דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זכרון יעקב מידע כללי

 
 
חדרה חצר מלכה ועמנואל סמסונוב,רחוב המייסדים 41 ,כיום בחצר מסעדת קוזינה

הסבא ארייה לייב סמסונוב, בן החמישים ושתים,עלה לארץ ישראל בשנת  והתיישב ביחד עם חבריו לעליה בחלקת אדמה שרכש בביצות המושבה חדרה ,אדמות שנרכשו בידי יהושוע חנקין,כאדם ששכלו היה מעל לכתפיו,לא חיסל מיד את עסקיו באודסה ,בהחלטה מושכלת החליט לבצע את העלייה לארץ ישראל בשלבים.

 

בשלב הראשון שלח את בנו הבכור לתור את הארץ ולארגן את החלקה לקראת בואם של יתרת בני המשפחה,בשלב השני עלו לאונייה באודסה, הסבא אריה ורעייתו מלכה ובניו זלמן ואהרון ורבקה רעייתו של הבן הבכור נחום, בעת שהגיעו לנמל יפו,שינה השלטון העותומאני את חוקיו ואסר על נתינים שאינם מוסלמים לעלות לארץ ישראל,כמובן שכסף הבקשיש שהועבר לידים הנכונות ביטלו את האיסור להגעתם של האחים לארץ ישראל.

חדרה חצר מלכה ועמנואל סמסונוב,רחוב המייסדים 41 ,כיום בחצר מסעדת קוזינה
 

לאחר עלייתו לארץ ישראל,עם רעייתו מרים,שנפטרה לאחר העלייה,נישא ישראל שכטר לטובה לבית אברמוביץ,לחצר ביתו הקים משק חקלאי שכלל:כרמי יין,פרדס,מטעי פרי ומשק בעלי חיים.

 

לאחר נישואיו לטובה היו לבני הזוג עשרה ילדים, לזכר בנו אבא שכטר שנולד בשנת 1884, בבגרותו היה חבר באגודת-הכורמים של המושבה, עבד בבנק הלואה-וחסכון בנוסף היה ראש ועד המושבה עד שהפכה המושבה למועצה מקומית, שבעקבותיה מונה לראש-המועצה הראשון.

 

לזכרו של אבא שכטר ,הוקמה כיכר לפני שער ישי שבתחילת דרך היין, בתחילה נקראה כיכר אבא שכטר בשם חותנו ישי שיבובסקי ,ששימש כשלושים שנה ראש המושבה זכרון יעקב,כיום שונה השם לכיכר אבא שכטר.

חצר ישראל ורעיותיו, מרים וטובה, שכטר רחוב המייסדים 48
 

לאחר עלייתו לארץ ישראל,עם רעייתו מרים,שנפטרה לאחר העלייה,נישא ישראל שכטר לטובה לבית אברמוביץ,לחצר ביתו הקים משק חקלאי שכלל:כרמי יין,פרדס,מטעי פרי ומשק בעלי חיים.

 

לאחר נישואיו לטובה היו לבני הזוג עשרה ילדים, לזכר בנו אבא שכטר שנולד בשנת 1884, בבגרותו היה חבר באגודת-הכורמים של המושבה, עבד בבנק הלואה-וחסכון בנוסף היה ראש ועד המושבה עד שהפכה המושבה למועצה מקומית, שבעקבותיה מונה לראש-המועצה הראשון.

 

לזכרו של אבא שכטר ,הוקמה כיכר לפני שער ישי שבתחילת דרך היין, בתחילה נקראה כיכר אבא שכטר בשם חותנו ישי שיבובסקי ,ששימש כשלושים שנה ראש המושבה זכרון יעקב,כיום שונה השם לכיכר אבא שכטר.

חצר ישראל ורעיותיו, מרים וטובה, שכטר רחוב המייסדים 48
 
פסל האיכר ברחוב המייסדים 49

פסל הברונזה ממוקם (ליד סניף בנק הפועלים), פסל ברונזה של איכר היושב על ספסל מנוחה,אטרקציה לצילום ומנוחה במדרחוב.

פסל האיכר ברחוב המייסדים 49
 
 

אברהם יוסף אלתר לייטנר היה מנהל חברת קדישא במושבה, בעבודה

חצר לייטנר אלתר רחוב המייסדים 52
 
על חשבון הברון תחשיב הקמת משק

לאחר קריאת שורות אלו יבין הקורא מה פרוש המשפט " על חשבון הברון " ומדוע ברח הברון רוטשילד,לאחר שנים ספורות, מאימוץ המושבות והעבירם לידי הברון הירש וארגון יק"א .

לצורך רכישת משק חקלאי במושבות נדרשו   כעשרים אלף פרנק במזומן,האיכר חישב  את הוצאותיו כך   : על מנת להקים כרם שיספק פרנסה למשפחה בת חמש נפשות נדרש לו שטח של 55 דונם (חמישה הקטר) מחיר הדונם כ 240 פרנק   ,הקמת בית בן שני חדרי שנה ומטבח יעלה כשלושת אלפים פרנק, בניית רפת ומתבן יעלו כאלף חמש מאות פרנק ,סוס עגלתו והרתמות מחירו כשלוש מאות פרנק,פרה מחירה כשמונים פרנק,מחרשה מחירה כארבעים פרנק,כחמש מאות פרנק מחירם של הדישון והולכת הענבים ליקב   .
 
להוצאות הללו יש להשקיע עוד כעשרים אלף פרנק לנטיעת הכרם ,ולתקופה של ארבע שנים עבודה ,השקיה והמתנה עד שיניבו אשכולות הענבים,מחיר שיקבל האיכר בעבור יבול הענבים, תלוי בבחירת סוג הגפנים וטיב הקרקע ,הערכה הייתה שרווחו של האיכר יהיה בין אלפים לשלושת אלפים פראנק בעבור היבול. 

                

על חשבון הברון תחשיב הקמת משק
 
התפוז אגדת תפוח הזהב

האגדות על עליית ההדרים (התפוזים לארץ ישראל, שאינם נמנים על שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל,מתחילות במאה השמונה עשר ,בניגוד לבני מינם הלימונים,האתרוגים שהובאו לארץ עוד בימי הביניים ,בידי סוחרים ערביים שסחרו עם עמים במזרח הרחוק,יש הטוענים כי שתילי התפוזים הובאו לארץ מפורטוגל, ונקראו בערבית בורדואן (בורדוגן) על שם ארץ המוצא,כמו שהם נקראים כיום בידי המוסלמים,שאינם מבטאים את האות פיי.

מובן שלתפוזים נוספה המלה שמוטי שמקורה בערבית ,הוא פחית המאור ,בצורתה הסגלגלה ששימשה את תושבי הארץ ,בטרם הגיעו מנורות הלוקס והחשמל לתאורה,בתוך הפחית שנקראה בערבית שמוט טמנו פתיל ומסביבו שמן,ומכיוון שצורתו דמתה לצורת התפוז נדבק הכינוי שמוט לתפוז.

הכנת החלקה לנטיעת פרדסים ,הייתה עבודה מייגעת ,כיוון שלאחר סיקול השטח, נאלצו לחרוש אותו על מנת לעקור את שרשי הצמחים ,על מנת שלא יתחרו על אספקת המים לעצי הפרדס,עקירת שורשים אלו אינה דבר מה בכך,שורשי היבלית או הטיון הדביק מגיעים לעומק רב ,לכן מקובל היה להגיע לעומק של לפחות מטר בעקירת השורשים.

התפוז אגדת תפוח הזהב
 
סיפור יק"א ורכישת יבול הענבים לייצור היין

חברת יק"א שתמכה והחזיקה חלק גדול ממושבות היהודים בארץ ישראל, החליטה בתחילת המאה העשרים , להוריד את המחיר שתשלם לתנובת הכורמים,בהתעלמה מהוצאות האיכר שכללו: 17% מיבולו משלם האיכר (מעשר) בעבור חכירת השטח ליק"א,מס לצבא העותומאני עסקאריא,תשלום לשלטון העותומני "החלף" , מס על הקרקע הנקרא ווערקא,מס תיקון הדרכים הנקרא "טראקייאה",סך הכול כעשרים וחמישה פרנק מיסים ובנוסף כשלושים פרנק הוצאות חודשיות על החזקת מוסדות ציבוריים של חינוך ורפואה .

המחיר שנקבע בידי יק"א לתשלום היה עשרים פרנק לזנים הפשוטים   ,ארבעים פרנק לזנים משובחים לדונם יבול ,חברת יק"א החליטה להנמיך את המחיר לחמש עשר פרנק,בצר להם החלו האיכרים למכור ב 24 פרנק (לאשכנזים) בני המושבה שרונה,אלא שגם אלו לא יכלו לרכוש יותר ממה שנדרש להם .

המחסור בשטחי כרמים ליין ,הביאה את אנשי שרונה לרכוש חלקת אדמה גדולה ליד המושבה פתח תקווה,למרות שהאיכרים בפתח תקווה התחננו לאנשי יק"א שירכשו חלקה זאת על מנת למנוע את כניסת הטמפלרים לאזור,אך סחיבת הרגלים של אנשי יק"א גרמה להחמצת ההזדמנות לרכישת הקרקע.

סיפור יק"א ורכישת יבול הענבים לייצור היין
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור