דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח מידע כללי

 
 

שיא המאבק בבריטים ,היה בליל הגשרים הפעולה שכונתה מבצע כרבולת, במחצית יוני 1946 , פוצצו שמונה גשרים לאורך הגבול עם ירדן סוריה ולבנון, כאשר כוחות מהפלמ"ח פוצצו את גשר אלנבי בחלקו הצפוני של ים המלח, הגשר ניזוק בצורה קשה ומומחי הצבא הבריטי העריכו כי התיקונים יערכו מספר חודשים.  

מפקד פעולת פיצוץ גשר אלנבי היה חיים כידוני הידוע לנו בשמו חיים בר לב, בסיום הפעולה הגיעו החבלנים למפעל ים המלח דרך קבוץ בית הערבה ומשם הגיעו למזח הסירות והפליגו לכוון אזור עין פשחה ומשם עלו דרך המצוק בדרכם לנקודת הסיום והפזור שבקבוץ רמת רחל .

על פי הדווחים החלה ההתקפה הראשונה על הגשר בשעה אחד עשר וחצי שאז הותקפו עמדת השמירה והגבול והשומרים שעל הגשר, תחנת המשטרה שנמצאת ליד הגשר לא הותקפה, בשעה שלוש וחצי הותקף הגשר שוב תוך שימוש ברימוני יד וירי על השומרים ,לאחר ההשתלטות על הגשר ,הוא פוצץ בחלק הארץ ישראלי והפך לחורבות,המעבר לאחר הפיצוץ  התקיים בסירות , כוחות בריטים משוריינים ורגלים הגיעו לנקודת הפיצוץ בשעות הבוקר.
 

בעקבות המרדף אחרי מבצעי הפיצוץ, בשעות הבוקר המוקדמות ,הוקף הקבוץ בכוחות ובמשוריינים של הצבא הבריטי, עד שהגיעו למקום הקצונה בכירה הבריטית וכוחות משטרה, אנשים שנלכדו בתוך הקבוץ ,לא הורשו להיכנס או לצאת מהמתחם .

הכביש לכוון מפעל המלח נסגר, כבר תשעה קילומטר לפני מפעל המלח ,בשעות הצהרים המוקדמות החלו הכוחות הבריטיים להיכנס לקבוץ למטרת חיפוש נשק שהעלה חרס , בנוסף ניסו הבריטים לעשות הפרדה בין הגברים והנשים וזיהוי הגברים, שתי פעולות אלו נדחו בידי חברי הקבוץ, ופועלי ים המלח , שהצליחו לחדור דרך טבעת המצור הבריטי ,עם משאית בפריצת הגדרות. 

בית הערבה ספור המעצרים בליל הגשרים
 
ים המלח תהליך פינוי מפעל המלח הצפוני 1948

הבריטים ששלטו באזור ושהמשיכו לקבל תמלוגים בעבור החומרים שהופקו מים המלח, המשיכו לאבטח את התעבורה היבשתית של משאיות המטען עד העשירי באפריל 1948, כאשר פסקה האבטחה הבריטית נותרו המפעלים הצפוני והדרומי מנותקים יבשתית ,אך עם יכולת של תעבורה אווירית למנחתים הן בקלייה והן בסדום.

למרות ההסכם הזמני ,שנחתם בין המהנדס משה נובומייסקי מנהל מפעלי ים המלח, לבין נציגי המלך עבדאללה לפרוז המפעל תחת נציגות ושליטה יהודית ותשלום תמלוגים למלח הירדני ,בפגישה הנוספת ב 15.5.48 ,מכיוון שהקרב בגוש עציון הסתיימה בכניעת התושבים היהודים, שינו אנשי המשלחת הירדנית את ההסכם הזמני , הם דרשו ששטח המפעל בקלייה ,לא יהיה מפורז אלא יימסר לידי הצבא הירדני ,לתנאים החדשים לא הסכימו אנשי המפעל ותושבי קבוץ בית הערבה.

לאחר הפגישה השנייה 15.5.48 ,שבה נותר איש המנהלה של המפעל בשטח כמנהל, שניסה לשכנע את העובדים לקבל את התנאים החדשים שהוצבו בפני הנהלת המפעל הצפוני ,ובמיוחד הדרישה הירדנית למסור את נשקם למען עתיד ושימור המפעל, ובהתייעצות עם מפקדת ההגנה נקבע על תנאי הכניעה של ההסכם הזמני שנקבע. 

  לאחר שנמסר לעובדים וחברי הקבוץ על ההחלטה למסור את הנשק ב 16 במאי 48 לידי אנשי הלגיון הערבי שהיו אמורים להגיע לשטח, החלה מהומה ומירמור בין האנשים, אנשים פתחו סליקים של נשק שאינו חוקי והחלו להטביעו בים ,ואת הכמות הגדולה של חומר הנפץ (כעשרה טון) שיועד להגנת המקום במקרה של מלחמה.

ים המלח תהליך פינוי מפעל המלח הצפוני 1948
 

אנשי העלייה הראשונה לארץ ישראל , היו בדרך כלל אנשים דתיים שחיסלו את עסקיהם מכרו את בתיהם בארצות נכר והחליטו להתיישב בארץ ישראל ,הן מטעמים דתיים והן מטעמים ציוניים ,רובם עלו במטרה לרכוש חלקות אדמה ,להקים עלייהם את בתיהם ולפתח חקלאות לצרכיהם ולמקור פרנסה, רובם נטשו את הערים ופנו להקמת מושבות חקלאיות. 

הרעיון הציוני ליישב את ארץ ישראל ביהודים בער בעצמותיהם של אנשי העלייה הראשונה והם חפשו מקומות שבם יוכלו לרכוש אדמות בעזרת קונסולים ,שלמונים ואנשים המעורים בשלטון העותומאני ,שדגל שהאדמות בשטחי הממלכה העותומאנית נמכרו רק למוסלמים.

הן בתקופת השלטון העותומאנית והן בתקופת השלטון המנדטורית לא נתקבלו אישורי התיישבות יהודית באזור ים המלח , הניסיון הראשון החל במאה התשע עשר ,כאשר ניסו אגודות יהודיות, לרכוש אדמות באזור יריחו (ניסיון שכשל).

אנשי "אגודת פתח תקווה" שהורכבה בעיקר מתושבי ירושלים העתיקה ,סיירו באזור צפון ים המלח ויריחו והחליטו כי המקום מתאים להקמת מושבה יהודית ,ומאחר והיו דתיים החליטו כי הפסוק המתאים לרצונם הוא המשפט בחזון הנביאים : והיה עמק עכור לפתח תקווה, לאחר שנכשלו אנשי האגודה לרכוש אדמה באזור, עקב סירוב השלטון העותומאני ,עברו והקימו תחת אותו פסוק את המושבה מלאבס הלוא היא פתח תקווה.

הניסיון השני התרחש בתקופה המנדטורית שהצליח ,הקמת הקבוץ בית הערבה ,אלא שהוא הוקם על אדמות במתחם של מפעל המלח הצפוני בקלייה ,במסווה של מחנה עובדים ואספקה חקלאית למפעל המלח .

     


ים המלח ניסיונות יהודיים להתיישבות באזור
 

משהו שסיקרן אותי לאורך זמן בעת שהייתי חולף באזור לביקור .

ספור מפעל המלח בקלייה צומת הלידו

המצב הביטחוני החדש שנוצר בעקבות החלטת האו"ם מנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל וחלוקתה בין שני העמים , יצרה מצב קשה ועגום לעתידו של מפעל המלח הצפוני בקלייה, בעליו של המפעל משה נובומייסקי הבין כיתר האנשים כי הדרך היבשתית לשינוע הסחורה תחסם ,אי לכך החלו מגעים למציאת פתרון להצלת המפעל הצפוני.

במגעים אלו להצלת מפעלי ים המלח ,לאחר החלוקה וקביעת גבולות המדינה החדשה, בין ראשי המדינה ומנהל המפעל, אל מול מדינות בעולם והממלכה הירדנית ,במגעים אלו הועלו הרעיונות להכריז על שטחי המפעלים כשטח מפורז ,שינוי סימון הגבולות ואפילו תפעול משותף של המפעלים , לצערו של מנהל המפעל דחו השלטונות הירדניים את ההצעות והגולל נסגר על המפעל הצפוני בקלייה.

בפרוץ מלחמת השחרור בעקבות התקפות הצבא הירדני נאלצו עובדי המפעל הצפוני הנותרים וחברי ההתיישבות בבית הערבה לעלות על כלי שייט ופונו באישון לילה לעין גדי ולמפעל בסדום המפעל בקלייה שבדרום ים המלח נפל לידי חיילי הלגיון הערבי, מבני המפעל נשדדו והציוד נעקר ונעלם כליל בידי תושבי האזור הערביים והכנופיות , למפעל נגרם נזק שהוערך בעשרה מיליון לירות בערכים של אז.

ים המלח מפעל המלח הפלסטינאי של עותמן חאלק
 

סיפורנו מתחיל במצבת קבר אחים לזכרם של חיים יוסלביץ ואברהם זליקוביץ הטמונים בבית הקברות סגולה בקרבת פתח תקווה .

אברהם זליקוביץ נולד בליטא ועלה לארץ ישראל בשנת 1925 בגיל 18 ,מיד שעלה התיישב במושבה פתח תקווה ,הצטרף כחבר להסתדרות ,והיה אחד מהלוחמים לעבודה עברית,בנוסף הצטרף לארגון ההגנה .

חברו חיים זליקוביץ שנולד בפולין ,עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ,לאחר שהות במחנות הכשרה של אגודת החלוץ בפולין, גם הוא הצטרף כפועל למושבה פתח תקווה ולהגנה בשנת 1938 החליטו הבריטים והמוסדות הלאומיים , כי ברצונם לחפש מי תהום באדמות הג'יפטליק ,בעריכת קידוחים בעזרת קבלנים עבריים ליצירת בארות מים באזור עין פשחה במטרה להקים בקרבתו ישוב חדש .

ים המלח מחנה חיפושי המים בעין פשחה
 

הסלע והשלט לסימון גובה פני ים המלח משנת 1900,איך להגיע בנסיעה דרומה על כביש 90 לכוון ים המלח ,כקילומטר ומאתים  מהכניסה לעין פשחה- עינות   צוקים, בצד ימין.  

תחילת סיפור הרישום על הסלע לגובה פני הים ממפלס ים המלח ,החל בשנת 1900, כאשר הארכיאולוג מקליסטר ,שעמד בראש משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שבין עיסוקיו באותה תקופה היו חפירות הארכאולוגיות בעיר גזר העתיקה.

מטרת המשלחת לחקר ים המלח הייתה לסמן את שינויי גובה המפלס השנתי לים המלח על מנת להבין את השינויים החלים באזור בגלל חשיבות המינרליים והמלחים שבאזור, מקלייסטר יצא בשייט על סירה בים המלח הצפון מערבי, את רישום הגובה המפלס מסמן מקלייסטר על סלע במצוק העתקים שממול למעיינות עין פשחה (עין צוקים) .

ים המלח הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
 

תודה לעיתונאי ישעיהו אביעם לעזרתו בהכנת מאמר זה.

מעט על הארי לוי מנהל מלון קליה בים המלח

הארי לוי בן למשפחה יהודית גרמנית ,בעלת מסורת של ניהול בתי מלון ,ומנהל מלון בגרמניה , ערב עליית הנאצים לשלטון ,עלה הארי בעלייה הייקית לארץ ישראל, לאחר עלייתו החל לעבוד כפועל במפעלים בחיפה.

כאשר נודע לאחד מחבריו כי הוא עלה לארץ ישראל, מיהר והזמין אותו בשנת 1934,לנהל את מסעדת העובדים וההנהלה של מפעל ים המלח הצפוני בקליה, ואת מעגן שיט הסירות הארי גם שימש כאחד ממנהלי חברת הבת של מפעל ים המלח שסיפקה שירותים נלווים למפעל.

בהמשך חכר הארי לוי את המסעדה ושרותי אירוח נוספים והפך להיות מנהל ראשי לחברת הבת ,כתוצאה מעבודתו הטובה ,בשנת 1935 הוצא לו במתחם המפעל ,לבנות מלון שיספק מקום מנוחה וקיט לאורחים ,לצורך ההקמה הוקמה חברה שהיו בה שותפים בעלי מנויות יהודים, ערבים ובעלי ממון מאירופה.

אלא שמאורעות 1936 בימי המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ, עצרו את הקמת המלון ,והנושא הוקפא עד שנת 1937-8 ,שאז תפס תאוצה והמלון הוקם ,אולי בזכות המחשבה כי שותפיו הערביים יתנו לו חליפת הגנה למלון, והראיה לביטחונו ,הייתה שאל מכוניתו שעברה בכביש בין ירושלים למלון בים המלח ,לא נורתה אפילו ירייה אחת בניגוד למכוניות אחרות .

         

ים המלח ספור מלון קליה הישן
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה

הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שריפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור