דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח מרכזי מבקרים

 
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים .

הקפלה הפרנציסקנית

ממשיכים בנסיעה דרומה המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה ועשרים .

המנזר הסורי-אורתודוקסי

בהמשך הנסיעה דרומה בצידה הימני של הדרך ממוקם המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים

המנזר האשורי שנקרא גם על שמו של יוחנן המטביל ,ממוקם כשש מאות מטר מזרחית ממנזר הגדול   יוחנן המטביל ששייך לכנסייה היוונית.

קאסר אל יהוד המשך הביקור במנזרי ארץ המנזרים
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 

בנסיעה בכביש 1 לכוון ים המלח ,פונים שמאלה לכביש הכניסה המוליך לעיר יריחו ,לכוון הישוב ורד יריחו , מגיעים לכיכר ומשם פונים בפניה שמאלה לכביש אספלט חד מסלולי העולה לכוון מוצב צהלי נטוש ,ממשיכים בנסיעה ועולים בעלייה התלולה ,עד שמגיעים למרכז ההעמדה הצבאית שננטשה .

הדרך הסלולה העולה למוצב צרה ומשמשת מעבר חד עורקי ,דבר המצריך זהירות בעת העלייה או הירידה מכיוון שאין מעקה בטיחות למדרון שבצד הכביש , נקודת תצפית זאת שאיננה ידועה מספיק הניצבת במרומי המוצב הנטוש, מהווה נקודת נוף מעולה ,מעל לגגות העיר יריחו ,ים המלח בחלקו הצפוני, לישובים ורד יריחו ומצפה יריחו ,המצוקים המשתפלים לכוון נהר הירדן ,לכוון שרידי הקבוץ בית הערבה ועוד.

ים המלח נקודת תצפית ורד יריחו במוצב הצבאי הנטוש
 

הביקור בתשלום , טלפון לתאום סיורי ביקורים 050-3604445 , או בטלפון 02-9941599

משקם של איריס וגרי אורון , הנמצא בישוב אלמוג ,מאפשר בתשלום סיורים הכוללים ביקור בחממות ובשטחי הגידול שבהם מגדלים בני הזוג : עגבניות שרי, פלפלים גמדיים,מלפפונים גמדיים ,מטע פפיה, שיחי סברס ומטע עצי תאנה ,החווה החקלאית ממוקמת מתחת וליד המוצב הצבאי הנטוש ,המשמש לתצפית על העיר יריחו וסביבתה שליד ורד יריחו  .

חלק מהסיור ניתן לערוך בנסיעה בטרקטור רתום לעגלה, במהלך הסיור ניתנים הסברים על שיטות גידול והפריה של צמחים ועצי פרי מרגע הנטיעה עד הבשלת הפרי ושיווקו, כחלק מחוויית הסיור ניתן לקטוף לסלסלות פרי ישר מהשדה, וליהנות מטעימות היבול .

משקם של בני הזוג החקלאים שעוסקים עשרות שנים בחקלאות, כולל חממות ,בתי רשת, מטע תאנים, חלקות סברס ושטחי ירקות הממוקמים על שטח של כמאה שלושים דונם , במשקם מגדלים בני הזוג חממת גידולי עגבניות שרי מהסוגים : שרי שוקולד (פנינה שחורה) שרי פלאם, שרי צהובים עגולים וצוואר בקבוק , פלפלים מתוקים בצבעים שונים ,שחלקם הגדול משווק למפעל ההזנה לילדי ישראל .

מטע תאנים תחת רשת מחוטרים שהובאו מברזיל ,היודעים להפרות את עצמם בזכות עצים זכריים ,היוצרים תאנים בשלות בגוון ורדרד אדום  המשווקות כבר בחודש מאי,ומטע עצי פפיה תחת רשת שפרותיו נשלחים לשווק האירופאי (חיי מדף 8 ימים) .
ים המלח משק שרי גרי צומת אלמוג
 

כאשר מגיעים לצומת קליה (ליד תחנת הדלק והמסעדה ) בירידה מכביש ירושלים ים המלח בסוף כביש מספר 1 פונים ימינה לכוון עין פשחה ,נכנסים בפניה השנייה שמאלה בשילוט לחוף הרחצה קליה ,שם בצדו הימני של הכביש ,ניצבים מבנים שעל קירותיהם החיצונים ובתוך החדרים, שלל צורות ואנשים המצוירים בצבעים עזים בסגנון אומנות מודרנית בגוונים של אדום ,צהוב, כחול ,שחור ועוד .

אלו הם מבנים ששימשו את חטיבת השריון השש עשר הירדנית שהוצבה במקום לאחר פינוי מפעלי ים המלח הצפוני במלחמת השחרור , בעת מלחמת ששת הימים ,הזרימו הירדנים כוחות שריון שנעו לעזרה לצבא הירדני בירושלים , אלא שטנקים אלו הושמדו בידי חיל האוויר הישראלי ,בתוספת לגשר עבדאללה הסמוך.

לאחר מלחמת ששת הימים והסתלקות שארית הצבא הירדני מהמקום , שימשו המבנים הנטושים להתמקמות יחידה צבאית ישראלים , לאחר שאלו נטשו התיישבו במקום חברי גרעין הנחל שיועד להקים את הקבוץ קליה שמעבר לכביש בצדו המערבי.

כאשר חברי הגרעין נטשו את המקום ,ניסתה החברה להגנת הטבע לשמר את המקום לצרכיה ולמטיילים באזור כמקום לינה, לאחר שאלו נטשו גם הם , נותרו המבנים ועד היום נטושים .

מבני החטיבה הירדנית, הניצבים לאורך כביש הגישה לחוף הרחצה החדש של קלייה ,כוסו בציורי קיר (גרפיטי) במיזם צעקת הצילו ,במסגרת פרויקט של אמנים מכול העולם, שנקרא Gallery minus 430 , על מנת להסב את תשומת הלב ,למותו של ים המלח הייחודי מעל דפי ההיסטוריה ,בשלבי התייבשותו עקב ניצול מסחרי ואי קבלת מים עקב בצורת גשמים .

מעל לשלושים אמני רחוב (גרפיטי) מכול רחבי העולם ,התכנסו בהתנדבות בחוף קליה, על מנת להביע את השקפת עולמם כנגד מותו בהדרגה של הים, הציירים השתמשו בצבעים מדבריים אל מול צבע המים הכחול, יש המכנים את המיקום כגלריה הנמוכה בעולם .

מעבר לציור המחאה ,ניצב רעיון משני אולי ליצור דו קיום באזור, בין הדתות השונות והמתיישבים , בסגנון ציור שונה ובמריחת צבעים בולטים וצעקניים על הקירות החיצוניים חלק מהאומנים התרשמו מהתושבים בסביבה וציירו דמויות הקשורות לאזור , חלקם של האמנים שיתפו פעולה בציורים משותפים וחלקם היו עצמאים בשטח.

חלקם של הציורים מביעים התרסה כלפי בעלי ההון תוך יצרת סימני הדולר בעיניים חלק מהגרפיטי מסמנים את נסיגת הים והתייבשותו ,בהמחשה של פצעים בטבע , גם צבעם של הציורים באים להמחיש צעקה לסכנה כמו הצבע האדום , או התפרקות גוף אדם כאלגוריה לנעשה בשטח .או אנשים המנסים להיאחז ולתמוך בבתים ובטבע המתפרק לנגד עינינו , או דמות הגמל בעל העיניים הגדולות הבא לסמן את הרצון לראות את השיקום .

אמן אחר צייר פלסטרים על הקירות ,על מנת להעניק כמיהה לטיפול רפואי ושיקום ההרס, מספר ציורים עם רקע שחור על הקירות הפנימיים ,הבאים לתאר מקום מחבוא של חיות כנגד הרעה שבחוץ , או קרבות של איילים המדמה קרב בין הקפיטליזם לבין שוחרי הטבע , עוד חיות מסמלות את הרצון לתקווה לפני שהיא אובדת .

ים המלח גלריית האומנות העכשווית בכביש חוף קליה
 

הכניסה חינם  

איך להגיע בירידה מירושלים עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90 ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים או בשמה הקודם עין פשחה , ממול למיקומה בחוף הים המערבי ברכס ההרים, יורדים שני נחלים נחל הקדרון (ואדי א-נר) הדרומי יותר ונחל מזין והמפל שנובע בעונת הגשמים ,בין הנחלים לפני הכביש ממוקם היישוב אובנת שעיקרו מוסדות דתיים .  

בנקודת החניה יש לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש לכוון הים , בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים של מעגן ששימש כאחד מששת המעגנים שהיו בים המלח , מעגן לסירות למסחר עם עבר הירדן ולהובלת חומרים שנכרו מים המלח, בדרכי המסחר למעבר לעבר הירדן המזרחי והפוך, יש הטוענים כי המצדית מעידה על האפשרות ששימשה גם הגנה על מקורות המים בעין פשחה.

המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור, משערים כי שמה של א מזין נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין ,באזור חרבת מזין נמצאו מטבעות מתקופת בית ינאי (ההלניסטית) המעידים גם הם על ההתיישבות היהודית באזור , עוד הוכחה לישוב הם סיפורי התיירים שנכתבו וסימוני המפות מהעבר הקדום .

תגלית משמעותית המעידה על שימוש במקום כמעגן ומקום תעבורה ימית ,היא מציאת העוגן במשלחת של פסח בר און ,על פי הידע ההיסטורי ידוע כי גם החשמונאים הבינו את ערכו של האזור, והגדיל לעשות המלך הורדוס שכבש את האזור והכניע את העיירות שהוקמו לחופו המערבי של ים המלח, ובנו אף המשיך בכיבוש והנהיג תעבורה ימית בים המלח.

ים המלח חרבת מזין או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד (חירבת אל-יהוד)
 
ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח
 
ים המלח הגן הלאומי קומראן 2
הגילויים האחרונים שנמצאו במקום הם משנת 1996 ונמצאו במקרה עקב שכנוע של ממשלת ישראל לאפשר לבני כת נוצרית שראו חזיונות למציאת ממצאים נדירים ברחבה המרכזית של האתר,וכאשר הובא בולדוזר לחפור ולמצוא ממצאים הוסטו חלק מאבני החומה למעבר הבולדוזר ולידם נמצאו אסטרוגן ,חרס שעליו כיתוב של צוואה של אדם מירושלים ,בקבוק זכוכית אולי לבושם וחותם מימי חזקיהו המלך, הבולדוזר חפר לעומק 30 מטר בור ולא נמצאו ממצאים ,הבור כוסה והם נשלחו מן המקום בלחץ רשות העתיקות.
 
משערים שחלק מן המטמונים שהיו מוחבאים במדרונות ההרים נשטפו לאורך השנים בידי שיטפונות שנוצרו בגשמים ולקחו עמם את כל מה שנקרא בדרכם.
 
 כל מערכת איסוף המים תעלות איסוף שנחצבו במדרונות ההרים והוזרמו בתעלות לתוך בורות המים ,מערכת התעלות נבנתה תוך תכנון מוקפד והתחשבות בקווי הגובה השונים של מפלסי מים הזורמים ממקורות שונים , מי השיטפונות נאגרו בבורות איסוף ובימים כאשר הייתה זרימת יתר המים הופנו בתעלה איסוף והולכה שנתגלתה לאחרונה לתוך מאגר מים.
ים המלח הגן הלאומי קומראן 2
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור