דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

צפת מרכזי מבקרים

 
 
צפת סיור בעיר

תחילת הסיור ברחוב ירושלים פינת רחוב האר"י ,נקודת הירידה בית וואהל והכיפה ממול עולים למכללת צפת (בית החולים רוטשילד לשעבר) ממול גן רוטשילד,בית בוסל לשעבר,ממשיכים ברחוב ירושלים לכוון כיכר הדוידקה חולפים על פני מבנה העירייה , בכיכר הדוידקה שירותים עירונים בתשלום,מבקרים בעמדת הפילבוקס למרות שאיננה עגולה,ממשיכים במדרון על סמטת מדרגות עולי הגרדום,עוצרים בהצטלבות עם רחוב חתם סופר,פונים ימנה וממשיכים לאורך רחוב חתם סופר עד כיכר הפחם(כיכר מגינים) .

משם ממשיכים ברחוב בר יוחאי ,לכוון סמטת משיח ,חולפים משמאל על פני סמטת מדרגות ראשונה ,ממשיכים עוד כמאה מטר ועוצרים בתחילת סמטת המשיח הצרה,בסוף סמטת המשיח פונים שמאלה ברחוב סמ' ב' עד הקמרון והבתים,משם חוזרים לכיכר הפחם (המגינים) .


צפת סיור בעיר
 
צפת סיפורו של בית ההבראה בוסל – בית החולים המיסיונרי האנגלי בצפת

הקדמה -תודה לירון פרי בעזרתו בכתיבת המאמר

בתחילת המאה השמונה עשר החלה בפעילות מיסיונרית בלונדון האגודה המיסיונרית של לונדון ,שפעלה בלונדון וטיפלה בשכבות העניות של לונדון ,במטרה לקרבם לדת הנוצרית,בתחילה כוונה הפעילות לצבור העני ולא ליהודים בלונדון,האגודה סיפקה מזון,רפואה ובעיקר מוסדות לימוד לילדי העניים.

בין מאמיניה החדשים של האגודה היה היהודי הגרמני המומר פרדריך,שהחליט כי הוא רוצה לפעול בקרב יהודי לונדון על מנת להמירם לדת הנוצרית מטעם אגודת המיסיון האנגלי שהוא היה חבר בה,אלא שדעתו לכוון המרת הדת ליהודים,הייתה דעת מיעוט וחברי האגודה ,סרבו לספק ממון להקמת מוסדות למשיכת היהודים .

אי לכך החלים פרדריך להקים בתחילת המאה התשע עשר ,אגודה מיסיונרית משל עצמו את האגודה הלונדונית להפצת הדת הנוצרית בקרב היהודים באנגליה בתחילה,פרדריך הבין שלא יצליח להמיר את כול יהודי לונדון,אבל הוא חשב שמוטב להטמיע את הרעיון הנוצרי טיפין טיפין ,תוך שימוש בתמורות כספיות,או מקומות עבודה ואפילו במתן שירותים רפואיים לנזקקים בקרב העניים היהודיים.


צפת סיפורו של בית ההבראה בוסל – בית החולים המיסיונרי האנגלי בצפת
 
צפת בית הקברות העתיק

כניסה חופשית

איך להגיע  במדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת הארי הספרדי הממוקם בקצה רחוב הארי,בתחתית המדרגות מצד שמאל מוביל שביל אל עבר מקווה הארי.

בבית הקברות העתיק של צפת ,המיועד לקבורת יהודים, משתרע על המדרון המערבי של העיר,זקני צפת משערים כי בית הקברות החל לפעול לפני 2000 שנה,בבית הקברות קבורים בו גדולי הרבנים בעיר כמו:יוסף  קארו,הארי רבי יצחק לוריא,הרמ"ק ,רבי בירב,הינוקא ,קברו הכחול של רבי ליבל בעל הייסורים, וכמה קברים מהמסורת היהודית : קברו של פנחס בן יאיר חותנו של שמעון בר יוחאי,חנה ושבעת בנותיה.

הרבה מההיסטוריה של בית הקברות ,נסמכת על אגדות זקני צפת ומידע מועט מאומת היסטורי ארכיאולוגי ,אל מול סיפורי הקבלה והניסים,לבלבול הגדול מעבר למיסטיקה ,נוסף העדר רישום מדייק של קברי הנפטרים הקבורים בחלקות השונות,כתוצאה מאובדן ספר הקבורה ומסמכים של חברת קדישא של בית הקברות.


צפת בית הקברות העתיק
 
צפת בית החולים רוטשילד (הדסה) כיום בניין מכללת צפת

בית החולים של המיסיון בראשות האגודה הלונדונית להפצת הדת הנוצרית בקרב היהודים באנגליה ,שנפתח בשנת 1904 במטרה למשוך יהודים עניים על מנת לטפל בהם תוך שטיפת מוח בניסיון להמיר את דתם,ניסיונות אלו גרמו לנכבדי העיר ורבניה ,לפנות לבעלי ממון יהודיים על מנת לפתוח כמשקל נגד בית חולים יהודי בעיר צפת ואכן בשנת 1907 החלה הבנייה ,לימים כונה בית החולים של החלוצים.

 

מתחם בית החולים שנבנה על גבעה בשיפולי מצודת צפת ,כלל שני מבנים ,שאחד צורתו המלה העברית בית והשני צורתו האות העברית ריש,מסביבו ניטעו עצים שהפכו בהמשך לחורשה,בעת שנפתח בית החולים בשנת 1912 ניהל אותו הרופא גרשון גרי,החליף אותו דוקטור משה קריגר שעבד עימו בתחילת ההקמה, לתקופה של שנתיים.

 


צפת בית החולים רוטשילד (הדסה) כיום בניין מכללת צפת
 
צפת אנדרטת הדוידקה

האנדרטה ממוקמת מול תחנת משטרת המנדט,לאחר הליכה מישורית ממפגש הרחובות ירושלים והארי ,במרכז רחוב ירושלים, הדווידקה שימשה כנשק יעיל להפחדת התושבים הערביים בעיר צפת בימי מלחמת העצמאות הרעש אשר יצרה באפקט הנפילה, גרמה להם לברוח מן העיר.

 

מרגמת הדווידקה הינה יצור עצמי של מרגמה בתקופת מלחמת השחרור,לכול אחת משלושת חטיבות הפלמ"ח נמסרו שתי מרגמות, מבין שש מרגמות שיוצרו בסך הכול,בתכנונו של דוד ליבוביץ .

 

הדווידקה שפותחה ויוצרה בישראל הגיעה עם כוח הפלמ"ח לעיר צפת,בתחילה הוצבה בבית הכנסת הארי בצפת ושימשה להפגזת השכונות הערביות בעיר,היא מילאה תפקיד בעל ערך בלחימה.


צפת אנדרטת הדוידקה
 
צפת סמטת המשיח הסמטה הצרה ותלולה ברחוב רשב"י ליד בית 47 ,זאת סמטה היורדת בשורת מדרגות שגובהם גבוה מהסטנדרט של גובה מדרגה רגילה,המעבר שבסמטה צר (רוחבה כשישים סנטימטר) ומאפשר למעבר רק לאדם אחד מפאת רוחבה הצר, שמה של הסמטה קשור לסיפורה של יוכבד הקשישה.

 

סמטת המשיח פונה לעבר קברו של הרשבי ,על פי האמונה המיסטית (ספר הזוהר)שהחלה לצוץ במאה ה 16, המשיח אמור להיכנס לעיר מכוון הקבר (על פי האמונה) לאחר ביקורו בקברו של הרשב"י ,רכוב על חמור לבן ומשם יפנה לביקור בירושלים.

 

מיד שמתחילים לרדת במדרגות הסמטה,בצדה השמאלי נמצאת דירתה של יוכבד רוזנטל הזקנה אשר נהגה לשבת בפתח הסמטה בכל יום ולחכות לבואו של המשיח. עד שנת 1985 בעת מותה בגיל מאה, (דירתה עברה שיפוץ ושונתה),ניתן לראות את התריסים הירוקים מיד לאחר התחלת הירידה .


צפת סמטת המשיח
 
צפת כיכר קוסוב ובית הכנסת

לאחר רעידת האדמה הגדולה בעיר צפת,שבעקבותיה נהרסו בתים רבים בעיר ,שרידים להרס של המבנים והרחובות בחלק העתיק של העיר העתיקה של צפת קבורים מתחת לרחובות ובתים שנבנו לאחר הרעש של שנת 1937,בשנת 2004 בעת שעסקו בשיפוצים במרכז לבנות ולהבנות שבכיכר קוסובו בחלקו הדרומי של בית הכנסת על שם העיר קוסובו.

תחילת הבצרות הקהילה הדתית של העיר קוסובו שבגליציה ,נעוצה במשלוח חברי קהילה לעיר צפת על מנת לעזור בשיקום העיר הקדושה לזרם החסידי באירופה,חבריה התיישבו בחלק העתיק של העיר ,ובזכות ישיבתם זאת בעיר ,ניצלו אברכי הקהילה מגורל חבריהם ובני הקהילה שנותרו באירופה והושמדו בידי הנאצים.

לאחר שקבעו בני הקהילה את מושבם ברובע היהודי הישן בצפת,החליטו בני הקהילה להקים בית כנסת שימש את בני קהילתם לתפילה,ברחוב אלקבץ שלמה 15 בצפת, בית הכנסת מוקם בסמטה קטנה שיוצאת מהכיכר , הכניסה דרך דלת כחולה ,בית הכנסת שימש גם כבית מדרשו של אברהם דב מאבריטש .


צפת כיכר קוסוב ובית הכנסת
 
צפת בית הכנסת לזכרו של רבי יוסף קארו

הכניסה בתשלום כולל הדרכה לקבוצות, טלפון לתאום 04-6923284 , לאפרים בן שמעון, בית הכנסת ממוקם בעיר העתיקה צפת.

 

שעות פתיחה בימים א-ה בשעות 09:00-16:00 בימי שישי בשעות 09:00-13:00 ,בימי שבת סגור בית הכנסת למבקרים.

 

אגדות זקני צפת מספרות על הילד בן הארבע שנאלץ לעקור מעירו בספרד עם משפחתו בעת גרוש יהודי ספרד במאה החמש עשר ,לאחר הגרוש עברו הילד יוסף ומשפחתו לפורטוגל,ובסופו שוב גורשו מפורטוגל , התחנה הבאה של המשפחה הייתה בעיר איסטנבול ומשם לעיר אדרינה שבתורכיה.

 

כיוון שבגר יוסף קארו ולמד עד שהגיע שנתמנה  כרב הישיבה בעיר אדרינה בתורכיה ,בעת שניהל את ישיבתו החל יוסף קארו בכתיבתו המלומדת בנושאי הדת,בשנת 1536 החליט יוסף קארו להגשים את חלומו ועלה לארץ ישראל והתיישב בצפת,שם הקים במהרה בית מדרש לתלמידיו והמשיל לחקור ולכתוב על ההלכה בתורתנו.


צפת בית הכנסת לזכרו של רבי יוסף קארו
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור