דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיפור החלבנות והרפתות

 

 
 
 

מוצאה של משפחת זעפרני מהעיר סלוניקי ,שם עסקו בשחיטה כשרה בעיקר ליהודים בעיר וסביבותיה ,במסחר בבקר ,בגידולו,עורות הבקר ובמפעלם לשימור והמלחת נתחי בשר,לצורך עבודתם עבדו חלק מאנשי המשפחה בבית המטבחים בעיר,באחד הבקרים פרצה תגרה בינם לבין אחד הקצבים הנוצריים בבית המטבחים והוא השיב את נשמתו לבורא ישו.

כדי למנוע נקמת דם החליטה המשפחה לעלות ולגור בירושלים,כאן החלו לחפש עבודה בתחום השחיטה הכשרה ,בניגוד לשחיטה הירושלמית הערבית המסורתית של טיפול בבני צאן,משפחת זעפרני הייתה מומחית לשחיטת בקר כפי שעשו בעיר סלוניקי.

כאן חברה משפחת זעפרני לשוחט היהודי בן שמעון, ומכיוון שהייתה זאת תקופת העליות מאירופה ועליות של מסיבית עדת האשכנזיים נוצר מצב שנדרשו לכישוריהם בשחיטה כשרה של בקר ,לצורך זה העסיקו אף שוחט אשכנזי הכול על מנת לתפוס את פלח השוק ההכשר האשכנזי, בהדרגה צלחה דרכם והם סיפקו בשר כשר הן לספרדים והן לספרדים.

ירושלים משפחת זעפרני בממלכת החלב
 

כיאה לסיפור אצולת הספרדים נתחיל את סיפורנו בתקופת גרוש ספרד,שלאחרי עלו חלק ממשפחת פרנס בראשם האב שבתאי והתיישבו בין חוצות העיר העתיקה בירושלים, במאה השמונה עשר החלה המשפחה בין יתר עיסוקיה לטפל בקבורה יהודית ספרדית בעיקר בהר הזיתים בהיותם מנהליה של חברת קדישא הספרדית לאורך כמאתיים שנה .

על הקבורה בהר הזיתים שלטו עד המאה התשע עשר , משפחות ממוצא ספרדי,בדרך כלל בעלי החזקה על הקבורה התחלקו בין משפחת פרנס ומשפחת בילו ,כאשר משפחת פרנס טיפלה ברכישת הקרקעות ובהכנתם למטרת הקבורה בהקמת טרסות ,סיקול האבנים וחציבת בורות הקבורה ובנוסף הצבת המצבות והחריטה עליהם .

בנושא הטהרה של גופות הנפטרים עסקה משפחת בילו, אנשי העדה הספרדית הירושלמית בעלי החזקה , גבו מחירים גבוהים תמורת הזכות להיקבר בהר הזיתים ובעלי החזקות הללו התפרנסו ברווחה מנושא הקבורה למזלם של הדורות הבאים במשפחת פרנס ,נערך רישום די טוב לתקופתם לשמות הנפטרים ומספור חלקתם  .

ירושלים החלב והקבורה משפחת פרנס
 
כאשר נבנה בתקופה העותומאנית התגוררו במבנה הבעלים משפחת אריה גוטליב שמכר את המבנה למשפחת אליעזר דוד הכהן ,

בשנת  1909מכר אליעזר דוד הכהן ,את המבנה למשפחת יצחק ורעייתו באשה ( הבת של הרב אלתר ברנבלום) מנדלמן (מנדלמאן) .

בתקופה המנדטורית התגוררו במבנה הרפד שמעון ורעייתו ציפורה יפרח, ומשפחת יצחק ורעייתו באשה מנדלמן (מנדלמאן), ( הבת של הרב אלתר ברנבלום) בשנות הארבעים עד שנת 1948 ,התגוררה במבנה משפחת יוסף מקייס ,שגידל מספר עיזים לחלב בחצר הבית בחזית שאליה ירדו בשתי מדרגות ,ממול לעזרת הנשים של בית הכנסת האשכנזי , את החלב נהג למכור לשכניו בשכונה.

רחוב פלא יועץ מס' 5 ימין משה
 

התאחדות משקי החלב ביהודה ושומרון , חברה שיתופית שהוקמה בעזרת בנק אפ"ק וחברת פיק"א ,הסניף התל אביבי הוקם בשנת במחצית חודש אוקטובר בשנת 1925,התוצרת בחנות נמכרת בהדגשה על תוצרת מחלבה מודרנית ונקייה וחלב מפוסטר  על פי התקן של מחלקת התברואה העירונית,הקמת האגודה השיתופית נבעה מהרצון להביא את תוצרת החלב הכפרית אל העיר בצורה מרוכזת ובמחירים אחידים על מנת ליצור ריכוזיות קניה יהודית לממכר ליהודים.

הסניף הירושלמי של האגודה השיתופית לחלב , הוקם בבית מני בפינת רחוב הסולל ויפו , נמכרו בה חלב,גבינות חמאה ומוצרי חלב,ניתן היה להזמין חלוקת חלב ומוצריו ללקוחות בבתיהם על פי הזמנה או מנוי,באזור ירושלים סיפקו את החלב קבוץ קריית ענבים משק ברוזה במוצא, הרפת של נווה יעקב ועטרות ורפתות עצמאיות בירושלים עצמה ,כמו בשכונת הפועלים בבית הכרם ובאזור מאה שערים ועוד.

רחוב יפו 42 בית מני פינת רחוב הסולל חברת החלב
 

בשכונת הפועלים בחלקה המזרחי של שכונת בית הכרם בירושלים, הייתה רפת לפרות חלב, שהקים איש השומר מרדכי יגאל ,מתיישב שהיה ראש מייסדי שכונת הפועלים בבית הכרם.

אחד מפועליו היה אחד מחללי מאורעות 1936-39 , ברפת של מרדכי יגאל, עבד  שמעון לס שהגיע לירושלים, עקב בעיות בריאות מקיבוצו עין חרוד, וגר בבית אחותו הירושלמית, בדצמבר שנת 1937 ,כאשר עסק בחלוקת חלב על אופניים ,נרצח במארב ערבים ,בשכונה הוצבה מצבה לזכרו.

לנקודת הרצח הובא כלב גישוש , ונתברר כי הערבי הרוצח חפר לעצמו שוחת מסתור, וממנה ירה ופגע בשמעון לס, לאחר מכן התקרב אליו וירה בו עוד מספר יריות, כאשר החל הרוצח לברוח נשמט ממנו קליע שנפלט מנשקו.כלב הגישוש הוליך את הכוח המשטרה בריטית לכוון הוואדי ומשם לכוון הכפר בית צפפא,שבו אבדו העקבות  והרוצח לא נמצא .

בית הכרם רפת הפרות של מרדכי יגאל
 
רחוב יפו 42 בית מני פינת רחוב הסולל חברת החלב

התאחדות משקי החלב ביהודה ושומרון , חברה שיתופית שהוקמה בעזרת בנק אפ"ק וחברת פיק"א ,הסניף התל אביבי הוקם בשנת במחצית חודש אוקטובר בשנת 1925,התוצרת בחנות נמכרת בהדגשה על תוצרת מחלבה מודרנית ונקייה וחלב מפוסטר  על פי התקן של מחלקת התברואה העירונית,הקמת האגודה השיתופית נבעה מהרצון להביא את תוצרת החלב הכפרית אל העיר בצורה מרוכזת ובמחירים אחידים על מנת ליצור ריכוזיות קניה יהודית לממכר ליהודים.

הסניף הירושלמי של האגודה השיתופית לחלב , הוקם בבית מני בפינת רחוב הסולל ויפו , נמכרו בה חלב,גבינות חמאה ומוצרי חלב,ניתן היה להזמין חלוקת חלב ומוצריו ללקוחות בבתיהם על פי הזמנה או מנוי,באזור ירושלים סיפקו את החלב קבוץ קריית ענבים משק ברוזה במוצא, הרפת של נווה יעקב ועטרות ורפתות עצמאיות בירושלים עצמה ,כמו בשכונת הפועלים בבית הכרם ובאזור מאה שערים ועוד.

לאחר שהחלו בעיות בשנת 1926-7 ,החליפה החברה את שמה לאגודה הקואופרטיבית של ארץ ישראל של יצרני החלב בע"מ,והפכה לחברת בת של המשביר, בהמשך מהאגודה צמחה חברת תנובה הארצית והמשקים הירושלמים התאגדו בשנת 1927 כתנובה סניף ירושלים , המחלבה עצמה מוקמה במחסן בשוק מחנה יהודה כמרכז האיסוף ,לאחר שהתפתחה והורחבה נלקח שטח גדול יותר במחנה יהודה ובו נבנו חדרי קירור ופיסטור חדשים וחדרי יצור לתוצרת החלב של גבינות ולבניות , לאחר מכן בשנת 1935 עברה המחלבה לרחוב יחזקאל בשכונת גאולה במבנה בן שלוש קומות שאפיין אותו מגדל איסוף החלב  ומשם עברה המחלבה והתרחבה לרוממה בשנות החמישים עד שנתחסלה בשנת 2008 בירושלים.

 

רחוב יפו 42 בית מני פינת רחוב הסולל חברת החלב
 

הישוב היהודי מגדל עדר

בעת שהחלה התיישבות של אנשי העליות בארץ ישראל הוקמו מספר התיישבויות בישובים באזורים ועל קרקעות שנרכשו מסביב לירושלים ,אחת ההתיישבויות שהוקמה בשנת 1927 בימי העלייה הרביעית חמישית, הייתה של קבוצת אנשים חרדיים שביקשו לישב את ארץ ישראל על אדמה טרשים שרכשו בידי חברה שנקראה זיכרון דוד ,השטח שנרכש מנה כארבעת אלפים דונמים שנרכשו מידי בעלי קרקעות ערביים ,על הדרך  ליד גוש עציון בין ירושלים לחברון  .

 

כאשר הוקמה ההתיישבות בידי יהודים אשכנזיים חרדיים משכונת מאה שערים ובתוספת מתיישבים תימניים שמקום מושבה היה בתל אביב  ,כאשר מטרתם לישב את ארץ ישראל ולהתפרנס מחקלאות ,מתיישבים בודדים אלו  חיפשו ענפי חקלאות ,שיתאימו לאופי החיים ולסוג החקלאות בסגנון פלאחי הערבי כפי שהיה נהוג בסביבתם,אנשים אלו שהגיעו לרוב ללא ניסיון בעבודה חקלאית התיידדו עם שכניהם בכפרים הערבים מסביב ולמדו את המלאכה.

חלבנים מסביב לירושלים
 

עקב בעיות של מחסור במים ,הבינו בקיבוץ קריית ענבים ,כי ישנה בעיה בגידולים החקלאיים עקב מחסור במים ,נפלה החלטה במשק, שבעקבותיה רכש הקבוץ 4 פרות מסוג ישראלי ,אשר לצערם של חברי הקבוץ ,פרות אלו סיפקו תנובה דלה של חלב ,למרות זאת המשיכו לרכוש ולהגדיל את עדר הבקר לחליבה.

כנפל האסימון בקיבוץ ושהבינו שבכדאי להתפרנס מממשק חלב, צריך פרות שאינן מקומיות ושמיועדות ומותאמות לתת חלב רב בחליבה, אז הובאו לארץ 44 פרות מסוג  פרות מסוג פרייזי מהולנד חלקם במימון קרן היסוד וחלקם הגיעו לרפת קריית ענבים.

שנציג הקבוץ, יצא והביא את העדר הראשון מהולנד שהחליף את העדר הקיים המקומי ,לימים הפרו את הפרות עם הגזע המקומי ונוצרה הפרה הישראלית מסוג ישראלי פריזי ,המשמש גם כיום במשקי החלב.

קריית ענבים ספור הרפת והחלבנות
 

רפתות לחלב וגבינות הוקמו במשקים של מייסדי מ וצא משפחות ברוזה וכהן, לאחר החליבה ברפת של שמואל ברוזה במוצא תחתית יתרת החלב שנצרכה בידי המשפחה  הועברה לירושלים לכל  חלבן בירושלים היו הרחובות שבהם היה לו מעיין זיכיון לקו חלוקת החלב .

כיוון שלא היה נהוג או לא הייתה האפשרות לפסטר את החלב , הוא מולא בכדים והוכנס למרתף או לבור המים,ששימש כמקרר ,בתחילה הועבר החלב על גבי חמורים ,לאחר מכן בעגלות רתומות לבעלי חיים .

כאשר הגיעו הרכבים המוטוריים רכש ברוזה טנדר שהיה לו מסלול לחלב,לאחר מכן הועבר החלב באוטובוס שעלה לירושלים .בימי שבת ובחגים נחלבו הפרות אך החלב אוכסן עד מוצאי שבת , ומחלב זה הכינו גבינה , שמנת ולבן במחבצות ידניות.דירי עיזים לחלב וגבינות בעיקר בתקופות שקדמו לרפתות לתצרוכת אישית בעיקר.

חלבנות בישוב מוצא תחתית
 

כאשר מספרים את ספור הקמת בית החולים שערי צדק החדש שעבר מהעיר העתיקה לרחוב יפו מול שכונת שערי צדק,יש לקשור לרופא דוקטור וואלך היהודי הדתי מהמוצא הגרמני שהקים ופתח את בית החולים (המודרני של אז) , קשריו הטובים עם בני העדה הגרמנית כולל הטמפלרים סלל את הגדלת הרפת והפיכתה לרפת ומחלבה בחצר האחורית של בית החולים.

מעבר לשיטותיו המודרניות לטיפול בחולים במגבלות ההלכה היהודית ,תוך שמירה על מנהגי וחוקי היהדות המחמירים אל מול דרישות הרפואה ומצבם של החולים ,בנוסף האמין דוקטור וואלך בסגולותיו הרפואיות הנוספות של החלב ומוצריו , גם לחלוקת כוס חלב טרי מדי יום לחוליו הילדים ,הרפת והמחלבה הפרטית הוקמו במבנה בחלק הדרומי ,מעבר לגדר בית החולים שערי צדק על מנת לשווק חלב טרי גבינות וחמאה לחולים בלא להיות תלויים באספקה חיצונית.

רפת מחלבת בית החולים שערי צדק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור