דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפור החלבנות והרפתות

 

 
 
 

הבריטים החליטו להכריז על עוצר ככול שהתגברו מעשי האיבה כלפיהם עקב השתת היד הקשה כנגד הישוב היהודי וההתקוממות של הכנופיות הערביות כלפי הצבא הבריטי ברחבי ארץ ישראל החל משנת 1936 ,אך העוצר הקשה שנגזר בשנת 1938 החל מהשעה שש בערב ושלילת הרשות להעביר את החלב למרכז האיסוף הירושלמי ,כתוצאה מהנהגת העוצר ברחבי העיר ירושלים החל מהשעה שש בערב ,נוצרה בעיה בהעברת החלב שנחלב בימי השישי והשבת למרכז האיסוף של החלב בתנובה בירושלים.

כיוון שהעברת החלב הייתה קשורה גם לנושא הכשרות שלו , עקב אי היותו מועבר בשעות השבת,הרפתות במוצא,קריית ענבים,נווה יעקב ועטרות נפגעו קשות , רפתות אלו בימים ההתקוממות בשנים 1936-8 ,הצליחו להעביר את תוצרתם אחרי צאת השבת, אך לא יכלו לשווק את תוצרתם בעת שהוכרז עוצר מלא מהשעה שש בערב בשנת 1938 , נאלצו להלחם בשלוש חזיתות :

חזית שעות השבת מהחוגים הדתיים היהודיים להעברת החלב למרכז האיסוף בתנובה, בחזית הזאת החליטו הרפתות בקריית ענבים ומוצא לחלל את שעות השבת ,מחמת איסור העוצר והובילו את התוצרת בשעות שבת אחר הצהרים לפני השעה שש בערב, מהלך זה הביא את הרבנים והחוגים הדתיים למחות ולמנוע את העברה בשעות השבת , כתוצאה מכך אסרה תנובה להכניס את החלב בשעות השבת לתחומי ירושלים.

קריית ענבים אגדת העברת החלב בימי העוצר בשנת 1938
 

הקדמה

פרות שאינן גזעיות נותנות בממוצע כחמש עשר ליטר ביום,פרה שנותנת כששה ליטר חלב עוברת לגידול בשר לשחיטה,יש פרות גזעיות הנותנות מעל עשרים ליטר ליום לאורך כחצי שנה בעיקר באביב ,הפרות מהגזע הבירותי ניחנות הן בבשר והן בחלב ולכן כאשר חלבן מועט או שגילן גבוהה הן מועברות לפיטום ולשחיטה,לעומתן פרות מזן דמשקאי אינן בעלות בשר רב ולכן כאשר הן נמכרות לשחיטה הן אינן מכניסות סכום כסף רב מהעדר בשר על עצמותיהן, מחיר ליטר חלב הייה בתקופת התורכים כחצי פרוטה לליטר,מחיר פרה דמשקאית כשש מאות פרוטה או בירותית כשמונה מאות פרוטות,מחיר עגלה בת שנה כמאתיים פרוטה.

בירושלים בשנת 1912 ,היו מספר רפתות לחליבה יהודיות שמנו בערך כעשר פרות חולבות מזני רמת הגולן שהסתגלו לקור הירושלמי, לעומתם היו מספר רפתות בידי הפלאחים הערבים בירושלים וסביבתה שכללו כעשרים פרות לרפת, מספוא ואספסת הובאו ברכבת ממושבות הטמפלרים בעיקר מוילהלמה ,או מהגליל או בעגלות רתומות לבעלי חיים שעלו לירושלים .

רפתות בשנת 1912 בעיר ירושלים וסביבתה
 

הקדמה

בית היתומים על שם המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר הוקם בשנת 1870,בחזונו החליט שנלר להקים בית ליתומי המרד בלבנון של הנוצרים כנגד המוסלמים בשנת 1860, במרד זה נהרגו ונרצחו נוצרים רבים בידי המוסלמים ובני העדה הדרוזית בלבנון.

כתוצאה מהרג הנוצרים ,נותרו יתומים רבים ללא בית והורים, בעידוד הקונסול הגרמני בירושלים הצליח המיסיונר שנלר לקבל אישורים וכסף מהכנסייה בגרמניה, לרכישת האדמה מאנשי הכפר הערבי ליפתא, אדמה ששימשה לבניית מנזר והאכסניה לגידול ילדים אלו.

על שטח האדמה שכלל מעל שבעים דונמים ,נבנו מספר מבנים בתוך שישה מתחמים תחילתה בנייה בחלקה שנרכשה, כללה מבנה מעץ שנבנה בשנת 1956 שהוחלף למבנה אבן שנתיים לאחר מכן,בהמשך הדרך נוספו קומות נוספות למבנים והוקם מגדל פעמונים למבנה הראשי , עוד נבנו על החלקה בתי מגורים ,אולם תפילה ,כיתות לימוד ליתומים,כנסייה,רפת ובתי מלאכה ללימוד מקצועות עבודת כפים וחקלאות.

מחלבת ורפת בית היתומים שנלר (הסורי)
 

בתחילה החזיקה המושבה האמריקאנית עדר כבשים לתצרוכת הבשר והחלב של המושבה רועה העדר הי ערבי בשם חסין,עד אשר הוחלפו הכבשים והעיזים בעדר פראות שיובאו מבירות ומדמשק.

כאשר הוקמה הרפת המבנה הוקם בחלק הצפוני של המושבה ,הוקם מבנה רפת ומחלבה שבה כעשרים פרות שיובאו מדמשק או מבירות לכן תפוקת החלב שלהם הייתה גבוהה מן הממוצע ,לרפת צורפה מחלבה שבה יוצרו סוגים שונים של גבינות,

המחלבה במושבה האמריקאנית בירושלים העתיקה.
 

החנות פעלה בשכונת נחלת שבעה באזור בית פיינגולד ,חזיתה פנתה לכוון רחוב יפו סוכנויות נוספות היו במלון אמדורסקי וורשבסקי ,בחנות נמכרו בה קמח ומצות תוצרת סוכנות טחנות הקמח בחיפה,כמו כן החל לספק חלב בכמויות של חצי ליטר או ליטר , לצרכנים במקום סוכנות תושייה שחדלה לספק חלב ,חלק שיגיע שלוש פעמים ביום מחליבת פרות הולנדיות  ,בחנותו מכר גם יצחק כהן ג'ארות (כדי מים לקרור )

בשנת 1925 החליטה מחלקת המסחר והתעשייה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל,לנתק את קשריה עם יצחק כהן שנתפס מספר פעמים מוכר סחורות שאינן מתוצרת הארץ, הזיכיון נלקח ממנו והועבר לידי אהרון שכנאי ויצחק צוקרמן , סוכנות תוצרת הארץ החדשה נפתחה ברחוב יפו ליד מלון מרשק.

למרות שחסות אגודת תוצרת הארץ הוסרה ממנו המשיך למכור בחנותו סחורות מגוונות,בין היתר פתח בשנת 1932 ,סוכנות למשלוח חבילות מזון ומצות לחוץ לארץ ,בעיקר לרוסיה ששלחו בני העלייה להוריהם בגולה

נחלת שבעה חנותו של יצחק כהן שנקראה "תוצרת הארץ"
 
רפת בית החולים האנסן - בית החולים למצורעים עזרת ישו

הקדמה

תחילת הספור של החולים בטרם הוקם בית החולים אנסן , שכמוהו יש בעולם באותו שם כעשרים שלוחות ,קדם למתחם בית החולים למצורעים ,על פי תאור הטייל רובינסון,צרפי המצורעים בחלק הפנימי של שער ציון,בשנת 1973 המושל התורכי קמיל פשה ,בנה למצורעי שער ציון מבנה אבן מוקף חומה ליד ביר איוב - עין רוגל נחל קדרון,שבו גרו עד מלחמת העולם הראשונה.

 

בעקבות ביקור הברון והברונית קפנברייק אשרדן מגרמניה בשנת 1865 בעיר העתיקה בבקור צפו במקבצי הנדבות המצורעים בשער ציון,בעקבות ביקורם החליטו לתרום כסף לבניית מבנה למצורעים בחלקה שרכשו ברחוב אאגרון מספר 20 בירושלים.

 

המבנה שנבנה בשנת 1867 בתכנונו של קונרד שיק,הברונים היו בני עדת האחים מהרנהוט , כת שנפרדה מהעדה הלותרנית בגרמניה שעיקרה היה מעבר לטיפול בחולים לגרום להם להתנצר בהצלת נפשותיהם למעשה החולים שהיו בני כל הדתות,ובתמורה לטיפול בבית החולים , החולים אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים ,במבנה הראשון שרתו אחיות ממסדר האחיות הדאקוניסות הגרמניות ,  בהמשך הועבר הטיפול בחולים במבנה למסדר האחים הבורומאיים -  Herrenhutter Bomische Bruder.

רפת בית החולים האנסן - בית החולים למצורעים עזרת ישו
 

הקדמה

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1925 בידי אנשי פלוגת העבודה על שם טרומפלדור, הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,בפלוגת העבודה של רטיסבון ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו בירושלים וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

פליטי הגדוד העברי עלו לשטח שנרכש כלל כתשעים דונם להקמת קבוץ רמת רחל ,  בפרעות שעבר קיבוץ רמת רחל בשנת 1929 נחרב ונשרף חלקו הגדול של הקיבוץ בידי הפורעים,בשנות השלושים חזרו לישב את הקיבוץ והוא נבנה מחדש כולל הרפת את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.

בשנת 1932 לאחר שיפוץ המקום שנהרס ונשרף בפרעות 1929 ,התיישבו במקום מחדש אנשי גדוד העבודה ,בשכונה העירונית גרו כשישים משפחות,מבני הקבוץ כללו כששים חדרי מגורים, מקלחות,צרכניה קטנה,מחסן בגדים חדרי מלאכה לולים ורפת,עלות ההקמה והשיפוץ היו בסביבות 6500 לא"י שמתוכם שולם מההון העצמי של הגדוד כאלף לירות שאר הכסף לבנייה והשקום הגיע מקרן היסוד ,במבנה המרכזי שוקמה הקומה העליונה בידי חברת הסנה על מנת לשכן בה אנשים לצרכי הבראה .

קבוץ רמת רחל ספור הרפת בקיבוץ
 

משפחת נפתלי ורעייתו לאה רחל רוטשילד, התיישבו בכפר נווה יעקב בשנת 1934, כאשר עלו לארץ ישראל מצרפת בגלי העלייה השלישית ,למשפחה היו שלושה ילדים  פנחס, מאיר דוד,האב נפתלי בנה את ביתו כמו שאר בתי הכפר והתפרנס מגידולי חקלאות ומרפת בת שמונה פרות ופר לרבייה ,בכול יום בבוקר יצאו כדי החלב לירושלים באוטובוס הראשון של אברהם היימן שיצא בבוקר לירושלים .

ילדי המשפחה נשאו בעול המשק החקלאי ועזרו להוריהם בחליבה ובגידולים החקלאיים , בבית הספר בכפר למדו התלמידים עד כיתה ו' ולאחריה עברו ללמוד בירושלים,את המספוא לפרות בחודשי החורף רכשו מסוחר ערבי מחברון,בחלק מהשנה יצאו הפרות למרעה טבעי . בשנת 1937 נבחר נפתלי לאחד משלושת חברי הועד של האגודה השיתופית בהתיישבות העברית בכפר.

תודה לבן המשפחה פנחס רוטשילד בכתיבת המאמר .

נווה יעקב ספור הרפתות
 

הקדמה

שטח האדמה בן השישים דונם שנרכש בידי הקק"ל להקמת משק הפועלות באזור תלפיות נרכש בשנת 1928 , האזור שימש כמזבלה העירונית ולכן נסלל אליו בידי עיריית ירושלים, כביש עוד בשנת 1926 אלא שלאחר שנרכש השטח ,פסקה פעולת שפיכת האשפה העירונית בסביבה.

השטח שנקנה נחשב לקיצוני והשומם בפאתי ירושלים,כמאה וחמישים מטר מבית הנציב שנבנה באותה העת,זקני ירושלים זוכרים כי ליד הדרך החדשה שנסללה היו שרידי דרך רומאית שנחשבה לדרך מעבר הירדן לירושלים ומשם בואכה דמשק,כן נמצאו בעת החריש והסיקול אבנים שהעידו כי במקום היו שרידי מבצר או ארמון, שטחי האדמה שיועדו לנטיעת המטעים הוכשרו בשיטה הערבית של טרסות מדורגות רחבות לכוון ים המלח ,

מטרת הקמת משק הפועלות היה להכשיר את בנות העלייה השנייה והשלישית לעבודת כפים והכשרתם כעובדות חקלאיות ומשק הבית בישובים היהודיים בארץ ישראל, בראש משק הפועלות הירושלמי נבחרה גברת רחל ינאית לימי אשת נשיא המדינה בן צבי ונקבע כי בכול מחזור ישהו כעשרים בנות להכשרתם כעובדות ,בנוסף ישהו במקום עוד בנות שעבודתם מחוץ למשק הפועלות אך השתלמו בחומר הלימוד.

תלפיות רפת משק הפועלות בירושלים
 

הקדמה

תחילת עלייתם של בני משפחת רייכנטל לארץ ישראל ,קשורה להסתלקותם מאדמת העיירה מזריטש ליד העיר טרנוב בפולין,בתקופה שלאחר פרעות קישנייב, למרות מצבם הכלכלי הטוב בעיירה  החליטו בני הזוג גדליה ורעייתו רבקה מלכה רייכנטל לעלות עם בני המשפחה והבן חיים צבי  וקבוצה מהעיירה בנושאם עמם שני ספרי תורה שהיו בחזקת המשפחה.

חברי הקבוצה שעלו לארץ ישראל התפזרו בארץ ,חלק הצטרפו למושבות ,חלקם התיישבו בזיכרון יעקב ,אך בני משפחת רייכנטל החליטו בתחילה להתיישב בעיר רמלה והיו בין היהודים הראשונים שהתיישבו בסביבה ערבית ומוסלמית של אנשי האזור.

לפרנסתו הקים גדליה בשנת 1898 קו תובלת עגלות שהוביל סחורה ואנשים בין הערים רמלה לירושלים,בשנת 1903 עלו בני המשפחה לעיר ירושלים והתיישבו בשכונת שערי פינה הסמוכה לשכונת בית ישראל ,ברחוב אבינועם ילין ,שם הקימו בני המשפחה רפת חלב ותחנת לטחינת קמח , כאשר הגיעו לשכונה העבירו את שני ספרי התורה שהובאו מביתם במזריטש ,לבית הכנסת השכונתי ששימש גם כשטייבל.

ירושלים הרפת של משפחת רייכנטל בשכונת שערי פינה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור