דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

חיפה מידע כללי

 
 

תיארוך תחילתה של חיפה מתחיל באגדת אליהו הנביא שברח במאה השלישית לפני הספירה למערת מסתור ,מפחד רדיפת נביאי הבעל, מתחת לסטלה מריס שבמרומי הכרמל,כיום המערה נקראת מנערת אליהו ,ומושכת אליה רבבות לביקור בעקבות קברי צדיקים.

בין יתר האנשים שהגיעו למפרץ והנמל של כפר הדייגים בחיפה ,היו שודדי הים של איי מלטה ,שמצאו בה מקלט ומקום להצטיידות במזון ובמים ,שודדי הים המלטזים כינו את מקום המסתור "מלטה הקטנה".

מעבר להם הותקף נמל חיפה בתדירות בידי שודדי ים,ולכן נאלץ המושל העותומאני לבנות משני צדדי הנמל מגדלי שמירה ,בציורי התקופה ובצילומים ניתן לראות את המגדלים שהוו חלק בסמלה של העיר, מגדלים אלו נהרסו לאורך השנים ואינם עוד עימנו כיום.

בתקופת בית שני גרו בעיר חיפה יהודים ומוסלמים יחדיו , לאורך השנים התבססה פרנסת התושבים משרותי הנמל ומסחר של סחורות שעברו ויוצאו מנמלה,לצידו של הנמל הגדול באותה תקופה נמל עכו הסמוך.


חיפה תולדותיה וסיפורה בקצרה
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 

עד אמצע המאה התשע עשר,פרט למנזר בסטלה מריס ולמנזר הכרמליטי במרומי הכרמל בשדות המרעה שבראש הכרמל הסתובבו רועים ועדרי צאן של הכפר הערבי טירה ומוואדי א' שייח שלמרגלותיו,עוד גידלו הבדויים והנזירים גידולים חקלאים בעיקר חיטה וגרעינים לתצרוכתם,שטחו של הכרמל היה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה,אל ההר הוליך שביל רועים שכונה הדרך העליונה.

ראשונים לראות את הפוטנציאל וברוח רכישת קרקעות בארץ ישראל בידי הנוצרים ,החלו נזירי הכרמליתים לרכוש אדמות בכרמל ובמדרונותיו לכוון וואדי שייח ,שמסביב למנזרם בסטלה מריס,במאות השמונה עשר – תשע עשר מידי התושבים והשלטונות העותומאניים.

מאמצי רכישת האדמות בכרמל כמטרה לבנות בתי נופש ומרגוע בעבור הטמפלרים שהתיישבו בחיפה תחתית בסוף המאה התשע עשר, החלה בתקופה שלאחר הגיעם ובניית המושבה הגרמנית החיפאית,בתחילה פנו למושל דמשק שיאפשר להם לרכוש אדמות באזור הכרמל,המושל העותומאני ,נעמה לבקשות הטמפלרים והעניק להם את האפשרות להתיישב בכרמל במסמך שכונה "מתנת הכרמל" , בדרך להגשמת המתנה ,נתקלו הטמפלרים בהתנגדות מושלה העותומאני של חיפה (אובדן תמריץ הבקשיש החסר עמד לעוצר).


המושבה טמפלרית כרמלהיים בחיפה
 
חיפה המושבה הגרמנית

תודה רבה לחברי העמותה לתולדות חיפה, בעבור עזרתם בכתיבת מאמר זה.

   

התכנון הקפדני של המושבה הגרמנית בתחתית העיר חיפה שמחוץ לחומות העיר העתיקה כללו שלושה רחובות אורכיים שהסתיימו ליד חוף הים והנמל ,חלקם הנגדי נשקו למרגלות רכס הכרמל , שלושה רחובות רוחביים חצו את הרחובות האורכיים,לאורכם של הרחובות הוקמו בתי אבן מקומית,בני קומה אחת עד שתים ומרתף ולרובם גג רעפים אדומות ,בסגנון בתי החווה בגרמניה ,הבתים ניצבו ומסביבם חצרות שיועדו לעבודת חקלאות ,בהם הוקמו גם מבנים נוספים שיועדו לאכסון ולבתי מלאכה .

 

בעיון בתוכניות מתחילת ההתיישבות הטמפלרית במושבה בחיפה, מצטיירת מגמת בניית  חמישים ושמונה הבתים ,שנבנו לחמישים וארבע משפחות המתיישבים הראשונים,ליד חלק מהבתים נבנו כשלושים ושלושה מבנים ששימשו כמחסנים,בתי מלאכה,רפתות ולולים רק עשרים ואחת משפחות חפרו בורות מים לאגירת מי הגשמים,

המים נשאבו מן הבורות לתוך בריכות, והובלו משם בצנרת אל הבית ושימשו להשקיית הגידולים החקלאים והחיות בחצר המשקים, מסביב לבתים נבנו חצרות שנטעו בהם עצי פרי,גינות ופינות לבעלי חיים.


ברובם של הבתים הטמפלרים שנבנו ,נקבעה כתובת חקוקה תוך שימוש בפסוק המופיע בספרי התנ"ך,כתבי הקודש והברית החדשה,פסוקים אלו נחקקו על אבן הראשה במשקוף דלת הכניסה לבתים,מרתף המבנה כלל בדרך כלל בור לאיסוף מימי גשמים,מחסני אכסון מזון ומגורי המשרתים,הקומה שמעל למרתף כללה את חדר האורחים חדר האוכל וחדרי העבודה,הקומה הראשונה כללה את חדרי השינה והרחצה של ההורים ובעליית הגג התגוררו בדרך כלל הילדים .  


חיפה המושבה הגרמנית
 

בשנת 1926 נקבר בבית הקברות הישן של חיפה ליאון שטיין ,בלווייתו השתתפו קומץ מתלמידיו חבריו ורעייתו, לבני הזוג שטיין לא היו ילדים , חבריו אלו תמכו באלמנתו עד יום מותה, מסביב הקימו חבריו סבכת גדר מברזל ועל קברו הניחו את המצאתו המפורסמת פילטר המים למשאבות בארות המים.

שלושים שנה לאחר מותו הציבה הקרן שהוקמה לזכרו מצבה על קברו וקבר רעייתו בבית הקברות הישן של חיפה, יחודו של ליאון שטיין בהמצאותיו למען בארות המים בארץ ישראל אדם ללא השכלה פורמלית.

בשנת 1887 בגל העלייה הראשונה, בגיל 23 שנה עלה ליאון שטיין לארץ ישראל, בעקבות הזמנת אחיו מנחם שטיין האמיד שהתיישב בשכונת נווה צדק החדשה שמחוץ לחומות יפו העתיקה, שם הקים בעזרת כספו של אחיו עם שותפו זאב סמילנסקי ,את בית החרושת חרושת הברזל והפחחות.

פתח תקווה ליאון שטיין איש משאבות המים
 

בתחילת חודש אוקטובר 1898 ערכה משפחת הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה ,ביקור בממלכה העותומאנית בקונסטנטינופול,בחיפה,ביפו,בירושלים וקינחה את ביקורה בבירות,מטרת נסיעתם ביקור ועלייה לרגל (צליינות) בארץ ישראל ,על מנת להשתתף בחידוש כנסיית הגואל בירושלים העתיקה,בעת ביקורו ביקש לחזות בעיניו במושבות ההתיישבות הנוצרית הטמפלרית בארץ ישראל.

ביקורם בארץ ישראל נמשך עד סוף חודש נובמבר בשנת 1898,לצורך נחיתתם בארץ ישראל בחיפה, החליטו בני המושבה הטמפלרית הגדולה הראשונה בארץ ישראל,להקים מזח שלישי בנמל חיפה בעבורו,שישמש כנקודת נחיתה לסירה ,מספינת הקיטור שהשיטה את הקיסר הגרמני בעת ביקורו.

לצורך הביקור אף הובאו כרכרות חדשות לארץ ישראל,הארץ מתחת השלטון העותומאני אף התמרקה ,לאורך הדרך שופרו הדרכים כמו הדרך בין חיפה ליפו, נסללו קווי טלגרף ,העיר חיפה ,יפו וירושלים לבשו חג,בירושלים הוקם מאהל קיסרי ברחוב הנביאים,נכבדי ערים ניצבו בפתחי הערים ולוו את השיירה המלכותית למעונותיהם ברחובות ההרים בתהלוכות.


ביקור הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל
 
בהאיים ספור היווסדות הדת הבהאית

הסברות להיווצרות הכת הבהאית מפנות אותנו לעיקרי הכת הבאביזידית השיעית, שליקטה כמה יסודות פילוסופיים ואמונות ,מכתות אחרות הקשורות ליסודות של הניגוד בין האור לחושך, תקווה לנושא חופש עולמי והתנגדות למלחמות, הכת הבהאית אספה יסודות אלו לדתה החדשה בעת שהוקמה.

על פי האמונה ,בשנה זאת החלו להתקבץ סביב באב סייד עלי מחמד שיראזי ,שהוסיף לשמו את השם באב מלשון דלת (שער) להכרזתו בעיקרי אמונתו החדשה ,הצטרפו מאמינים נוספים ובינם האחים בני משפחת מירזא, במיוחד האח הגדול ששינה את שמו לבהא אללה מירזא חוסיין-עלי , כאשר נמנו חסידיו כשמונה עשר חסידים ,שכונו אותיות החיים, הם מונו למפיצי הדת ברחבי העולם.

בהכרזתו של בהא אללה מירזא חוסיין-עלי, על הקמת הכת הדתית החדשה וכנביא הפותח תקופה חדשה, באמונה דתית חדשה המבטלת את האמונה האסלאמית הכתובה בקוראן למרות שלא כפר בכתוב בספר התפילה של המוסלמים, הוכרזה עליו מלחמה ורדיפות של השלטון הפרסי.

בהאיים ספור היווסדות הדת הבהאית
 
הגנים הבהאיים המרכז הבהאי שלמרגלות הכרמל הגנים הבהאים

איך להגיע : מאמצע רחוב יפה-נוף בחיפה, נכנסים בשער הכניסה יורדים במדרגות דרך הגנים וסיור במוזילאום עד המושבה הגרמנית .

לביקור יש לתאם ,הגנים פתוחים בכל יום בשעות 09:00-17:00,המקדש פתוח בין השעות 09:00-12:00. הביקור בגנים הוא במסגרת סיור מודרך בלבד , טלפון לתאום  8313131 – 04 , הדרכה ניתנת בתאום ,אך ניתן לטייל עצמאית בגנים.

הגנים הבהאים

בכול המתחם ניתן תשומת לב עיקרית לגנים ולצמחיה על מנת ליצור אסתטיקה הגובלת ביופי נשגב ומיסטיקה אקזוטית צרופה, המשדרת למבקר שלווה, תוך שלוב קישוטים של פסלי טווסים ונשרים, הגן משתלב בהרמוניה עם עונות השנה וחילופי העונות לאורך השנה, אין בגן ובתכולתו קשר ומשמעות דתית.

הגנים הבהאיים המרכז הבהאי שלמרגלות הכרמל הגנים הבהאים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור