דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפור החלבנות והרפתות

 

 
 
 

חוות רוזנברג, משק 46 מושב בקוע ,טלפון לתאום 052-6288591 ,ליקב מגיעים בנסיעה על כביש מספר 3 בין צומת חטיבה שבע (לטרון) לבין צומת נחשון מצד ימין של הדרך, פתוח בימי שישי בעיקר ,אך ניתן בתאום אפשרות לפתיחה בתאום למפגשים או אירועים או ארוחות .

במרכז המבקרים של חוות רוזנברג ניתן ליהנות משלל פעילויות כמו מחלבת הצאן רכישת גבינות, סדנאות להכנת גבינות ולחם ,במרכז המבקרים מופעלת מאפיית לחמי מחמצת , כמו כן ביקור ביקב וטעימות של מבחר היינות המופק במקום מארבעת אלפים בקבוקי היין המבוקקים ביקב בכול שנה מהכרם הצמוד למבנה היקב ,שבו מפיקים יינות   מהסוגים קברנה סוביניון, סירה ושרדונה ,והיינות האדומים יינות אדומים שהם בלנד של הזנים קברנה סוביניון, מרלו וסירה, המיושנות בחביות עץ מצרפת .

שמו של היקב ניתן לו משמו של הבן הבכור ברק שמואל רוזנברג  שנפטר ממחלה קשה, ברק בעל הנפש האומנותית באומנות ומוזיקה ,איוריו שהשאיר שימשו את בני המשפחה ליצירת לוגו היקב ותוויות המודבקות על בקבוקי היין.

מושב בקוע יקב כרם ברק
 

במשפחת פרץ היו חמישה בנים:אברהם, יעקב,שלמה ,יהודה ,יצחק במשפחה היו גם בנות פורטונה ועוד הם התגוררו במשכנות שאננים .

האחים יהודה ויצחק החליטו להגר מארץ ישראל בשנת 1923-4 לקולומביה עקב בעיות פרנסה ,הם החלו לעבוד במסחר ועשו חייל בעסקיהם ,בקולומביה גם הקימו בתים ומשפחות לאחר שמצאו כלות ונישאו שם ,אלא שלאחר מספר שנים החליט האח יצחק לעזוב ועבר לארצות הברית שם המשיך בעסקיו שם חי ועבד עד מותו בשנת 2005 , האח יהודה מת בשנת 1956 יחסית צעיר, את רכושו הוריש לילדיו .

לאחר שהצליחו בעסקיהם בקולומביה שלחו יהודה ויצחק כסף להוריהם על מנת שירכשו בית משלהם בימין משה ברחוב מלכי ,הבית שנרכש היה שייך למשפחת ונטורה העוור ובנו אלברט ברחוב מלכי של היום .

האח אברהם פרץ היה חלבן וירקן בשכונה, הוא נהג לרכוש חלב וירקות מערבים שהיו מביאים את הסחורה לשכונה בעת שהמצב היה מתוח, את הסחורה חילק בין תושבי השכונה עד שנת 1948 .

האחים שלמה ויעקב פרץ ,היו שותפים בחנות ממתקים ,חלבה ושוקולד ,ברחוב יפו באזור קולנוע ציון, האח יעקב פרץ השיא את בתו רבקה בשנת 1923 באולם הראינוע הבין לאומי בחצר פיינגולד בקומה השנייה.

ימין משה משפחת יוסף ורבקה פרץ (גבאי בית הכנסת הספרדי)
 

אליהו אירמוזה ואשתו סלחה שרים אירמוזה ,גרו בשכונת ימין משה, לצרכי פרנסה התפרנס אליהו כיצרן מוצרי החלב , חמאה וסוחר בגבינות רחוב היהודים בעיר העתיקה ,בנוסף לעבודתו זאת  אליהו ארימוזה היה גם איש חברת קדישא ,שטיפלה במתים ובנושא הטהרה,בגיל שמונים בשנת 1944 נפטר אליהו אירמוזה , אשתו נפטרה כשש שנים לאחריו.

לצורך עבודתו התקשר ליצרני חלב בכפרי הסביבה ועד לשכם היה יוצא רכוב על סוסו ומביא מהם חלב של עיזים ופרות,בחלק מהמקרים היה שולח את שליחיו על מנת שיביאו את התוצרת מהר ,על מנת שיספיק להכין גבינה וחמאה לנשות היהודים והערבים בתחילה בעיר העתיקה, עד מהרה יצא שמו למרחוק בזכות תוצרתו הטובה והטריה  .

בנוסף לחנותו שהייתה ברחוב היהודים , מפעל ייצור מוצרי החלב היה ממוקם בקרבה לבית הכנסת החורבה, במבנה שגילו מאות שנים, האגדות מספרות כי המשיך לעבוד פיזית במפעלו עד ערוב ימיו, בין יתר עיסוקיו היה אירמוזה אליהו שמש בית הכנסת הרמב"ן , עבודה נוספת שעסק בה הייתה קבוץ תרומות לגמילות חסדים ליתומים,אלמנות וכלות לנישואים.

ימין משה אליהו אירמוזה ארמוזה
 

בשנת 1947 העולה פרנקל שעלה מגרמניה ,פתח חווה חקלאית ליצור חלב,גבינות , ביצים ובשר , החווה החקלאית הוקמה בשטח של שמונה דונם ,בחווה הוקמה מחלבה ורפת פרות חולבות , בנוסף הוקמו לולים מבוקרים לתרנגולות מטילות ולבשר, לידו הוקמה עוד חווה חקלאית של עולה נוסף בשם מוריס.

בית וגן שכונת הפועלים החווה החקלאית לחלב וביצים
 

גרו בשכונת ימין משה, רחוב התחנה 11,לצרכי פרנסה התפרנס אליהו כיצרן מוצרי החלב , חמאה וסוחר בגבינות רחוב היהודים בעיר העתיקה ,בנוסף לעבודתו זאת  אליהו ארימוזה היה גם איש חברת קדישא ,שטיפלה במתים ובנושא הטהרה,בגיל שמונים בשנת 1950 נפטר אליהו אירמזה , אשתו נפטרה כשש שנים לאחריו.

לצורך עבודתו התקשר ליצרני חלב בכפרי הסביבה ועד לשכם היה יוצא רכוב על סוסו ומביא מהם חלב של עיזים ופרות,בחלק מהמקרים היה שולח את שליחיו על מנת שיביאו את התוצרת מהר ,על מנת שיספיק להכין גבינה וחמאה לנשות היהודים והערבים בתחילה בעיר העתיקה, עד מהרה יצא שמו למרחוק בזכות תוצרתו הטובה והטריה  .

אליהו אירמזה ואשתו סלחה שרים אירמוזה
 
הסוד שהוסתר ונשכח "אסון טביעת הרפתנים בכנרת"

תודתי האישית לדודי רכלבסקי ,לצאצאי משפחות החללים,למוקי בצר,לאנשי דגניה א' להדס מנהלת מוזיאון דגניה,ולכול האנשים והעיתונאים, שעסקו להעלאת סיפור האסון מדפי השכחה.

כנס כינוס הרפתנים השנתי ,שהתקיים בקבוץ דגניה א' בתחילת אוקטובר 1943 בחג הסוכות ,כנס שהאסון בעקבותיו ,נשמר כסוד כמו סוד צבאי לאורך השנים , עלינו לזכור כי בתקופה של תחילת המאה העשרים ,נשמרה השתיקה בקרב הורינו, ואנו הבנים הזקנים של היום, לא העזנו לשאול ולא השכלנו לחקור את העבר וההיסטוריה הקשורים למשפחות, כפי שאמי הפולניה אמרה הכול נשאר במשפחה ואתם הילדים שיתקו.

מחשבות שבליבי

בזכות הטבו על הדיבור, אבדו תולדות ואירועים מההיסטוריות המשפחתיות בדורנו, כי בעת ששאלנו הושתקנו ולאורך השנים לא העזנו לשאול ,שמא הסוד האיום ידלוף, או שמא הפחד לפגוע ברעיון הציוני והתנועה הקיבוצית, האבל נבלע בידי המבוגרים בדממה רועמת ורק ענן האירוע המרחף המשיך במעופו מעל לראשנו.

הסוד שהוסתר ונשכח "אסון טביעת הרפתנים בכנרת"
 
ימין משה החלבן משה טויבנהויז ורעייתו אסתר לבית לארברבוים

בביתו בימין משה בתקופה העותומאנית תחילת 1900 , גידל משה עיזים בחצר ביתו ומכר חלב בשכונה,בשנת 1905 פרצה מריבה בין "וועד חיפוש החטאים " בנושאי הכשר החלב שמכרו חלבנים בירושלים כיוון שחלבנים אלו סרבו לשלם מס לוועד חיפוש החטאים, "ב לייבוש שוכמן,משה טוינהויז,דוד שפירא ,משה סג"ל " היו אשכנזים ושלושה ספרדים שעמדו בראש הוועד.

מיד קמו עשרה חלבנים שכללו את :לייבוש שוכמן,משה טוינהויז,דוד שפירא ,משה סג"ל ועוד חלבנים אלו התאגדו וקנו חלב במרוכז על מנת למוכרו בשכונות בירושלים במחיר זול , מיד נעמדו כנגדם אנשי "וועד החיפוש" בפתחי השכונות שבהם מכרו החלבנים המאוגדים חלב, וניסו בכוח למנוע מהם למכור חלב בבתי היהודים, כמו כן הפיצו שמועות המפקפקות בהכשר החלב כול זאת בכדי למנוע מהם את פרנסתם.

תמהו החלבנים על החוצפה הזאת, של אנשי "וועד חיפוש החטאים" לגבות מהם מיסים והוסיפו בשאלה ,האם אנשי הוועד יבקשו גם מס משואבי המים ,מהאופים , האוויר אשר נושמים האנשים ,ועד איכן תגיע חוצפתם ,בנוסף כינו את העומד בראש הוועד דרשן שוטה.

ימין משה החלבן משה טויבנהויז ורעייתו אסתר לבית לארברבוים
 
לטרון עדר הפרות לחלב במנזר לטרון

המנזר בצומת לטרון ,הידוע בשמו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים,או מנזר השתקנים ששימש כמנזר לנזירים גברים , על פי הידוע הוקם המנזר בשנת 1879 או 1875 נרכשו האדמות לבניית המנזר בידי נזירות מידי הכפר הערבי אמאוס השכן ,למרגלותיו לכוון מצודת לטרון הוקם המלון דרכים מלון המכבים ששימש כמקום מנוחה לנוסעים בקו יפו ירושלים .

נזירי המקום הקימו רפת לחלב בעדר שמנה כחמישים פרות ,הרפת נבנתה במבנה מודרני לאותה העת,משק החולבות היה מעירוב והשבחת עדר פרוות לזן חדש שנקרא "הזן הלטרוני" , פרות אלו שעברו השבחה נתנו חלב בכמויות גדולות יותר מהמקובל בארץ,בנוסף לאיכות והמצאות ערכי שומן גבוהים יותר.

כיוון שהעדר נתן חלב רב לתצרוכתם,הקימו הנזירים בלטרון מכון ליצור גבינות משובחות עתירות שומן בסגנון צרפתי, גבינות אלו נחטפו בידי תושבי הארץ,כיוון שסוד ההשבחה ויצור הגבינות היה סודי בעיניהם הם לא אפשרו כמעט לאנשים לבקר ברפת ובמחלבה שלא יועתקו תהליכי הייצור.

הפרות ניזונו בחודשי האביב והקיץ ממראה טבעי בשדות הסמוכים למנזר,בנוסף גידלו הנזירים גידולי פלחה , בעבור המזון לעדר הפרות בעונות הגשומות שבהם הפרות נשארו סגורות ברפת.

לטרון עדר הפרות לחלב במנזר לטרון
 

חלבנים אשכנזים בשכונות ירושלים

מקצוע של חלק מתושבי שכונת נחלת ציון הגדולה כולל שכונת נווה שלום,היו החלבנים שחלקו חלה בין בתי התושבים,ובשוק מחנה יהודה שהתפתח בתקופת המנדטורית,בתחילה חולק החלב באמצעות חמורים שעל גבם משני צדדי החמור נתלו שני שקי יוטה שחוברו יחדיו על הגב ולתוכם הוכנסו כדי החלב,כמו החלבן סרי סליאמן .

חלבנים אשכנזים שיצאו לכפרים בסביבת ירושלים רכשו מהם חלב הכניסו אותו לכדי חלב והחלו למכור לבתי התושבים.

החלבן שכטר מחפש מידע

החלבן מרקוביץ מחפש מידע

החלבן מייזל מחפש מידע

רפת משפחת באבי והחלבנות במידאן בעיר העתיקה על חורבות כנסייה מהמסדרים הגרמניים ,כיום ליד ישיבת פורת יוסף בדרך לכותל, מחפש מידע

חלבנים אשכנזים בשכונות ירושלים
 

בן אלבז שעלה לארץ ישראל עקב עצתו של הרב הידוע אבוחצירה במרוקו , התיישב בעיר העתיקה בירושלים והחל לעסוק למחייתו כעובד חברת קדישא,אצל משפחת פרנס הידועה בקבורה בהר הזיתים,שם התוודע לחלק של המשפחה ,שעסק בחלב והגבינות ואז גמלה בו ההחלטה ללמוד את מקצוע החלבנות ולפתוח עסק עצמאי.

לאחר זמן נטש את מלאכת הקברנות ומכיוון שגר בחצר ברחוב הקראים בעיר העתיקה ,ליד מחלבות של אירמוזה ופרנס ,החל להתעניין וללמוד את הנושא ,בנוסף למד את תורת החליבה משכנו ,שהיו לו בחצרו מספר כבשים קטן ,שמהם השתמש בחלב לתצרוכת אישית וליצור גבינות .

שלמה אלבז החל לרכוש כבשים לחלב ,את תוצרתו החל למכור בעיקר לבני העלייה ממרוקו בני העדה המערבית, את יתרת החלב גיבן בעזרת רעייתו והחל למכרה למאפיות ולחנויות ולכול מי שחשקה בחלב צאנו,כך התרחב וגדל והתרכז רק בחלב בני צאן .

העיר העתיקה דיר שלמה אלבז בן מרוקו
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור