דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל והסביבה

 

כבישי עמק יזרעאל

בשנת 1929 לאחר המאורעות של הערבים בעמק יזרעאל ,החליטו שלטונות המנדט להרחיב את רשת הכבישים שבין הישובים בעמק יזרעאל ,מעבר לערכם לחיזוק הביטחון בין הישובים בעמק, שסבלו מהתנכלויות בעת המעבר לישובים, לבזיזת יבולים חקלאיים בידי כנופיות ערביות בעת העברתם לשוק.

הכספים לסלילת הכבישים הגיעו משלטונות המנדט כשליש והשאר לפי מפתח פנימי של הישובים באזור, הכבישים החדשים ,אפשרו את החיבור להובלת התוצרת החקלאית של החלב והירקות לשווקים, את הקשר בין הישובים לערים, אנו זוכרים גם את הבוץ שנוצר בעת ירידת הגשמים ברכי העפר שנגרם מחוסר חלחול המים לקרקע .

בשנת 1931 הושלמה העבודה בכבישים הבאים :

1 מעפולה למרחביה הקבוץ והמושב ,2 מתחנת הרכבת בשטה עד לקבוצים בית אלפא וחפצי-בה ,3 מתחנת הרכבת בגבעת קומי לקבוצים עין חרוד ותל יוסף ,4 מתחנת הרכבת בתל שאמס לישוב כפר יהושוע, 5 מתחנת הרכבת תל ברוך עד הישוב תל ברוך.

 
 
 
גדוד העבודה העברי הרעיון שעמד מאחורי הקמתו

הרעיון הפשוט לכאורה עלה מההבנה עצמית , שהעולים בעלייה השנייה ובשלישית לארץ ישראל כיהודים ,ירצו לבנות לעצמם חיים חדשים , על כן כול אחד מהעולים, ימסור את נפשו וידיו ,למען הכלל המאמין כמוהו בהגשמה זאת, ולכן כול אדם בקבוצה הוא שווה זכויות.על כן במסגרת זאת, יתקיים חופש הפרט (אמונתו) והשוואת התנאים והזכויות , בקומונה כלכלית בלבד , בעת קבלת העולה לקומונה ,הוא נשאל רק שאלה אחת : האם יסכים לחיים משותפים ולהשוואת תנאי החיים , המצטרפים לא נשאלו לדעתם ולאני המאמין הפרטי שלהם.

רצונם של העולים להצטרף לגדוד העבודה העברי שדגל בעבודה עברית של חבריו, גרם לגדוד לגדול ולפתוח פלוגות עבודה שונות שעבדו בכול עבודה שקבלו, אך אי העמקת השורשיות ואי התעמקות וביטול האני יגרמו בהמשך למערבולות , משום שלגדוד התכנסו התכנסות זרמים אידאולוגיים שבאו מתנועת השומר, מחברי המפלגות הסוציאליסטיות השונות ,ומבעלי ההשקפה המשקית של משק חקלאי סגור המפרנס את עצמו והמחויב לניהול כספי סדור ביישובו ,ואי חלוקת ההכנסות עם  הגופים הארציים ,השוני בדעות החלו לבקע במהרה את הבסיס של הבייחד הבסיסי.

בקיעים אלו בין האידאליים השמאליים והימניים בתוך הגדוד , כאשר הנוטים שמאלה החלו להתקרב גם לישות המפלגתית ובכך הרחיבו את הבקיעים, שאליהם חדרו מטיפים אידאולוגיים מפלגתיים שגרמו לפילוגים ,כך נוצר מצב שפלגים שונים מאותו מקום לא יכלו לגור בכפיפה אחת ,כמו בהתחלה בעת הקמת יישובם .
 
מצב זה היה יכול להיעצר, אילו לגדוד היו מנהיג בעל אישיות מובילה בעלת חזון ,שהייתה מנטרלת מיד את החיכוכים והמחלוקות, ומחזירה את האידאל הראשוני שבשלו הוקם הגדוד כך כשהיריעה קטנה והרבה רוצים לחסות תחתיה ,נוצר מצב של חוסר וחיפוש מקור אחר לכיסוי כאשר האגו מנשב מאחור.
גדוד העבודה העברי הרעיון שעמד מאחורי הקמתו
 
סיפורם של אנשי העלייה השנייה

נהוג לתארך את העלייה השנייה ,בין השנים 1904-1914 , בעלייה זאת הגיעו בין 30.000 ל  40000 עולים, רובם של העולים בעלייה הזאת הגיעו מרוסיה ,הם הגיעו לישראל על מנת ליצור חברה חדשה בארץ אחרת, הם האמינו שבכוחם לחולל מהפכה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל,יעדם היה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל,

כיוון שעולים אלו התפרנסו מעבודה חקלאית כשכירים במושבות וקשיי הפרנסה הגדולים בנוסף לאי רצונם של בעלי המשקים החקלאיים מהעלייה הראשונה להעסיקם , כיוון שהפועל הערבי היה זול ומיומן מהם, גרמו להם להתפכח מחזונם,העלייה השנייה גם יצרה ירידה גדולה בחזרה של חלק גדול מאנשיה, חלקם התאבד, מהתנגשות המציאות היום יומית, אל מול האידיאליים,לטענת בן גוריון רק כעשרה אחוזים מהם נשארו, בסך הכול במושבות בישראל היו כאלף איש.

סיפורם של אנשי העלייה השנייה
 
סיפורו של גדוד העבודה העברי

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

סיפורו של גדוד העבודה העברי
 
יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד
 
מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה

תודה לארכיון השומר בעזרה לכתיבת מאמר זה .

מניה שוחט שהייתה אחת הדמויות החשובות שעלו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה,חייה בשנים 1879-1961 לאחר שנולדה ברוסיה בתקופת שלטונו של הצאר ניקולאי,מניה הייתה בתו של יהודי דתי בוגר לימודים בישיבות ,שהתעשר וירש כספים והיה בעל אחוזה במדינת בלורוס שברוסיה.

האגדות המשפחתיות מספרות על סבא של מניה ווילבואה ,שהגיע לרוסיה כקצין בצבאו של נפוליאון ,בעת ניסיונו לכבוש את רוסיה,בעת הקרבות נפצע הסבא ווילבואה וטופל בידי בת הרב של העיר גרודנו,טיפול רפואי זה הביא לסיפור אהבה בינה לבין הקצין הצרפתי,לאחר שניצתה האהבה החליט הקצין הצרפתי להתגייר והחליף את שם משפחתו לוילפוביץ.

לאחר נישואיו לבת הרב של הסבא,נולד אביה של מניה שלמד בחדר ובישיבות תורה והמשיך את חייו כהודי אדוק ,בהמשך חייו נישא הבן לאישה יהודיה משכילה חילונית,נישואים אלו שהיו קיצונים מבחינת הדת היהודית ומנהגיה,אל מול החיים בתקופת ההשכלה, יצרו מתח בחיי היום יום של המשפחה וגרמו לחילוקי דעות כולל לחינוכם של ילדיהם.


מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה
 

יאנוש קורצ'ק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .


 

ורשה יאנוש קורצאק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל
 

תחילתו של הישוב מעלה הגלבוע כאשר הוקם כהיאחזות נח"ל דתי בסוף שנת 1962, דבר שהביא לבסוף להתאזרחותו בשנת 1968,אך שבר חברתי וכלכלי גרם למשבר בשנות התשעים ולעזיבת חלק גדול ממתיישביו, להצלת היישוב גרמה הקמת הישיבה הדתית ששילבה לימוד תורה, לימוד מלאכת כפים וחקלאות ולבסוף מסלול התגייסות לצבא לאחר סיום הלימודים התיכוניים .

צוות מורי הישיבה ,מדריכיה והרבנים של הישיבה ,עברו לגור במבנים שנותרו שוממים בקיבוץ,   דבר שהגדיל את מספר התושבים ,שאליהם הצטרפו בהמשך חניכי הישיבה שנישאו ועברו להתגורר גם הם בקיבוץ.

ככול קבוץ גם מתיישביו עסקו בענפי החיי והצומח החקלאיים ,כמו גידולי שדה, ירקות שורש בעיקר גזר, רפת לחלב ובשר, לולי תרנגולות מטילות וגידול תרנגולי הודו ,בשנים האחרונות החלו לעסוק בפיתוח מקורות אנרגיה ירוקה ,על שטחם הוקמה בשותפות חוות השבשבות של שלמה שמלצר ליצור חשמל, ובשנת 2018 תצורף ליחידת היצור תחנת הכוח החדשה של האגירה השאובה.

הרי הגלבוע קיבוץ מעלה גלבוע
 
וארשה יאנוש קורצ'אק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל

יאנוש קורצ'ק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .

    


וארשה יאנוש קורצ'אק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור