה בידי ישראל בראשות סולטאן הייל אבו סאלח שהיה קצין גבוה בצבא הסורי, נחשד בריגול ושישב 23 שנים בכלא הסורי בעוון ריגול לישראל.

רמת הגולן מג'דל שאמס - מגדל השמש
 
רמת הגולן צומת וואסט פארק הפסלים בפארק מאגר עורבים

ממש ממול למרכז התיירותי ממוקם פארק מאגר עורבים, שבו ממוקם פארק הפסלים , פסלים אלו הוצבו לזכרו של אסף רז בן המושב שעל , פארק מאגר העורבים ,הוקם בשיתוף פעולה של הקקל ומועצת הגולן, שמו של הפארק נבע מהכמות הגדולה של העורבים שהקימו את ביתם בסביבה , ואכן המבקרים באזור  מבחין  מעל לראשם בכתמים השחורים של כנפי העורבים, יש ומחנים את רכבם בנקודה החניה ומתחילים לסייר מסביב .

רמת הגולן צומת וואסט פארק הפסלים בפארק מאגר עורבים
 
צומת ווסט שרידי ארמון הקיץ של האמיר אל פאעור

הקדמה קטנה

האמיר מחמוד פאעור ,מנהיג השבט ערב אל פודל חי במאה התשע עשר , שבטו של האמיר עסק במסחר על צומת הדרכים ללבנון וסוריה ומכאן שהיה אמיד ובזכות גודלו גם נחשב לשבט גדול, בני השבט חיו מסביב לצומת ווסט ,אך ברכושם היו אדמות באזור עמק החולה , לרווחתו של האמיר נבנה ארמון קיץ זה שבו היה מבלה האמיר ובני משפחתו.

צומת ווסט שרידי ארמון הקיץ של האמיר אל פאעור
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור