דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל אביב אטרקציות לילדים ומשפחות ונוספות

 
 
תל אביב ספור המכבייה הראשונה בשנת 1932

את האשמה להקמת המכבייה יש לתלות ככתר לראשו של יוסף יקותאלי,אומנם רעיונות של הקמת גוף שירכז את מתעמלים היהודיים בעולם ,שיופיעו בתחרויות לעם היהודי בישראל רעיונות אלו כבר החלו להופיע בעיתונות העברית ברחבי אירופה בתחילת המאה העשרים.

בעת שהתקיימה ועידת מכבי העולמית בצכיה בשנת 1928 , התחיל הרעיון לרקום עור וגידים,הוצאו מספר שמות לאירוע שיציין 1800 שנים לשלטון המכבים והמרד בארץ ישראל לבסוף נבחר השם מכבייה .

אנשי הארגון של מכבי שמו לעצמם מספר גורמים לעריכת המכבייה בישראל, כאשר בראש ובראשונה להציג את הישגיי הספורטאי היהודי בפני העולם,מטרתה השנייה של המכבייה הייתה להכיר לבני הנוער היהודיים את ארץ ישראל ולהפיך בהם את הרצון לעלות למדינתם,לחזק את הזיקה היהודית הלאומית למדינת היהודים.

בתחילת שנת 1932 באישור הממשל המנדטורי ,אושרה התוכנית להקמת האצטדיון בחלקו הדרום מערבי של חצי האי הירקוני,כיום בחלק הצפוני מערבי של נמל תל אביב שהוקם ארבע שנים לאחריו.

תל אביב ספור המכבייה הראשונה בשנת 1932
 
תל אביב סיפורו של מגדלור נמל תל אביב

בעת שהקימו את מגדלור תל אביב בשנת 1936 בחלקו הצפוני של חצי האי הירקוני מדרומה של תחנת הכוח רידינג כיום, בעת חפירות יסודות המגדלור נתגלו אבנים וחלקים של שתי מצודות שהגנו על קו החוף מפלישות.

תערוך המצודה הראשונה במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה, המבנה היה כחומה שנבנתה מאבני כורכר גדולים עובייה היה כשנים וחצי מטר,שהקיפה חצר עם חדרים שממנו נותרו שרידים של שישה חדרים.

משערים כי מצודה זאת נהרסה בימיו של מלך אשור תגלת פלאסר השלישי שכבש חלקים מארץ פלשת בשנת 732 לפני הספירה, כן נתגלו שרידי קיר מתקופת הכיבוש הפרסי במרחק של כעשרים מטר משרידי חומת המצודה ובנוסף שרידי בריכה עם שרידי פסיפס .

המצודה השנייה נבנתה במאות השמינית שביעית לפני הספירה על יסודות המצודה השנייה שנהרסה,ושימשה גם את היהודים בימי בית ראשון ,להגנת המעגנה לאוניות באזור שפך הירקון ,משפך נחל הירקון שימש הנחל כנתיב שייט לתל קסילה ותל גריסה הסמוכים לשפך.

לצידו של המגדלור מצידו השמאלי ניצב עמוד שיש במרכז המצודה ,המנציח את צליחת נחל הירקון בימי מלחמת העולם הראשונה בידי הגנרל היל כאשר חייליו האוסטרליים מחטיבת 157 חצו בנקודה זאת את המקום לכיבוש העמדות התורכיות מעבר לנהר הירקון בקו שהתבצר בו בחלק הצפוני של הירקון , קיימים עוד שני עמודי זיכרון כאלה אחד במרחק קילומטר מנקודה זאת והשני במרחק שבעה קילומטר באזור אצטדיון רמת גן.

בשנת 1937 כאשר החל רוטנברג להקים את תחנת הכוח ליצור חשמל ברידינג ,ממש לפני שנפתחה התחנה הוקם גשר מעל לשפך הירקון לים,לשימוש רכבים ולמעבר לצפון תל אביב עד שנות השבעים ,כאשר החלו בשיפוץ נמל תל אביב גשר ברזל שעליו אדני עץ זה הוחלף ושופץ כגשר להולכי רגל ורוכבי אופנים .

תל אביב סיפורו של מגדלור נמל תל אביב
 
תל אביב יריד המזרח הראשון בנמל תל אביב

סמלו של יריד המזרח הגמל המעופף עמד שנים רבות בכניסת הרכבים הדרומית של נמל תל אביב בחיבור הכביש מכביש הירקון והנמל,כיום במגרש החניה שנקרא בעבר כיכר פלמר,אלא שלמשמידי ההיסטוריה אצה הדרך וסמל היריד עם הגמל המעופף עפו לדרכם, או שהזיהום התל אביבי גרם לגל להניף את כנפיו ולהתעופף .

הרעיון לתערוכות שבו הוצגו הישגי התעשייה בישראל החלו לנשב עוד בשנת 1923 שבו התקיימה התערוכה הראשונה למען תוצרת ה ארץ, בדירה בשדרות רוטשילד , יוזמי התערוכה הראשונה היו, שלמה יפה, אברהם אידלסון ואלכסנדר עזר, לאחר התערוכה הזאת נערכו תערוכות וירידים נוספים, כאשר בשנים 1925-1929 הם נערכו במתחם של התחנה המרכזית הישנה ,היריד של שנת 1929 נקרא בשם היובל,לרגל מלאות להקמת העיר תל אביב עשרים שנה.

לתערוכה וליריד בשנת 1932 ניתן השם יריד המזרח , ביריד זה ביקרו למעלה משלוש מאות אנשים ,מאנגליה ,ארצות ערב ומישראל , אפילו הוקמה במקום תחנת רדיו ששידרה לתושביה היהודיים של ישראל בשפה העברית ,ארבע שנים בטרם הוקם קול ירושלים בעיר ירושלים.

תל אביב יריד המזרח הראשון בנמל תל אביב
 
פארק מקורות הירקון הצעה למסלול הליכה
פארק מקורות ירקון הצעה למסלול הליכה
חונים בחניון ומשלמים בקופה נכנסים לתוך הפארק ,פונים לכוון צפון ,חוות קאסר ,לאחר הביקור חוזרים בשביל על הגדה המערבי וחוצים על הגשר לגדה המזרחית  לעבר המבנה בעל הקשתות ונקרא טחנת הקמח אל-מיר , שמה של התחנה מגיע משמו של הכפר הערבי מיר שבאדמותיו הוקמה תחנת הקמח , תושבי הכפר הינם פלאחים סודניים שהגיעו מסודן לישראל והתיישבו במקום, תושבים סודנים אלו עמדו מול מחלת קדחת הביצות בחוסן יותר מאשר מתיישבים שהגיעו לאזור ממדינות אחרות.
 
תחנת מיר ממוקמת כעליונה במעלה הנחל והיא אחת מחמש תחנות הקמח שהיו ממוקמות על גדות נחל הירקון ,בנקודה זאת ניתן להמשיך בשביל הרומנטי קיים שילוט לכוון בהרחבת  הסיור בהליכה על השביל הרומנטי העובר על גשרון ותעלה מנהרה בין צמחיית הקנה וצמחייה נוספת, אורכו של המסלול הרומנטי כקילומטר עד בית הבטון ששימש בית למשאבות המים שסיפקו מי השקיה לפרדסני פתח תקווה.
 
לאחר חנייה בנקודת בית הבטון ,כדאי לעשות מנוחה ונישנוש וממשיכים צפונה כמאתיים מטר לגדות נחל הירקון, במפגש עם גדות הנחל פוגשים עצי איקליפטוס ענקיים המשמשים מחוץ להצלה על המים והסביבה בית חם לבעלי הכנף בשיכוני הקבע שלהם, ניתן לראות קיני עורבים ובזים פשושים וחוחיות , ואיך נשכח את השחרורים , בינות לסבך נוכל לראות בעלי כנף אוהבי מים כמו ברווזים ואגמיות ואולי סופיות והחביבים עלי במיוחד תוכי דרדרה ירוקים שבהתנחלותם בישראל הם מדירים את דיירי הבית הישראלים מביתם אט אט.
 
בנקודת המפגש חוזרים  בכוון דרום מזרח לאורך הגדה ,מבחינים מעבר לה על שפת הגדה בבית חווה מהתקופה העותומאנית ומשאבת מים שבנה האיכר להשקות את שדותיו בעבר.
 
ממשיכים לכוון דרום מזרח לאורך השביל ומגיעים לסכר מדידת מפלס המים , ממשיכים מט הלאה ונתקלים בעלי נופר ענקיים המכסים את הנחל בבריכה טבעית, ממשיכים ללכת לאורך  השביל ומגיעים לגשר הרכבת ולנקודת הפילבוקס .
 
כאן ניתן לחצות לכוון מערב ולחזור לחניון ,או באם יש מי שיעביר את הרכב ממשיכים בשביל לכוון פארק אפק ומבצר אנטיפטרוס כאשר לאחר 400 מטר  ניתקל בבריכת הנופר הגדולות.
 
גם מכן אפשרי לחזור לגשר הרכבת ולהמשיך לאחריו מערבה שמאלה לכוון החניון ליד הקופות.
פארק מקורות הירקון הצעה למסלול הליכה
 
ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו

הכניסה כיום לבית הקברות טרומפלדור  דרך רחוב טרומפלדור, הניצב ממול לרחוב חברון, שער חדש שנפרץ בחומת בית הקברות בעת שנערכה הלווייתו של מקס נורדאו בשנת 1926, על מנת לאפשר לקהל המלווים הרב להכנסת ולהשתתף בלוויה .

סוג הסיור נקבע לרצונו של המבקר והעדפותיו , בפועל מיד לאחר המעבר בשער ניתן לראות מצד ימין את מצבות והאנדרטה לחללי המאורעות בשנים 1921,1929,1936,בחלק השמאלי של השביל לאורך החומה ,טמונים בחלקת ההרוגים,יהודים שנהרגו בתאונות,עובדי המנדט ושוטרים יהודיים.

בשביל היורד שמאלה מהכניסה לאורך רחוב טרומפלדור (בחלק הדרומי) קבורים בעיקר אנשים ששמו קץ לחייהם ,אנשי דת ועסקנים טמונים בחלק המזרחי המוגבה של בית הקברות, לעומתם טמונים בחלקת הסופרים בחלק הנמוך המערבי ,טמונים טשרניחובסקי,אחד העם,ביאליק ,ליד חלקת הסופרים טמונים מנהיגי הישוב העברי חלוצי העלייה השנייה והשלישית: דיזינגוף,ראש עיריית תל אביב,ארלוזורוב,נורדאו ,משה שרת ועוד.


ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו
 
תל אביב שוק הכרמל

השוק נחשב לגדול והעתיק בשווקי תל אביב,השוק ממוקם ברחוב הכרמל הראשי והסמטאות מסביב, היוצא מרחוב אלנבי בכיכר מגן דוד אדום ,שוק הממוקם בשכונת כרם התימנים,שוק הפתוח בימי השבוע ,משעות הבוקר עד שעות החשיכה.

בשוק פועלים קרוב לחמש מאות חנויות ודוכנים, בשורה חיצונית ודוכנים בשורה פנימית וכביש הולכי הרגל החוצץ בין שתי שדרות החנויות והדוכנים,חניה במגרשי החניה בתשלום הפועלים בסביבה ובסמטאות הסמוכות.

הניקיון בשוק הכרמל ,עדיין רחוק מלהשביע רצון,שירותים ציבוריים ממוקמים ברחוב יחיא קפאח 3,בשוק נמכרים,בגדים לכול עונות השנה ,פיצ'אפקיס , חפצים שונים קריסטלים,

צעצועים,נעלים ומוצרי עור,פרחים ועציצים, ירקות ופירות,חמוצים וגבינות,פירות יבשים ופיצוחים,כלי בית ובגדים,בתי מאפה עיראקיים,אטליזים לבשר בשר כבש,עופות,דגים גבינות עשבי טיבול ותבלינים,קטניות,עשבי טיבול ומוצרי מזון לטובת מטבחם של הפועלים הזרים מדרום אסיה.

בעת האחרונה חלו יזמים צעירים לשנות מעט את אופיו של השוק,לפתוח חנויות אוכל בבעלות שפים,בתי קפה,מעדניות,דוכני מיצים,דוכני דגים ופירות ים,כדוגמת שווקים בעולם הרחב.

תל אביב שוק הכרמל
 
בסיור לאורך רחוב קינג ג'ורג החמישי שבעבר שמו היה רחוב כרמל ,עד שמותו של המלך ג'ורג שינה את שמו בידי הבריטים ששלטו בארץ, ליד תחילת רחוב קינג ג'ורג בחיבורו לרחוב אלנבי ,מול רחוב הפלאפל הלא הוא שוק בצלאל  וממול הכניסה לסמטאות פלונית אלמונית .
 
ביקור בסמטאות פלונית אלמונית, סמטאות אלו היו נחלתו של האמיד היהודי געצל שפירא שעלה מאמריקה לאחר שנמאס לו מהתעלקות בני משפחתו על כספו ,כאן רכש חלקה גדולה מתושב ערבי באזור רחובות אלנבי ומזרחה לכוון הים והקים בה שכונת מגורים ובעיקר נחלה לעצמו . 
 
סמטת פלונית וסמטת אלמונית ממוקמות  לצד רחוב המלך גורג , בשנת 1922 רכש היזם מאיר. געצל שפירא חלקת אדמה והקים בה שכונת מגורים. השכונה נבנתה בפאר רב, כולל רכישת שתי סמטאות ובקצה אחת הסמטהבנה ארמון לאהובתו אשתו סוניה ,ריצף את הדרך לשוק בעבורה , ופסל אריה מאבן שבעיניו נקבעו פנסים אדומים לתאורה ,בתחילת הסמטה זוג עמודי שער אובליסקים ששמשו כעמודים לשער הכניסה לסמטה, למרות הכל עקב היותו אדם מבוגר חיפשה אשתו ומצאה נחמה בזרועות אחר. 
 
אחותה של סמטת אלמונית היא סמטת פלונית  ,מקבילה לסמטה הזאת , ראש העיר מאיר דיזינגוף ,שלא הסכים לתליית שלטי שם הרחוב של געצל כרחוב סוניה  שפירא למען אשתו ,ואת הסמטה השנייה קרא על שמו, ראש העיר דיזינגוף נתן הוראה להסירם , אך געצל תלה שוב,  עד אשר בישיבה במועצת העיר קבע מאיר דיננגוף את שם הרחובות כסמטת אלמונית וסמטת פלונית  לדרעון עולם ואף הוסיף חקיקה עירונית שלא תינתן הזכות לעולם בעיריית תל אביב לשנות את שם הסמטאות.
תל אביב סמטאות פלונית אלמונית
 
תל אביב מדרחוב נחלת בנימין

במדרחוב נחלת בנימין בחלקו הצפוני,הרחוב המקביל לרחוב שוק הכרמל הנושק לרחוב אלנבי בכיכר מגן דוד אדום, השוק הפועל במדרחוב בעיקר בימי שלישי ושישי ,בשעות 10:00-17:00,בין החנויות הקבועות של המדרחוב,שאליו נוספים בזאר של דוכנים שבהם נמכרים עבודות יד של אומנים,ויצרנים של עבודות יד שונות,שוק שבו נמכרים גם מזכרות,בגדים ועוד.

בשטח השוק מופיעים מנגנים,להטוטני רחוב,רוכלי מיסטיקה וקריאה בקלפים ובקפה,מוכרי מיצים ,תרכיזים וכדומה,ניתן להתיישב במסעדות ובתי הקפה הפזורים בשוק ולהינות מעוברים והשבים וממופעי הרחוב .

תל אביב מדרחוב נחלת בנימין
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור