דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

צפת מידע כללי

 
 

תקופת הכיבוש הממלוכי והשליטה בארץ ישראל התרחש בין השנים 1260-1517 לספירה,הממלוכים הם סוג של שליטים מוסלמיים שמוצאם אינו בארצות ערב,מרכז שליטתם היה בממשל המצרי במצריים,לאחר צרוף, רוב שטחה של ארץ ישראל לממלכה הממלוכית,נכללה ארץ ישראל בממלכת, שקבלה את שמה סוריה הגדולה(א- שאם),שכללה את שטחי סוריה,לבנון וחלקים נוספים לשטחים שמעבר לירדן המזרחי.

חשיבותם של חלקי ארץ ישראל הכבושה,ששימשה כחיץ מפני הכוחות המונגוליים במזרח ובצפון,בנוסף לדרך המעבר המהיר לדואר,למעשה ניתן לחלק את השלטון הממלוכי שארך כמאתיים חמישים שנה ,לתקופתו של הסולטאן המצרי בייברס - הוא אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין.

שכבש ,ביסס ובנה בארץ ישראל, כשלטון כוחני וחזק,תוך השלטת סדר שלטוני,אכיפת חוקי האסלאם,וגביית מיסים כבדים ובזרוע נטויה, את נציגי שלטונו הציב בעיר צפת שאותה קבע כבירת החלק הצפוני בממלכה.

התקופה הממלוכית בארץ ישראל
 
צפת סיור בעיר

תחילת הסיור ברחוב ירושלים פינת רחוב האר"י ,נקודת הירידה בית וואהל והכיפה ממול עולים למכללת צפת (בית החולים רוטשילד לשעבר) ממול גן רוטשילד,בית בוסל לשעבר,ממשיכים ברחוב ירושלים לכוון כיכר הדוידקה חולפים על פני מבנה העירייה , בכיכר הדוידקה שירותים עירונים בתשלום,מבקרים בעמדת הפילבוקס למרות שאיננה עגולה,ממשיכים במדרון על סמטת מדרגות עולי הגרדום,עוצרים בהצטלבות עם רחוב חתם סופר,פונים ימנה וממשיכים לאורך רחוב חתם סופר עד כיכר הפחם(כיכר מגינים) .

משם ממשיכים ברחוב בר יוחאי ,לכוון סמטת משיח ,חולפים משמאל על פני סמטת מדרגות ראשונה ,ממשיכים עוד כמאה מטר ועוצרים בתחילת סמטת המשיח הצרה,בסוף סמטת המשיח פונים שמאלה ברחוב סמ' ב' עד הקמרון והבתים,משם חוזרים לכיכר הפחם (המגינים) .


צפת סיור בעיר
 
צפת הקדמה לעיר
הקדמה לעיר צפת
כוכבה של העיר צפת ירד קמעה ממקומו,הכניסה המסיבית של תושבים חרדיים החזירה את העיר למקורותיה בתחילת המאה, אומנם בשנים האחרונות נערכים ניסיונות לשקם את קריית האמנים, ולכן היא מעט יותר נקייה משאר חלקי העיר.
 
משהו קסום עדיין מפעם במבקר בעת שיטוטו בסמטאות העיר,ובקורו בין בתי האבן המשמרים את חזית הדלתות ,החלונות והתריסים ואת הפרזול העתיק,הרובע מאוד שומם ואין כמעט המולת רחוב כפי שאנו רגילים לחוות.
 
הרבה אומנים שהתיישבו בה בזמן הקמת המדינה וזקני העיר נפטרו בחלוף השנים, והותירו גלריות בבתי מגוריהם,אשר שלטים שהוצבו מסמנים בתים אלו.
 
החיים הציבוריים, והאווירה אשר הייתה בעיר גוססת, ישנן עוד מעט גלריות פתוחות,בסוף הסיור מגיעים למסגד הישן אשר משמש גלריה לאומני העיר החדשים מהעלייה הרוסית בשנים האחרונות.
 
אומנם פסטיבל הכליזמרים נערך בכל שנה ומעורר לכמה ימים את העיר,נערכים ביקורים בקברי צדיקים ,נעשים ניסיונות להחיות את העיר,כמו בימי העבר ,אך העיר משמימה ואינה מושכת מבקרים במיוחד, ואפילו מאמינים גדולים בנוסטלגיה מדירים רגליהם מהמקום.
צפת הקדמה לעיר
 
צפת רעידות האדמה במאה הקודמת

רעידות האדמה הראשונות בעיר המקובלים צפת אירעו בשנת 1747 ולאחריה שתי רעידות אדמה בשנת 1759 שבה נהרגו מאות אנשים, רעידת האדמה הבאה חלה בשנת 1823 ולוותה בביזת הבתים והרכוש של יהודי העיר צפת בידי הפלאחים הבדואים בכפרי הסביבה ביזה רצח ופרעות נוספים עברו על העיר בשנת 1834 באותן פרעות נהרגו יהודים רבים רעידת האדמה הבאה התחוללה בשנת 1837 שגבתה אלפי הרוגים בערים צפת וטבריה רעידת האדמה האחרונה שארעה בעיר צפת ובארץ ישראל הייתה בתאריך 11,7,1927 .

מעט על רעש "האדמה הגדול "בשנת 1837

רעש האדמה הגדול שהתחולל בראשון בינואר 1837 נחשב לאחד החזקים שעברה ארץ ישראל והערים צפת וטבריה,בעיר צפת (עיר המקובלים) נרשמו מעל לאלפים הרוגים שמתו ברעידת אדמה זאת,בעת שכול שכונת היהודים נהרסה כליל,כתוצאה מרעש האדמה התפרצו מחלות ומגיפות בקרב הניצולים בעקבות החלשות העדה היהודית בעיר צפת בשנת 1938 החלו פרעות ,רצח וביזה בידי הפלאחים הדרוזים בעיר וסביבתה ,פועל יוצא של המכות שניחתו על יהודי צפת ,העיר החלה להתרוקן מתושביה היהודים ובכול רחבי העיר צפת נותרו כאלף חמש מאות יהודים.

צפת רעידות האדמה במאה הקודמת
 
החסידות בארץ ישראל קו ההלכה הנוקשה בנושאי דת

כאשר בוחנים את מקורות החסידות האשכנזית כדאי לבחון את מקורותיה במנהגיה המחמירים לאורך השנים במדינות אירופה ובמיוחד בגרמניה ובפולין , יש הבדלים משמעותיים בתפיסת העולם של החסידות בצפון גרמניה ובברלין לעומת החסידות במקומות האחרים,בהקשר זה כדאי להזכיר את הפנאטיים בזרם החסידות מלפני למעלה משלוש מאות שנים כמו : גרשום מרום,הבעל הרוקח מוורמיישה ,שמעון הדרשן בכינויו הילקוט,יהודה החסיד ועוד.

החסידות איננה שואבת או חלק מהמורשת הגרמנית או מתולדות תרבותה,ערש לידתה של החסידות המקורית הובאה מחכמי פולין והונגריה,אנשי החסידות דברו בשפה שהיו משובצים בה הרבה מילים ופתגמים משפת היידיש, מילים עבריות משפת התנך ,שרידים לשפתם ניתן למצוא רק בפינות נידחות שבהן נשתמרה השפה,בעיה של אובדן קהל מתומכיה הייתה בעיית הנסיכויות הרבות בגרמניה טרם האיחוד שבהם כובשים חדשים של חבלי הארץ השמידו אוכלוסיות שונות בשטחים שנכבשו.

החסידות בארץ ישראל קו ההלכה הנוקשה בנושאי דת
 
צפת סיפורו של בית ההבראה בוסל – בית החולים המיסיונרי האנגלי בצפת

הקדמה -תודה לירון פרי בעזרתו בכתיבת המאמר

בתחילת המאה השמונה עשר החלה בפעילות מיסיונרית בלונדון האגודה המיסיונרית של לונדון ,שפעלה בלונדון וטיפלה בשכבות העניות של לונדון ,במטרה לקרבם לדת הנוצרית,בתחילה כוונה הפעילות לצבור העני ולא ליהודים בלונדון,האגודה סיפקה מזון,רפואה ובעיקר מוסדות לימוד לילדי העניים.

בין מאמיניה החדשים של האגודה היה היהודי הגרמני המומר פרדריך,שהחליט כי הוא רוצה לפעול בקרב יהודי לונדון על מנת להמירם לדת הנוצרית מטעם אגודת המיסיון האנגלי שהוא היה חבר בה,אלא שדעתו לכוון המרת הדת ליהודים,הייתה דעת מיעוט וחברי האגודה ,סרבו לספק ממון להקמת מוסדות למשיכת היהודים .

אי לכך החלים פרדריך להקים בתחילת המאה התשע עשר ,אגודה מיסיונרית משל עצמו את האגודה הלונדונית להפצת הדת הנוצרית בקרב היהודים באנגליה בתחילה,פרדריך הבין שלא יצליח להמיר את כול יהודי לונדון,אבל הוא חשב שמוטב להטמיע את הרעיון הנוצרי טיפין טיפין ,תוך שימוש בתמורות כספיות,או מקומות עבודה ואפילו במתן שירותים רפואיים לנזקקים בקרב העניים היהודיים.


צפת סיפורו של בית ההבראה בוסל – בית החולים המיסיונרי האנגלי בצפת
 
צפת בית הקברות העתיק

כניסה חופשית

איך להגיע  במדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת הארי הספרדי הממוקם בקצה רחוב הארי,בתחתית המדרגות מצד שמאל מוביל שביל אל עבר מקווה הארי.

בבית הקברות העתיק של צפת ,המיועד לקבורת יהודים, משתרע על המדרון המערבי של העיר,זקני צפת משערים כי בית הקברות החל לפעול לפני 2000 שנה,בבית הקברות קבורים בו גדולי הרבנים בעיר כמו:יוסף  קארו,הארי רבי יצחק לוריא,הרמ"ק ,רבי בירב,הינוקא ,קברו הכחול של רבי ליבל בעל הייסורים, וכמה קברים מהמסורת היהודית : קברו של פנחס בן יאיר חותנו של שמעון בר יוחאי,חנה ושבעת בנותיה.

הרבה מההיסטוריה של בית הקברות ,נסמכת על אגדות זקני צפת ומידע מועט מאומת היסטורי ארכיאולוגי ,אל מול סיפורי הקבלה והניסים,לבלבול הגדול מעבר למיסטיקה ,נוסף העדר רישום מדייק של קברי הנפטרים הקבורים בחלקות השונות,כתוצאה מאובדן ספר הקבורה ומסמכים של חברת קדישא של בית הקברות.


צפת בית הקברות העתיק
 
צפת בית החולים רוטשילד (הדסה) כיום בניין מכללת צפת

בית החולים של המיסיון בראשות האגודה הלונדונית להפצת הדת הנוצרית בקרב היהודים באנגליה ,שנפתח בשנת 1904 במטרה למשוך יהודים עניים על מנת לטפל בהם תוך שטיפת מוח בניסיון להמיר את דתם,ניסיונות אלו גרמו לנכבדי העיר ורבניה ,לפנות לבעלי ממון יהודיים על מנת לפתוח כמשקל נגד בית חולים יהודי בעיר צפת ואכן בשנת 1907 החלה הבנייה ,לימים כונה בית החולים של החלוצים.

 

מתחם בית החולים שנבנה על גבעה בשיפולי מצודת צפת ,כלל שני מבנים ,שאחד צורתו המלה העברית בית והשני צורתו האות העברית ריש,מסביבו ניטעו עצים שהפכו בהמשך לחורשה,בעת שנפתח בית החולים בשנת 1912 ניהל אותו הרופא גרשון גרי,החליף אותו דוקטור משה קריגר שעבד עימו בתחילת ההקמה, לתקופה של שנתיים.

 


צפת בית החולים רוטשילד (הדסה) כיום בניין מכללת צפת
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור