דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח אטרקציות לילדים ומשפחה

 
 
 

במחצית חודש מאי פונו עובדי ים המלח בקלייה בייחד עם חברי קבוץ בית הערבה, תחילה פונו הנשים והילדים במטוסים שנחתו במנחת המפעל והמריאו עם נוסעיהם לשדה התעופה בתל אביב ,הגברים מהקבוץ ויתרה עובדי מפעל המלח הצפוני ,עלו על שלוש סירות ופונו בליל העשרים ואחת למאי 48 ,למפעל הדרומי בסדום ולקבוץ עין גדי.

אומנם מלך ירדן רצה לשמר את המפעל בשלמותו ,על מנת להמשיך ולהפיק מלח , לכן בחוזה שנערך עם צבאו ובעלי המפעל הוכרז השטח כשטח מפורז, אלא שתושבי הסביבה נכנסו לשטח המפעל והקבוץ , וגנבו והרסו את הציוד והחפצים שנותרו ,לאחר שתושבי הקבוץ הרסו והשמידו ציוד ורכוש ואפילו פגעו במשק החיי ,בשיטת האדמה החרוכה ,למען לא ייפול בידי הבוזזים לאחר עזיבת ביתם.

פינוי מפעל המלח הצפוני בקלייה וקבוץ בית הערבה
 

המצב הביטחוני החדש שנוצר בעקבות החלטת האו"ם מנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל וחלוקתה בין שני העמים , יצרה מצב קשה ועגום לעתידו של מפעל המלח הצפוני בקלייה, בעליו של המפעל משה נובומייסקי הבין כיתר האנשים כי הדרך היבשתית לשינוע הסחורה תחסם ,אי לכך החלו מגעים למציאת פתרון להצלת המפעל הצפוני.

במגעים אלו להצלת מפעלי ים המלח ,לאחר החלוקה וקביעת גבולות המדינה החדשה, בין ראשי המדינה ומנהל המפעל, אל מול מדינות בעולם והממלכה הירדנית ,במגעים אלו הועלו הרעיונות להכריז על שטחי המפעלים כשטח מפורז ,שינוי סימון הגבולות ואפילו תפעול משותף של המפעלים , לצערו של מנהל המפעל דחו השלטונות הירדניים את ההצעות והגולל נסגר על המפעל הצפוני בקלייה.

בפרוץ מלחמת השחרור בעקבות התקפות הצבא הירדני נאלצו עובדי המפעל הצפוני הנותרים וחברי ההתיישבות בבית הערבה לעלות על כלי שייט ופונו באישון לילה לעין גדי ולמפעל בסדום המפעל בקלייה שבדרום ים המלח נפל לידי חיילי הלגיון הערבי, מבני המפעל נשדדו והציוד נעקר ונעלם כליל בידי תושבי האזור הערביים והכנופיות , למפעל נגרם נזק שהוערך בעשרה מיליון לירות בערכים של אז.

עד מלחמת העולם השנייה שווקה החברה את תוצרת המפעלים בקלייה וסדום לכעשרים מדינות בעולם בעת מלחמת העולם השנייה, סיפקה חברת ים המלח את עיקר תוצרתה מסדום ומקליה לשימוש בארץ ולבריטניה לאחר המלחמה חודשו חוזי יצוא תוצרת המפעל ושווקים חדשים נפתחו לתוצרתה.

ים המלח סופו של המפעל הצפוני בקלייה
 
ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן סמלי, (חמישה שקלים) או ללא בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 

הביקור בתשלום , טלפון לתאום סיורי ביקורים 050-3604445 , או בטלפון 02-9941599

משקם של איריס וגרי אורון , הנמצא בישוב אלמוג ,מאפשר בתשלום סיורים הכוללים ביקור בחממות ובשטחי הגידול שבהם מגדלים בני הזוג : עגבניות שרי, פלפלים גמדיים,מלפפונים גמדיים ,מטע פפיה, שיחי סברס ומטע עצי תאנה ,החווה החקלאית ממוקמת מתחת וליד המוצב הצבאי הנטוש ,המשמש לתצפית על העיר יריחו וסביבתה שליד ורד יריחו  .

חלק מהסיור ניתן לערוך בנסיעה בטרקטור רתום לעגלה, במהלך הסיור ניתנים הסברים על שיטות גידול והפריה של צמחים ועצי פרי מרגע הנטיעה עד הבשלת הפרי ושיווקו, כחלק מחוויית הסיור ניתן לקטוף לסלסלות פרי ישר מהשדה, וליהנות מטעימות היבול .

משקם של בני הזוג החקלאים שעוסקים עשרות שנים בחקלאות, כולל חממות ,בתי רשת, מטע תאנים, חלקות סברס ושטחי ירקות הממוקמים על שטח של כמאה שלושים דונם , במשקם מגדלים בני הזוג חממת גידולי עגבניות שרי מהסוגים : שרי שוקולד (פנינה שחורה) שרי פלאם, שרי צהובים עגולים וצוואר בקבוק , פלפלים מתוקים בצבעים שונים ,שחלקם הגדול משווק למפעל ההזנה לילדי ישראל .

מטע תאנים תחת רשת מחוטרים שהובאו מברזיל ,היודעים להפרות את עצמם בזכות עצים זכריים ,היוצרים תאנים בשלות בגוון ורדרד אדום  המשווקות כבר בחודש מאי,ומטע עצי פפיה תחת רשת שפרותיו נשלחים לשווק האירופאי (חיי מדף 8 ימים) .
ים המלח משק שרי גרי צומת אלמוג
 

כאשר מגיעים לצומת קליה (ליד תחנת הדלק והמסעדה ) בירידה מכביש ירושלים ים המלח בסוף כביש מספר 1 פונים ימינה לכוון עין פשחה ,נכנסים בפניה השנייה שמאלה בשילוט לחוף הרחצה קליה .

החוף פתוח לרחצה משעות הבוקר 08:00 עד השעה 17:00 תלוי בתנאי מזג האוויר, טלפון לתאום 029942391 , מעבר לשרותיי הרחצה פועלת במקום מסעדת חוף קליה בין השעות 12:00-17:00 טלפון לתאום 02-9400810 טלפון נייד 054-5217348.

חוף הרחצה בקליה מוסדר וממוקם ברצועת ים , יש בו סככות ,דשאים מרחצאות ושירותים בחוף עצמו לאחר הירידה בשביל ,ניתן להתמרח בבוץ השחור בחוף, ניתן להצלות מהשמש על מיטות הפלסטיק הלבנות, לקבל טיפולי ספא ולרכוש מוצרי ים המלח בחנות החוף, ניתן לשבת במשטח התצפית המשקיף על הנוף המדברי ושאריות ים המלח או פשוט לרבוץ בזולות או סתם ליהנות מצל שמעניקה הצמחייה במקום ולמנגל במפלס העליון במקום מתחם קמפינג מסודר .

ים המלח חוף הרחצה קליה החדשה
 

עומקו של ים המלח בחלקו הדרומי היה רב יותר מצפונו, כתוצאה מכך, נוצרה בתחילה העבודה ,בעיה של הקמת בריכות המים לאידוי, שאיבת המים לתעלות ההולכה נעשו בצינורות שהושקעו לים ,בפתחם של הצינורות הוקמו תעלות הולכה ,לצורך דיפונם של התעלות, נמצא כי החומר המתאים הוא עץ שנעכל בצורה פחותה בידי המלח והגופרית.  

צינורות ההולכה מהים לבריכות נבנו ממפרקי גלילים ,שנבנו בשיטת חביות היין מעץ , שחוברו אחד לשני כנקניק ארוך ,מפרקי העץ חוברו אחד לשני בטבעות מתכת חיצוניות , לצורך יצירת גלילי העץ , הוקמה נגריה בשטח המפעל שיצרה את גלילי הצינורות ,דפנות העץ של התעלות וצריפי המגורים.

בשטח המפעל בסדום, נבנו מכלי מתכת לאכסון החומרים הכימיים כמו הברום ודומיו, שחוברו לא בריתוך לאורך הדפנות, אלה במסמרות כמו שמחברים חלקי גוף מטוסים ואוניות, מעל מכלים אלו הוצבו מערבלים להפרדת החומר הטהור מהחומרים הנלווים.

לצורך שאיבת המים מהים ולעבודת המכונות החשמליות לעיבוד האשלג והפרדת שאר החומרים ,הוקמה תחנת ליצור חשמל שכללה טורבינות דיזל ,על מנת לספק חשמל למאור לתחנת השאיבה ולמכונות ההפרדה שאליהם הוליכו צינורות עם החומרים .

הדרך להעברת גושי האשלג מבריכות האידוי ,כללה מסילות רכבת שעליהם נעו קטרים קטנים, שיטת רכבת הטרזינה, (שהובאה מגרמניה מהמכרות) לקטרים אלו חוברה שרשרת קרוניות משא פתוחות .

בשנים 1936-9 שילמה חברת המלח במפעל הדרומי והצפוני ,מיסים לשלטון המנדטורי כארבעים וארבע אלף לירות ולשלטון האשמי (ירדן) כשלושים אלף לירות, למעשה בששת השנים הראשונות של המפעל לא נרשמו רווחים והמפעלים עבדו באפס רווחיות אל מול ההוצאות.

אלא שבשנת 1936 חל המפנה וההכנסה בעיקר ביצוא זינקה והותירה רווח יאה להנהלה לאחר קיזוז החובות, בשנים הללו הכיר השלטון המנדטורי את כוחה של התעשייה והוריד את מס הזיכיון לייצור במפעלי המלח, עוד החליטו השלטונות לא לגבות מכס לחומרים ומכונות שיועדו למפעלי המלח .

הקמת המפעל הדרומי בסדום
 

מחנה העובדים במפעל בסדום הוקם למרגלות הר סדום ,בתחילה שוכנו העובדים הגברים והנשים שעבדו במטבח ובמשרד באוהלים , חלקם במערת המלח שהורחבה ,לאחר מכן הוקמו בנגריית המפעל צריפים בני קומה אחת ,צריפים עם רצפת פרקט מעץ ,קירות עץ וגגות מלוחות עץ ,לעובדי המפעל הוקם חדר אוכל ומבנה מבטון שכלל מחסן נשק, משרדי המפעל ,חדר קשר ומרפאה.

לצריפים אלו הוכנסו מיטות ברזל שהיו גבוהות במיוחד ,על מנת ליהנות ממשב הרוח מהחלונות בערב ולמניעת פגיעה מנחשים עקרבים ודומיהם , לכול מיטה הוצמדה כילה מעליה ושולחנות לכתיבה ובילוי בשעות הפנאי, לאחר הקמת הטורבינות חוברו הצריפים למערכת החשמל הפנימית.

את דרכם ממחנה העובדים שנבנה למפעל ,דרך בת ששה קילומטר ,עשו העובדים בקרוניות הרכבת הקטנה שנעה על מסילה בין המפעל למגורים .

בנוסף למחנה העובדים היהודיים, נבנה בסמוך מחנה עובדים קטן ,בעבור העובדים הערבים מחברון ומחנה עובדים נוסף ,כקילומטר מזרחית למחנה היהודים ששימש את יתר העובדים הערביים שהגיעו מעבר הירדן וממצריים.

ספור מחנה העובדים היהודים בסדום
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור