דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל והסביבה

 

כבישי עמק יזרעאל

בשנת 1929 לאחר המאורעות של הערבים בעמק יזרעאל ,החליטו שלטונות המנדט להרחיב את רשת הכבישים שבין הישובים בעמק יזרעאל ,מעבר לערכם לחיזוק הביטחון בין הישובים בעמק, שסבלו מהתנכלויות בעת המעבר לישובים, לבזיזת יבולים חקלאיים בידי כנופיות ערביות בעת העברתם לשוק.

הכספים לסלילת הכבישים הגיעו משלטונות המנדט כשליש והשאר לפי מפתח פנימי של הישובים באזור, הכבישים החדשים ,אפשרו את החיבור להובלת התוצרת החקלאית של החלב והירקות לשווקים, את הקשר בין הישובים לערים, אנו זוכרים גם את הבוץ שנוצר בעת ירידת הגשמים ברכי העפר שנגרם מחוסר חלחול המים לקרקע .

בשנת 1931 הושלמה העבודה בכבישים הבאים :

1 מעפולה למרחביה הקבוץ והמושב ,2 מתחנת הרכבת בשטה עד לקבוצים בית אלפא וחפצי-בה ,3 מתחנת הרכבת בגבעת קומי לקבוצים עין חרוד ותל יוסף ,4 מתחנת הרכבת בתל שאמס לישוב כפר יהושוע, 5 מתחנת הרכבת תל ברוך עד הישוב תל ברוך.

 
 
 
עין חרוד סיפורו של הידיד צ'ארלס אורד וינגייט ופלוגות הלילה

צ'ארלס אודר וינגייט , היה בנו של קצין צבא סקוטי בדרגת קולונל ששרת בהודו ,וקצין בזכות עצמו לאחר שהצטרף לצבא אף הוא ,עד שהגיע לדרגת ג'נראל ונספה בתאונת מטוס בבורמה ,בעת שפיקד על צבא קומנדו שהסב לצבא היפני ולמחנותיו אבדות קשות .

שושלת משפחת ויינגייט (שפרושה באנגלית שער) מתחילה בכתובים מהמאה השנים עשר בסקוטלנד, את השם וינגייט ,קיבלה המשפחה לאחר שאחד מאבותיה כלוחם ,עקר באחד הקרבות באנגליה ,במו ידיו שער כניסה למצודה ואפשר את כיבושה ,לכן סמל המשפחה הוא שער והכיתוב לנצח, גם המסורת המשפחתית בדבקות הדתית לעיין ולשאת ספר תנך היה   מושרש בין חברי המשפחה.

יש הטוענים כי סבו למד עברית ,אביו הקולונל ששרת בהודו למעלה משלושים שנה היה בערוב ימיו מטיף דת, אך הסברות ,כי אמו היא זאת שנטעה בו את האהבה לארץ ישראל כיוון שעסקה למרות היותה נוצרייה פרוטסטנטית, מעט בתורת הנסתר אולי בקבלה ורשמה ציורי קני מנורות.

לאחר סיום לימודיו לא בהברקה יתרה ,משום שמה שלא אהב לא למד ,בלימודיו נלחם בעקשנות על רצונו ודעותיו כמתבודד בין חברי כיתתו, בשנת 1921 והחליט ללכת בדרכי אביו והצטרף לאקדמיה לקצינים בצבא הבריטי, אהבתו הגדולה לסיפורי מנהיגים וטקטיקות במלחמות עתיקות ואהבתו לתנ"ך. הביאו אותו לתת הרצאות לחבריו בנושאים הללו.

עין חרוד סיפורו של הידיד צ'ארלס אורד וינגייט ופלוגות הלילה
 
עין חרוד אורד וינגייט ספור הקמת פלוגות הלילה

פשיטות הכנופיות הערביות בעת המרד הערבי,על יעדים וישובים ותחבורה בדרכים, החל משנת 1936 ,בשטחים שבפיקוח ובבעלות בריטית ויהודית בארץ ישראל ובעמק יזרעאל עיקר מלחמתם של הערבים הייתה בניתוק קו הנפט עירק – נמלי הים התיכון ,הביאו את וינגייט לחשוב על טקטיקה שונה ,ללחימה בתופעה שעיקרה בתקפה של כוחות קטנים בהפתעה ,בשטחם של התוקפים ובחסות הלילה ,כאשר ארבעה עקרונות אפיינו את משנתו : העזה, הפתעה, ניידות והטעייה , לאלה התווספו התכנון הקפדני והכושר שהונחל ללוחמים.

בעיקרי הצעתו למפקדיו בארץ ישראל, היה הרעיון של שיתוף וחיבור ליחידה הבריטית חברי ישובים נושאי נשק בעמק יזרעאל ,משום שהכירו את השטח ככף ידם, והיותם גפירים במשטרה הבריטית , אלא ששילוב של אנשי משטרה וצבא, לא התקבל באהדה בשלטונות המנדט ,טענת נגד נוספת הייתה כי למשטרה הבריטית אין מספיק גפירים פנויים לטובת ביצוע הרעיון .

המשטרה הבריטית דחתה גם את הרעיון שקציני צבא יפקדו על אנשי משטרה , ובקרב אוהדי הערביים בשלטון ובצבא הבריטי, עלה החשש כי השלוב בין צבא בריטי ליחידות יהודיות ,יעוררו את הטענה כי הבריטים מקימים צבא יהודי כנגדם.

כאשר וינגייט החל ברעיון ההקמה של פלוגות אנשי הלילה, וינגייט דרש לקבל תריסר חיילים בריטים מבסיסם בנצרת, לאחר מכן גיבש בשקט הסדר ובאופן אישי ,עם מפקדי הגפירים היהודים ,לקבלת גפיר תורן ליום אחד מכול בסיס באזור, המאומן בנשק והמכיר את הדרכים והשטח באזור, מיד לאחר זאת ,החל בהוצאת כיתות מעורבות לשטח על מנת לאסוף מודיעין ולארוב למחבלים , ובהיתקלויות ראשונות אלו החלה להתגבש האסטרטגיה והשלטונות הבינו ,כי נקרתה בידיהם אולי הדרך לפיתוח טקטיקת גרילה חדשה, הצלחות הללו הפחיתו במעט את ההתנגדות הבריטית לרעיון.

עין חרוד אורד וינגייט ספור הקמת פלוגות הלילה
 
עין חרוד תחילת גיוס אנשי ההגנה לפלוגות הלילה.

בעת שוינגייט החל להקים את פלוגות הלילה ,התנגד חיים שטורמן הקב"ט להקמת המפקדה בקבוץ עין חרוד, מכוון שפחד שפעולות פלוגות הלילה יפתחו חשבון דמים ,בין ההתיישבות היהודית שבעמק ,לבין אנשי הישובים הערביים ,אלא לאחר שנפגשו וינגייט הסביר את משנתו הציונית, השתכנע חיים והפך לידידו הטוב .

ידידות זאת הצמיחה מסעות ליליים משותפים, אך בעיקר שיתוף פעולה בין היהודים לוינגייט וחייליו, מכוון שבזכות החברות נוצר  קשר ושיתוף פעולה ,בין וינגייט לאנשי העמק שאותם הכיר חיים שטורמן אישית.

בתחילת דרכו להקמת פלוגות הלילה בעמק יזרעאל ,בקש וינגייט להקים את מפקדתו ולפתוח קורס הדרכה בקבוץ עין חרוד, על מנת להכפיל את כמות חייליו ,בקשתו זאת נתקלה בקושי אצל מפקדיו בירושלים, בארגון ההגנה ובסוכנות היהודית, לאחר זמן מועט הסכימה מפקדת הצבא הבריטי על המיקום, אלא שמלחמת יהודים ומפלגתיות חשדנית ,להקצבת כוח יהודי ללחימה בכנופיות הערביות גרמו לעיכוב הרעיון.

אלא שאדם עקשן כמו וינגייט לא ייכנע , לאחר שנפגש עם מחליטי ההחלטות בהנהגה היהודית בארץ ישראל ,נפל הפור וניתנן האישור לגייס כמאה אנשים יהודים,  ולו רק מהרעיון לאמן אימון צבאי את צעירי הארץ היהודים ,על מנת שילחמו בחברי הכנופיות שהציקו ,גנבו ורצחו יהודים .

כשנשאל וינגייט ,מדוע קבע את מיקום מפקדתו בקיבוץ עין חרוד ,השיב :מבחינה צבאית הנקודה קרובה להגנת צינור הנפט, שחובל לעיתים קרובות בידי חברי הכנופיות הערביות המיקום במחצית הדרך היה שיקול צבאי טהור לדרכו הצבאית השונה, אך מעבר לזה הוא אהב את הקיבוץ והחיים בו ולא היה מאושר ממנו ,בעת שמזכירות הקבוץ ,הסכימה לקבל ממנו את דמי מחייתו בקיבוץ, דבר שחיזק את הקשר שלו לעם היהודי ולחברי הקבוץ.

עין חרוד תחילת גיוס אנשי ההגנה לפלוגות הלילה.
 

רעיון הקמת בית העם החדש שיחליף את בית העם הישן ששימש בעברו רפת , החל לרקום עור וגידים  משום הצורך למצוא מקום לפעילויות וכינוסים עלה בסוף שנת 1927 ,אך חוסר בתקציב ותוכניות עצר את תחילת הקמתו.

במחצית השנה נפלה על האזור מכת הארבה , החברים נקבצו על מנת להילחם במכה לצורך זה גויסו גם עשרות להביורים לשריפת הלהקה ולגירושם מהאזור ולוא רק מהפחד של הטלת ביצים בין המצחים בידי הלהקה ,למרות פעולות המלחמה הללו ,סבלו בני המושב מנזקים גדולים עד שנעלמה הלהקה לעבר הירדן המזרחי.

בסוף שנת 1927 החליטו השלטונות המיישבים ,על הפסקת התמיכה הכספית בכפר נהלל, (סיום תקופת התקציבים) , נושא שהביא את פרנסי הכפר לקבוע ישיבה גדולה בכפר, על מנת לקבוע את המשך דרכו, חלק מהחברים גרסו כי זהו הזמן הנכון להתחיל בקיצוצים בהוצאות המשותפות ,ואילו חלק אחר מהתושבים דרש את המשך התפתחות והרחבת היישוב .

החלק שטען להידוק החגורה ,טען שיש לצמצם את סעיף התרבות והמוזיקה ואין לבנות בעת ההיא את בית העם החדש, לדעתם יש לבטל את אחזקת מוסדות החינוך ביישוב הניתנת מכספי מזכירות וועד הכפר בלבד, ויש להשתמש בכספי משרד החינוך המנדטורי , לדעתם יש גם לצמצם את הערבות והעזרה ההדדית למשקים חלשים כלכלית .

לדעתם יש מקום אולי לעזרה לחולים לאחר בדיקה פרטנית של כול מקרה לגופו, או למשקים שהנשים עסקו בלידות ובטיפול בילדים קטנים ,והמשקים הפרטיים סבלו ממחסור בידיים עובדות , בקיצור ניסיון לשנות את היסודות השיתופיים שעליו הוקם הכפר השיתופי נהלל.

עוד טענו המחמירים כי יש לבחון את מחסן הסחורות והחלוקה של ציוד ומזון דרכו לנחלות כיוון שנוהלו בשתי מערכות מקבילות, דבר שייקר לדעתם את הניהול הכפול ואולי יש מקום לאיחוד שני המחסנים לישות אחת.

נהלל חגיגות לחמש השנים שלאחר הקמתו של הכפר
 

מושב עובדים שנקרא ע"ש יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל, קבוצה של עולי העלייה השלישית שהגיעו ממזרח אירופה ,כבר בהתארגנותם הם נועדו לרעיון ההתיישבות כמושב במסגרת אגודת הפועל הצעיר, את ההכשרה החקלאית עברו בני הקבוצה ביישובי עמק הירדן ועמק יזרעאל כמו :בכנרת בדגניה ביבנאל בעין חרוד בנהלל בתל יוסף ועוד.

בני הקבוצה התיישבו בסוף שנת 1927, באדמות תל שאמס שנרכשו בידי יהושוע חנקין במסגרת אדמות גוש נהלל, תכנון ה מושב נמסר לידי האדריכל ריכארד קאופמן ,שתכנן את היישוב בצורה מעגלית הדומה במעט לכפר נהלל ,כאשר מבני הציבור מרוכזים במרכז והנחלות מחולקות בצורה שווה ,אל המייסדים הצטרפו בשנות השלושים עולים שהגיעו מגרמניה בעת שהשלטון הנאצי השתלט על המדינה.

דרך החיים בכפר של עולים צעירים הושתת בראש ובראשונה על ערך השוויון כאשר שאיפותיו ודרך חייו של הפרט הושמו בצד, הרכוש המשותף נחלק באופן שוויוני בין כול חברי המושב, צורת חיים המשלבת את רעיון הקבוץ ואת רעיון המושב שמהם נלקחו החוקים לדרך החיים המשותפים .

בראש הכפר נבחר וועד שניהל את ההתיישבות הכלכלית ודרך החיים באמצעות קופה אחת שממנה חולק האשראי לרכישת הציוד ,החומרים , הזרעים ואליה גם זרמו כול ההכנסות הוועד גם היה אחראי על ההוצאות ,בראש מעייני הוועד כאמור ,היה השוויון בחלוקת המשאבים ,ללא קשר להכנסות השונות של החברים או לגודלם , הכול על פי גודלה של המשפחה ,משפחות שהכנסותיהם היו נמוכות זכו לאשראי נוסף על מנת שיצליחו במשימותם בחקלאות.

עמק יזרעאל ארגון ב' כפר יהושוע (נהלל ב' )
 

בית קפה שאיננו כשר, טלפון 04-9839500, הפתוח בימים שני – רביעי  בין השעות 10:00-19:00 ,חמישי בין השעות 10:00- 22:00 ,ביום שישי עד השעה 15:00 שבת סגור, ראשון עד השעה 16:00.

מקום המגיש מנות בפיתה כמו שניצלים, חלקי עוף ,מאפים עם מילוי ,סביח ,קבבים ,צ'יפס, בירות לרוויה ועוד, אוכל מהיר מנסה ליצור אווירה שאיננה מכופתרת.

קבוץ שער העמקים מסעדת חמסה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור