דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפור החלבנות והרפתות

 

 
 
 

בשנת 1947 העולה פרנקל שעלה מגרמניה ,פתח חווה חקלאית ליצור חלב,גבינות , ביצים ובשר , החווה החקלאית הוקמה בשטח של שמונה דונם ,בחווה הוקמה מחלבה ורפת פרות חולבות , בנוסף הוקמו לולים מבוקרים לתרנגולות מטילות ולבשר, לידו הוקמה עוד חווה חקלאית של עולה נוסף בשם מוריס.

בית וגן שכונת הפועלים החווה החקלאית לחלב וביצים
 

גרו בשכונת ימין משה, רחוב התחנה 11,לצרכי פרנסה התפרנס אליהו כיצרן מוצרי החלב , חמאה וסוחר בגבינות רחוב היהודים בעיר העתיקה ,בנוסף לעבודתו זאת  אליהו ארימוזה היה גם איש חברת קדישא ,שטיפלה במתים ובנושא הטהרה,בגיל שמונים בשנת 1950 נפטר אליהו אירמזה , אשתו נפטרה כשש שנים לאחריו.

לצורך עבודתו התקשר ליצרני חלב בכפרי הסביבה ועד לשכם היה יוצא רכוב על סוסו ומביא מהם חלב של עיזים ופרות,בחלק מהמקרים היה שולח את שליחיו על מנת שיביאו את התוצרת מהר ,על מנת שיספיק להכין גבינה וחמאה לנשות היהודים והערבים בתחילה בעיר העתיקה, עד מהרה יצא שמו למרחוק בזכות תוצרתו הטובה והטריה  .

אליהו אירמזה ואשתו סלחה שרים אירמוזה
 
בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל ,היה זה הכפר היחידי בעמק בעל מהות דתית ורב שנבחר לטפל בחברי קבוצתו, בצריף בית הכנסת התפללו שחרית ומנחה.

לזרם העולים הצטרף הרב פנחס ליכטנשטיין הרב של העיירה מאטש וחסידיו ,שטחיו של כפר גדעון כארבעת אלפים דונם ,כארבעה קילומטר מהעיר עפולה,נרכשו בידי הקרן הקיימת והוא תוכנן לישוב של כארבעים משפחות שעיסוקם בחקלאות ,כול מתיישב קיבל משבצת חקלאית של כשמונים דונם שחלקה הגדול היה מאחורי בית המשפחה,תחילת היישוב החלה כאשר על האדמה נאחזו כשמונה משפחות עולי טרנסילבניה ולאחר תקופת מה הצטרפו שאר המשפחות שתוכננו להתיישב על האדמה.

רפתות אשכנזיות בגבעת שאול
 
ימין משה החלבן משה טויבנהויז ורעייתו אסתר לבית לארברבוים

בביתו בימין משה בתקופה העותומאנית תחילת 1900 , גידל משה עיזים בחצר ביתו ומכר חלב בשכונה,בשנת 1905 פרצה מריבה בין "וועד חיפוש החטאים " בנושאי הכשר החלב שמכרו חלבנים בירושלים כיוון שחלבנים אלו סרבו לשלם מס לוועד חיפוש החטאים, "ב לייבוש שוכמן,משה טוינהויז,דוד שפירא ,משה סג"ל " היו אשכנזים ושלושה ספרדים שעמדו בראש הוועד.

מיד קמו עשרה חלבנים שכללו את :לייבוש שוכמן,משה טוינהויז,דוד שפירא ,משה סג"ל ועוד חלבנים אלו התאגדו וקנו חלב במרוכז על מנת למוכרו בשכונות בירושלים במחיר זול , מיד נעמדו כנגדם אנשי "וועד החיפוש" בפתחי השכונות שבהם מכרו החלבנים המאוגדים חלב, וניסו בכוח למנוע מהם למכור חלב בבתי היהודים, כמו כן הפיצו שמועות המפקפקות בהכשר החלב כול זאת בכדי למנוע מהם את פרנסתם.

תמהו החלבנים על החוצפה הזאת, של אנשי "וועד חיפוש החטאים" לגבות מהם מיסים והוסיפו בשאלה ,האם אנשי הוועד יבקשו גם מס משואבי המים ,מהאופים , האוויר אשר נושמים האנשים ,ועד איכן תגיע חוצפתם ,בנוסף כינו את העומד בראש הוועד דרשן שוטה.

ימין משה החלבן משה טויבנהויז ורעייתו אסתר לבית לארברבוים
 
הסוד שהוסתר ונשכח "אסון טביעת הרפתנים בכנרת"

תודתי האישית לדודי רכלבסקי ,לצאצאי משפחות החללים,למוקי בצר,לאנשי דגניה א' להדס מנהלת מוזיאון דגניה,ולכול האנשים והעיתונאים, שעסקו להעלאת סיפור האסון מדפי השכחה.

כנס כינוס הרפתנים השנתי ,שהתקיים בקבוץ דגניה א' בתחילת אוקטובר 1943 בחג הסוכות ,כנס שהאסון בעקבותיו ,נשמר כסוד כמו סוד צבאי לאורך השנים , עלינו לזכור כי בתקופה של תחילת המאה העשרים ,נשמרה השתיקה בקרב הורינו, ואנו הבנים הזקנים של היום, לא העזנו לשאול ולא השכלנו לחקור את העבר וההיסטוריה הקשורים למשפחות, כפי שאמי הפולניה אמרה הכול נשאר במשפחה ואתם הילדים שיתקו.

מחשבות שבליבי

בזכות הטבו על הדיבור, אבדו תולדות ואירועים מההיסטוריות המשפחתיות בדורנו, כי בעת ששאלנו הושתקנו ולאורך השנים לא העזנו לשאול ,שמא הסוד האיום ידלוף, או שמא הפחד לפגוע ברעיון הציוני והתנועה הקיבוצית, האבל נבלע בידי המבוגרים בדממה רועמת ורק ענן האירוע המרחף המשיך במעופו מעל לראשנו.

הסוד שהוסתר ונשכח "אסון טביעת הרפתנים בכנרת"
 

חוות רוזנברג, משק 46 מושב בקוע ,טלפון לתאום 052-6288591 ,ליקב מגיעים בנסיעה על כביש מספר 3 בין צומת חטיבה שבע (לטרון) לבין צומת נחשון מצד ימין של הדרך, פתוח בימי שישי בעיקר ,אך ניתן בתאום אפשרות לפתיחה בתאום למפגשים או אירועים או ארוחות .

במרכז המבקרים של חוות רוזנברג ניתן ליהנות משלל פעילויות כמו מחלבת הצאן רכישת גבינות, סדנאות להכנת גבינות ולחם ,במרכז המבקרים מופעלת מאפיית לחמי מחמצת , כמו כן ביקור ביקב וטעימות של מבחר היינות המופק במקום מארבעת אלפים בקבוקי היין המבוקקים ביקב בכול שנה מהכרם הצמוד למבנה היקב ,שבו מפיקים יינות   מהסוגים קברנה סוביניון, סירה ושרדונה ,והיינות האדומים יינות אדומים שהם בלנד של הזנים קברנה סוביניון, מרלו וסירה, המיושנות בחביות עץ מצרפת .

שמו של היקב ניתן לו משמו של הבן הבכור ברק שמואל רוזנברג  שנפטר ממחלה קשה, ברק בעל הנפש האומנותית באומנות ומוזיקה ,איוריו שהשאיר שימשו את בני המשפחה ליצירת לוגו היקב ותוויות המודבקות על בקבוקי היין.

מושב בקוע יקב כרם ברק
 

רפת משפחת זלמנוביץ שגרו בבית המבורגר ברחוב נאג'רה 7 ,רפתו הייתה ברחוב אלקבץ 14, היה בין ראשוני בעלי הרפתות בשכונה והאחרונה שנסגרה בשנת 1927.

רפת משפחת ליכטנשטיין בחצר ביתם ברחוב גרייבסקי 8 ,קנו את הבית ברחוב הראובני פינת גרייבסקי וקורדובירו, במאורעות 1936-9 נפגעה הרפת מפצצה ונשרפה,בשני המבנים היו כשלושים פרות הולנדיות,לאחר המאורעות שוקמה הרפת ,בשנת 1948 נסגרה הרפת סופית.

רפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת בך בחלק מרפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת יוסף וברכה וייס בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת סדובניק ברחוב גרייבסקי 6

רפת משפחת סלומון

רפת משפחת גולדשטיין בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת יהודה וציפורה רוטשטיין בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

רפת משפחת יצחק ורעייתו יהודית אוסלקה בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

אהרון בר רפתן אצל משפחת זלמנוביץ ,אהרון ורעייתו ציפורה גרו ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת כץ בחצר בית אהרון בר ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת מרדכי ורעייתו חנה מילר גרו בקומה השנייה ,בחצר בית אהרון ועליזה וינקלר בעלי המאפיה ,במבנה גרו בשנות השלושים משפחת יעקבזון, בשכונה ברחוב נאג'רה 25 הבית נהרס ברבות הימים.

רפת של משפחת בגדדי ,שלא גרו בשכונה,(בגדדי יצחק יוסף ששימש גם כעגלון בשכונה)

גבעת שאול הרפתות בשכונה
 
לטרון עדר הפרות לחלב במנזר לטרון

המנזר בצומת לטרון ,הידוע בשמו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים,או מנזר השתקנים ששימש כמנזר לנזירים גברים , על פי הידוע הוקם המנזר בשנת 1879 או 1875 נרכשו האדמות לבניית המנזר בידי נזירות מידי הכפר הערבי אמאוס השכן ,למרגלותיו לכוון מצודת לטרון הוקם המלון דרכים מלון המכבים ששימש כמקום מנוחה לנוסעים בקו יפו ירושלים .

נזירי המקום הקימו רפת לחלב בעדר שמנה כחמישים פרות ,הרפת נבנתה במבנה מודרני לאותה העת,משק החולבות היה מעירוב והשבחת עדר פרוות לזן חדש שנקרא "הזן הלטרוני" , פרות אלו שעברו השבחה נתנו חלב בכמויות גדולות יותר מהמקובל בארץ,בנוסף לאיכות והמצאות ערכי שומן גבוהים יותר.

כיוון שהעדר נתן חלב רב לתצרוכתם,הקימו הנזירים בלטרון מכון ליצור גבינות משובחות עתירות שומן בסגנון צרפתי, גבינות אלו נחטפו בידי תושבי הארץ,כיוון שסוד ההשבחה ויצור הגבינות היה סודי בעיניהם הם לא אפשרו כמעט לאנשים לבקר ברפת ובמחלבה שלא יועתקו תהליכי הייצור.

הפרות ניזונו בחודשי האביב והקיץ ממראה טבעי בשדות הסמוכים למנזר,בנוסף גידלו הנזירים גידולי פלחה , בעבור המזון לעדר הפרות בעונות הגשומות שבהם הפרות נשארו סגורות ברפת.

לטרון עדר הפרות לחלב במנזר לטרון
 

חלבנים אשכנזים בשכונות ירושלים

מקצוע של חלק מתושבי שכונת נחלת ציון הגדולה כולל שכונת נווה שלום,היו החלבנים שחלקו חלה בין בתי התושבים,ובשוק מחנה יהודה שהתפתח בתקופת המנדטורית,בתחילה חולק החלב באמצעות חמורים שעל גבם משני צדדי החמור נתלו שני שקי יוטה שחוברו יחדיו על הגב ולתוכם הוכנסו כדי החלב,כמו החלבן סרי סליאמן .

חלבנים אשכנזים שיצאו לכפרים בסביבת ירושלים רכשו מהם חלב הכניסו אותו לכדי חלב והחלו למכור לבתי התושבים.

החלבן שכטר מחפש מידע

החלבן מרקוביץ מחפש מידע

החלבן מייזל מחפש מידע

רפת משפחת באבי והחלבנות במידאן בעיר העתיקה על חורבות כנסייה מהמסדרים הגרמניים ,כיום ליד ישיבת פורת יוסף בדרך לכותל, מחפש מידע

חלבנים אשכנזים בשכונות ירושלים
 

בצלאל גולדשטיין החלבן כונה בידי התושבים "מילכיגער" שפרושו החלבן ,בצלאל עבד כמחלק החלב של שכונת שערי חסד, מעבר לחלוקת החלב ראשו היה עסוק בלמוד תורה ובתלמוד, ולפעמיים שכח את מלאכתו בחלוקת החלב כאשר היה מתפלפל עם אנשים שונים בסוגיות של פרושי תורה ,ממש תלמיד חכם בתורה .

 

עד כדי כך היה עסוק בשיחות ופלפולים ,עד שהיה שוכח לחלק את החלב ואנשי השכונה החלו לרכוש את החלב ממקומות אחרים , ובצלאל גולדשטיין החלבן נשאר עם סחורתו בכדי החלב ,חברו ללימוד בצוותא ולפלפול היה דוד בהר"ן תושב השכונה,לפעמים בסבוב החלוקה היה נעצר עם עגלתו וכדי החלב ונכנס לבית הכנסת של הגר"א שוכר מעבודתו ושוקע בלימוד תורה , עד כדי כך היה שקוע בלימוד עד שלפעמים החמור התייאש ויצא למסעות טיול משלו בלי שבעליו בצלאל גולדשטיין אפילו לא זכר היכן עצר את עגלת חמורו.

 

עד כדי כך היה בעיניני התורה והפלפולים שאנשים מלומדים וגדולים בתורה היו מתחמקים ממנו על מנת שלא יפסיד את חלוקת החלב שממנה התפרנס.

בצלאל גולדשטיין בצלאל החלבן
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור