דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים מידע כללי

 
 

החוקה העותומאנית המתייחסת לענייני דת, נקראה כחוק הרבנות הראשית העותמאני , חחאם חאנה, חוק זה הסדיר את זכותם של היהודים להקמת הגוף הדתי החוקתי היהודי כמוסד מוכר ובעל סמכות חוקית בממלכה העותומאנית, החוק קבע כי הרבנים הם החוליה המקשרת בין השלטונות לבין הקהילה היהודית.

האנשים שמונו בתקופה העותומאנית כחכם באשי (ראשון לציון) .

הראשון שמונה חיים אברהם גאגין (אג"ן) , יליד הערי קושטא שעלה בצעירותו עם המשפחה לארץ ישראל ,הוא מונה בשנת 1842 להיות המנהיג הדתי ליהודי ארץ ישראל עוד בשנת 1835 התפרסם ספרו בשם המנוחה והטהרה שכלל פרושים למנחות הנהוגות ביהדות, לאחר שהוקם דפוסו של ישראל בק שהוא עזר בקבלת הרישיון לפתיחתו,הדפיס בו שני ספרים שאחד דן בהסכמות לענייני שיפוט הלכתי על פי התקנות ההלכתיות שהיו נהוגות או שנחקקו על פי התורה.

חכמים באשים בתקופת השלטון העותומאני
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
ירושלמי אנוכי - מן האגדות הומור ירושלמי

בעבר ניצבה עמדת כניסה לירושלים שבה היו מחלקים פתקית שהודבקה לבגד ירושלמי או לאורח ,בכדי לזכות בתווית הירושלמית היה על הנכנס בשערי עמדת הבידוק ,לעבור בחינה מדוקדקת בירושלמיות  , אותה עמדה גם שרתה את עוזבי העיר , בכדי לאסוף פתקיות ירושלמיות אלו בחזרה  ולשלול זכות המהגרים לשאתם באשר ילכו .

מבחני הכניסה כללו בעבר :

מבחן זיהוי והשתייכות שכונתית , הקשורים לשכונת מגוריו של הירושלמי , שאלות כמו : מי שייך לכנופיית בית מזמיל ,שהפכה לאחר דור לכנופיית קריית יובל , או שמא לכנופיית הקטמונים , לימים הצטרף הסממן הצהוב בדמות הצעיף לאוהדי ביתר  והצעיף האדום לאוהדי הפועל ( הלנו אתה ,או לצרינו ).

 

ירושלמי אנוכי - מן האגדות הומור ירושלמי
 
ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה

העירייה המנדטורית מתקופת התורכים ברחוב ממילא

בתקופה העותומאנית שכנו משרדי הסראייה – מרכז השלטון האזרחי והצבאי התורכי ,בתוך החומות ברחוב שכיום אנו קוראים לו רחוב מעלות המדרשה, בשנת 1863 הוקמה העירייה הבלדייה הראשונה בסמטה הקרובה למבנה הסראייה  .

מבנה העירייה הראשונה כלל שלושה חדרים,השערות שונות היו לשמה הערבי של הבלדייה,חלק מזקני העיר העתיקה ,יש הטוענים כי המלה בלדייה הינה משמו של רופא יווני חכים אל בלדייה,רופא זה טיפל בחולי העיר העתיקה בחינם, אך סביר להניח כי היא מהמילה בלדייה בערבית שפרושה עירייה.

 

ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה
 
ירושלים כיצד נקבעו מספרי הבתים

החלטה לקביעת מספרי בתים בירושלים ובמיוחד בציר המרכזי ברחוב יפו , נקבעה בשנת 1926 בתקופת המנדט הבריטי , השיטה קבעה כי תחילת הספירה תהיה בשער יפו לכוון היציאה מירושלים,מצד ימין יהיו המספרים הזוגיים ומצד שמאל המספרים השמאליים, אותה שיטה גם ברחובות היוצאים מפתיחת היציאה של הרחוב, בניגוד של השיטה העותומאנית של קביעת מספרים על פי גושי בתים.

בור הוא כי בשיטה הקודמת שבה היו בניות בתים בשיטת דונם פה דונם שם ובניות אקראיות ולא סדורות הבלבול היה גדול,על פי השיטה החדשה בשטחים שאינם בנויים בין בתים בנויים ידלגו על מספרי בתים וימשיכו על פי המיקום בפועל במספרים הבאים,באזורים מסחריים שבו במבנה נתון שורות של חנויות יקבעו המספרים על פי החנויות .

קביעת מיקום מספרי הבתים יהיה בגובה שבו ניתן לראות את מספר הבית מצידו הימני של משקוף הכניסה , כאשר יש שער לחצר בית ,יקבע המספר על העמוד הימני,או באם השער הוא קשתי המספר יתנוסס במרכז הקשת לכוון הרחוב.

בתחילה נקבעו המספרים ברחובות הראשיים ולאחר מכן ברחובות הנוספים, בחצר שבנה מספר בתים יקבעו המספרים לבתים ( בעיקרון כול בית יקבל מספר) והמספרים ימשיכו לבתים הבאים ברחוב .

ירושלים כיצד נקבעו מספרי הבתים
 
מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.

טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 2
 
ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור
 
טחנות הקמח בירושלים העתיקה ומסביבה

הקדמה לטחנות קמח בירושלים

תחילת עיבוד הקמח בטחינה באבני רחיים החל בתחילת ההתיישבות לצורך זה הופעלו בעלי חיים שנרתמו ליצול במוט וסובבו את אבני הרחיים כמו : חמור,סוס,גמל וכוח אנושי של בני אדם, באותה צורה הופעלה מפרכת בתי הבד ליצירת שמן וטחינת גרגרי שומשום , ניפוץ כותנה או צמר,הפעלת משורים מכאניים לחרושת עץ ואבן ועוד.

 

טחנות קמח בתקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית היו שתי טחנות קמח בעיר העתיקה מופעלות בידי בעלי חיים בצידו המערבי של הרחוב המוביל לכנסיית הקבר אחת מול הכנסייה נקראה טחון אל עספור - טחנת הציפור.

 

טחנות הקמח בירושלים העתיקה ומסביבה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור