דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

טבריה מרכזי מבקרים

 
 

הקדמה

האגודה הגרמנית לארץ הקודש – פלסטין  שהחלה לפעול בגרמניה בשנת 1855 היא שרכשה את הקרקע להקמת חווה חקלאית ,אשר בהמשך הפכה לחאן ואכסניה לזרם הצליינים אשר הגיע לביקור בארץ ישראל במקומות הקדושים.

תחילת הרכישה קשורה למסעם של שני נציגי אגודה נוצרית קתולית מהעיר קלן,  בשנת 1854 שנשלחו, לישראל על מנת לבחון את מצבם הקשה של הנוצרים הקתוליים בישראל, מטרת הסיור היה ברצונם של חברי האגודה לתמוך במוסדות קתוליים בישראל,בשלוב עם האגודה הפלסטינאית של הקתולים הגרמניים.

בין יתר ההחלטות שנתקבלו בשובם להקים אגודה שתרכוש אדמות למטרות של הקמת חוות חקלאיות , רעיון שכשל עקב התנאים הטופוגרפיים והמחלות אל מול החיים באירופה ,לאחר שינוי התוכניות מהרצון לעסוק בחקלאות  ,הוקמו מבנים להקמת בתי חולים ,אכסניות לצליינים במבנים שישמשו את הנוצרים הקתוליים מגרמניה.

 

טבריה סיפורה של יהודית אילן וכרי דשא האגדית ליד פילגרם האוס
 
טבריה הר ברניקי

כניסה להר ברניקי היא בהמשך העלייה של יער שוויץ ,מכוון כביש צומת  לכוון העיר טבריה חולפים על פני הכניסה למושבה כנרת ולחצר כנרת ובפנייה הבאה שמאלה עולים ליד גל האבנים הנקרא גלעד אל רול והשילוט לכוון אכסניית פורייה ותצפית יער שוויץ .

כאשר מגיעים לאכסניית פוריה לוקחים ימינה את הכביש הסלול הצמוד משמאל לאכסניה וממשיכים עד לנקודת התצפיות של יער שוויץ על טבריה ,ים כנרת והרי גולן ממול,ממשיכים בנסיעה עוד כקילומטר וישנה פנייה ימינה לשביל עפר המוליך למצודת וכנסיית ברניקי .

דרך נוספת להגיע ירידה מפורייה עילית לכוון לאכסניית פורייה ואז להמשיך בכביש משמאל לאכסניה לכוון התצפיות והכניסה הצדדית לטבריה עילית, דרך נוספת להגעה דרך תחנת מכבי האש של טבריה עילית לכוון יער שוויץ לאחר מספר דקות יש שילוט שמאלה לדרך העפר להר ברניקי .

טבריה הר ברניקי
 
טבריה אנדרטת הטייסים התורכיים

הרצון הפולני המשותף ,לערוך סיור שתחילתו במצבת הטייסים התורכיים ובהמשך להמשיך למעין עין שריר להמשיך בדרך העפר למעין עין תאופיק (עין עקוב ) לבקר במוצב המכונה תותחי נברון,להמשיך דומה על דרך העפר ולחבור לכביש בין צומת חמת גדר ומשם להמשיך ולהשתכשך במימי חמת גדר.

הרצונות והעיניים הגדולות ,שכחו רק את מכת החום הנוראית מעל לארבעים ושתים מעלות שנתקלנו בהם בעת שביקרנו ליד האנדרטה לזכרם של הטייסים התורכיים , אדי החום הנוראיים ,שגרמו לנו על סף העילפון ,רק להישאר ברצון לקפל את רגלינו ולברוח למים של חמי טבריה .

טבריה אנדרטת הטייסים התורכיים
 
טבריה שווקים

בתוך מתחם השוק העירוני, נפתח בתקופה האחרונה שוק פשפשים הנקרא "פשפוש" שוק שבו ניתן למצוא תמונות,ספרים,,פסלי עץ,קריסטלים, עתיקות, כלי בית, תכשיטים, עבודות נחושת, גילופי עץ, בגדים יד שנייה ועוד.

טבריה שוק הדגים

השוק ששופץ והפך למדרחוב,ברחובות הירקון והפרחים,שבו משובצים  חנויות דגים טריים שנשלו מן המים בשעות  הלילה,עוד במדרחוב חנויות תבלינים,חנויות של קטניות ופירות יבשים,קצביות ,מסעדות עממיות,ירקות ופירות ובתי קפה קטנים.

טבריה השוק הנודד (סגנון שוק רמלה)

בימי שלישי נפתח השוק הנודד,על דוכני השוק והשוק הרצפתי ,מונחות סחורות של ביגוד,דברי לבוש,מעלים,הלבשה תחתונה וטרנינגים,וילונות ומפות,כלי בית וצעצועים,אביזרים לנשים,תיקים,שמלות,עציצים ופרחים.

טבריה שווקים
 

כאשר מגיעים לעיר טבריה מתחילים את הדרך לקברי רבי עקיבא והרמח"ל ברחוב אלחדף,בהמשך הנסיעה פונים ימינה לרחוב אוהל יעקב,ממשיכים בנסיעה ופונים בפנייה שמאלה לרחוב נייברג,ולאחריו פונים בפניה שמאלית לרחוב שמעון דהאן.

משם פונים שמאלה לרחוב החשמונאים,בהמשך הנסיעה ברחוב פונים שמאלה ברחוב טרומפלדור,ובהמשך פנייה ימינה לרחוב הגבורה עד סוף הרחוב ששם רואים שילוט למערת ליד מערת רבי עקיבא נמצא ציון קברו של הרב רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל, לעבודותיו ומחקריו מייחסים התייחסות למוסר, לקבלה, לספרות ולאמונה,כאשר עבודותיו עסקו בספרי הזוהר,בתורתו של האר"י,בעבודה מחקרית ופרשנות משלו.

טבריה קברו של רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל
 
בהאיים התיישבות הבהאית בעמק הירדן בין השנים 1882-1952

הבהאיים שקבלו רשות מהשלטון העותומאני לרכוש אדמות בגליל ובעמק הירדן לאחר שחרור מנהיגם בהא אללה מירזא חוסיין-עלי בשנת 1878 מהמעצר בעיר עכו  רכשו 4 חוות חקלאיות ושטחים בחלק המזרחי של נהר הירדן בשנת 1882 ,על אדמות אלו קמו והתגוררו בהאים בין השנים 1882-1952.

חלקת האדמה הראשונה שנרכשה מהעשיר הערבי עבאס אפנדי תושב לבנון, חווה ששכנה באזור הכפר הערבי סמרה בגדה המזרחית של אגם הכנרת לשיפולי ההרים, אדמה שנרכשה מתרומות של חברי הכת הבהאית, בידי מנהיג הכת בהא אללה מירזא חוסיין-עלי, שמסר את ניהול השטחים שניקנו באזור הירדן, לאחיו הצעיר מירזא מוחמד-קולי לנהלם.
 
בחווה שעל שיטחה היו כארבעים בקתות שבהם גרו הפלאחים האריסים שעבדו את הקרקע החקלאית בהנהגת כ 4-5 מבני כת הבהאיים ,שטחי האדמה חולקו בין הנביא ואחיו, כבר בשנת 1942 ,החל משא ומתן בין הבהאים לבין אנשי הקק"ל ,לרכישת שטח הכפר סמרה על מנת ליצור רצף טריטוריאלי יהודי וגישה יבשתית ,בין עין גב המרוחקת והישובים היהודיים , כיוון שהגישה לעין גב , הייתה רק דרך הים באותה תקופה .
בהאיים התיישבות הבהאית בעמק הירדן בין השנים 1882-1952
 

תודתי לשי רוזן לעזרתו בהכנת המאמר

מתחת להר הסוסיתא שממול לקבוץ עין גב בשטחי המטעים, ממוקם בית קברות קטן שמור המוקף בגדר ,בית קברות זה נעול לכניסה לעוברים ושבים, בית העלמין הבהאי ממוקם מצפון לכביש המשובש העולה מעין גב לסוסיתא, כקילומטר נסיעה ממפגש הצומת של הכביש המזרחי המקיף את הכנרת  והדרך העולה להר סוסיתא.

זהו בית קברות שהוסב ממקומו הקודם בחצר משק עין גב, כיום בבית הקברות החדש והמטופח טמונים 13 מבני הכת הבהאית ,שלזכרם מוצבות מצבות פשוטות ,רובם של הטמונים ,הם בני משפחת בני משפחת זכראללה ובראשם אבי המשפחה מירזא מוחמד קולי, שייסדה את הכת הבהאית.

בהאיים בית הקברות הבהאי החבוי למרגלות הר הסוסיתא
 
טבריה ספור תקרית אל-חמה 5.4.1951הקדמה

בעת שהחלה פעולת ייבוש החולה ,החל הצבא הסורי ליזום פעולות של ירי לכוון העובדים,על מנת להמשיך את הפעולות הללו , חדר כוח סורי לשטח המפורז לרכס תל מוטילה לאחר הקרב על כיבושו שבו נהרגו 41 חיילי צה"ל,יומיים לאחר מכן החלה תקרית אל-חמה.

בעת הסכם סייקס-פיקו משנת 1916 , בין הצרפתים לבריטים נקבע כי נהר הליטני לא יהיה בתחומי ארץ ישראל,במחצית 1946 פוצץ גשר הרכבת באזור אל-חמה ,מעשה ששיתק את מעבר הרכבת לתקופה שהוערכה כעשרה חודשים,לאחר מלחמת השחרור בשנות החמישים המשיכו לפקוד את מעיינות המרפא של אל-חמה יהודים וערבים מאזור משולש הגבולות בעת הישיבה במעיינות החמים נשכחה האיבה בזכות הרצון ליהנות מסגולות נביעת המעיינות למרות שהמקום היה על פי הסכמי הפרוז סגור לכניסת אזרחים .

למרות הפרוז  ניתן לזכיין סורי בהסכמת הצדדים, לשימוש וניצול מימי המעיינות, שהקים אוהלי אירוח וטיפול,שיפץ את המרחצאות בנה תשתית שירותיים והחל לארח חולים ונזקקים למימי המרפא משני העמים,כול זאת בהסכם ג'נטלמני, כי במקום לא יתנהלו שיחות פוליטיות,המתארחים לא יישאו נשק ולא יקראו עיתונים יומיים בפתח המרחצאות נמסרו העיתונים והנשק למשמורת עד עזיבת המתארחים,התשלום לאירוח נעשה בכסף ישראלי וסורי (ימות המשיח).


טבריה ספור תקרית אל-חמה 5.4.1951
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור