דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל אביב מידע כללי

 
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 

בעת תכנון רחובות המושבה שרונה בידי האדריכל זנדל ,נקבע כי רחובה הראשי של המושבה שרונה יקרא "דרך הים",רחוב שהוליך ממזרח למערב (כיום רחוב אליעזר קפלן ),הרחוב מוקם כניצב לרחוב "כריסטוף הופמן" ,שקבל את שמו של ראש הטמפלרים בארץ ישראל, (כיום רחוב דוד אלעזר) בחלק המערבי של נחל איילון.

כיום לאורך רחוב אליעזר קפלן ,אנו חולפים על פני שני שערי הכניסה למחנה רבין (הקריה) שער ויקטור ששון (הרס"ר המפורסם של המחנה) ושער דוד שניתן לו לזכרו של דוד בן גוריון,עוד מבנים מפורסמים הם בית האיכרים,בית אגודת העיתונאים,אגף של הסוכנות היהודית,אגפי משרד הביטחון וכמובן בתיה הישנים של תושבי שרונה.


שרונה מעט על רחוב אליעזר קפלן
 
איש העלייה השנייה נחום טברסקי

תמצית חיו של פעיל בהגשמת הרעיון הציוני ומלחמת האידיאלים הציוניים  

נחום טברסקי נפטר 10.10.53 ,לאחר מחלה ממארת בגיל 69, נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, בהלוויה השתתפו חברי הכנסת,סופרים ואישי ציבור  ,ספד למנוח  יוסף שפריצק יושב ראש הכנסת.

בעת שנשיא המדינה חגג יום הולדת להגיעו לגיל 75 שנה ,ניטעו לאחר תרומה  בשמו 100 עצים ביער הנשיא ,בין התורמים נחום טברסקי בעל דפוס הספר, ידיעה מהעיתון דבר מתאריך 6.12.1949

 

איש העלייה השנייה נחום טברסקי
 
ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו

הכניסה כיום לבית הקברות טרומפלדור  דרך רחוב טרומפלדור, הניצב ממול לרחוב חברון, שער חדש שנפרץ בחומת בית הקברות בעת שנערכה הלווייתו של מקס נורדאו בשנת 1926, על מנת לאפשר לקהל המלווים הרב להכנסת ולהשתתף בלוויה .

סוג הסיור נקבע לרצונו של המבקר והעדפותיו , בפועל מיד לאחר המעבר בשער ניתן לראות מצד ימין את מצבות והאנדרטה לחללי המאורעות בשנים 1921,1929,1936,בחלק השמאלי של השביל לאורך החומה ,טמונים בחלקת ההרוגים,יהודים שנהרגו בתאונות,עובדי המנדט ושוטרים יהודיים.

בשביל היורד שמאלה מהכניסה לאורך רחוב טרומפלדור (בחלק הדרומי) קבורים בעיקר אנשים ששמו קץ לחייהם ,אנשי דת ועסקנים טמונים בחלק המזרחי המוגבה של בית הקברות, לעומתם טמונים בחלקת הסופרים בחלק הנמוך המערבי ,טמונים טשרניחובסקי,אחד העם,ביאליק ,ליד חלקת הסופרים טמונים מנהיגי הישוב העברי חלוצי העלייה השנייה והשלישית: דיזינגוף,ראש עיריית תל אביב,ארלוזורוב,נורדאו ,משה שרת ועוד.


ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו
 

תודה למשפחת בלובשטיין ,לאורי מילשטיין,ולסופרת שולמית לפיד בעבור העזרה בכתיבת המאמר.

הקדמה

שיריה של רחל בלובשטיין (המשוררת ) קובצו בשלושת הספרים : "הספר ספיח " שיצא בשנת 1927,את האוסף תרגם הנשיא לשעבר זלמן שז"ר (זלמן רובושוב) ליידיש , " הספר מנגד " שיצא בשנת 1930 שנה לפני מותה,הספר "נבו "משנת 1932 שיצא שנה לאחר מותה, בשנת 1935 קובצו רוב שיריה כולל אלו שלא פורסמו בשלושת הספרים הראשונים בקובץ שנקרא "שירת רחל".

שלושה משיריה שנכתבו ברוסית כפי הנראה מתקופת שהייתה בזמן מלחמת העולם הראשונה בעת שנתקעה ברוסיה , שלושת השירים הללו תורגמו לעברית מרוסית בידי רנה ליטווין ,לאחר שהתגלו בתקופתנו.


סיפורו הנעלם של ספרה של רחל המשוררת "בבית ובחוץ "
 
טחנת הקמח של הדס הדסה וינשטין הירשלר

מיקומה של התחנה היה בין שכונת הבוכרים לבין בתי ורשה ,כיוון שהיו ימים מעט מסוכנים במגורים מחוץ לחומות ולהחזיק עסקים בשטחים פתוחים ,הוקפה הטחנה בחומה גבוה ובשער הסוגר חצר זאת.

תחילת הספור של משפחת אהרון הירשלר מתחיל בעוזבו הכול בהונגריה מולדתו  ועלייתו לישראל שם החל לגור בחברון ועבר לגור בירושלים העתיקה שם התגורר בחצר בתי הונגרין הסמוכה לכותל .

 

טחנת הקמח של הדס הדסה וינשטין הירשלר
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו
 

הצורך לחבר את קצוות נחל הירקון למעבר ,בין השנים 1918 – 1974 הוקמו בין גדות הנחל ארבע גשרים, מתוכם שנים נהרסו והוקמו מחדש ושנים עדיין פעילים מיום הקמתם, עד הקמת הגשרים לאחר מלחמת העולם הראשונה ,נהגו אוניות לעגון בשפך הירקון ולהעביר ולהעמיס את סחורתם על סירות ששטו משפך הירקון והעבירו את הסחורה במעלה הנהר עד שהוקם נמל תל אביב .

באותה תקופה השתמשה העיר תל אביב שהוקמה בשנת 1909 בשרותי נמל יפו הערבית, כמכשיר החמצן לקבלת ומשלוח סחורות, לנמל יפו הגיעו גם אנשי העלייה היהודית והנוצרית, צליינים ותיירים , אומנם כבר בשנת 1914 החלו רינונים לבנות נמל בתל אביב ,אך מלחמת העולם הראשונה קטעה רעיונות אלו, כאשר הגיעו הבריטים למדינה ,החל שוב הרעיון לנקר בראשי התל אביבים, אך השלטון הבריטי סרב לאשר הקמת נמל עברי בחוף של קצה רחוב אלנבי בתל אביב.

בחופי תל אביב וכמובן בנחל הירקון ,קמו אגודות ספורט ימי על מנת לחנך ולהקנות אהבת ים לצעירים יהודיים, חלק מהמתיישבים היהודים אפילו חשבו להקים נמל חדש ומודרני , בשיתוף עם הערבים להקמת נמל שישרת את האזור ,כצומת מסחר מרכזית בארץ.

גשרי הירקון סיפור הקמתם
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור