דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים פארקים וחניונים

 
 
ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר

הגן בחזית מתחם בית העיריה הישן מדרום לכיכר ספרא ,הגן שנקרא גן  גאמל פאשה ,הוקם בשנת 1891 בתקופת השלטון התורכי העותומאני בשטח שהיה בשליטת התורכים  ,שנה לאחר תחילת העבודה נחנך הגן שבתחילה שימש כמגרש מסדרים וייעודו השני היה לשמש ככיכר עירונית לרווחת תושבי העיר,ברצונם של אנשי השלטון התורכי לעצב כיכר בסגנון אירופאי הם יצרו בגן בריכת דגים ומרפסת עץ בעבור התזמורת התורכית שהנעימה אחת לשבוע בנגינתה בגן, את הגן הקיפה חומה לכוון רחוב יפו .

לאחר כיבוש ארץ ישראל וירושלים בסוף מלחמת העולם הראשונה , וכיוון שמבנה העירייה - הבלדייה  שהייתה במקומה השני ברחוב ממילא, בעת שהוחלט להעביר את בית העירייה למקומה החדש בבנין ראש העיר ההיסטורי מול החומות ,הם הקיפו את הגן ששמו התחלף לגן העיר ושעוצב מחדש בסגנון בין לאומי, במבני ציבור מודרני ,שכללו את בית העירייה ההיסטורי בידי האדריכל קליפורד הולידיי מבנה בנק לאומי שכיום עובר שינויים לקראת יעודו הבא, את בית הדואר הגדול ברחוב יפו,  בית החברה התנכית המבנה השני מצד שמאל של בית העירייה הישן ,את המוזיאון ההיסטורי ארכאולוגי כיום בנק ברקליס דיסקונט במרומי רחוב המלך שלמה .

 

ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר
 
שמואל ובריינה ציזיק סיפורם של הילדיהם

סיפורו של אפרים ציזיק

הבן אפרים צ'יזיק שנהרג בשנת 1929 , תשע שנים לאחר מות אחותו שרה בחצר תל חי, בהתקפת פורעים ערביים בעת שהגן על נסיגת חבריו לקבוצה בחולדה .

אגדה משפחתית לבית צ'יזיק מספרת על העגלה האהובה על אפרים שהיה בן 13 ואחותו ציפורה בעת שגרו במושבה כנרת, כדרכם של בעלי חיים לא הבינה העגלה את המותר והאסור, בבוקר אחד החליטה שגן הירק של השכן מורה בית הספר ירוק מתמיד ויצאה לסעוד את ליבה בגן הירק.

המורה שדמו עלה לראשו ירה בעגלה האהובה כצעד חינוכי , אפרים הצעיר ואחותו ציפורה החליטו לנקום, ובאחד הלילות החריבו את גן הירק עד היסוד מובן שהמושבה סערה והעניין הועלה לדין חברים במושבה , על אפרים נגזרה תקופת גלות שאותה ריצה בחיפה ועל אחותו ציפורה הוטל חרם חברתי.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,גויס אפרים לצבא התורכי ושימש כעגלון להובלת יערות העצים שנכרתו בידיהם ,על מנת להסיק את קטרי הרכבות שהובילו ציוד צבאי וחיילים, כאשר הסתיימה המלחמה יצא ולמד וטרינריה בעיר יפו, כשגמר ללמוד יצא כרופא בהמות ועבד במושבות בגליל כווטרינר , עד המאורעות בשנת 1921 באזור תל אביב ששם התגייס לעצור את הפורעים.

לאחר עבודתו בהגנת שכונות בתל אביב ששם נפצע בלחימה ,חזר לחוות הוריו האיכרים במנחמיה (מלחמיה) ועבד בחוות המשפחה , עד שהוזעק בידי ההגנה לירושלים בתקופת פרעות 1929 ונשלח להקים את הגנת חולדה וחוות יער שהיוו משק חקלאי .

אפרים ציזיק הגיע לחולדה ,לאחר מות אחותו שרה שנפלה בקרב להגנת תל חי על אנדרטת האריה השואג ,שמה של שרה מופיע החמישי, אחותם הנוספת רבקה מתה מעקיצת עקרב, כאשר אפרים הגיע להתנחלות חולדה בטרם שנבנה מגורי הקבע .

ספור הקרב להגנת חוות יער ובית הרצל

הקדמה ליער הרצל ולבית הרצל

שטח אדמות חולדה נרכש בשנת 1904 בידי בנק אנגלו פלשתינה כספה של ההנהלה הציונית ,על השטח ניטע יער ,בשנת 1906 הוקמה חוות הכשרת חקלאית בעיקר בנטיעות עצים בעבור החלוצים שנשלחו לחולדה ,בתחילה נקרא המקום חוות חולדה, למקום התווסף בשנת 1909 מבנה בן שתי קומות שנקרא בית הרצל על שמו של הרצל שנפטר בשנת 1904 ואשר ביקר במקום בדרכו לירושלים בשנת 1898 להיפגש עם קיסר גרמניה וילהלם השני , במבנה שהוקם התגוררו בקומה העליונה לואי בריש מנהל ההכשרה והחווה והחלוצים שעבדו והוכשרו במקום.

מחוץ לעצי אורן נטעו בנוסף במקום בעיקר עצי זית בכספי הקרן לעצי זית , חלקת כרם עצי הזית שניטעו בה קרוב לשנים עשר עצים ,כשלה ורק שלושת אלפים עצים שרדו מהנטיעות כישלון זה והתמרמרות העובדים בחווה ,סיבות אלו גרמו להחלפתו של מנהל ולשינוי צביונה מחווה חקלאית לנטיעות, לחוות הכשרה חקלאית שבראשה עמד מחליפו של לואי בריש האגרונום יצחק וילקנסקי, שהחל להרחיב את החווה שנוספו עליה ענף הלול ורפת ,ענף פלחה ושדות חיטה ועצי פרי,כרמים,עצי שקד , נבנה גורן לאיסוף התבואה מחוץ לחצר המבנה ,נבנתה בריכת אגירה שאף שימשה כמאגר לקו מים השילוח בתקופת מלחמת העצמאות והעבירה את המים לתחנת הדחיפה בעיינות סוסין.

מציאות ימי מלחמת העולם הראשונה טפחה בפני המתיישבים בחוות הרצל שבה גורשו בידי התורכים חלק מהמתיישבים וחלקם עזבו מחוסר במים ומכת הארבה שהכתה בגידולים החקלאיים בחווה.

לאחר שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה התיישבה במקום קבוצת חלוצים שפעלו בחסות הקרן הקיימת והחל ייעור בעצי אורן של הגבעות והשטחים החשופים ,החלוצים שהגיעו למדו נטיעות וגידלו גם גידולים נוספים כולל חיטה ותבואה ,כולל משק חיי שטופח מחדש.

סיפור הקרב במאורעות 1929

סיפורו של הקרב החל שבוע לפני שפרצו המאורעות ,בתחילה הגיעו לנקודה שני שוטרים ערביים מנפת רמלה ובקשו מהשומר להיות ערני ובאם יגלה בעיה שיפתח באש והם יגיעו לעזרה, למחרת ביום שישי הם הגיעו לנקודה בטענה שנשלחו להגן על המקום ונשארו שם, אחד מחברי הקבוצה חש למפקדת ההגנה בתל אביב ושטח את הבעיה שנוצרה, מפקדת ההגנה שלחה מיד את אפרים צ'יזיק ומתניה אהרונסון לארגן ולהתארגן לקראת מתקפה של ערביי הסביבה.

כאשר הגיע לנקודה הזמנית של חולדה ,מצא במקום קבוצת חלוצים קטנה שמנתה 16 גברים שתי נשים ושני ילדים שהתרכזה במבנה שאנו קוראים לו בית הרצל כיוון שבו לן הרצל בעת שביקר בארץ ישראל בדרכו לפגישה עם קיסר גרמניה בירושלים.

בית הרצל היה מורכב ממבנה בן שתי קומות וחצר ,לבית הרצל נשלח אפרים ציזיק עם חברו מתניה אברמסון בידי מפקדת ההגנה ששכנה בתל אביב, מיד שהגיעו אפרים ומתניה למקום הם החלו בעזרת אנשי הקבוצה לבצר את החצר והמבנה בעזרת חפירת תעלות מגן ומילוי שקי חול , מחסן הנשק של הנקודה כלל מספר רובים אנגליים ,רימונים ורובים קנדיים, לאחר טיפול בנשק והשמשתו החלו שני החברים להדריך את חברי הקבוצה בשימוש בהם.

במוצאי השבת הגיע לבית הרצל איש מושבת אוריה הסמוך ,אדם ששרד את התקפת הערבים על הכפר וסיפר כי הערבים התנפלו על המושבה התושבים הספיקו להגיע לבית אחד המוכתרים בסביבה אך המושבה נשדדה ונשרפה פרט לגורן המשותפת לאנשי המושבה ואנשי בכפר הערבי הסמוך.

אז חזרו שני השוטרים הערביים לחולדה שמעו את אשר קרא במושבה אוריה יצאו למקום ובדקו וחזרו ואישרו את הסיפור, מיד יצאו השורד ואיש מחולדה לתחנת המשטרה בעקרון לדרוש שיפנו את היהודים מבית המוכתר , לאחר קשיים הצליחו להשיג רכב ושוטר יהודי ואנשי מושבת אוריה נחלצו למקום מבטחים .

בחוות חולדה התגברו הכנות ההגנה נוספו עמדות הגנה לתעלות ההגנה , גם במבנה התווספו עמדות ונקבעו גבולות גזרה ללחימה בהגנת המקום, למחרת ניסה אחד החברים להגיע לתל אביב למפקדה והתברר כי חולדה מוקפת בהמון ערבים מוסת ואין אפשרות להיחלץ.

למרות הכול גויסו כעשרה חברי הגנה מרחובות ומתל אביב והחל מסעם בדרך תחתים של מחסומים ומעבר בכפרים ערביים ששהו בהם כנופיות חמושים תוך ירי ונסיעה מהירה ,לאחר קרב ופילוס דרך הצליחה קבוצת ההגנה לחבור לאנשי חולדה ,סמוך להגעתם הצליחו עוד עשרה מגנים להגיע בנסיעה ברכבת ובהליכה ברגל וחברו גם הם למגנים קבוצת המגנים מנתה אז כשלושים ואחד מגנים.

עוד באותו הלילה החלו הערביים שכיתרו את חולדה להתקרב למקום, נורו אליהם מספר יריות ואלו ברחו, בבוקר עזבו שמונה מלוחמי תל אביב את חולדה יחד עם הנשים והילדים וחזרו לכוון תל אביב עיקר כנופיות הערבים החלו להתרכז באספות ליבון יצרים בכפר חולדה הערבית הסמוך.

כוח נוסף של עשרה מגנים היה אמור להגיע ברכבת ולהחליף את השמונה שחזרו, אך שני מגנים שיצאו לקבל את פניהם נוכחו כי הם לא הגיעו ובקרב יריות לאחר שהערבים חסמו את דרכם הצליחו לחזור שני המגנים לחולדה .

אז החלה ההתקפה של הפורעים ,המגנים שישבו בעמדה בגורן מחוץ לחצר ראו המון הפוסע אחרי אנשים שנשאו לפידים במגמה לשרפו ,כיוון שההמון היה כול כך גדול והירי לא הניסם נסוגו המגנים מהגורן לחצר ,הפורעים שרפו את הגורן והחל קרב יריות בים הפורעים ובין המגנים בחצר, עקב נחיתות הן מספרית והן מנחיתות נקודות הגנה ראויות בחצר, נתנה הפקודה בידי אפרים לסגן למבנה הרצל שהיה מותאם להגנה עם עמדות ירי סדורות .

אפרים הורה לאנשים לסגת למבנה בזחילה ,כאשר הוא היה האחרון ,כאשר חשב שהוא יכול להתרומם מהזחילה ולזנק למבנה הוא הקדים מעט בקימה וחטף כדור ,הוא נגרר לתוך המבנה אך מת מפצעיו דקות לאחר שנורה ,אז התגברה ההתקפה על המבנה ברקע הגורן הבוער והיער שהוצת גם הוא, עשרים ושלושה מגנים הסתתרו מאחורי חלונות המוגנים בשקי חול וניהלו קרב בלימה והגנה בעיקר מהקומה השנייה השלטת.

למרות היתרון המספרי של הפורעים הערביים והירי הרב לא הצליחו הערבים בכיבוש המבנה הלחימה נמשכה במשך חמש שעות עד שעה אחד עשר בלילה לערבים היו אבדות ופצועים ששכבו בחצר המבנה וזעקו לעזרה ,אך אף ערבי לא הצליח להבקיע את ההגנה ולחדור למבנה.

בסביבות השעה אחד עשר בלילה ,החלו להישמע יריות מכוון אחר ,כאשר החלו הערבים לסגת והצעקות ,פרט של הפצועים הערביים שככו ,החלו להישמע שריקות של משרוקיות שוטרים, השוטרים החלו לקרוא לעבר הנצורים באנגלית ובערבית ,לאפשר להם להתקרב ולהיכנס למבנה, זיכרון קרב תל חי היה עדיין חקוק במוחות המגנים והם מנעו התקרבות השוטרים למבנה.

לאחר שווידאו שאכן הכוח שהגיע שייך למשטרה הבריטית ובראשו שני קצינים הם הורשו להיכנס למבנה ,לאחר שבחנו את מקום הם רצו להסתלק ולדווח על פי דבריהם למפקדת המשטרה הסמוכה אלא שלזה התנגדו המגנים בכול תוקף, ומה שקרה בעת שהבריטים נכנסו , ניצלו הפורעים והאספסוף את שטח החצר ופרצו פנימה תוך ביצוע מעשי ביזה ללא ירי של המגנים משום שהכוחות הבריטים היו במבנה ומחוצה לו.

כך או כך לבריטים שהגיעו לשדה הקרב הופנתה דרישה לפנות את המגנים הנותרים מבית הרצל שם התכנסו האנשים בנסיגתם, לאחר דין ודברים פונו המגנים בידי הכוחות הבריטים שסירבו לפנות גם את גופתו של אפרים מהמבנה ,

על פי עדותה לאחר שנים של חנה ציזיק ,שסיפרה לידידי לד"ר שי הרשקוביץ  ,לאחר מותו של אפרים במשך שלושה ימים הופיע הוא בחלומה וביקש שיקבר בקבר אמתי, חנה פנתה למפקדת ההגנה בתל אביב וביקשה בכול תוקף להגיע לחווה, במחווה של אנושיות ,הורכבה משלחת שמנתה גם שנים מהלוחמים שפונו לנסיעה לחוות הרצל שפונתה.

שני הלוחמים שפונו מבין כול הלוחמים ,מבית הרצל לאחר הקרב בידי הבריטים באוטובוס משוריין סיפרו כי הבריטים סרבו להעלות את גופתו על המשוריין בתואנה כי קבלו פקודה לפנות רק את החיים.

בצר להם לאור הסירוב לפנותו בידי הבריטים, החליטו הלוחמים להטמין את הגופה במתבן הבוער (חלקם מספרים שהם הבעירו את המתבן על הגופה) על מנת שלא תחולל בידי האספסוף, ועלו על רכב הפינוי.

כאשר הגיעה המשלחת אחרי שלושה ימים לחווה ולבית הרצל, נגשו הלוחמים שפונו וחיטטו בין שרידי התבערה ,כאשר חשבו שהגופה תהיה מפוחמת ושלא תשרוד, להפתעתם לאחר שגירדו את הפיח והשברים, התגלתה הגופה של אפרים שלמה .

האחות חנה עמדה על כך שהגופה תקבר בחווה ,למרות הבזיזה של האספסוף הערבי ,מצאו חברי המשלחת מחרשה מברזל ,שני מהמשלחת נרתמו מקדימה וחרצו תלם הלוך ושוב ובתלם זה נקבר אפרים ממש מתחת למצבה ולפסל שמעל לראשו .

בהתערבות כוחות בריטים לאחר מכן ,שכפו על המתיישבים לעזוב, נעזב המקום והיער נשרף עקב זאת החווה נהרסה, במצבה הזה החווה נשארה כך שנתיים ,עד ששוקמה מחדש על ידי מתיישבים חדשים מקבוצת גרודוניה בשנת 1931, בני הקבוצה החלו לשקם ולטפח את הקיים, הבעיה המרכזית של הנקודה הישנה הייתה המחסור הנוראי במים .

לכן הועתקה נקודת ההתיישבות למקומו של קבוץ חולדה כיום, ובהמשך תחילת בניית ישוב הקבע של חולדה בנקודה סמוכה ,במיקומה החדש שלטה חולדה על צמתי דרכים המובילות לירושלים ובהמשך נקודת מוצא לשיירות העולות לירושלים ולהערכות הצבא לכיבוש מצודת לטרון .

המצבה של אפרים צייזיק "העבודה וההגנה" בבית הרצל

את המצבה של אפרים ציזיק שהוצבה בבית הרצל, מעל גל האבנים שהיה קברו של אפרים צ'יזיק ליד קבוץ חולדה ,יצרה הפסלת בתיה לישינסקי בעלת פרס ישראל , בוגרת בצלאל והאקדמיה לאומנות ברומא ( אחותה של רחל ינאית בן צבי) ,מאבן בת מעל לארבעים טון שנלקחה ממחצבה סמוכה לכפר הערבי בית צפפא, בפסלה עיצבה בתיה לישינסקי שלושה ראשים של אפרים, אחותו שרה שנפלה בתל חי ודמות אחד השומרים בחוות יער בחולדה .

שבע שנים נמשך פיסולו של הפסל והיא הסתיימה בשנת 1937 , שלוש שנים לאחר סיום הקמת האנדרטה של תל חי ,שהוקמה לזכרם של הנופלים בקרב וביניהם אחותו שרה (חמישית ברשימת הנופלים על המצבה) ,לעיתים גרה הפסלת בתיה באוהל ליד הפסל ,על מנת לעבוד עליו, עד שהסתיימה העבודה .

בחלקה התחתונה של המצבה ניתן לראות כלי עבודה חקלאיים חקוקים במצבה כמו : טוריה, מכוש, חרמש וקלשון , עוד על המצבה חקוק שמו של אפרים ציזיק עם התזכורת כי נפל להגנת המקום, בסמוך לאנדרטה קיימת שדרת עצי וושינגטוניה שאורכה כקילומטר .

ציפורה אחותו של אפרים ,שהייתה קשורה בנימי נשמתה לאחיה כצמד תאומים הספידה את אחיה .

הספדה של ציפורה צ'יזיק לאחיה אפרים שנרצח

בשם כול המשפחה הפזורה מדן ועד באר שבע ,בשם מנין האנשים אשר ב ח' בחשוון ביום שני של השבוע, יום אשר עם שקיעת השמש ,נפל חלל אחינו היקר אפרים ,באותו יום עם זריחת השמש, נשמעה דפיקה ראשונה של פטיש על אדמת חולדה ההרוסה.

אנו מחזיקי כף הסיידים הראשונה לאחר חורבנה של חולדה ,על קברו של אפרים בהניחנו יסוד למצבתו ,החלטנו פה אחד, לדרוש מהציבור היוצר נקודות בארץ , למחות בכול תוקף כנגד אותו כוח אשר ביכולתו לתת חורבן לנקודות עבריות.

באחד עם הזקן היקר של נומר אוסישקין,אנו דורשים מכם מבטאי דברינו, כי תמחו יחד אתנו,ו לא רק למחות כי אם לא לתת לעמוד בדד בתך אדמה שוממה לאותה מצבה ,אשר בתוכה שוכב אפרים היקר שלנו.

לא לא נתן זאת !!

בשם כל המשפחה, היודעת להקריב קרבנות בעד כול שעל אדמה בארץ ,לא תנוחם משפחתנו כל עוד לא חולדה אחת תבנה ,כי אם עשרות כפרי אפרים בסביבה.

אחרת לא ינוח אפרים בקרבו,כי לא בשביל שתמחק חולדה הלך אפרים להגנתה כי אם לבנותה,לבנות ולבנות כי בזאת נתנחם.

ציפורה צ'יזיק

שכונת אפרים לזכרו של אפרים צ'יזיק

לאחר נפילתו של אפרים בשנת 1929 , החלו להקים בצפון תל אביב ארבעה שכונות לפועלים וחלוצים בעלי מקצוע חופשיים שאינם חברי מפלגה , השכונה הראשונה שנבנתה נקראה בשם "שכונת אפרים" לזכרו , להדגשת הנושא נקראו רחובות השכונה בשמות מעשי גבורה של יהודים כמו: מצדה, גוש חלב וחולדה.

דבר ראש הממשלה בן גוריון למגיני חולדה

הקריה כ"ח באב תש"ט, 25 באוגוסט 1949 לאזכרת הגנת חולדה מטעם ארגון חברי ההגנה בישראל.

חברים יקרים! צר לי מאוד מאוד על אי יכולתי להיות אתכם היום להתייחד עם המאורע ועם זכר המגנים, לא מאורע בודד - ולא מגן יחיד. אפרים צ'יזיק הוא לא אחד מגיבורינו שמסרו נפשם על הגנת ישוב - הוא נצר ממשפחה גדולה ויוצרת .

שרוב בניה לשמחתנו עוד חיים אתנו ונקווה יאריכו ימים, אשר חייה נארגו במסכת היצירה והגבורה והתפארת של ארץ ישראל העובדת: בסג'רה, כנרת, מלחמיה, תל חי, חולדה, אלה הן קצת מציוני הכבוד וההוד של חיי משפחה מבורכת זו, והתמונה תהיה פגומה אם לא נוסיף גם מפעלי מחקר ומדע ומפעלי חינוך והכשרה של בני משפחה מופלאה זו.

וחולדה תיזכר לנו לא רק מימי ההגנה שלפני 20 שנה, חולדה היא פרשה רבת ענין ועלילה בתולדות המפעל הציוני במשך 40 שנה, החל מחוות קרן הקיימת - וגמור במפעל "נחשון" וממערכות לטרון, והגמור, אני בטוח, אינו סיום - אלא המשך וחוליה בשלשלת מעשים מבורכים שעוד יבואו. כבוד ויקר לחולדה המבורכת! כבוד ויקר למשפחת צ'יזיק!

בברכת חברים דוד בן-גוריון

שמואל ובריינה ציזיק סיפורם של הילדיהם
 
שמורת מעין עין חמד
שמורת מעין עין חמד
בשמו הנוסף אקווה בלה.
כניסה בתשלום
טלפון 02-5342741
איך להגיע בנסיעה על כביש תל אביב ירושלים שבעה קילומטר אחרי העיר,יש לפנות אחרי הירידה ולפני העלייה לכוון גשר עין חמד,מכוון ירושלים לחצות את הגשר בכיכר שמאלה ומיד להיכנס על פי שלטי ההכוונה ,מתל אביב לפנות ימינה לפני הגשר עין חמד ,יש שילוט, לאחר הירידה לכניסה לפארק .
השמורה פעילה בחודשים אפריל-ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ: 08:00-16:00
מידע 
המעין שימש את הרומאים בדרכם מאזור לטרון בדרך אמאוס העתיקה לירושלים,מחוסר מחקר ונתונים ההתייחסות למקום היא מהתקופה הצלבנית,במקום אף הוקמה מצודה על הגדה הצפונית של אפיק הנחל,לשמירת מקור המים והאזור החקלאי בדרך לירושלים.שטחה של המצדית הוא 40 מטר על 30 מטר,ולה קירות בגובה 12 מטר,למצודה מספר פתחים והיא כללה שני אולמות.
 
הממצאים במקום מראים כי המקום היה חווה חקלאית מבוצרת לשמירת מקורות המים,ולאישוש סברה זאת רואים בשרידי בית הבד במקום,
כיום בשמורה מבחינים בחורשת עץ אלון,גודלם של העצים מרשים וגובהם מגיע ל 20 מטר, תחום החורשה בית קברות מוסלמי המשמש את יושביה הערבים של האזור.
 
אתר נופש מוסדר, כולל מי שתייה, שירותים, מתקני פיקניק ומדשאות,בתחום הגן נובעים מספר מעיינות שכבה קטנים המתנקזים בתעלה לאפיק נחל כסלון.
 
בפארק נובעים ארבע מעיינות שכבה ,שתי נביעות בחלק העליון של הפארק המתנקזות לזרם אחד שאורכו כארבע מאות מטר,הנביעה השלישית מתחת לכביש תל אביב ירושלים,והמים זורמים גם כן בתעלה,הנביעה הגדולה נקראת עין חמד ולכן נקרא הפארק על שמה,על פי האמונה מנביעה זאת הזורמת בכל השנה, קיימת סגולה לפוריות והולדת בנים זכרים.
 
המים מנקזים לבריכת אגירה ולצורך זה נבנו סכרים קטנים להכוונת המים לבריכה,קיים גם מאגר תת קרקעי אשר בו נאספים מים לטיפול בצמחיה בגן ועודפיו מוזרמים לכפר עין רפא הסמוך.
שמורת מעין עין חמד
 
הרי יהודה שמורת סטף
שמורת סטף
כניסה אינה בתשלום 
אזור הרי ירושלים קסטל.
איך מגיעים  מכביש ירושלים תל - אביב   פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה  עד לכיכר אחרי קבוץ צובה ומשם על פי השילוט  המפנה לסטף.
 
מירושלים נוסעים לכוון עין כרם,יורדים בירידה אחרי הר הרצל,יורדים אחרי עין כרם עד הכיכר פונים ימינה ועולים עד לכיכר הבאה העליונה והשילוט לסטף.
טלפון  02-6428462
מידע
מחנים את הרכב ליד בית הקפה ומסעדה של סטף, או יורדים ברכב עד שער הכניסה למעיינות,ממשיכים בשביל היורד עד לעין ביכורה הנובע מתוך נקבה גדולה וארוכה, חצובה בסלע, מומלץ להיכנס כדאי להצטייד בפנס, בפארק 2 מעיינות מים ובריכות שניתן לטבול ולשכשך בהם רגליים .
בסיור במקום עוברים בשרידי בתים של תושביו בעבר,האזור בעבר הרחוק התפרנס מחקלאות וכיום משכירה הקרן הקיימת חלקות לאנשים בטרסות מתחת לבריכות ואשר מגדלים בהם ירקות אורגניים ולשימושם האישי.
 
עין סטף היה המעיין המרכזי לכפר הערבי שצמח במקום,מימיו נובעים מתוך מערה טבעית,אשר נחצבה בה תעלה להגברת זרימת המים,ניתן לרדת למערה ולזחול בנקרה .
 
הפארק הצמוד מיועד לפיקניקים , הוא כולל שולחנות,ספסלים,פינות מנוחה ופיקניק,מתקני מנגל ,צמחיה ופינות מוצלות, ברזיות מים, מתקני משחק לילדים.
 
עין בכורה - עין אל שרקייה,המעין נובע מתוך נקבה ארוכה וגדולה,החצובה בסלע, ניתן להכנס אליה בהליכה ,צריך פנסים,במחצית הדרך יש לעלות מדרגה ובסופה מעין חדר ,לאורך הקירות נוזלים מים ומהקיר האחורי,ניתן להבחין בשרידי זקיפים ונטיפים,מימי הנביעה נאספים בתוך בריכת אגירה אשר משמשת גם לרחצה.בקירות הבריכה גומחות אשר שימשו על פי הסברה כמקום גידול דגים בתוך כדי חרס.
 
בשיתוף עם הקרן הקיימת ישנם חלקות חקלאיות המושכרות לאנשים אשר מגדלים ירקות בעיבוד אורגני לתצרוכתם.
הרי יהודה שמורת סטף
 
עין גדי שמורת טבע וגן לאומי
עין גדי שמורת טבע וגן לאומי
שמורת עין גדי –   08-6584285, בית ספר שדה עין גדי -   08-6584288
איך מגיעים בכביש היורד  על כביש 90 מירושלים ,עד צומת הלידו ומשם ימינה  לאורכה של הגדה המערבית של ים המלח במרכז הימה ,ראה שילוט,או מכביש הערבה עד שפך זוהר,  למפעלי ים המלח ובהמשך הדרך.
טלפון לתאום והדרכה : 08-6584285 ,פתוח  אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ בין 08:00-16:00
מידע
שמורת הטבע עין גדי מהווה פלא ייחודי במדבר הצחיח מסביב, בשמורה מצטופפים צמחיה מיוחדת ועשירה, בעלי חיים ,עופות,חרקים,זוחלים, יעלים,שפנים,שועלים,זאבים,נמרים, מאזורי מחייה שונים ואשר לא תמיד אופייניים לאזור,מפלי המים ובריכות האגירה של המים המתוקים ליד.
 
בדרום השמורה זורם נחל ערוגות ובו מסלול טיול בקניון המשובץ במפלים, עין דוד בנחל דוד, עין ערוגות בנחל ערוגות, מעיין שולמית ומעיין עין – גדי.
אתרים בשמורה:
מפל דוד ומפל שולמית  הנמצא בנחל דוד,גובהו 36 מטר,  ומעליו מפל שולמית בינהם ולפניהם בערוץ הנחל עוד מספר מפלים קטנים יותר.
 
מערת דודים הממוקמת באפיק הנחל ,בחלק העליון של מפל דוד ,ניתן להיכנס אליה בשביל ולכניסה להיעזר ביתדות ברזל.
 
מעיין עין גדי המהווה את המעיין הגדול בשמורה, מימי המעין נאספים בבריכה קטנה, וחלקם הגדול מועברים למפעל המים המינרלים עין גדי, רק לאחרונה הגיע הקבוץ להסכמה על הפחתת כמויות המים הנשאבות למפעל המים.
 
מפל החלון והקניון היבש ,ממוקמים בקצה השמורה ובמעלה נחל דוד,כתוצאה מהזרימה של המים בחורפים,נחרץ ההר בקניון צר וגבוה ,אשר אורכו כשלוש מאות חמישים מטר, ובסיומו המפל היבש , המשמש כאשר אין זרימת מים בחודשי הקיץ ,כנקודת תצפית למפלים והערוץ הנחל התחתון,ומכן שמו החלון.
עין גדי שמורת טבע וגן לאומי
 
הרי יהודה שמורת נחל קטלב
שמורת נחל קטלב
כניסה אינה בתשלום 
מרכז מידע ובית הקפה בר בהר - 02-5333889 פתוח בכל ימות השבוע 9:00 - 17:00 ובשבת 9:00 - 19:00
אזור  הרי יהודה
איך מגיעים  נוסעים מירושלים לכוון נס הרים , פונים ימינה לפני סוף העליה על פי שילוט וסימון,מחנים את הרכב ויוצאים לכוון קבר השייח והבריכות מים.
 
אפשרות נוספת להגיע עד סוף העלייה ,לפנות ימינה לכוון בית שמש ,לעצור אחרי 200 מטר ליד בית הקפה בר בהר, לקבל מידע ומפות, בתחנת המידע של החברה להגנת הטבע ,ומידע על האתרים השונים באזור ולצאת למסלולי טיולים בנחל שורק, נחל קטלב ונחל המערה.שביל נופי נחל קטלב.
מידע
קניון נחל קטלב - קטע יפה במיוחד ביובל של נחל שורק, המוצל על ידי חורש טבעי ומוקף במצוקים. קטע זה מתחיל מהמעיין עין גיורא, ובתוכו נובעים מעיינות עין קטלב,המסלול מתאים למשפחות עם ילדים קטנים. ניתן לטפס על ההר ולחזות בנוף הרים פראי,בחורש עצי קטלב אדומי גזע .
 
בחניונים של יער נס הרים כמו : חניון נשות הדסה,  אשר  מיועדים לפיקניקים , וכוללים שולחנות,ספסלים,פינות מנוחה ופיקניק,מתקני מנגל ,צמחיה ופינות מוצלות, ברזיות מים, מתקני משחק לילדים,בעונת החורף אחת מפינות קטיף הפטריות הטובות בארץ,ומרבצי פרחי הבר המדהימים.
הרי יהודה שמורת נחל קטלב
 
ירושלים מוזיאון הטבע
מוזיאון הטבע בירושלים  
כניסה בתשלום  , נגישות לנכים חלקית .
איך להגיע המוזיאון ממוקם במושבה גרמנית ,בנסיעה לדרום העיר להיכנס לרחוב עמק רפאים,ולפנות לרחוב מוהילבר.
כתובת המוזיאון : רחוב מוהילבר 6 מושבה גרמנית.חנייה בשפע.
טלפון לתאום : 02-5631116
המוזיאון פתוח בימים א,ג, ה בשעות 08:30-14:00 , בימי ב,ד בשעות 08:30-18:00, בימי שישי סגור  ביום שבת בשעות 10:00-14:00.  
מידע
המבנה העתיק שנקרא בעבר  וילה דקאן של המוזיאון נבנה כבית בית קיץ מפואר של אפנדי אמיד בשם  דקאן,הוילה הייתה מוקפת בחצר גדולה ובה שני שערי כניסה השער הראשי לכוון רחוב בתחילת המאה ה 19 שימש כביתו של מושל העיר התורכי,לאחר הכיבוש הבריטי ישב בו תקופה קצרה מושל הבריטי,לאחר מכן הפך למרכז תרבות,ספרייה ומועדון קצינים בריטים ,לאחר מלחמת העצמאות נפתחה במקום מרכזיה פדגוגית שאחד ממדריכיה בשם צבי לב פתח מרכז ללימודי החי והצומח ברץ ישראל,לא לשכוח את בית הנכות במבנה השני של בית הספר בצלאל ברחוב שמואל הנגיד בית האומנים העכשווי ששימש כמוזיאון הטבע והחיי בישראל לראשונה.
 
השטח הגדול של החצר מסתירים מוזיאון ותיק שצמח מאוסף פשוט והתרחב למוזיאון לטבע,כמוזיאון לקהל הוא נפתח בשנת 1962 המוזיאון כיום מציג ,בכניסה חדרים להסבר על תהליך יצירת היקום,כדור הארץ ואוסף מאובנים ,כאשר עולים לקומה השנייה של המוזיאון מתבוננים בפוחלצי חיות ובעלי חיים שונים,חדר גוף האדם והלימוד על מערכות גופנו,תצוגות מתחופ הטבע והקשורות לטבע, אוספים גאולוגיים,עולם הדינזאורים ,עולם יונקים של פוחלצי חיות טרף שגדלו בישראל מסמכים ואביזרים להדמייה של פעולות בטבע, כמו כן מספר מצגות אור קוליות.
 
במוזיאון מתקיימות גם תערוכות מתחלפות ופעילויות לילדים.הדרכה בתערוכות ובמוזיאון מתקיימת בתאום ,ניתן לקבל חוגי הפעלת ילדים וסדנאות ,חוגי הדרכה ופעילות בנושאי טבע,למרות שהוזנח מעט ,בשנתיים האחרונות מתחילה פעילות שכונתית ואנשים שהנושא קרוב לליבם להחיות ולשפר את המקום,סביבתו והתכנים על מנת למשוך את דור העתיד מהטלוויזיה והמחשב.
 
במתחם המוזיאון גינה גדולה וחממה קטנה לגידול צמחים ופרחים, הערוגות בגינה האקולוגית  מעובדות  כיום בידי קולקטיב לגידול ירקות אורגניים לתצרוכת אישית במתכונת גינות אישיות וחוגים של תושבי השכונה בעלי התודעה הירוקה,ניתן לבקר בגינה ללא תשלום ואף מעודדים זאת  כיום מדובר על העברת המוזיאון למיקום חדש .
ירושלים מוזיאון הטבע
 
מושב בר אילן דרך דיפנבייקר דרך רכס המשלטים
דרך דיפנבייקר  דרך רכס המשלטים
כניסה חופשית
איך להגיע  הכניסה מחניון פורצי הדרך לירושלים, בנסיעה על כביש ירושלים תל אביב כקילומטר לאחר צומת בר אילן,יורדים לדרך עפר ולחניון,לאחר הביקור באנדרטה ממשיכים בדרך המסומנת באדום לכוון דרך המשלטים.
 
מידע
החניון והאנדרטה הינם אתר הנצחה גם ללוחמי גדוד 6 של הפלמח,אשר אנשיו ליוו את שיירות המזון לירושלים,השביל מוביל לדרך רכס המשלטים הנקראת גם על שמו של ג'ון דיפונבייקר, שהיה ראש ממשלת קנדה ונחשב לידיד ישראל,בכניסה  לדרך ניתן לקחת מפת הסבר מתוך תיבת המידע.
הדרך חולפת על פני הגדה הדרומית של נחל יתלה,לאחר נסיעה של קילומטר מגיעים לשרידי המכוניות שנפגעו בדרכם לספק מזון לעיר ירושלים הנצורה,במקום ניצבת עמדה להסבר קולי, בעברית ובאנגלית, המספרת על פריצת הדרך הנצורה.
 
ממשיכים בעליה בהר עוד כקילומטר וחצי ומגיעים להסתעפות ,כאשר הדרך המסומנת בירוק מפנה לכוון נחל  אילן ותל עזקה, מחנים את הרכב בצומת וניגשים לגן הסלעים היפני ,על שם האב אוצוקו שיסד את בית השלום היפני,בגן דגם של מדינת ישראל ,קיים דגם גדול יותר המוביל לפסגת ההר, לאחר הביקור חוזרים לרכב .
 
ממשיכים בדרך העפר על פי הסימון האדום,לאחר קילומטר כדאי לעצור בנקודת התצפית על בית משאבות המים לירושלים,ממשיכים כקילומטר עד משלט מספר 7 אשר נכבש בידי צבא ההצלה של הכנופיות,אשר ניסו לכבשו בחזרה ונכשלו , לאחריו מצבת זיכרון לזבולון המר אשר היה שר חינוך בישראל, חולפים על פני משלט 8 , ממשיכים כשני קילומטר עד המשלט הבא מספר 10,אשר ניצב כנגד עמדות התותחים של צבא ירדן.
 
ממשיכים עד לצומת ופונים שמאלה בדרך עוברים למיצדית תורכית ובור מים, אשר כמוה נבנו כמה על מנת לאבטח את הדרך לירושלים,בהמשך נסיעה של כמאה מטר לכוון היציאה משער הגיא מאחורי תחנת הדלק פז.ולדרך ירושלים תל אביב.
אם פונים ימינה אפשר להגיע לפארק איילון קנדה.
מושב בר אילן דרך דיפנבייקר דרך רכס המשלטים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור