דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מטולה מידע כללי

 
 
הכנסת ענף הטבק למושבה מטולה

שיא המחלוקות בין קבוצות במושבה מטולה ,הגיע כאשר הוחלט להכניס את ענף הטבק לגידול,ענף שמצריך ידיים עובדות נוספות של כארבעים פועלים ,התכנסו התושבים לאספה  וקבוצה אחת מאיכרי המושבה ,דרשה שבענף הטבק יעבדו רק חלוצים יהודיים ,מנגד האיכרים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לרעיון הסתדרות (שדגלה בשמירת זכויותיהם של הפועלים העבריים) ,ושהיה להם סניף קטן של בני האיכרים במטולה ,טענו המתנגדים מפחד השביתות שהיו נהוגות בין חברי ההסתדרות כנגד תנאי העסקה שאין להעסיק יהודים אלא ערבים ששכרם נמוך וניתן לנצלם.

לצורך גידול הטבק הוכשר שטח של 400 דונם לגידולו,באסמים הוכשר שטח לייבוש עלי הטבק ולאחסנתו ,הויכוח במושבה נמשך לסוג העובדים שיעבדו את השטחים ,חישבו המתנגדים לעבודה היהודית כי מחיר העיבוד השתילה והקטיף לדונם  יהי כשני לא"י מנגד לפלאחים שיבואו מסוריה , מנגד טענו המצדדים בעבודה העברית כי ניתן להוזיל את העבודה במסירת העבודה בקבלנות לקבוצת העובדים היהודיים.

הכנסת ענף הטבק למושבה מטולה
 
אוהלם של הבדואים הנודדים בעבר

את ביתם מכנים הבדואים בית השערות (בית אל שער) על שם שערות הכבשים והגמלים השזורות ביריעות האוהלים שמהם מורכב האוהל , כיום אין הבדואים בארץ ישראל מייצרים את אוהליהם אלא רוכשים אותם מעבר לירדן שם עדיין שבטי בדואים היודעים את המלאכה .

את האריגים העשויים משערות העיזים והכבשים אורגות הנשים מעדר המשפחה,אך ישנם שבטים שאינם מגדלים צאן , רוכשים את חומרי הגלם משבטים מגדלי מקנה הנקראים מעאזה ,הבדואיים העשירים רוכשים את האוהלים המוכנים מסוחרים העוסקים בממכר אוהלים.

בדרך כלל יהיה גודלו של האוהל המשפחתי כשבעה מטר אורכו ושנים וחצי רוחבו ,בחלקו תעבור מחיצה שתחלק את האוהל לשטח המגורים והבישול ואזור הנשים ,חציו השני של האוהל משמש כסלון לאורחים ולמפגש הגברים ,בחלק זה יוגשו ספלי הקפה והאוכל למתארחים.


אוהלם של הבדואים הנודדים בעבר
 
ההיסטוריה חוזרת בפגישה של חנקין עם אל עיסא עורך העיתון פלשתין

בסוף נובמבר 1930 נערכה פגישה בבית אחד ממכובדי העדה המוסלמית בארץ ישראל פגישה זאת נערכה לאחר פרסומים וקריקטורת שפורסמו כנגד היהודים ובמיוחד כנגד חנקין על רכישת אדמות של בעלי קרקעות ערביים לטובת התיישבות יהודית בארץ ישראל, כתבות ואיורים פורסמו בעיתונות הערבית ובעיתון פלשתין במיוחד , שחנקין זעק כנגדם ,האמת שאת הפגישה יזם המכובד המוסלמי בלא ידיעת שני הצדדים להזמנתם לאותה פגישה.

 

פתח חנקין ואמר לעיסא עורך העיתון ששניהם מסורים לארץ ישראל ואולי מוטב שישתפו פעולה ליצירת עתיד משותף לשני העמים,בתשובתו לחנקין טען עיסא כי לשניהם מטרות שונות במסירותם ושאיפות טריטוריאליות שונות לשני העמים.

 

חנקין שח לעיסא שכדאי שיעזבו את החזיונות כיוון שהעם הערבי, הבין שלא ניתן לזרוק את היהודים לים כשם שאין אפשרות לעקור את הערבים מאדמותיהם,לכן מוטב אולי שישבו ויחליטו על גורלם,השיב לו עיסא כי הוא מסכים לאמרות הללו אך בפיו הצעה.


ההיסטוריה חוזרת בפגישה של חנקין עם אל עיסא עורך העיתון פלשתין
 

סיפורה של מניה שעוני זייגרמכר (ציזיק )

הבת מנייה שעוני לבית ציזיק נולדה וחייה בן השנים 1888-1948 , נפטרה בבית החולים שוויצר בטבריה בגיל 60 שנה, מנייה נישאה במושבה כנרת לשעני – יצחק זייגרמכר איכר מהמושבה מטולה ועברה להתגורר במטולה, לזוג נולדו הילדים חרמונה אשת דניאל סמבורסקי, אריה, שולמית שנישאה ליצחק יערי (אשר בנם היה אהוד יערי כתב הטלוויזיה) הבת בת עמי – יהלום שנהרגה בעת שרותה כנהגת בחיל הנשים הבריטי , בתם סגולה שנישאה להרי חשמונאי ובתם דבורה שנישאה לדב הורוביץ.

סיפורם של ילדיהם של שמואל ובריינה צ'יזיק
 
סיפורה של מושבת מטולה
סיפורה של מושבת מטולה
בימי שלטון התורכים בישראל ,בשנת 1896  ביקר הברון רוטשילד באזור מטולה בדרכו לביקור בלבנון ודמשק , כשהבין את האפשרויות להקמת מושבה יהודית בצפון המדינה במסגרת תוכניותיו , לישב בארץ ישראל עוד מושבות במתכונתו הוא , של ממשל פקידותי ומוסדות שלטון,  כפי שהנהיג במושבותיו האחרות כמו זיכרון יעקב,ראש פינה ואחרות.

כיוון שהחליט להקים את המושבה מטולה ,רכש כשנים עשר אלף דונם מידי גבור בק גומבלט אחד מעשירי העיר צידון בלבנון ,חלק גדול מאדמה זאת לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי,ולכן נרכשה אדמה נוספת בצפון הגליל בשטח של 13.000 דונם, במקום שנקרא עין טלאה ,שטח זה חולק לחקלאי מטולה וביתרת השטח הוקמה נקודת תל חי.

כאשר נרכשו אדמות מטולה מידי גומבלט , ישבו באדמותיה חקלאים דרוזים, נוצרים ובדואים כאריסיםעל שטחיו של גומבלט, הדרוזים הבדואים אלו נלחמו אחד בשני עד שנמאס לגומבלט  והוא מצא את ההזדמנות למכור לברון את האדמות , לאחר המכירה נאלצו אריסים אלו לעזוב את בתי החושות מהחמר שהתגוררו בהם ואת חלקותיהם שעיבדו.

אריסים דרוזים אלו לא השלימו עם המצב החדש,כיוון שלא קבלו פיצוי על כרמיהם והמטעים אשר נטעו בעיקר עצי תאנים ,הגבול בין השלטון העותמאני לבין חייל צרפת בסוריה היה על יד ראש פינה. תל חי כפר גלעדי ועל יד מטולה שטחים אלו היו שייכים לשטח בשיפוטם של הממשל הצרפתי.

חיל הספר התורכי במטולה מנה חמישה חיילים וסמל , לא היה יכול למנוע מהאריסים הדרוזים להתנפל על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות ,או למנוע מהם לשדוד את הבהמות ואת הירי על בתי התושבים בלילות , בגלל היריות נמנע מן התושבים מלצאת בלילות מבתיהם ומתחילת ההתיישבות החלו הדרוזים והבדואים, להציק למתיישבים החדשים בביזת היבולים ,גניבת רכוש והעלאת עדרי הצאן על הגידולים החקלאיים.

שהמושבה הותקפה לעיתים קרובות ,בידי הכנופיות הדרוזיות בירי בעיקר בשעות הערב, יצאו האנשים , הנשים והילדים שלא לחמו על הגנת המושבה ורצו לתפוס מחסה בבית משפחת בקמן שניבנה מקירות כפולים עבים להגנה, שם התחבאו עד אשר שככו היריות .

בין איכרי המושבה היו נפגעים, והיו גם כאלה שהתייאשו ועזבו.אך מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם,ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון ,הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות

בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.

למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .

חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.

חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי פשוט מבנה וגג כיפה,  והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות כמו בבתי הערבים ועמודים וגג רעפים ,נבנו חמישה בתים , והבניה נעצרה עקב הויכוח , מהלך זה , עיכב את בניית הבתים בשנתיים במושבה , עד אשר הסכימו פקידי  הברון לבקשתם.
סיפורה של מושבת מטולה
 
ממוצע מזג אויר שנתי במטולה
ממוצע מזג אויר שנתי במטולה
ינואר ,פבואר ,מרץ, אפריל, מאי, יוני,   יולי,   אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר,  נובמבר,  דצמבר
 9       10    12    16    20   23   14      24       23            20             16          11
ממוצע מזג אויר שנתי במטולה
 
הקדמה למטולה
הקדמה למטולה
מידע
ראשית הישוב בקניית אדמות מאריסים דרוזים תושבי אל מטלה. השנה היא 1896 כשהברון רוטשילד מחליט להקים מושבת עובדי אדמה. 59 התושבים הראשונים, כולם שומרי תורה ומצוות, ראו ברכה בעמלם. השדות פרחו, אבל תושבי האזור הערבים התנכלו למתיישבים וחמסו את שדותיהם ורכושם. המושבה ניטשה ותושביה חזרו אליה רק בזמן שלטון הבריטים.
הענף החקלאי הוא הענף אשר מפרנס את תושבי מטולה בעיקר,המושבה מתפרנסת ממטעי  מטעי הפרי ממוקמים לאורך גדר המערכת,למרות שהמטעים נחשבים לשטחי חקלאות פרטיים,חקלאי המקום מאפשרים לרדת לחלקות,להצטלם וליהנות מפריחת העצים,במקום מפותח גידול העצים בגובה נמוך על מנת להקל על הקטיף,בשלווה זאת לא לשכוח כי המקום הוא על קו הגבול.
המושבה משולטת כראוי,סיור בין בתי המושבה הישנה ,יעביר את המבקר לשלהי המאה הקודמת,חצרות חקלאיות ובתים משופצים,כמו מוזיאון בית האיכר,אשר היה ביתו של הרב הראשון של המושבה, בית הכנסת של המושבה הממוקם במרכזה, פועל רק בסופי השבועוהחגים,במקום התפתחה תרבות הצימרים ,בתי הארחה והמלונות,שודרגו בתים ישנים והפכו למסעדות גורמה ובסגנון ארוחות הבוקר הארץ ישראליות,
ניתן לסייר בשטח ובמטעים גם באופנים אשר שוכרים : אצל חיימקה  בבית שלום טלפון04-6940767,,או עודד במושב יובל הסמוך טלפון 050-8268218, 050-5448990,אשר מביא אותם למטולה או לנקודה שתחפצו,ניתן לקבל טיול מודרך עם השניים.
הקדמה למטולה
 
מטולה מרכז לתיירים וחרום
מטולה מרכז לתיירים וחרום
לשכת התיירות, מרכז מבקרים מטולה - 04-6941364
מדא מטולה הראשונים 10, מטולה, 04-6903123
שיטור קהילתי  הראשונים 6, מטולה,  טלפון    04-6997714  
מטולה מרכז לתיירים וחרום
 
 
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד